סויה ובריאות

מאת: ד"ר קרלין ווגנר ווונדי וולרבנסטיין, ארגון רופאים לתזונה הולנד
תרגמה והתאימה לישראל: כרם אביטל

כשמחפשים את המונח סויה בגוגל המידע הסותר עלול לבלבל, למה עלינו להאמין? האם סויה בריאה לנו? האם היא משפיעה על מערכת המין או על הסיכון לסרטן? האם היא מהונדסת גנטית? ומה הקשר להרס של יערות הגשם? תשובות מבוססות מדע בכתבה שלפניכם.

סויה, איזופלבונים וסרטן שד

סויה מכילה איזופלבונים, שם למשפחה גדולה של חומרים צמחיים עם השפעות בריאותיות מיטיבות. ספציפית סוג האיזופלבונים שהסויה מכילה הם מסוג פיטואסטרוגנים: חומרים צמחיים (פיטו) הדומים מבחינה כימית להורמון הנשי אסטרוגן שבגוף.¹ החומר הזה הוא הסיבה לכך שאנשים חוששים שאכילת סויה עלולה לגרום לסרטן, או להשפיע באופנים אחרים על מערכת המין שלנו, חשש נפוץ נוסף הוא מפני צמיחת שדיים אצל גברים.

מחקרים עדכניים מפריכים טענות אלו. למעשה נמצא שסויה עשויה דווקא להפחית את הסיכון לסרטן השד.
בתמונה להלן אפשר לראות למה. בצד ימין של התמונה אפשר לראות את החומר גניסטאין (genistein), פיטואסטרוגן המצוי בסויה. בגלל המבנה הכימי הדומה לאסטרוגן, גניסטאין יכול להיקשר לקולטנים לאסטרוגן בגוף. אך הגניסטאין לא מפעיל את הקולטנים באופן דומה לאסטרוגן ולא גורם לגדילה של רקמות בשד. בחלק מהמקרים הוא למעשה חוסם את האסטרוגן האמיתי מלהיקשר לקולטנים האלו וכך מפחית את הצמיחה של הרקמות (צמיחה המהווה את אחד המנגנונים דרכם אסטרוגן עלול לגרום לסרטן שד ולכן הפחתה שלה עשויה להועיל במניעת סרטן השד).²

מחקרים שבחנו את הקשר בין סויה ופיטואסטרוגן לבין היארעות וגדילה של גידולים סרטניים בשד נעשו במודלים של חולדות ועכברים מצאו תוצאות סותרות.³ אך נראה שהמטבוליזם של חולדות ועכברים לפיטואסטרוגן שונה מזה של בני אדם, ולכן יש להתייחס לממצאים בחיות מעבדה באופן זהיר.^5,4 אמנם יש צורך במחקר נוסף, אך במחקרים מהשנים האחרונות נראה שלסויה ישנו אפקט מגן מפני סרטן, בייחוד סרטן ריאות, סרטן הערמונית⁶ וסרטן השד.⁷ האפקט המגן הוא של מזונות המכילים סויה ולא של תוספים על בסיס סויה.

מעניין לראות את הפערים הגדולים בהיארעות מקרי סרטן שד בין אירופה לאסיה. המדינות עם שכיחות הסרטן הגבוהה ביותר באירופה הן מדינות שצריכת הסויה בהן נמוכה יחסית. למשל בלגיה, דנמרק, צרפת והולנד הן מדינות עם שכיחות סרטן של בין 113 ל-98 מקרי סרטן שד לכל מאה אלף אנשים (בתקנון לגיל).^9,8 לעומת זאת מדינות כמו יפן, סין, תאילנד ואינדונזיה הן מדינות עם צריכת סויה גבוהה ועם שכיחות מקרי סרטן שד נמוכה יותר: 38-76 מקרים לכל 100,000 אנשים בתקנון לגיל. הסיבות לכך יכולות מגוונות כמובן, אך מספר סקירות הראו כי נראה שצריכת סויה עשויה להיות מגנה מפני סרטן שד, בייחוד בקרב נשים שכבר חלו בסרטן שד קודם לכן.^11,10 מצד שני מוצרי חלב קשורים בסיכון גבוה יותר לתמותה מסרטן שד, ובסיכון גבוה יותר לסרטן הערמונית אצל גברים.^13,12 בנוסף בשר בקר נמצא קשור בסיכון גבוה יותר לסרטן באופן כללי וגם ספציפית לסרטן שד.¹⁴

למידע נוסף על הקשר בין תזונה ואורח חיים לסרטן שד

האם יש לחשוש מהחומצה הפיטית בסויה?

חומצה פיטית היא חומר המצוי באגוזים, דגנים וקטניות כולל סויה. חומצה פיטית ידועה כמפחיתה ספיגת מינרלים כמו אבץ, ברזל וסידן ועשויה גם להיקשר למינרלים ולהוציא אותם מהגוף דרך המעי. כתוצאה מכך, יש המכנים חומצה זו כ"אנטי-נוטריינט" ולכן אנשים המבססים את התזונה שלהם רק או בעיקר על מזון מהצומח עלולים באופן תיאורטי לסבול מחסרים תזונתיים משמעותיים. אך למעשה החששות אינם מבוססים.¹⁵

מחקרים מצאו שבדיאטה לא מאוזנת, כמו לדוגמה במצבי קיצון של תזונה במדינות מתפתחות או בתזונה מונוטונית שמתבססת על מספר מצומצם מאד של מזונות, אכן חומצה פיטית עלולה להחריף חסרים תזונתיים. עם זאת זה לא המצב בתזונה מאוזנת. בהתחשב במחלות הכרוניות הנפוצות בעולם המערבי, הרבה יותר משמעותי להסתכל דווקא על היתרונות שיש לחומצה פיטית. למעשה נראה שחומצה פיטית היא נוגד חמצון עם השפעה אנטי-סרטנית ונוגדת טרשת עורקים.¹⁶ כדאי גם לדעת שבמוצרי סויה שעוברים התססה (טמפה, "יוגורט" מסויה) יש פחות חומצה פיטית מכיוון שהיא מתפרקת במהלך ההתססה.

סויה ובריאות בלוטת התריס

מחקרים ותיאורי מקרה הראו שלסויה עשויה להיות השפעה על בלוטת התריס.¹⁷ למרות שהמחקרים לא מצאו שסויה גורמת לתת-פעילות של בלוטת התריס באופן ישיר, היא כן עשויה להפריע לספיגת יוד, שהוא חיוני ליצירה של הורמוני בלוטת התריס. לכן חשוב לוודא צריכת יוד מספקת.¹⁸ בתזונה מבוססת צומח המקורות העיקריים ליוד הם מלח מועשר ביוד ואצות. אם אתם נוטלים תרופות של בלוטת התריס, חשוב להתייעץ עם דיאטן או רופא לגבי צריכת סויה. תוספים על בסיס סויה וכן מזונות עתירי סיבים עלולים להוריד את הספיגה של תרופות אלו ולכן יש צורך בהתאמה של המינון, בייחוד לאחר שינוי משמעותי של התזונה .¹⁹

עוד השפעות של סויה על הבריאות

מצב של דלקת כרונית בעצימות נמוכה (low-grade inflammation) מהווה את השורש של הרבה מחלות בעולם המערבי כמו למשל סוכרת סוג 2, מחלות לב וסרטן. נראה כי צריכת סויה מגנה מפני מצב של דלקת. מחקרים מצאו קשר בין צריכת סויה לבין הפחתת גלי חום בגיל המעבר, שיפור את האיזון של רמות סוכר בדם, ואף ישנם מחקרים שמצאו קשר בינה לבין הפחתת תסמיני דיכאון ושיפור בריאות העור.^22-20 בנוסף צריכה של כ-25 גרם חלבון סויה ליום נמצאה קשורה להפחתת רמות LDL כולסטרול.²¹

סויה והנדסה גנטית

מוערך כי קרוב ל-75% מהסויה בעולם היא מהונדסת גנטית.²³ אך מוצרי הסויה המשווקים בישראל אינם מהונדסים גנטית. ניתן לראות על כל המוצרים של החברות הגדולות המשווקות טופו, משקאות סויה ומוצרי סויה נוספים, הצהרה על כך שהם מיוצרים מסויה שאינה מהונדסת גנטית. מרבית הסויה המהונדסת גנטית הולכת למעשה להאכלת בעלי חיים ואין חובת סימון של מוצרים מהחי שבהם בעלי החיים אכלו מזון מהונדס גנטית. בדרך כלל בחוות המגדלות בעלי חיים באופן אורגני יקפידו על מתן מזון לא מהונדס גנטית גם לבעלי החיים, אך מי שאוכל מזון מהחי לא אורגני ככל הנראה אוכל מזון שלטובת ייצורו השתמשו גם בסויה שהונדסה גנטית. הדיון הוא למעשה לא על האם סויה מהונדסת גנטית מזיקה לבריאות או לא. האמת היא שאנחנו עדיין לא באמת יודעים. אך נראה שאין בעיה להימנע מאכילת סויה מהונדסת גנטית.

סויה וסביבה

76% מהסויה המגודלת בעולם מיוצרת עבור האכלת בעלי חיים. רק 7% מהסויה מגודלת עבור צריכה ישירה של בני אדם דרך מוצרים על בסיס סויה כמו משקאות ויוגורט על בסיס סויה, רוטב סויה ותחליפי בשר, כולל טופו וטמפה. 13% נוספים הם לייצור שמן צמחי עבור מזון מעובד כמו מרגרינה, רטבים שונים, עוגיות, שוקולד וגלידה.²⁴

שימוש בבעלי חיים על מנת להמיר חלבון מהצומח לחלבון מהחי במוצרי בשר, ביצים וחלב זה תהליך לא יעיל. בביצים יש את יחס ההמרה הטוב ביותר כאשר היחס הוא 25%. כלומר, על כל ארבעה גרם של חלבון מהצומח (שבעל החיים אוכל) נקבל גרם אחד של חלבון ביצה. בבשר עוף היחס עומד על 20% ואילו בבשר בקר היחס הוא 4% בלבד.²⁵ צרכנים של מזונות מהחי לרוב צורכים כמויות גדולות של סויה, פשוט בצורה לא ישירה.

בהמשך לכך, מרבית הסויה בעולם (70%) מיוצרת בארצות הברית ובברזיל. ב-60 השנים האחרונות הדרישה לגידול סויה עלתה משמעותית. מרבית הצמיחה הזו מגיעה מגידול בעלי חיים (בערך 70%) והיתר לטובת ייצור ביו-דלק (biofuels) ושמן. העליה הייתה חדה במיוחד מאז תחילת שנות ה-90. בשנת 1990 צריכת הסויה עבור מזון לבעלי חיים, דלק ושמן עמדה על 88 מיליון טון וב-2019 היא כבר עמדה על כ-314 מיליון טון לשנה. לעומת זאת, במהלך אותה התקופה הדרישה למוצרי סויה מסורתיים כמו טופו ומשקה סויה עלתה מ-3.6 מיליון טון ל-11.6 מיליון טון.²⁶ עוד יצויין שהדרישה לבשר שילשה את עצמה במהלך 50 השנים האחרונות. מרבית העלייה היא בצריכה של עוף, צרכן כופתיות הסויה העיקרי בעולם.

למרות הזינוק בגידול סויה בעשורים האחרונים, מספר מחקרים הגיעו למסקנה זהה, מרבית בירוא היערות באמזונס בברזיל מגיע משטחי מרעה לפרות ולא מייצור סויה. מאחר שרוב בירוא היערות נעשה עבור שטחי מרעה לפרות או לטובת ייצור סויה להזנת תרנגולות וחזירים^29-27 ולכן הפחתת צריכת בשר היא הדרך העיקרית על מנת לעצור את התהליך הזה.

אז האם סויה היא מומלצת?

סויה יכולה להיות אופציה בריאה כחלק מתפריט מאוזן. היא מקור טוב לחלבון, ברזל ואבץ, ורוב סוגי הטופו מהווים גם מקור טוב לסידן. לא רק שסויה קשורה בהפחתת סיכון לסוגי סרטן מסוימים כולל סרטן השד, היא גם עשויה להפחית את רמות הכולסטרול, דלקת, גלי חום, שיפור רמות סוכר ותסמיני דיכאון ושיפור בריאות העור. כפי שראינו הצריכה שלה באופן ישיר תדרוש דווקא פחות משאבים סביבתיים מאשר גידול של סויה עבור גידול מזון מהחי. סויה יכולה להיות תחליף טוב למוצרי חלב מאחר שהיא מכילה כמות חלבון גבוהה יותר בהשוואה לתחליפים צמחיים אחרים לחלב וליוגורט. למשל כמות החלבון במשקה סויה היא זהה לזו שבחלב פרה (בניגוד למשקאות על בסיס שיבולת שועל, שקדים או אורז שהם דלים בחלבון). בנוסף כשמשווים בין חלבון מהחי לחלבון סויה כדאי לשים לב לחבילת המזון. חלבון מהחי מגיע עם שומן רווי שיש לו אפקט שלילי על הבריאות בעוד שחלבון מהצומח מגיע עם סיבים תזונתיים וחומרים אחרים שלהם מיוחס אפקט מיטיב.

למי שרוצה להעמיק עוד, מומלץ לקרוא את נייר העמדה בנושא סויה שהוציאו משרד הבריאות ועמותת עתיד:
לתקציר, למסמך המלא

לכתבה המקורית באתר PAN International

ד"ר קרלין ווגנר (MD) ווונדי וולרבנסטיין (RD) הן חברות בארגון רופאים לתזונה בהולנד. שתיהן חוקרות במכון Reade לראומטולוגיה של המרכז הרפואי האוניברסיטאי באמסטרדם. הן עבדו יחד על המחקר Plants for Joints שבחן את ההשפעה של תזונה מבוססת צומח למטופלים עם ​דלקת מפרקים שגרונית וניוונית.