סוכרת
/ / / כיצד תזונה משפיעה על רגישות לאינסולין

כיצד תזונה משפיעה על רגישות לאינסולין

שנים רבות ידוע שתזונה היא גורם סיכון מרכזי להתפתחות סוכרת סוג 2. נראה כי אחד המנגנונים המרכזיים באמצעותם הרכב התזונה משפיע על הסיכון לחלות בסוכרת הוא היכולת של התזונה להשפיע על הרגישות של הגוף לאינסולין. פיתוח תנגודת לאינסולין מהווה אחד משני המנגנונים העיקריים באטיולוגיה של המחלה ובהתפתחות המצב הטרום סוכרתי (המנגנון העיקרי השני הוא פגיעה בייצור ובהפרשת האינסולין מהלבלב). קשר ידוע בין תזונה לרגישות לאינסולין, הוא הקשר שבין השמנה לבין תנגודת לאינסולין. אחד הגורמים המרכזיים להשמנה זו כמובן תזונה לקויה, אך האם יש דרכים נוספות בהן תזונה קשורה לתנגודת לאינסולין? סקירה מצויינת שפורסמה ב- 2019 בג'ורנל Clinical Nutrition ESPEN, על ידי מספר חוקרים מספרד, סוקרת מעל ל- 100 מחקרים שהתפרסמו בתשעים השנים האחרונות ומדגימה כיצד הרכב התזונה משפיע על הרגישות לאינסולין מעבר להשפעת התזונה על BMI באנשים בריאים ובחולי סוכרת.

איזה דפוס תזונה משפר את הרגישות לאינסולין 

נראה כי מזונות מהצומח והפחתה בכמות החלבון מהחי עשויה להשפיע לטובה על מדד הרגישות לאינסולין גם בחולים בסוכרת וגם בבריאים, ובהתאמה נמצא גם, כי תזונה מבוססת צומח קשורה לסיכון נמוך יותר לסוכרת.

צריכת מזון מהצומח בקרב אנשים בריאים ורגישות לאינסולין

מחקרי תצפית שונים מצאו קשר בין צריכת מזון מהצומח לרגישות גבוהה יותר לאינסולין. גם מחקרים התערבותיים באנשים בריאים הראו שצריכת מזון מהצומח שיפרה את הרגישות לאינסולין בהשוואה לדיאטה עם סך קלוריות זהה שכללה מזונות מהחי. נמצא גם שצריכה תכופה של מזונות מהצומח סייעה לשפר ביטויים קליניים של עמידות לאינסולין כגון היפראינסולינמיה (רמות אינסולין גבוהות בדם), דיסליפידמיה, יתר לחץ דם, השמנה והסינדרום המטבולי.

צריכת חלבון מהחי בקרב אנשים בריאים ורגישות לאינסולין

מחקרים באנשים בריאים הראו שצריכת חלבון שמקורו מהחי נמצאה קשורה באופן עקבי בתנגודת לאינסולין, המחקרים באנשים בריאים הראו שצריכת חלבון שמקורו מהחי נמצאה קשורה באופן עקבי בסיכון מוגבר לתנגודת לאינסולין, היפראינסולינמיה ו/או לסינדרום המטבולי- הן במחקרים תצפיתיים והן במחקרים קליניים. כך למשל מספר מחקרי חתך מצאו קשר בין צריכה גבוהה של חלבון מהחי לבין עמידות לאינסולין.
החוקרים מצטטים מחקר RCT מעניין שהשווה בין נשים לאחר מנופאוזה במצב של השמנה וקיבלו דיאטה שהכילה 0.8 גרם חלבון מהחי לקילוגרם משקל גוף או 1.2 גרם חלבון מהחי לק"ג משקל גוף, ומצאו שאמנם שתי הקבוצות ירדו במשקל באותה מידה אך רק הקבוצה שצרכה פחות חלבון מהחי שיפרה בנוסף את הרגישות לאינסולין.
להשלמת התמונה, מספר מחקרים הראו שצריכה גבוהה של חלבון מהחי העלתה את העמידות של הכבד לאינסולין במשתתפים בריאים, ככל הנראה מאחר שמעודד הפרשת גלוקגון שבתורו מעודד את תהליך הגלוקונאוגנזה (יצירת גלוקוז בכבד) וכך מחליש את הפעילות של האינסולין. בהתאמה, נמצא גם שהגבלת צריכת החלבון מהחי מפחיתה את תהליך ייצור הגלוקוז בכבד. 
מספר מחקרי תצפית פרוספקטיביים גדולים הראו קשר בין צריכת בשר אדום ו/או בשר מעובד בתחילת המחקר לבין היפראינסולינמיה בעת המעקב, גם לאחר תקנון ל- BMI ולערפלנים נוספים. יצויין גם שנמצא קשר בין צריכת חלבון מהחי לבין השמנה במחקרי תצפית.
מחקרים קליניים שהשוו באופן ישיר בין תזונה עתירת מזון מהחי לכזו העתירה במזון מהצומח הציגו תוצאות דומות. למשל מחקר RCT באנשים בעודף משקל, השווה בין דיאטות שוות-קלוריות האחת עתירת דגנים וסיבים והשניה עתירה בחלבון מהחי, מצא שחלבון מהחי העלה את העמידות לאינסולין בעוד שדיאטה עתירת דגנים וסיבים הורידה את העמידות לאינסולין.

השפעת דפוס התזונה על אנשים החולים בסוכרת סוג 2

מספר מחקרים קליניים מבוקרים הדגימו שיפור ניכר ברגישות לאינסולין על ידי תזונה צמחית (צמחונית או טבעונית). מחקר אחד הראה ש- 43% מאילו שעברו לתזונה צמחית הפחיתו את השימוש בתרופות לסוכרת בהשוואה ל- 5% בלבד בקבוצת הביקורת (עם דיאטה קונבנציונלית). המשקל, היקף המותניים, ורמות השומן ירדו יותר בקבוצה שקיבלה דיאטה צמחית. תוספת של פעילות גופנית שיפרה עוד יותר את המדדים הקליניים בקבוצה הצמחית מאשר בקבוצת הביקורת. מספר מחקרים קליניים נוספים הראו שתזונה מבוססת צומח מפחיתה את כמות האינסולין או את הצורך בתרופות בהשוואה לתזונה סטנדרטית או לזו המומלצת על ידי ארגון הסוכרת האמריקאי.

מחקרה של Kahleova et al בחולי סוכרת, הדגים יפה את הפוטנציאל של תזונה צמחית (העיגולים השחורים) לסייע בשיפור מדדים אנתרופומטריים וביוכימיים, כולל רגישות לאינסולין (גרף ימני למטה) בהשוואה לתזונה המומלצת לחולי סוכרת. מומלץ לקרוא את המאמר המלא.

דגש על קטניות

מטא אנליזה של 41 מחקרי RCT של אנשים עם או בלי סוכרת הראתה שקטניות יכולות לשפר את האיזון הגליקמי. בהקשר זה, מחקר RCT מסוג crossover די קטן אך מעניין השווה בין הדיאטה המומלצת לשיפור מדדים קרדיומטבולים (דיאטת Therapeutic Lifestyle Change) לבין אותה הדיאטה בדיוק, רק ששתי מנות בשר אדום בשבוע הוחלפו בה לקטניות. שתי הוריאציות הדגימו ירידה ברמות הסוכר, האינסולין, הטריגליצרידים וה- LDL כולסטרול. אך הירידה היתה משמעותית יותר בקבוצה שהחליפה את הבשר בקטניות.

סוכרת הריון

נמצא שדפוסי תזונה לפני ההריון משפיעים באופן משמעותי על הסיכון לסוכרת הריון. אחד המחקרים מצא שצריכת בשר אדום מעובד או לא מעובד טרום ההריון קשור בסיכון גבוה פי שניים לחלות בסוכרת הריון (Relative Risk= 2.05, 1.55–2.73) בעוד שצריכת אגוזים היתה קשורה בסיכון נמוך בקרוב לשלושים אחוז למחלה זאת לאחר תקנון לערפלנים שונים כולל BMI. עם זאת אין עדיין מספיק מחקרים בנושא זה.

לסיכום: התמונה העולה מהמחקרים השונים שהוצגו בסקירה היא שחלבון מהצומח עשוי לשפר את הרגישות לאינסולין בעוד שחלבון מהחי עשוי להעלות את העמידות לאינסולין. בהתאמה, החלפת חלבון מהחי בחלבון מהצומח עשויה לסייע לשיפור הבקרה הגליקמית. מחקרים קליניים הדגימו כי התערבות על ידי תזונה צמחית העלתה את הרגישות לאינסולין בקרב אנשים בריאים וגם בקרב אלו החולים בסוכרת. תזונה זו גם עשויה לשפר מדדים קרדיווסקולרים ונראה שהיא גם יכולה לסייע להורדת הסיכון לתחלואה ולתמותה במחלות לב, כך שיש גם ערך מוסף מעבר לרגישות לאינסולין. 
מסר חשוב ורלוונטי העולה ממספר מחקרים שצוטטו בסקירה, הוא שגם החלפה חלקית של חלבון מהחי במקורות בריאים לחלבון מהצומח (קטניות ואגוזים) עשוי לסייע לשיפור הרגישות לאינסולין.

עוד תכנים שעשויים לעניין אותך