סוגי מחקרים בעולם התזונה

סוגי מחקרים בעולם התזונה

סביר להניח שאתם כבר מכירים את פירמידת ההוכחה, את סוגי המחקרים ואת שיטת דירוג רמות ההוכחה בתחום הטיפול הרפואי. אולי גם למדתם קורס "שיטות מחקר" באוניברסיטה. אולם ככל הנראה לא הזדמן לכם להעריך סוגי מחקרים שונים בהקשר של תזונה למניעת מחלות ולטיפול בהן. הכתבה שלפניכם תעניק לכם (אנחנו מקווים) זווית רעננה על הנושא. במחקרים העוסקים במניעת מחלות בכלל ובפרט בתחום התזונה, נדרשת התבוננות רחבה לעומת מחקרים המתמקדים בתרופה ספציפית או בטיפול רפואי נקודתי. התזונה שלנו כוללת לא רק רכיב או מאכל ספציפי אלא מהווה דפוס תזונה כולל שסביר שגם משתנה בטווח הקצר ובוודאי שלאורך החיים. ישנו גם קושי מובנה בהערכה תזונתית בכל סוגי המחקרים בתחום, המתבססים באופן כמעט מוחלט על דיווח עצמי הפוגע בתוקף הנתונים (הטיית דיווח). כשעוסקים בתזונה במידה רבה עדיף להניח בצד את פירמידת ההוכחה, ולהכיר את היתרונות והחסרונות שיש לסוגי המחקרים השונים ספציפית בהקשר של מדעי התזונה ולהעריך את תוצאות המחקרים בהתאם.

תרשים סוגי מחקרים חלוקה למחקרים תצפיתיים ומחקרים ניסויים

סקירות

מטא-אנליזה (עם או בלי סקירה שיטתית)

איסוף ושקלול תיאורטי ומתמטי של מחקרים זמינים בתחום מסויים על מנת לגבש מסקנות בנושא. המחקרים המשוקללים בסקירה נקבעים באופן שיטתי על בסיס קריטריונים קבועים מראש.
מחקרים אלו לרוב יכללו גרף Forest Plot או גרף מנה תגובה המשקללים את תוצאות של המחקרים השונים. כדאי להכיר את המונח המקצועי Heterogeneity שמתייחס להערכת השונות בין המחקרים ומסייע להעריך האם מסקנות המטא אנליזה אכן מרמזות על קשר אמיתי. כדאי לצפות בסרטון הבא המסביר ספציפית על כך.

  • מספק סיכום המבוסס על נתונים מהרבה מחקרים שענו על הקריטריונים.
  • במטא אנליזה/סקירה שיטתית ישנו תהליך מובנה לבחירת המחקרים שנכללים בו שמפורט במאמר, כך יכול הקורא לבחון בעצמו את הקריטריונים לבחירת המאמרים.
  • המסקנות תלויות בקריטריונים להכללה ואי הכללה של המחקרים. כך שמצד אחד, הקריטריונים עלולים להיות מצומצמים וספציפיים מידיי – רק מעט מאד מחקרים יכללו בסקירה ויקשו על הסקת מסקנות.
  • מצד שני בחיבור מחקרים שהשתמשו בשיטות שונות החוקרים עלולים "לחבר בין תפוחים לתפוזים" ולהגיע למסקנות שגויות.
  • הקריטריונים לבחירה הם אמנם מפורטים לקוראים, אך לא תמיד אפשר להבין את השיקולים לכלול או לא לכלול מאמרים מסויימים וניאלץ "לסמוך" על החוקרים שהקריטריונים הם באמת ענייניים ולא הוחלטו בהתאם למטרה של החוקרים.
  • ישנה גם בעיה של מחקרי מטא אנליזות המשקללים בין הרבה מחקרים עם מתודלוגיות רעועות אך המטא אנליזה המתקבלת יכולה להשמע מרשימה על הנייר.
מימין: דוגמה לגרף מנה תגובה הבודק את הסיכון היחסי לתחלואה בסוכרת ברמות צריכה שונות של פירות (Schwingshackl, L. 2017) משמאל:דוגמה לגרף Forest plot מתוך מטא אנליזה של ספריית קוקריין על מחקרי RCT שהתמקדו בדיאטה דלת פחמימות (Naude CE, et al. 2022)

סקירה לא שיטתית

מאמר הסוקר מחקרים שונים על מנת להסיק מסקנה בנושא מסוים. מספק סיכום של המידע המבוסס על נתונים ממחקרים שונים, ויכול לספק תמונה ראשונית אם אתם מתחילים להתעמק בנושא שחדש לכם.

החסרון העיקרי שהקריטריונים לחיפוש המחקרים אינם שיטתיים ועלולים להיות מוטים בהתאם למה שהחוקרים מעוניינים להציג.

סקירות לא שיטתיות משמשות הרבה את תעשיות המזון, ותוספי התזונה כדי להאדיר קבוצות מזון, מוצרים ונוטריינטים ספציפים, לכן תמיד כדאי לבדוק מי הגורם המממן ולקחת זאת בחשבון בעת קריאת המאמר.

בבלוג ביסים של ידע התייחסנו לכמה סקירות לא שיטתיות, כדאי לקרוא את הסיכום שלנו על הסקירה בנושא תזונה מבוססת צומח ובריאות קרדיווסקולרית ובנושא רגישות לאינסולין.


מחקרים ניסויים

מחקרים ניסויים (Experimental Studies) אלו מחקרים בהם החוקרים מבצעים התערבות כלשהי על מושא המחקר. כאשר המושא יכול להיות בני אדם, בעלי חיים או תרביות תאים. במצב אופטימלי יש לחוקרים שליטה מוחלטת על ההתערבות הנעשית, אך יש לקחת בחשבון מורכבויות רבות במחקרים ניסויים בתזונה.

ניסוי אקראי מבוקר (RCT)

הדרך הישירה להערכת סיבה ותוצאה בעולם הרפואה. בניסוי מדעי מבוקר אנו נותנים טיפול לקבוצה אחת בעוד הקבוצה השנייה מהווה בקרה (לא מקבלת טיפול, מקבלת טיפול שמרני, או מקבלת פלצבו). המחקרים האלו מתאימים מאד במקרה של בדיקה של תרופה או טיפול ספציפי אך ישנם קשיים מובנים בביצוע מחקרי RCT בתחום התזונה.

  • החלוקה האקראית (בייחוד במחקרים גדולים) מסייעת בפיזור גורמים כמו משקל, גיל, מין וכו' העלולים להשפיע על התוצאות בין קבוצת הטיפול לקבוצת הבקרה (ערפלנים).
  • מחקרי RCT טובים יכולים לסייע בהסקה סיבתית, כלומר, שהטיפול המוצע (נניח תזונה מסוג מסויים או תוסף של רכיב תזונה ספציפי) אכן מסייע במניעה או בטיפול במחלה מסויימת (נניח הורדת רמות ה-LDL כולסטרול).
  • ההתערבויות עצמן הן מוגבלות מבחינת השליטה בהיענות, אי אפשר להכריח אנשים במסגרת מחקר לאכול תזונה ספציפית ולשלוט בדיוק במה ובכמה יאכלו, ככל שהמחקר ארוך יותר וההתערבות התזונתית משמעותית יותר, כך גם גדל הסיכון לנשירה גבוהה יותר של משתתפים (ולהטיית הבחירה הנלווית לכך). 
  • מחקרי RCT בתחום התזונה הם יקרים ומסובכים לביצוע ולכן לרוב כמות המשתתפים קטנה יחסית ו/או משך ההתערבות מוגבל. המשמעות היא שיש הרבה תוצאים, בייחוד תחלואה ותמותה, שלא ניתן לבדוק במחקרי RCT שרובם אורכים כמה שבועות עד כמה חודשים.
  • הרבה מחקרי RCT יתמקדו באפקטים של מעבר לתזונה מסויימת על ירידה במשקל ואפקטים מטבוליים כגון שיפור פרופיל שומנים, רמות הסוכר ולחץ הדם. אנו יודעים כיום שכמעט כל התערבות תזונתית קצרת טווח ככל הנראה תשפר תוך כמה שבועות את המדדים האלו אך ההישגים לא ישמרו בהכרח לאורך זמן (בדומה לתופעה המכונה "אפקט היו-יו" בהקשר של משקל). הבעיה היא שכיוון שמרבית המחקרים האלו לא נמשכים פרק זמן ארוך, לרוב לא ניתן לבחון בהם האם התוצאות אכן נשמרו לאורך זמן.
  • מאחר שמדובר בהתערבות על ידי תזונה, ישנה מגבלה על האפשרות לקבלת פלצבו בקבוצת הביקורת. בחלק מהמחקרים הקליניים מוותרים לגמרי על קבוצת הביקורת (ואז צריך לשים לב שלא מדובר במחקר RCT אלא רק במחקר קליני), או שקבוצת הביקורת לא מקבלת שום התערבות או התערבות פחותה משמעותית, ורק נבדקת במועדים שנקבעו. מסיבות מובנות אין גם אפשרות של סמיות (blinding) במרבית מחקרי התזונה (למעט במקרה של מתן תוספים). 
  • אפילו במחקרים בהם כן יש אפשרות לתת פלצבו, למשל במחקרים על תוספי תזונה בהם ניתן לתת כדור דמי לקבוצת הביקורת, עשויות להיות בעיות מתודולוגיות שלא תמיד ניתן לצפות מראש. למשל בחלק ממחקרי RCT על תוספי אומגה 3 ניתן לקבוצת הביקורת שמן מינרלי שיש בו אחוזי שומן רווי גבוהים שהשפיעו לרעה על פרופיל השומנים של קבוצת הביקורת (אפשר לקרוא על כך עוד בביס של ידע שלנו על אומגה 3).
  • מחקרי RCT רבים בתחום התזונה מתמקדים במזון או במוצר ספציפי, למשל תוספי חלבון או אומגה 3, הוספה של תה ירוק או קפה וכדומה. מחקרים אלו פשוטים יותר לביצוע ולהערכה לעומת מחקרים שעוסקים בדפוס תזונה שלם, ומאפשרים סמיות ומתן פלצבו. עם זאת התמקדות במזון ספציפי ובהתאמה גם בתוצאים ספציפיים לרוב יפספסו את התמונה הכוללת שהיא משמעותית יותר בייחוד בהקשר של מניעת תחלואה. כדאי גם לדעת שמחקרי RCT שממוקדים במוצרים או בתוספים ספציפיים הם לרוב גם ממומנים על ידי חברות המספקות את המוצר שבו מתמקדים במחקר. זה לא בהכרח יפסול את התוצאות באופן מוחלט, אבל כדאי להיות ערים לכך בייחוד לאור המגבלות שהוצגו לעיל.

דוגמה לגרף מתוך מחקר RCT בנושא השפעת דיאטה ים תיכונית ירוקה על כבד שומני

מחקרים בבעלי חיים או בתרביות תאים

במחקרים אלו ינסו לרוב לבדוק השפעה של מזון או רכיב ספציפי על תאים או על בעלי חיים. היתרונות של המחקרים האלו עבור החוקרים זו היכולת לבודד באופן אופטימלי משתנים ספציפיים בלי הבעיות שיש במחקרים מסוגים אחרים, כמו כן יש אפשרות לחקור תהליכים ברמת האיברים והתאים, מה שכמובן לא אפשרי במחקרים בבני אדם. לכן אלו מחקרים שאפשר לחקור בעזרתם מנגנונים ספציפיים כמו למשל תהליך ביוכימי דרכו חומר ספציפי שנמצא בברוקולי מונע מתאים סרטניים להתפתח. עם זאת, אין להשליך ממחקרים בבעלי חיים לבני אדם אלא להתייחס אליהם כמחקר מקדים ולנקוט לגביהם משנה זהירות. המחקרים האלו גם לא לוקחים בחשבון הרבה מהמורכבות שיש בתחום התזונה – אין דין טפטוף של תמצית ברוקולי על תרבית תאים, או האכלת חולדות בתזונה שהתבססה בעיקר על ברוקולי לבין שילוב של ברוקולי כחלק מהתזונה הכוללת. יצויין גם שלעיתים אלו מחקרים שזוכים לכותרות דרמטיות בעיתונות הפופולרית.


מחקרים תצפיתיים

מחקרים תצפיתיים (Observational Studies) הם מחקרים שנערכים "בעולם האמיתי" ובודקים גורמים שונים ואת הקשר בינם לבין מניעה וטיפול במחלות שונות ללא התערבות יזומה. מחקרי תצפית שמתוכננים כהלכה הם מחקרי עוקבה פרוספקטיביים שבהם עוקבים אחרי קבוצה גדולה של אנשים לאורך הרבה שנים (ראו המשך).

חלק גדול מהתובנות ומההמלצות בנוגע למניעת מחלות על ידי תזונה והתנהגויות בריאות אחרות מתבסס בעיקר על מחקרי תצפית פרוספקטיביים נרחבים, מאחר שאלו מחקרים המאפשרים בחינה של תוצאים שאין אפשרות פרקטית/אתית לבדוק אותם בעזרת מחקרים קליניים.

לפני שנסקור את סוגי מחקרי התצפית, אלו היתרונות והחסרונות שיש לשיטה התצפיתית:

  • בשל האופי התצפיתי ניתן לבחון התנהגויות וגורמי סיכון הקיימים בעולם האמיתי שאין אפשרות אתית ופרקטית לבחון אותם במחקרי RCT. לדוגמה, אם נניח אנו רוצים לבדוק את ההשפעה של תזונה עתירה במזון מעובד ובשר מעובד על פרופיל השומנים, אין לנו אפשרות אתית לתת לאנשים "טיפול" על ידי מתן תזונה כזו, בטח שלא לאורך זמן.
  • מאחר שאין לנו אפשרות לעקוב ברמה קלינית אחרי אנשים לאורך פרקי זמן ארוכים שבהם מתפתחות רוב המחלות הכרוניות ובטח שלא לשלוט בתזונה של אנשים לאורך זמן, ולכן מחקרי תצפית הם הכלי העיקרי שיש ברשותנו להערכה של רכיבים ודפוסי תזונה הקשורים להיארעות או למניעה של מחלות ושל מצבי בריאות שונים (בעיקר על ידי הערכה של סיכון יחסי – Relative Risk במחקרי עוקבה).
  • הכלים הסטטיסטיים שיש ברשותנו כיום מאפשרים לנטרל (לפחות חלקית) את ההשפעה הפוטנציאלית של ערפלנים.
  • במחקרי תצפית ניתן לעקוב אחרי קבוצות גדולות מאוד של אנשים (עשרות, מאות אלפים, ואף מיליוני משתתפים). באופן הזה אפשר לאתר גורמי סיכון גם למחלות ולמצבים בריאותיים ספציפיים שההיארעות שלהם באוכלוסיה אינה גבוהה. המדגמים הגדולים מאפשרים ניתוחים סטטיסטים מורכבים הלוקחים בחשבון ערפלנים שונים. במקרים בהם הדגימה נעשתה בצורה נכונה, הם גם מאפשרים ייצוג של תתי אוכלוסיות שונות.
  • לא ניתן לבצע הסקה סיבתית על סמך מחקרי עוקבה גדולים וטובים ככל שיהיו (אך כן ניתן להעריך גורמי סיכון כאמור לעיל).
  • עלולים להיות ערפלנים ומשתנים מתערבים רבים שקשה לשלוט בהם. לדוגמה, BMI גבוה מהמומלץ, הוא גורם שעשוי להוביל לתחלואה אבל הוא גם גם תוצא של תזונה לקויה. דוגמה נוספת קצת יותר מורכבת, היא רמת הצריכה של סיבים תזונתיים ותוצאי בריאות, צריכה גבוהה של סיבים היא לרוב באה כחלק מדפוס תזונה שכולל צריכה גבוהה יותר של מזונות שנמצאו טובים לבריאות ופחות מזונות מזיקים, פעמים רבות צריכת סיבים גבוהה היא בקורלציה לצריכה קלורית נמוכה יותר. כך שהיכולת להעריך את הקשר בין סיבים תזונתיים בנפרד מהגורמים האחרים היא מוגבלת בדרך כלל.
  • הערפלנים והמשתנים המתערבים, עשויים לא להיות מפוזרים באופן שווה בקבוצות השונות, נניח התזונה של נשים וגברים היא פעמים רבות שונה מהותית גם מבחינת הכמות הכוללת וגם מבחינת הרכב התזונה עצמו.
  • במרבית מחקרי התזונה אין תיעוד חיצוני של הרכב הדיאטה (משתנה החשיפה) ולכן המשתתפים נדרשים לדווח בעצמם באמצעות שאלוני שכיחות צריכת מזונות (food frequency questionnaire – FFQ), יומני אכילה או תשאול לגבי התזונה שלהם ב-24 השעות האחרונות (24-hour dietary recall). ישנן מספר בעיות מתודולוגיות בשיטה הזו – הטיית זכרון מאחר שאנשים מתקשים לזכור מה הם אוכלים, וגם קושי בהערכת גודל המנה שהם אכלו.
  • במחקרים עם גודל מדגם גדול מאוד ישנה אפשרות להגיע למובהקות סטטיסטית גם במקרים של הבדלים קטנים מאד בין הקבוצות. לכאורה זה נשמע כמו יתרון, הבעיה היא שמובהקות סטטיסטית לא אומרת הרבה לגבי המשמעות הקלינית של התוצאות. לדוגמה, אם במדגם של 100,000 נשים מצאנו הבדל (מובהק סטטיסטית) של 2-3 אחוזים בסיכון לסרטן השד בין נשים שצרכו חמש כוסות קפה לעומת אנשים שלא צרכו כלל קפה, האם יש באמת משמעות קלינית לתוצאות האלו?

https://www.youtube.com/watch?v=GUpd2HJHUt8

מחקר עוקבה – Cohort

מחקר תצפיתי שעוקב באופן פסיבי אחר קבוצת אנשים לאורך שנים במטרה לבחון גורמי סיכון לתחלואה ולתמותה. גורמי הסיכון נמדדים בתחילת המחקר ואחת לזמן מה על מנת לבנות רצף אירועים. במחקרי עוקבה בתחום התזונה לרוב תתבצע השוואה בין מידת הצריכה של קבוצת מזון, נוטריינט או דפוס תזונה שלם לבין תחלואה או תמותה ממחלות שונות וכן תוצאים בריאותיים אחרים. כאשר ההשוואה נעשית באופן גולמי וגם לאחר תקנון לערפלנים – כלומר נטרול סטטיסטי של גורמים אחרים הקשורים גם הם לתחלואה או לתמותה מאותה המחלה.

מחקרי עוקבה כשלעצמם לא יכולים להצביע על סיבתיות אלא רק "מתאם, קשר או קורלציה" בין המשתנים. עם זאת אלו המחקרים הטובים ביותר שיש ברשותנו כיום בבואנו לקבוע גורמי סיכון שלא ניתן לבחון בצורה מלאה בעזרת מחקרי RCT.

  • מאפשר מעקבים ארוכים יחסית למחקרי RCT כך שניתן לבחון מחלות וגורמי סיכון המתפתחים לאורך שנים (לדוגמה סרטן).
  • מאפשר בדיקת גורמי סיכון רבים ותוצאות מרובות במסגרת אותו מחקר.
  • במידה שבודקים את התזונה של המשתתפים לאורך זמן ולא רק בתחילת המחקר, ניתן לוודא בצורה טובה שהתוצאה שבודקים אכן קרתה אחרי ההערכה של החשיפה (ראו חסרונות במחקרי חתך).
  • דרושים מספר רב של נבדקים ו/או זמני מעקב ממושכים על מנת להעריך בצורה טובה מדדי סיכון למחלות שונות, על כן מדובר במחקרים יקרים ומורכבים יחסית.
  • במעקב לאורך שנים תיתכן נשירה הולכת וגדלה של משתתפים, דבר היוצר הטיית בחירה (למשל, יתכן שאלו שעזבו היו אלו שהיו חולים יותר מהמשתתפים שהתמידו).

אם אנו בודקים האם אנשים הצורכים כמות גבוהה יותר של סיבים תזונתיים חולים פחות בסרטן המעי הגס מאנשים הצורכים פחות סיבים, נרצה לנטרל את המשתנה ביצוע פעילות גופנית או עישון מאחר שאלו התנהגות בריאות שגם הן קשורות בתחלואה, וסביר שאנשים הצורכים יותר סיבים תזונתיים מודעים יותר לבריאותם ולכן פחות מעשנים ומבצעים יותר פעילות גופנית. במרבית מחקרי העוקבה בתחום התזונה יתבצע תקנון ל – גיל, מין, עישון, ביצוע פעילות גופנית, צריכת אלכוהול ולרוב גם תקנון לצריכת אנרגיה ול-BMI. כיוון שלא ניתן טיפול כמו בניסויים אקראיים מבוקרים ואין אפשרות לנטרל לחלוטין את ההשפעה הפוטנציאלית של ערפלנים.

במחקרים רבים בוחנים את הנתונים בדיעבד על בסיס רישומים קיימים (מחקר רטרוספקטיבי או post-hoc). בניגוד למחקר עוקבה "קלאסי" שבו מתחילים בנקודת אפס ועוקבים אחר האנשים לאורך השנים (מחקר פרוספקטיבי).

דוגמה לגרף מנה תגובה בנושא צריכת חלבון וסיכון יחסי לתמותה, מחקר העוקבה ה-Rotterdam Study (Zhangling C. et al 2020)

מחקר חתך – Cross-sectional

מחקר תצפיתי שבו בוחנים גם את החשיפה וגם את התוצאה בנקודת זמן ספציפית בקבוצת משתתפים, ונערכת השוואה בין רמות שונות של חשיפה לגורם מסוים לבין המצב הבריאותי הנבדק באותה נקודת זמן. לדוגמה, צריכת סיבים תזונתיים ורמות LDL כולסטרול. המחקרים האלה פשוטים יותר בדרך כלל ויקרים פחות ממחקרי עוקבה, אך יש בהם מגבלה מובנית מאחר שלא ניתן לדעת האם החשיפה קרתה לפני או אחרי המצב הרפואי הנבדק.

  • זול ופשוט יותר ממרבית סוגי המחקרים האחרים.
  • יכולים לשמש כנקודת אפס עבור מחקר עוקבה שימשיך לעקוב אחר אותם משתתפים.
  • מאפשר למדוד שכיחות תחלואה וגורמי סיכון פוטנציאליים בקבוצות אוכלוסיה שונות וכך מאפשר להעריך למשל באילו תתי אוכלוסיה כדאי לבצע תוכניות התערבות שונות.
  • בודק רק נקודת זמן אחת ולא מאפשר לבנות רצף זמן בין משתנים, לדוגמה, בבדיקה במחקר חתך של הקשר בין צריכת סיבים לפרופיל שומנים בדם, יכול להיות שאנשים שינו את התזונה שלהם בעקבות אבחנה של דיסליפידמיה ולא שהתזונה עצמה השפיעה על פרופיל השומנים.
  • בהקשר הזה שימו לב שלא ניתן להעריך סיכון יחסי Relative Risk במחקרים אלו אלא רק Odds Ratio (סיכוי יחסי) שלרוב נוטה להערכת יתר.

מחקר מקרה ביקורת – Case-Control

מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי (הסתכלות אחורה בזמן) שבו המקרים (נבדקים שיש להם תוצאות) מושווים למקרי בקרה ללא התוצאות שהחוקרים מעוניינים לבדוק. במחקרים האלה מסתכלים אחורה בזמן ומחפשים גורמים אפשריים להבדלים בין הקבוצות. המחקרים האלה הם יעילים עבור מחלות נדירותו/או כאלה שלוקח להם הרבה זמן להתרחש, למשל סוגי סרטן נדירים יחסית. הנתונים נשענים בדרך כלל על זמינות ועל מידת הדיוק של המידע שתועד עד כה ו/או על דיווח של המשתתפים בדיעבד.

  • מהיר יותר ופחות יקר ממרבית סוגי המחקרים.
  • מתאים למחלות נדירות או כאלה שעובר הרבה זמן ביניהן לבין הגורמים שמשפיעים עליהן (לדוגמה סרטן).
  • דורש פחות משתתפים ממחקרים תצפיתיים אחרים (כמו מחקר חתך ומחקר עוקבה).
  • האופי הרטרוספקטיבי מאפשר להעריך האם החשיפה קרתה לפני התוצאה (בניגוד למחקרי חתך).
  • מעבר להטיית הדיווח שישנה תמיד במחקרי תצפית הנעזרים בשאלונים (ראו לעיל), ההטיה במקרה של מחקרי מקרה ביקורת היא חריפה יותר כי המשתתפים נדרשים לדווח בדיעבד על צריכת המזונות שלהם לפני שנים.
  • יתכן שאנשים בצעו שינויים בתזונה שלהם בעקבות האבחנה הרפואית והם לא זוכרים שלמעשה לפני האבחנה התזונה שלהם היתה שונה.
  • בדומה למחקרי חתך, גם במחקרי מקרה ביקורת אין אפשרות להעריך סיכון יחסי אלא רק סיכוי יחסי, Odds Ratio מדד הנוטה להערכת יתר.

מחקרים אקולוגיים

מחקרים אקולוגיים הם מחקרים בהם בודקים משתני חשיפה ותוצאה ברמת האוכלוסייה ולא ברמת הפרט. לרוב יבדקו שכיחות תחלואה במחלות שונות בהשוואה לגורמי סיכון שונים שגם הם יבדקו ברמת האוכלוסייה. מחקרים אקולוגיים הם זולים ופשוטים מאחר שהם לרוב מבוססים על מידע שכבר קיים, אלו מחקרים שיכולים לספק כיוון ראשוני למחקרי המשך. דוגמה מפורסמת היא מחקר שבע הארצות של Keys שפרץ את הדרך למחקרי המשך של דפוס התזונה הים תיכונית. דוגמה נוספת היא המחקרים שנעשו ב"אזורים הכחולים", אזורים בעולם בהם תוחלת החיים הבריאים גבוהה במיוחד. עם זאת ישנה בעיה מובנית במחקרים שעוסקים ברמת האוכלוסיה ולא ברמת הפרט – הטיה אקולוגית.

מעבר לבעיות הכלליות שהוזכרו לגבי מחקרי תצפית, ישנה גם הטיה ספציפית למחקרים אקולוגיים – אין לנו אפשרות להעריך במחקרים אלו האם הקורלציה שנמצאה ברמת האוכלוסיה אכן היתה בפועל גם ברמת הפרט. לדוגמה, אם נבצע מחקר הבודק צריכת מזון מעובד במדינות שונות בהשוואה לתמותה כללית (Mortality rate). סביר להניח שאנחנו לאו דווקא נמצא קשר בין צריכה גבוהה של מזונות אלו לבין תמותה, מאחר שצריכה גבוהה של מזונות אלו היא גבוהה יותר במדינות עשירות ומפותחות שלהם גם שירותי בריאות טובים יותר, בהשוואה למדינות עניות שאין להן שירותים אלו ולכן סביר שהתמותה בהן גבוהה יותר.

הגרף המפורסם ביותר מתוך מחקר שבע הארצות בהובלת Ancel Keys שפורסם לראשונה בשנת 1953

בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד סיכם היטב את הנושא במסגרת כתבה באתר בית הספר. הנה מילות הסיכום שלהם כלשונן:

"תקן הזהב" הוא מחקרים קליניים אקראיים של התערבויות תזונתיות לבחינת תוצאים ברורים כמו סרטן ומחלות לב. יחד עם זאת מחקרים כאלו הם לעיתים קרובות לא ישימים עקב עלויות גבוהות, היענות נמוכה לאורך זמן וסוגיות אתיות פוטנציאליות. בהיעדר ראיות ממחקרים קליניים, מחקרי עוקבה מתוכננים כהלכה מהווים את סוג המחקר הטוב ביותר שברשותנו. במחקרים אלו, נערך מעקב אחר קבוצה גדולה של משתתפים בריאים לאורך שנים או עשורים לבחינת תוצאי מחלה שונים. מחקרי עוקבה הם בדרך כלל עדיפים על מחקרי מקרה ביקורת רטרוספקטיביים או מחקרי חתך שמועדים להטיות זכרון ולהטיות בבחירת קבוצת הביקורת. מחקרים בבעלי חיים יכולים לסייע בהבנה של מנגנונים של מחלות שונות, אך תוצאותיהם עשויות להיות לא רלוונטיות לבני אדם. מחקרי התערבות קטנים יותר על מדדי ביניים ביוכימיים, כמו רמות סוכר או כולסטרול בדם, יכולים אף הם לסייע בהבנת מנגנונים ביוכימיים וראיות ממחקרים כאלו יכולות להשלים את העדויות ממחקרי עוקבה גדולים. בסופו של דבר, חיבור העדויות ממספר סוגי מחקרים, בדגש על מחקרי עוקבה פרוספקטיביים ומחקרי התערבות בבני אדם, יכולים לשמש בגיבוש הנחיות ומדיניות תזונתית. סיכום נתונים מתוך מטא-אנליזות וסקירות שיטתיות יכול להועיל, אך יש לבצע מטא-אנליזות בזהירות ולפרש אותן לאור הראיות הכוללות בתחום.

בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת הרווארד

Katz, D. L., Dansinger, M. L., & Willett, W. C. (2021). The Study of Dietary Patterns: Righting the Remedies. American Journal of Health Promotion, 35(6), 875–878.

Taudacher, H. M. et al. (2017). The challenges of control groups, placebos and blinding in clinical trials of dietary interventions. The Proceedings of the Nutrition Society.

Weaver, C. M., & Miller, J. W. (2017). Challenges in conducting clinical nutrition research. Nutrition reviews.

המחקרים שהוזכרו בדוגמאות:

Schwingshackl, L., et al (2017). Food groups and risk of type 2 diabetes mellitus: a systematic review and meta-analysis of prospective studies. European journal of epidemiology

Naude CE, et al. (2022). Low‐carbohydrate versus balanced‐carbohydrate diets for reducing weight and cardiovascular risk. Cochrane Database of Systematic Reviews , Issue 1

Yaskolka Meir A, et al. Effect of green-Mediterranean diet on intrahepatic fat: the DIRECT PLUS randomised controlled trial. Gut January 2021.

Chen, Z.,et al. (2020) Dietary protein intake and all-cause and cause-specific mortality: results from the Rotterdam Study and a meta-analysis of prospective cohort studies. Eur J Epidemiol

Keys, A.B. (1953). Atherosclerosis: a problem in newer public health. Journal of the Mount Sinai Hospital, New York, 20 2, 118-39 .

התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 12 ממוצע: 5

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

המיקרוביום האנושי: האם עלינו להגדיר עצמנו מחדש?

50 עד 70 אחוז מהתאים שבגופנו אינם אנושיים. אלה תאים של מיקרואורגניזמים וחיידקים השוכנים בגופנו – בעור, בדרכי הנשימה, ובמיוחד במעיים. בעשור האחרון, המחקר והידע שלנו בתחום המיקרוביום שבמעיים התפתחו לאין שיעור. המונח "מיקרוביום" מתייחס למספר הכולל של המיקרואורגניזמים ולחומר הגנטי שלהם. בעוד שהגנום שלנו כולל רק 22,000 גנים
לקרוא עוד המיקרוביום האנושי: האם עלינו להגדיר עצמנו מחדש?