השפעת שינוי סוג התזונה על ירידה במשקל, פרופיל שומנים ואיזון סוכר

מפגש הג’ורנל קלאב ה-33 של ארגון רופאים לתזונה התמקד במחקר קליני שבדק כיצד החלפת דפוס תזונה מתזונה דלת שומן לדלת פחמימות ולהיפך, משפיעה על משקל, פרופיל שומנים ואיזון סוכר.

הציג את המחקר ד"ר אסף בוך, מרצה בכיר, חוקר ותזונאי במחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל ובמכון האנדוקריני בבית החולים איכילוב. רוצה לקבל עדכון על המפגש הבא? נא להירשם כאן.

רקע

מוערך כי רק 20% מהאנשים שמתחילים תהליך של ירידה במשקל מצליחים לשמר אותו לאורך זמן ובספרות יש גם נתונים לפיהם רק 5-10% מצליחים בכך. דפוס הירידה במשקל הנפוץ הוא בתחילה ירידה מהירה ולאחר מכן עצירה – שנקראת "פלאטו" – שמגיעה בד"כ לאחר 6 חודשים של ירידה במשקל. העצירה הזאת יכולה להיות זמנית ואחריה הירידה במשקל נמשכת, אך לרוב היא אינה זמנית ואחריה מתחילה עלייה חוזרת במשקל. יש לציין שסקירה מחקרית מצאה שבזמן התערבויות לירידה במשקל המשתתפים יורדים במשקל בזמן ההתערבות כשיש להם מעטפת וכשיוצאים לאחר המחקר לחיים האמיתיים יש עלייה במשקל בכל המחקרים. עם זאת, נמצא שהעליות האלו במשקל יכולות להתמתן בצורה משמעותית כשיש ליווי של איש מקצוע – תזונאי/ת.

ברמת המנגנון הפלאטו מוסבר על ידי אדפטציה מטבולית – תגובה טבעית של הגוף שאמורה להתנגד לירידה במשקל. כאשר מודדים לאנשים בתהליך ירידה במשקל את חילוף החומרים (RMR, או שריפת אנרגיה במנוחה) נראה כי הוא נמוך יותר מזה התיאורטי (שמחושב בעזרת נוסחאות הלוקחות בחשבון גיל, מין ומשקל). כמו כן, ברמה המולקולרית, ביוכימית והורמונלית חלים שינויים גם במאזן הורמוני הרעב והשובע – עלייה בהפרשת הורמוני רעב וירידה בהפרשת הורמוני שובע.

בנוסף לשינויים הפיזיולוגיים והמטבוליים יש גם הסבר פסיכולוגי – Diet Fatigue – עייפות מהדיאטה. המונוטוניות של הדיאטה גורמת לעייפות שיכולה לגרום לירידה בהיענות ובהקפדה ובעקבות זה לעצירה בירידה במשקל ולאחר מכן עלייה.

כאשר אנשים מגיעים לייעוץ בשלב הפלאטו מקובל לנסות לעשות מניפולציות שונות כדי להתגבר על העייפות מהדיאטה או האדפטציות המטבוליות כדי להמשיך את הירידה במשקל. מניפולציות כאלו יכולות להיות שינוי סוג הדיאטה או תזמון הארוחות ו/או העלאת רמת פעילות גופנית. עם זאת, ההמלצות הללו לא בהכרח נבדקו מחקרית.

מבנה המחקר

המחקר הוא מחקר התערבותי עם הקצאה אקראית לקבוצות במבנה crossover. המשתתפים קיבלו דיאטה דלת שומן או דלת פחמימות בששת החודשים הראשונים ולאחר מכן עברו לסוג השני של הדיאטה – דיאטה דלת פחמימות או דלת שומן, בהתאמה.

מי השתתפו

61 גברים ונשים, גילאי 18-50, BMI-28-40, ללא מחלות רקע כמו סוכרת ויתר לחץ דם. רק 42 מתוכם השלימו את המחקר במלואו.

מה עשו במחקר

במשך 8 השבועות הראשונים נדרשו המשתתפים לדיאטה מוגבלת מאוד בהתאם לקבוצה אליה השתייכו – בקבוצת הדל פחמימות שמו יעד של עד 20 גרם פחמימות ליום ובקבוצת הדל שומן שמו יעד של עד 20 גרם שומן ביום. 

לאחר מכן, בשלב הטיטרציה במשך 1-4 שבועות נדרשו להוסיף תוספת של 5 גרם ליום מרכיב התזונה שבו הוגבלו עד הגעה לכמות פחמימות או שומן יומית שבה הרגיש כל משתתף שהוא יכול לעמוד לאורך זמן. לא הייתה הגבלה קלורית והמשתתפים הונחו לצרוך תזונה מאוזנת ובריאה.

במהלך המחקר הנבדקים השתתפו ב-14 מפגשי לימוד תזונתי באורך שעה כל אחד. בכל קבוצה נדרשו ליישם את התזונה הנדרשת (דלת שומן או דלת פחמימות) למשך 6 חודשים ולאחר מכן החליפו לסוג הדיאטה השני.

נערכו בדיקות משקל, בדיקות דם לפרופיל שומנים ומדדי איזון סוכר בתחילת המחקר ולאחר 3, 6, 9 ו-12 חודשים. כמו כן, לצורך הערכת ההיצמדות לדיאטות בוצעו שחזורי צריכת מזון של 24 שעות שלוש פעמים בטווח זמן של שבועיים בנקודות הבדיקה השונות שתוארו לעיל. רמת פעילות גופנית הוערכה אך לא צוין מתי נבדקה.

מה מצאו

צריכה קלורית והרכב תזונה

הצריכה הקלורית הייתה דומה בפאזות השונות של הדיאטות ולפי הנתונים שנאספו לא היו הבדלים בהיצמדות לדיאטות. עם זאת, בהשוואה בין הקבוצות – בין הקבוצה שהתחילה בדל שומן ועברה לדל פחמימות לבין הקבוצה שהתחילה בדל פחמימות ועברה לדל שומן – ניתן לראות שישנם הבדלים. בשלב הדל פחמימות – הקבוצה שהתחילה בדל פחמימות צרכה דיאטה בעלת אחוז נמוך יותר של פחמימות בהשוואה לקבוצה שהתחילה בדל שומן וייתכן שזה נובע מעייפות בעקבות השלב הראשון של הדיאטה הדלה בשומן.

משקל

המחקר מצא שב-3 חודשים הראשונים לאחר החלפת הדיאטה יש המשך של ירידה במשקל, בממוצע 1.3 ק"ג נוספים בלבד. נמצא שהירידה הייתה מעט גדולה יותר בקבוצה שעברה מדיאטה דלת שומן לדיאטה דלת פחמימות. לאחר 9 חודשים במחקר נמצא שבשתי הקבוצות החלה עלייה במשקל.

החוקרים השוו את המחקר שלהם למחקר גדול יותר שביצעו ובו ניתנה למשך שנה דיאטה דלת שומן או דלת פחמימות ללא החלפה ונמצא שבשלושת החודשים הראשונים בשני המחקרים הייתה ירידה דומה. לאחר חצי שנה, במחקר שבו לא שינו את סוג הדיאטה הירידה במשקל נעצרה או שהחלה עלייה במשקל. לעומת זאת, במחקר הנוכחי, שבו עשו את ההחלפה של סוג הדיאטה, לאחר חצי שנה הייתה ירידה נוספת במשקל ב-3 חודשים שלאחר ההחלפה, כאמור של כ-1.3 ק"ג בממוצע.

פרופיל שומנים בדם ומדדי סוכר

בדיאטה דלת הפחמימות חלה עלייה ב-LDL ואילו בדיאטה דלת השומן חלה ירידה ב-LDL. עם זאת, לאחר 3 חודשים בדיאטה דלת פחמימות ה-LDL הפסיק לעלות. בשתי הדיאטות חלה עלייה ברמות ה-HDL שפסקה לאחר 9 חודשים. לא היו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדים של גלוקוז ואינסולין. עם זאת ראוי לציין כי בשתי הקבוצות חלה ירידה משמעותית ברמות האינסולין במהלך חצי השנה הראשונה (ללא קשר לסדר הדיאטות) כאשר הרמה נשארה ללא שינוי מובהק לאחר החלפת סוג התזונה. 

חולשות וביקורת

למחקר יש מספר חולשות. 

מבחינת התוקף הפנימי – עד כמה ניתן להאמין לתוצאות המחקר – החשיפה התזונתית לא הייתה זהה בין כלל המשתתפים בכל קבוצה שכן עשו טיטרציה והתאמה אישית בהתאם ליכולת האישית של האדם. גם מבחינת המנגנון לא בוצעו בדיקות כגון בדיקות RMR והורמונים שיכלו לחזק את ממצאי המחקר וגם לא תיארו את רמות הפעילות הגופנית בכל פאזה.

מבחינת התוקף החיצוני – עד כמה ניתן להכליל את תוצאות המחקר – כמו בהרבה מחקרי RCT יש במחקר הטיית בחירה יחסית גדולה. בחרו נבדקים עם עודף משקל והשמנה אך ללא מחלות רקע שנלוות פעמים רבות להשמנה כמו סוכרת ויתר לחץ דם. כמו כן, יש אחוז לא מבוטל של משתתפים שסירבו להשתתף במחקר וכאלו שפרשו מבלי לפרט את הסיבות ומאיזו קבוצה פרשו. עובדה זו מגבילה את היכולת להכליל את ממצאי המחקר כי ייתכן שדווקא האנשים שלא נכללו הם האוכלוסייה שיותר רגישה לפתח "עייפות" מדיאטות.למידע נוסף על סוגי מחקרים בעולם התזונה.

סיכום ומסקנות

במחקר מעניין זה החוקרים הדגימו כי החלפת סוג הדיאטה, מדיאטה דלת שומן לדיאטה דלת פחמימות או להיפך – הובילה להארכה קצרה של תקופת הירידה במשקל אך לא הייתה לה השפעה מאוד משמעותית מבחינת סך המשקל שירד לאורך תקופת ההתערבות. החלפת הדיאטה לא מנעה את העצירה בירידה במשקל ובהמשך את העלייה במשקל לאחר ביצוע הדיאטה. 

להעמקה נוספת מומלץ לצפות גם בהקלטה 👆