רפואת אורחות חיים

רפואת אורחות חיים ותזונה מבוססת צומח

הכתבה מתבססת על וובינר שהציג ד"ר ניר ברוש, רופא מוסמך לטיפול ברפואת אורחות חיים, מרצה בישראל ובאירופה על רפואת גוף-נפש ורפואת אורחות חיים.

מה המטרות של רפואת אורחות חיים?

רפואת אורחות חיים שואפת לספק מענה מקיף ומעמיק לבריאות האדם. תחום זה מתמקד בשאלה מהם גורמי אורח החיים הטובים ביותר עבורנו מבחינה בריאותית, ומבוסס על ההבנה כי שילוב נכון של מספר תחומים במקביל יכול לשפר את הבריאות הכוללת. עקרון "היו מזונותיך תרופותיך" מתרחב גם לתחומים כמו תנועה קבועה, שינה איכותית, הפחתת מתחים, הימנעות מעישון ושמירה על מעגלים חברתיים תומכים. בנוסף ליתרונות עבור המטופלים, בסקר שנערך בקרב מטפלים ברפואת אורחות חיים נמצא שמטפלים שמשלבים רפואת אורחות חיים בקליניקה סובלים פחות משחיקה ביחס לאלו שלא משלבים רפואת אורחות חיים (לקריאה נוספת על הסקר).

איזה דפוס התזונה מומלץ כחלק מרפואת אורחות חיים?

המלצות התזונה של ארגוני הבריאות השונים שמות דגש על צריכת מזונות שלמים מהצומח, כך שיהוו את עיקר התזונה. ניתן לראות זאת בהמלצות התזונה העדכניות של משרד הבריאות – קשת המזון, בהמלצות ארגון הלב האמריקאי, ובהמלצות של ארגון הסרטן האמריקאי.

המחשה פשוטה למאכלים שמומלץ להרבות בצריכתם וכאלה שמומלץ להפחית:

מה היתרונות של תזונה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח?

מחקרים מעידים על כך שתזונה שמבוססת על מזונות שלמים מהצומח קשורה לסיכון מופחת למחלות כגון סוכרת, מחלות לב וכלי דם וסרטן מסוגים שונים. בין דפוסי התזונה המוכרים והנחקרים שמבוססים בעיקר על מזונות שלמים מהצומח ניתן למצוא את דיאטת ה-DASH להורדת לחץ דם ואת התזונה הים תיכונית שקשורה לסיכון מופחת לתחלואה ולתמותה ממחלות כרוניות שונות. נתמקד במספר מחקרים פורצי דרך המציגים את הפוטנציאל להטבה משמעותית במצבי בריאות שונים.

שיפור רמות כולסטרול LDL בעזרת דיאטת פורטפוליו 

במחקר התערבות מבוקר אקראית עם 46 משתתפים שחולקו לשלוש קבוצות:

  1. קבוצת ביקורת – תזונה דלת שומן רווי ועשירה בדגנים מלאים.
  2. קבוצת הסטטינים – אותה תזונה של קבוצת הביקורת בתוספת 20 מ"ג לובסטטין ליום.
  3. קבוצת דיאטת הפורטפוליו – תזונה מבוססת צומח עם דגש על צריכה גבוהה של מזונות ורכיבי תזונה ספצפיים שנמצאו קשורים בהטבה ברמות הכולסטרול במחקרים קודמים: סיבים מסיסים, סטרולים צמחיים, סויה ומוצריה ושקדים.

לאחר חודש בשלוש הקבוצות חלה ירידה ברמות ה – LDL-C. בנוסף, בשתי קבוצות ההתערבות נצפתה ירידה ברמות ה-CRP. הירידה ברמות ה-LDL כולסטרול הייתה משמעותית יותר בשתי קבוצות ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת ולא נמצאו הבדלים ביעילות בין סטטינים לדיאטת הפורטפוליו העשירה במזונות שלמים מהצומח. כלומר תזונה המכוונת להורדת רמות כולסטרול היוותה אלטרנטיבה אפקטיבית לסטטינים.
לקריאת המאמר

שינוי במדדי כולסטרול בעקבות התערבות על ידי דיאטת פורטפוליו בהשוואה לנטילת סטטינים או תזונה דלת שומן (מתוך Jenkins 2003).

הפחתת סיכון להתפתחות סוכרת ממצב של טרום סוכרת על ידי התערבות לשינוי תזונה ואורח חיים 

במחקר התערבות מבוקר אקראית עם 3234 משתתפים עם טרום סוכרת ו-BMI גבוה חולקו הנבדקים לשלוש קבוצות:

  1. קבוצת ביקורת – הנחיות בסיסיות לאורח חיים בריא + תרופת פלצבו.
  2. קבוצת מטפורמין – הנחיות בסיסיות לאורח חיים בריא + 850 מ"ג מטפורמין (פעם ביום בחודש הראשון, פעמיים ביום לאחר החודש הראשון).
  3. קבוצת התערבות אינטנסיבית לשינוי אורח חיים שכיוונה לירידה של 7% במשקל על ידי תזונה וביצוע פעילות גופנית של 150 דקות בשבוע בתוכנית שארכה 24 שבועות.

לאחר מעקב ממוצע של 2.8 שנים נמצא שבהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות לשינוי אורח חיים חלה ירידה של 58% בסיכון לחלות בסוכרת, לעומת 31% ירידה בקבוצת הטיפול התרופתי במטפורמין. ההתערבות לשינוי אורח חיים הייתה יעילה יותר באופן מובהק מנטילת מטפורמין.
לקריאת המאמר

המחקרים של ד"ר אורניש – שיפור בסרטן ערמונית, מחלת לב כלילית ודמנציה 

ד"ר אורניש הוא קרדיולוג אמריקאי שערך בעשרות השנים האחרונות סדרה של מחקרים קליניים על האפקט של התערבות אינטנסיבית לשינוי אורח החיים הכוללת תזונה שמבוססת על מזונות שלמים מהצומח, מוגבלת בשומן, בשילוב עם פעילות גופנית, ניהול מתחים ותמיכה חברתית. מחקרי ההתערבות שלו הגיעו למספר תוצאות מעניינות:

סרטן ערמונית – שינויים אינטנסיביים באורח החיים עשויים להשפיע על התקדמות סרטן הערמונית בדרגה נמוכה בגברים. במחקר, קבוצת הניסוי, שהתבקשה לבצע שינויים מקיפים באורח חייהם, חוותה ירידה של 4% ברמות ה-PSA (אנטיגן ספציפי לערמונית), בעוד שבקבוצת הביקורת, שלא עשתה שינויים באורח החיים, ה-PSA עלה ב-6%. בנוסף, בניסוי במעבדה גדילת תאי סרטן הערמונית (LNCaP) עוכבה באופן משמעותי על ידי חשיפה לסרום הדם של משתתפי קבוצת הניסוי בהשוואה לקבוצת הביקורת (עיכוב של 70% בגדילת התאים לעומת 9% בקבוצת הביקורת). השינויים ברמות ה-PSA ובגדילת תאי הסרטן היו קשורים בצורה מובהקת לשינויים בתזונה ובאורח החיים. החוקרים מציינים שיש צורך במחקרים נוספים ובמעקב ארוך טווח לאישוש הממצאים.
לקריאת המאמר

מחלת לב כלילית – השינויים האינטנסיביים באורח החיים תרמו לנסיגה משמעותית יותר של טרשת עורקים לאחר חמש שנים מאשר לאחר שנה. בקבוצת הביקורת, טרשת העורקים החמירה, ואירעו יותר מפי שניים אירועים קרדיווסקולריים בהשוואה לקבוצת הניסוי. בקבוצת הניסוי, נצפתה ירידה במידת היצרות עורקי הלב (טרשת עורקים), עם הפחתה בהיצרות של 4.5% אחרי שנה ו-7.9% אחרי חמש שנים. לעומת זאת, בקבוצת הביקורת נצפתה החמרה בהיצרות עם עלייה של 5.4% אחרי שנה ו-27.7% אחרי חמש שנים.

במהלך חמש שנות המעקב, אירעו 25 אירועים קרדיווסקולריים בקבוצת הניסוי, לעומת 45 אירועים בקבוצת הביקורת. יחס הסיכון לאירוע כלשהו בקבוצת הביקורת היה פי 2.47 בהשוואה לקבוצת הניסוי.
לקריאת המאמר


דמנציה – במחקר עם 51 נבדקים עם ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה מוקדמת נמצא שלאחר 20 שבועות של התערבות אינטנסיבית באורח החיים, נצפו שיפורים משמעותיים בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת. השיפורים באו לידי ביטוי במדדים של קוגניציה ותפקוד, כולל מבחני ה-CGIC, CDR-SB, ו-CDR גלובלי. המדד CDR-SB הצביע על האטה משמעותית בהתקדמות המחלה בקבוצת ההתערבות, בעוד שבקבוצת הביקורת חלה החמרה בכל המדדים. בנוסף, חלה עלייה ברמת ה-Aβ42/40 בקבוצת ההתערבות, בעוד שבקבוצת הביקורת חלה ירידה משמעותית במדד זה. רמות נמוכות יותר של יחס זה מהוות סמן ביולוגי מוקדם לאלצהיימר.
לקריאת המאמר

שינוי במדדי חומרת דמנציה בעקבות התערבות אינטנסיבית של תזונה ואורח החיים בהשוואה לקבוצת ביקורת (Ornish 2024).

מה נמליץ למטופלים שלנו?

לרופאים בקליניקה אין את ההכשרה וגם לא את הזמן לתת מרשם תזונתי מותאם אישית בדומה לדיאטנים. עם זאת מתן המלצה שכוללת הצעות ספציפיות וברורות, תוך הדגשת היתרונות הבריאותיים של ביצוע השינויים באורח החיים, יכול לעשות שינוי גדול. ניתן להיעזר למשל בעלון שמונה צעדים בכיוון בריא שפיתחנו בארגון רופאים לתזונה.

בהמלצה על תזונה מבוססת מזונות שלמים מהצומח רצוי לשים דגש על מזונות צמחיים גולמיים ולהפחית ככל הניתן צריכת מזונות מעובדים, בשר אדום ובשר מעובד. יש להתחשב בהעדפות האישיות של המטופל, העלות והנגישות של המזון, וכן בשיקולים תרבותיים שעשויים להשפיע על בחירות התזונה. התאמת התזונה לצרכים ולנסיבות האישיות של המטופלים תעזור להבטיח את הצלחת השינויים התזונתיים לאורך זמן, לשם כך רצוי לתת גם הפנייה לדיאטן/ית שיסייעו להטמעת השינוי התזונתי המבוקש.

חשוב ללמד אנשי מקצוע בתחום הבריאות לגבי סוגי דיאטות והשפעתן האפשרית על בריאות ומחלות. ידע זה יכול לעזור להם להנחות את המטופלים לקבלת החלטות מושכלות לגבי תזונה בריאה, ביצוע פעילות גופנית, איזון מתחים ושינה. הנחיות לתזונה בריאה יכולות וצריכות להיות חלק בלתי נפרד מהפרקטיקה הקלינית. 

התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 3 ממוצע: 4.7

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך