בריאות הלב

ארגון הלב האמריקאי

הנחיות תזונה חדשות שמומלץ להכיר

ארגון הלב האמריקאי פרסם החודש הנחיות תזונתיות לשיפור בריאות קרדיווסקולרית, ומכוון לכל אורכו של המסמך להגדיל את צריכת המזונות מהצומח ולהפחית מזונות מן החי. ארגון הלב מיישר קו עם ארגוני בריאות ותזונה נוספים ומדגיש את החשיבות של דפוס תזונה בריא- הרבה מעבר למאכל או לנוטריינט ספציפי, ומתייחס גם ליתרונות הנוספים מעבר לבריאות הלב וכלי הדם: דפוס תזונה זה עשוי לסייע גם למניעת תחלואה בסוכרת, מחלות כליה ולשיפור הבריאות הקוגנטיבית. התזונה העשירה בסיבים מסייעת גם בשיפור בריאות מערכת העיכול.

כמה המלצות חשובות ופרקטיות שכדאי לכל הרופאות והרופאים להכיר:

1

לאכול הרבה ירקות ופירות בכל הצורות

ירקות ופירות עשירים בפיטוכימיקלים ובצורתם השלמה הם גם עשירים בסיבים, לא מומלץ לצרוך מיצי פירות.

2

להעדיף דגנים מלאים על לבנים

מצא כי החלפת דגנים לבנים במלאים מורידה את הסיכון ל- CHD ומחקרים קליניים מצאו שהיא גם משפרת מדדי סיכון למחלות לב ומשפרת את הרכב המיקרוביום.

3

לבחור בעיקר במזונות מהצומח כמקורות לחלבון: קטניות ואגוזים

הכותבים מצטטים מספר מחקרים שמצאו כי צריכה גבוהה של קטניות קשורה בסיכון נמוך יותר למחלות קרדיווסקולריות, ושצריכה גבוהה של אגוזים קשורה לסיכון נמוך יותר למחלת קרדיווסקולריות ולשבץ. החוקרים אף מתייחסים לתמונה הגדולה ומציינים שהחלפת מזונות מהחי במזונות מהצומח מורידה את טביעת הרגל הפחמנית ותורמת לבריאות פלנטרית. הכותבים מסתייגים מתחליפים אולטרה מעובדים למוצרי בשר, ומציינים שנכון להיום אין מספיק מידע על ההשפעות ארוכות הטווח של מזונות אלו. מקורות חלבון נוספים שעשויים להועיל הם צריכה של 2-3 מנות דג בשבוע, בעיקר אם הם מכילים אומגה 3 מחליפים מקורות אחרים לחלבון מהחי, ואינם מטוגנים. מומלץ לצפות בהרצאה של מנהלת ארגון רופאים לתזונה בנוגע לדגים. בנוסף הארגון ממליץ להחליף מוצרי חלב עתירי שומן באלו עם פחות שומן או בלי שומן כלל, אך מציינים שהנושא עדיין במחלוקת. הם מציינים שבסופו של דבר, היתרון העיקרי הוא עצם ההפחתה בכמות השומן הרווי המסייעת בהורדת רמות הכולסטרול בדם.

4

להעדיף מאכלים גולמיים וכמה שפחות מעובדים

מזונות אולטרה מעובדים, הם מזונות עתירי מלח, סוכר מוסף/ממתיקים או שומן ולרוב מכילים גם חומרי טעם וריח וחומרי שימור. נמצא קשר בין מזונות אולטרה מעובדים לבין השמנה, סוכרת סוג 2, מחלות קרדיווסקולריות ותמותה כללית.

5

לצמצם בשתייה ממותקת

משקאות המכילים סוכר מוסף וממתיקים אחרים קשורים למחלות לב, לסוכרת ולעליה במשקל. הכותבים מסתייגים מממתיקים מלאכותיים שעדיין לא ברורה השפעתם ארוכת הטווח, ביחוד כאשר הם מהווים חלק ממזונות אולטרה מעובדים. ובנוסף נמצא כי לממתקים מלאכותיים ישנה ההשפעה על מנגנוני רעב ושובע והמיקרוביום.

6

לבחור מזונות דלים בנתרן

ולבשל עם כמה שפחות מלח. ישנו קשר ברור בין צריכת נתרן ליתר לחץ דם. מחקרי RCT מצאו כי הפחתת צריכת הנתרן הורידה את רמות הלחץ הדם, גם בקרב אנשים המטופלים בתרופות להורדת לחץ הדם. המקור העיקרי לנתרן בארצות הברית הוא מזון מעובד ומזון שהוכן מחוץ לבית שאחראי לכ- 75% מכלל הנתרן הנצרך, ככל הנראה בישראל הנתונים הם דומים. החוקרים מציינים שגם מזונות המכילים 100% דגנים מלאים או מסומנים כאורגניים עשויים להכיל כמויות גדולות של נתרן. הכותבים קוראים ליוזמות מתחום בריאות הציבור להפחתת כמות הנתרן בשרשרת המזון. במאמר מוסגר נציין שבישראל אחד המקורות הפחות ידועים לנתרן הוא בשר עוף שבתהליך ההכשרה מוסיפים לו כמויות גבוהות של מלח. ישנן יוזמות מבורכות של משרד הבריאות להפחית את כמות המלח שבבשר עוף במסגרת התכנית הלאומית 'אפשריבריא', אך נכון להיום אין מידע מסודר לגבי כמויות הנתרן בעוף גולמי בישראל.

7

להעדיף שמנים צמחיים נוזליים

על פני שומנים מוקשים, חמאה ושמן קוקוס. שמנים אלו עשירים בשומן חד בלתי רווי ורב בלתי רווי ואם הם מחליפים שומן רווי ושומן טראנס (ולא נוספים עליהם) הם מסייעים להורדת LDL כולסטרול, ומפחיתים את הסיכון למחלות לב.

8

צריכה קלורית בהתאם להוצאה הקלורית

במטרה לשמור על משקל תקין. החוקרים ממליצים על פעילות גופנית של לפחות 150 דקות בשבוע במטרה לשפר את מאזן האנרגיה ומציינים שכמות הקלוריות היומית הנדרשת יורדת בכ- 70-100 קלוריות בכל עשור כחלק מתהליך ההזדקנות.

9

להימנע מצריכת אלכוהול או לכל הפחות להפחית

לאלו שאינם צורכים אלכוהול לא מומלץ להתחיל ולאלו שכן צורכים, מומלץ להגביל את צריכתו. ארגון הלב האמריקאי נוקט בגישה זו מאחר שעל אף שנמצא שבצריכה מוגבלת של משקאות אלכוהולים עשויים להיות יתרונות במניעת מחלות לב מסויימות, הסיכונים הרבים הנלווים לצריכתו (כולל סיכון מוגבר לסוגי סרטן מסויימים, שבץ המורגי והפרעות קצב לב) גוברים על יתרונות אלו.

לאורך כל המסמך הכותבים מתייחסים לתפקיד שיש הן לרופאות ולרופאים והן למומחי/ות בריאות הציבור להטמעת הנחיות אלו וגם לאתגרים הרבים שיש בדרך. הם מתייחסים לסביבה התזונתית המקשה על אמריקאים רבים להטמיע הנחיות תזונה שייטיבו עם בריאותם. הם מתייחסים בהרחבה גם לסוגיית הגזענות המובנית כלפי קבוצות אתניות מסויימות והאי בטחון התזונתי שאוכלוסיות אלו סובלות ממנו, הגורם להם להיות חשופים עוד יותר לנזקי המזון המעובד. אנו סבורים שניתן להשליך מהרעות החולות של ארצות הברית בנושא זה גם על הנעשה כאן בישראל.

Alice H Lichtenstein, et al. 2021 Dietary Guidance to Improve Cardiovascular Health: A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation, 11 2021

מומלץ גם להכיר את נייר העמדה הישראלי של עמותת עתיד והארגון הקרדיולגי שיצא מוקדם יותר השנה ומציג עמדות דומות.

האיגוד הקרדיולוגי בישראל, עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, משרד הבריאות. המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיוואסקולריות. אפריל 2021

עוד תכנים שעשויים לעניין אותך