שאלות נפוצות
שאלות כלליות בנושא תזונה מבוססת צומח
ארגוני בריאות רבים כיום מדגישים את החשיבות של התמקדות במזונות שלמים מהצומח, כך שהם יהוו את עיקר התזונה. ניתן לראות את המגמה הזו בהנחיות של ארגוני לב, סרטן, הנחיות התזונה של משרד הבריאות הישראלי, וכמובן בניירות עמדה ובמחקרים רבים (לדוגמה בנוגע לדפוס התזונה הים תיכונית). הגופים האלו ממליצים על דפוסי תזונה לקידום בריאות הציבור ולהפחתת סיכון למחלות כרוניות. לעיתים ישנה גם התייחסות להשפעות הסביבתיות של ייצור המזון, לדוגמה בהתייחס למזון אולטרה מעובד ולמזון מן החי, בדגש על בשר בקר.
המונח דפוסי תזונה מבוססי צומח מתייחס לכמה דפוסי תזונה שהמשותף להם הוא שרוב המזון בהם (ובחלקם אף כולו) מקורו מהצומח. ישנו ספקטרום רחב של סוגים כאשר המוכרים שבהם הם התזונה הים תיכונית, דיאטת DASH ותזונה צמחונית וטבעונית, אך ישנם גם דפוסים נוספים כמו דיאטה נורדית ו-MIND. לא כל דפוסי התזונה מהצומח הם מומלצים לבריאות: דפוס בריא של תזונה מבוססת צומח יכלול בעיקר מזונות שלמים ולא מעובדים: ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, זרעים ואגוזים, בעוד שדפוס לא בריא של תזונה מבוססת צומח יכלול ברובו דגנים לא מלאים, חטיפים, ממתקים ושתייה ממותקת. קראו את הסקירה המחקרית שלנו על דפוסי תזונה מבוססי צומח מוכרים יותר ומוכרים פחות.
אורח חיים בריא ואכילה בריאה יכולים להיות מהנים, וחשוב שיהיו כאלה. כיום המסקנה הברורה היא שבישול והכנת מזון בבית הם דרך מיטבית לאכילה בריאה יותר, לעומת צריכת מזון מוכן, שבמקרים רבים שייך לקטגוריה של מזון אולטרה מעובד. כאשר התזונה מתבססת על מזונות שלמים מהצומח כדאי ללמוד ולהתרגל להכין מזון ביתי ולשלב קטניות על בסיס יומי. זה תהליך שאולי בהתחלה פחות מוכר וידוע אך יכול עם תרגול להפוך לקל יותר וההתרגלות לטעמים של ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות – היא אפשרית, מומלצת ומהנה.
המלצות תזונתיות של ארגוני בריאות הן על סמך ידע נרחב ממחקרים המצביעים על תזונה שמסייעת בהפחתת סיכון למחלות כרוניות ובקידום הבריאות. התאמה אישית לצרכים, לתרבות, להרגלים ולטעמים של הפרט היא חשובה ויכולה להיעשות באמצעות התייעצות וליווי של אנשי מקצוע, בפרט דיאטנים. בנוגע להתאמה לשלבי החיים ישנם כמה ניירות עמדה, כולל של משרד הבריאות, המתייחסים לכך שדפוסי תזונה מבוססי צומח מתאימים בכל שלבי החיים כאשר הם מתוכננים כהלכה. וכדאי להזכיר שכל דפוס תזונה כדאי שיהיה מתוכנן כך שיספק את כל הנוטרייטנים הדרושים לאדם בהתאם לצרכיו.
גידול וייצור מזון ברחבי העולם אחראים לכ-20% מכלל פליטות גזי החממה, ולכ-30% מפליטות המתאן. המתאן הוא גז חממה חזק הרבה יותר מפחמן דו חמצני, אך גם כזה שמתפרק לאחר זמן קצר יחסית באטמוספירה. יותר ממחצית מפליטות הפחמן בענף החקלאות מגיעות ממוצרים מן החי (על אף שמוצרים אלו אחראים רק ל-18% מסך הקלוריות הנצרכות על ידי האנושות). משבר האקלים הוערך על ידי ארגוני בריאות רבים כאיום הגדול ביותר על בריאות האדם. הסיבה לדאגה היא לא רק עצם העלייה בטמפרטורה הממוצעת בעולם (ההתחממות הגלובלית) אלא בחוסר יציבות של האקלים, גלי חום וקור, המסת קרחונים, הצפות ושטפונות לצד בצורות. למעשה משבר האקלים הוא חלק ממשבר גדול יותר – המשבר הסביבתי שבמסגרתו ישנה פגיעה מתמשכת באוויר, במים ובקרקע עד כדי סכנה לקריסה של המערכת האקולוגית המאפשרת את הקיום שלנו. גם כאן התזונה משחקת תפקיד חשוב. ייצור מזון מאיים לא רק על יציבות האקלים אלא מהווה את הגורם הגדול ביותר להידרדרות סביבתית. גם בהיבטים אלו ישנם פערים גדולים בין מזונות מהצומח, שעל פי רוב דורשים פחות שטח ומים לגידולם, בעוד שמזונות מהחי, בייחוד בקר ומוצרי חלב, דורשים הרבה יותר.
כתבה על תזונה ובריאות כדור הארץ
ישנם מאכלים יקרים יותר ופחות שמקורם בצומח. ככלל, מזון גולמי ולא מעובד, שהוא גם בריא יותר, יהיה על פי רוב בעלות נמוכה יותר לעומת מזון מעובד. ישנם פריטים שהגרסה הבריאה יותר שלהם יקרה יותר, לדוגמה שמן זית לעומת שמנים אחרים או לחם מלא לעומת לחם לבן, אבל ישנם גם מאכלים בריאים בעלות נגישה יותר כמו למשל קטניות, או מים בהשוואה למשקאות ממותקים.
שווה להכיר את נייר העמדה שפרסם בדצמבר 2021 ארגון הבריאות העולמי, יש בו שורה תחתונה מעניינת במיוחד: "בתכלול כל ההשפעות החיוביות שיש לדפוסי תזונה מבוססי צומח, כולל ההגנה שהן מציעות מפני תמותה בטרם עת, נראה כי ישנן ראיות חזקות להנחיות בריאות הציבור לדפוסי תזונה מבוססי צומח כדרך למניעה ובקרה על מחלות כרוניות." במסמך ישנה גם התייחסות לתועלות סביבתיות שונות בדפוסי תזונה אלו ואפילו נגיעה בהיבט כלכלי של הפחתת עלויות של טיפול במחלות לאור ההשפעה המיטיבה של דפוסי התזונה האלו.
שאלות על רכיבי תזונה (נוטריינטים) ספציפיים
מזונות אולטרה מעובדים הם מוצרים תעשייתיים שאין בהם מזונות שלמים כלל או שהם ישנם בכמות קטנה. בדרך כלל לא ניתן ליצור את המוצרים האלו במטבח הביתי והם מכילים רכיבים מבודדים או חומרים שאינם זמינים בבית, וכאלו שההשפעה ארוכת הטווח שלהם לא ברורה. בקבוצת המזונות האלו נכללים ממתקים וחטיפים, דגני בוקר, משקאות ממותקים, לחם ארוז, פריכיות, מעדנים ויוגורטים ממותקים (על בסיס חלב פרה או משקאות צמחיים), נקניקים, נקניקיות ומוצרים מוכנים אחרים (כולל תחליפי בשר או גבינה מסחריים), ועוד. נייר עמדה מטעם אגף התזונה במשרד הבריאות הישראלי ממליץ באופן חד משמעי להמעיט ככל הניתן באכילת מזון אולטרה מעובד ולהעדיף על פניו מזון גולמי ולא מעובד. ההמלצות האלו דומות לאלו של ארגוני בריאות ותזונה רבים ברחבי העולם, ונשענות על מחקרים גדולים ומקיפים שמצאו קשר בין צריכת מזון אולטרה מעובד למחלות כרוניות כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2 וכן קשר לתמותה.
חלבון הוא רכיב חשוב שגופנו זקוק לו כדי לבנות תאים, איברים ושרירים. עם זאת, החשש ממחסור בחלבון אינו מוצדק בדרך כלל, ורוב האנשים במדינות מפותחות צורכים את כמות החלבון המומלצת או מעבר לכך. צריכה עודפת של חלבון עלולה להכביד על תפקוד הכליות אצל חלק מהאנשים, וזו עלולה להוות בעיה בפרט במקרים של סוכרת, מחלת כליות או השמנה. בנוסף, חשוב לשים לב מה עוד "מגיע" יחד עם החלבון: מקורות לחלבון ממזונות שלמים מהצומח מגיעים עם סיבים תזונתיים, פיטוכימיקלים ודלים בשומן רווי, בעוד שמקורות לחלבון מהחי אינם מכילים סיבים תזונתיים ופיטוכימיקלים ומכילים יותר שומן רווי (ראו פוסט בנושא בבלוג שלנו).
חומצות אמינו הן אבני הבניין של החלבון. מתוך 20 חומצות האמינו שהמזון מספק לאדם, תשע מוגדרות חיוניות משום שהגוף לא מסוגל לייצר אותן בעצמו. אנחנו חייבים לקבל אותן מהמזון. חשוב לצרוך כמויות מספקות של חלבון ושל חומצות אמינו, בפרט החיוניות, במהלך היום.
קטניות (עדשים, שעועית, גרגירי חומוס, פול, סויה וכו'), דגנים מלאים, ירקות, אגוזים וזרעים מכילים חלבון, אבל בכמויות שונות ועם הרכבים שונים של חומצות אמינו. לכן חשוב לצרוך מזונות צמחיים מגוונים בארוחות שונות, בפרט מומלץ לשלב קטניות ברמה יומיומית, כיוון שמבין קבוצות המזון מן הצומח זו קבוצת המזון המכילה את כמות החלבון הגבוהה ביותר ל-100 גרם .
כל עוד אתם צורכים מספיק מזון וקלוריות וניזונים ממזונות צמחיים מגוונים (בדגש על שילוב קטניות כאמור), תוכלו לקבל כמות חלבון מספקת בתזונה מבוססת צומח.
חלבון – רקע מחקרי, זמינות ביולוגית והשלמת חלבונים
אנשים המבססים את תזונתם בעיקר או רק על מזון מהצומח לא צורכים פחות ברזל מאנשים שאוכלים בשר ומזונות אחרים מהחי. ברזל הוא מינרל שמסייע להובלת החמצן בדם. ברזל מהמזון מגיע בשתי צורות: ברזל מסוג הם (heme) שמקורו בבשר, וברזל שאינו הם (non-heme) שמקורו בעיקר במזון מן הצומח, אם כי הוא מצוי גם במזונות מהחי בכמויות קטנות יותר.
אף שברזל הם נספג בשיעור גבוה יותר בגופנו, מחקרים מראים שברזל מהסוג הזה לא בהכרח מועיל לבריאותנו. למעשה, נמצא קשר בין ברזל הם לבין סרטן, סוכרת ומחלות לב כליליות.
לא נמצא קשר בין מחלות אלו לבין ברזל שאינו הם, לכן אפשר לצרוך אותו בבטחה. ככל הנראה הסיבה לכך היא שישנה בקרה טובה יותר על הספיגה שלו בגופנו.
מזונות צמחיים העשירים בברזל כוללים בין השאר: כל סוגי הקטניות (עדשים, פולי סויה, שעועית אדומה, שעועית שחורה, אפונה, גרגירי חומוס ועוד), זרעים ואגוזים (כולל טחינה, ובייחוד משומשום מלא), דגנים מלאים כולל מוצרים מחיטה מלאה ועלים ירוקים כגון מנגולד, תרד ופטרוזיליה.
כדי להגביר את ספיגת הברזל, מומלץ לאכול אותו יחד עם ירקות ופירות טריים המסייעים לספיגת ברזל, בייחוד אלו העשירים בויטמין C (למשל לימון, פלפל אדום, פטרוזיליה, ברוקולי, תפוז, תות שדה וקיווי), ולהימנע משתיית קפה ותה בצמוד לארוחות כיוון שהם מפריעים לספיגת ברזל. המלצות אלו חשובות בעיקר למי שנמצא בסיכון גבוה לאנמיה שאלו בעיקר נשים בגיל הפוריות וילדים.
בדפוסי תזונה המפחיתים או נמנעים בצריכה של קבוצות מזון מסוימות יש לוודא שהאכילה תהיה בריאה, מאוזנת ומגוונת. למעשה זו המלצה נכונה בכל דפוס תזונה. אם התזונה שלכם מלאה, צבעונית ומגוונת ומתבססת בעיקרה על מזונות מלאים ולא מעובדים, רוב הסיכויים שתצרכו שפע של סיבים תזונתיים, חומצה פולית וויטמין K, במקביל להפחתה משמעותית בצריכת כולסטרול ושומן רווי. דפוס תזונה שכזה נמצא כמועיל מאוד לבריאות וגופי תזונה רבים ברחבי העולם מעודדים מעבר לתזונה המתבססת בעיקר על מזונות מהצומח.
ככלל, חשוב להדגיש שמזון שלם הוא המקור הראשון לרכיבי התזונה הדרושים לגופנו ולרוב עדיף על תוספים, ותוספי תזונה- כשמם הם- תוספים. יש להיעזר בהם רק במידת הצורך ורצוי להתייעץ עם רופא/ה ו/או דיאטן/ית בנוגע לנטילת תוספי תזונה, ולהתאים את הכמות הנצרכת לצרכים הספציפיים שלכם ולמצבכם הבריאותי. הנחיות ספצפיות בנוגע לנטילת תוספים חשובה בפרט באוכלוסיות עם צרכים תזונתיים ייחודים, למשל ילדים, נשים הרות, הגיל השלישי.
האם עלי לקחת את אחד התוספים האלו?
שאלות על פריטי מזון ספציפיים
השאלה הזו נמצאת במוקד המחקר כבר הרבה שנים. סקירת ספרות ומטא אנליזה נרחבת שהוציא ארגון הבריאות העולמי על סמך 283 מחקרים בנוגע לקשר בין צריכת תחליפי סוכר ותוצאי בריאות שונים מסכמת את התוצאות בצורה ברורה ומקיפה. מסקנת החוקרים הייתה כי בטווח הקצר, שימוש בתחליפי סוכר במקום סוכר יכול להביא לצמצום קלורי (של כ-135 קלוריות ביום) שתומך בירידה במשקל, בעיקר כשהשימוש בתחליפי סוכר משולב בהתערבויות אחרות לירידה במשקל. אך במחקרי תצפית ארוכי טווח נראה כי השימוש בתחליפי סוכר קשור לסיכון מוגבר לעליה במשקל ולתחלואה נלווית, כגון סוכרת מסוג 2, מחלות לב ותמותה. בהמשך לכך הוציא ארגון הבריאות העולמי ב-2023 הנחיות בנוגע לממתיקים מלאכותיים שהשורה התחתונה שלהן היא: "לא מומלץ להשתמש בתחליפי סוכר כאמצעי לשמירה על המשקל או להורדת הסיכון למחלות כרוניות". ההמלצה הזו מתייחסת לכל האנשים מלבד סוכרתיים.
ישנם כמה מנגנונים פיזיולוגיים העשויים להסביר את הממצאים הללו: חלק מהמחקרים מצביעים על כך שמשקאות ממותקים בתחליפי סוכר משבשים את מנגנוני הרעב והשובע ועשויים להעלות את התנגודת לאינסולין. בנוסף נראה כי תחליפי הסוכר משנים את הרכב חיידקי המעי (מיקרוביום).
כתבה מקיפה על משקאות הדיאט באתר אפשריבריא
סקירת הספרות בנושא של ארגון הבריאות העולמי (אפריל 2022)
כמו הרבה דברים במדעי התזונה, התשובה אינה חד משמעית. נראה כי בהתייחס לכמות רכיבי התזונה (נוטריינטים) ההבדלים בין ירקות אורגניים ללא אורגניים היא יחסית זניחה. עם זאת מספר מחקרים מצאו ריכוז גבוה יותר של נוגדי חמצון בירקות ופירות אורגניים (בייחוד פוליפנולים) הקשורים ביתרונות בריאותיים שונים. בנוסף נראה כי בהשוואה לאלו הצורכים ירקות רגילים, צרכנים של ירקות ופירות אורגניים נמצאים בחשיפה נמוכה יותר לחומרי הדברה שחלקם נמצאו קשורים בסרטן ובמחלות נוספות.
סקירה שפורסמה ב-2019 הראתה כי מחקרים קליניים קצרי טווח לא מצאו יתרונות בריאותיים לצריכה של ירקות ופירות אורגניים אך במחקרים ארוכי טווח כן נמצא קשר בין צריכת ירקות ופירות למספר מצבים ספציפיים כגון פוריות, לימפומה מסוג non-Hodgkin ושיעור נמוך יותר של הסינדרום המטבולי. אך המחקרים בתחום עדיין מעטים.
חשוב להבהיר, המחקרים הרבים שהראו יתרונות בריאותיים בצריכת ירקות ופירות כמעט תמיד נעשו בקרב אנשים שצרכו ירקות ופירות לא אורגניים כך שברור שבבחינת עלות תועלת, אין ספק שצריכה של ירקות ופירות, גם כאלו שעברו ריסוס בצורה קונבנציונלית, היא טובה לבריאות ועדיפה על אי צריכה של ירקות ופירות כלל. זו גם העמדה של משרד הבריאות בנושא, לצד קריאה להפסקת השימוש בחומרי הדברה החשודים כמסוכנים.
למידע על כמה פירות וירקות כדאי לאכול
נקודה נוספת לשים לב אליה בהקשר זה, בעשורים האחרונים הפופולריות של המזון האורגני הולכת ועולה וכך גם מגוון המוצרים המשווקים כאורגניים, אך במקרים מסויימים מדובר במזונות מעובדים ועתירי סוכר, שומן ומלח. אל תתנו לסימון האורגני לבלבל אתכם והעדיפו מזונות שלמים ולא מעובדים.
המלב"ם ושירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות (2019) דוח חשיפה לחומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים בקרב מבוגרים בישראל 2015 – 2016.
סויה היא קטנית, עשירה ברכיבים מועילים רבים: חלבון, סיבים תזונתיים, ברזל, סידן, אבץ, מגנזיום, אשלגן וויטמינים מקבוצת B.
על בסיס סקירת מחקרים עדכניים רבים נכתב נייר עמדה של משרד הבריאות ועמותת 'עתיד' – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, ובו מצויין כי "צריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים לרבות ינקות, ילדות והתבגרות הן בקרב נשים והן בקרב גברים ואף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים שונים". בנייר העמדה אף מודגש כי אכילת סויה היא בריאה, בטוחה ומומלצת. לקריאה נוספת כנסו לתקציר נייר העמדה.
גם בנוגע לסויה כדאי ליישם את העקרון של העדפת הצריכה במצב הטבעי וכמה שפחות מעובד, כלומר- להעדיף מוצרי סויה כמו פולי סויה יבשים, אדממה, טופו, טמפה ומשקה סויה ללא תוספת סוכר או ממתיקים אחרים. בנוסף כדאי לוודא שמשלבים גם קטניות אחרות במהלך השבוע ושומרים על גיוון גם בקבוצת הקטניות.
יש אנשים ששעועית וקטניות אחרות גורמות להם לנפיחות ולגזים. תופעות אלו נגרמות על ידי חומרים ספציפיים במזונות האלה שגופנו לא מסוגל לעכל – סיבים תזונתיים הנקראים אוליגוסכרידים. חיידקי המעיים שלנו אוהבים את החומרים האלה, וכשהם מפרקים אותם, נוצרים גזים.
הנה כמה טיפים שעשויים לעזור להקל על תופעות אלו:
- הוסיפו קטניות בהדרגה לתזונתכם, והתחילו עם כמויות קטנות כדי שחיידקי המעיים שלכם יוכלו להתרגל אליהן. למשל, נסו לפזר גרגירי חומוס על הירקות המוקפצים שלכם, או מעט עדשים או שעועית על הסלט שלכם.
- נסו סוגי קטניות שונים. קטניות מקולפות כמו עדשים כתומות או צהובות מכילות פחות אוליגוסכרידים.
- נסו גם טופו שכמעט ואינו מכיל אוליגוסכרידים ובאופן כללי קל יחסית לעיכול.
- בשלו בעצמכם את הקטניות. שטפו אותן היטב לפני הבישול, והשרו אותן במהלך הלילה. הפעולות האלה עוזרות להפחית את כמויות האוליגוסכרידים. בשלו את הקטניות במים טריים. אפשר גם להחליף את המים באמצע הבישול כדי להפחית עוד יותר את כמות האוליגוסכרידים. בשלו את הקטניות עד שהן מתרככות באופן מלא. אם אתם משתמשים בקטניות משומרות, היפטרו מהנוזלים שבקופסת השימורים.
- נסו ליצור ממרח או פירה מהקטניות, עצם הטחינה של הקטניות מקלה על העיכול שלהם.
- נסו לאכול קטניות מונבטות ולאחר בישול קצר.
קטניות הן מקור מצויין לחלבון מהצומח לכן כדאי להרגיל את הגוף לעכל אותן. אותם אוליגוסכרידים שגורמים לחוסר נוחות בבטן לאנשים שלא רגילים לאכול אותם, דווקא עשויים לשנות לטובה את הרכב המיקרוביום.
קטניות – סקירת מחקרים עדכנית על התועלות הבריאותיות שלהן
למידע על קטניות – היכנסו לאתר beans של 'עתיד'- עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל. באתר תמצאו את כל מה שכדאי לדעת על הקטניות: מיהן הקטניות? איך לבשל אותן? למה בריא לאכול אותן? וגם – שפע מתכונים.
זה נכון שלחיטה לבנה ולחיטה מלאה אין אותו טעם, אבל הדברים שטעימים לנו הם עניין של הרגל. תנו לבלוטות הטעם שלכם זמן להסתגל לשינוי. נסו מוצרים ומותגים שונים ומגוונים. לא כל המוצרים המלאים הם זהים, אז בטוח תמצאו פסטה אהובה מקמח מלא, לדוגמה. יש הרבה סוגים של לחם, למשל מקמח טחון דק או גס. יש כאלה שמוסיפים להם גרעינים או דגנים נוספים. אפשר לנסות להוסיף מוצרים מקמח מלא בהדרגה. התחילו בהחלפת הלחם הרגיל שלכם בלחם מלא. ברגע שתתרגלו אליו, תתמקדו בסוג אחר של מזון.
כדאי לזכור את היתרונות שבאכילת דגן מלא. הסיבים התזונתיים מסייעים למערכת העיכול ומשפרים את הרכב חיידקי המעי, וזה משפיע לטובה על תהליכים רבים בגוף. לדוגמה, סיבים תזונתיים עוזרים להגן על הגוף מעליית סוכר, לחץ דם גבוה וסרטן המעי. הסיבים התזונתיים ורוב הנוטריינטים הבריאים האחרים מסולקים לגמרי בתהליך ייצור הקמח הלבן. מוצרים מקמח מלא מכילים כמויות גדולות יותר של ויטמינים ומינרלים חשובים.
לפני שהאדם התחיל לבצע הנדסה גנטית, הוא ביצע מניפולציות גנטיות על ידי השבחה גנטית וטיפוח זנים, אפשר לומר שעם תחילת המהפכה החקלאית, לפני אלפי שנים, החל גם עידן המניפולציות הגנטיות. זוהי דרך "טבעית" שבה מבצעים הכלאה יזומה בין צמחים או בעלי חיים עם תכונות רצויות, למשל זרעים יותר גדולים של חיטה, או ענבים גדולים יותר, ומבין הצאצאים בוררים את הפרטים שגם להם יש את התכונות הרצויות. התהליך הזה לוקח הרבה מאוד שנים אך למעשה הזנים שבני אדם מגדלים בשדה חקלאי הם לא "טבעיים" ולא יכלו לשרוד בטבע. בעשרות השנים האחרונות התפתחה דרך חדשה לביצוע מניפולציות גנטיות: הנדסה גנטית שבאמצעותה אפשר לבצע במעבדה מניפולציה רק על הגנים הספציפיים שמעוניינים לשנות, בעוד שבהשבחה מסורתית התכונות היו מוגבלות לאותו מין ביולוגי. במקרה של הנדסה גנטית האפשרויות הן אינסופיות, ניתן למשל להוסיף גן מצמח אחד לצמח אחר או אפילו להעביר גן מבעל חיים לצמח ולהיפך – אולי הדבר שהכי מרתיע את הציבור.
מרבית החוקרים בתחום חושבים שאין בעיה בריאותית עקרונית עם הנדסה גנטית מאחר שמדובר בתהליך מבוקר, במידה רבה מבוקר בהרבה מהשבחה גנטית "רגילה". הנדסה גנטית גם נחשבת כאחד הפתרונות הבולטים להתמודדות עם משבר האקלים, מאחר שהיא עשויה לסייע בפיתוח זנים שיוכלו להתמודד עם תנאי מחייה קיצוניים. עד כה אין הוכחות לנזק בריאותי כלשהו במזונות מהונדסים גנטית אבל מאחר שהמזונות האלו פותחו רק ב-30 השנה האחרונות, הידע בתחום מוגבל.
אם אני מעוניין/ת להימנע ממזון מהונדס גנטית מה עליי לעשות?
בישראל אין כיום חובה לסמן על אריזות של מוצרים אם מדובר במזון מהונדס גנטית. עם זאת, לא מוכרים בארץ מזונות שלמים מהצומח או מהחי מהונדסים גנטית, גם מוצרי סויה כמו טופו או משקאות סויה הנמכרים בארץ אינם מכילים סויה שעברה תהליכי הנדסה גנטית. עם זאת, ככל הנראה לפחות חלק מהרכיבים במזונות אולטרה מעובדים עשויים להיות מהונדסים גנטית. ככל הנראה גם שמן סויה וחלק משמן הקנולה שנמכרים בארץ עשויים להיות מהונדסים גנטית, אם כי כאמור אין מידע ברור בנושא. בשורה התחתונה, התזונה שאנו מעודדים, המבוססת בעיקר על מזונות שלמים מהצומח והסתמכות על שמן זית כשמן העיקרי המשמש לבישול ולתיבול, לא צפוייה להכיל מזון שעבר הנדסה גנטית.
