עלות מחלות כרוניות
/ / / הנטל הגלובלי של מחלות כרוניות

הנטל הגלובלי של מחלות כרוניות

בעולם שירותי הבריאות חלו שינויים אדירים במהלך העשורים האחרונים. באמצעות מאמצים בתחום בריאות הציבור, חיסונים ותרופות אנטיביוטיות ואנטי-ויראליות, מקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות זיהומיות יורדים בהתמדה. מחקרים בסיסיים פורצי דרך והפיתוח הנוכחי של אסטרטגיות טיפול חדשות מאפשרות לנו להתמודד בהצלחה עם יותר ויותר מחלות, ביניהן מצבים נדירים וגנטיים. כמו כן תרופות וטכניקות מודרניות מאפשרות לאנשים, לפחות במדינות בעלות הכנסה גבוהה, לחיות זמן רב יותר למרות היותם סובלים ממחלות כרוניות.

עם זאת, יש אמת נוספת מאחורי אותם הישגים ראויים לציון: מחלות זיהומיות לא נעלמו; למעשה, הן יורדות בצורה איטית בלבד. התגברות עמידות לאנטיביוטיקה, המחסור בחומרים אנטיביוטיים חדשים והאיום הקיים במגיפות חדשות מבהירים לנו, כי ניתן לשלוט בפתוגנים המתפתחים תדיר רק במאמצים ובהשקעה בלתי פוסקים. חוסר הידע בטיפול במחלות רבות, ביניהן מחלות נדירות כמו ALS ונפוצות כמו אלצהיימר, עדיין עצום. יתרה מזאת, חלק מהתרופות המיועדות למחלות כרוניות עשויות להאט את התקדמותן, אך אינן יכולות לרפא אותן, מה שמקשה ומתסכל הן את החולים והן את אנשי מקצוע בתחום הבריאות הנאלצים להתמודד עם מחלות אלה. 

בנסיבות אלה, הסטטוס בו מצויות מחלות כרוניות אלו הוא בעל עניין מיוחד, מכיוון שנראה כי הן דורשות יכולות אדירות ממערכות הבריאות ומאנשי המקצוע בתחום הבריאות.

מה פוגע והורג הכי הרבה

מחלות לא מועברות/מדבקות הן מחלות כרוניות, כמו מחלות לב, סרטן, סוכרת, מחלת כליות כרונית או מחלות נשימה כרוניות. המידה בה מצבים אלו משפיעים על בריאות האדם ברמה הגלובלית והאזורית היא דרמטית. מבין 55 מיליון מקרי המוות בטרם עת בשנת 2013, 38.3 מיליון – שהם 70% – היו מיוחסים למחלות כרוניות. רק לפני כמה עשורים, בשנת 1990, המספר הזה עמד על 57% בלבד. מתוך עשרת גורמי המוות המובילים במדינות בעלות הכנסה גבוהה, תשע הן מחלות כרוניות. מדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה נפגעות קשה במיוחד, מכיוון ש- 85% ממקרי המוות בטרם עת מיוחסים למחלות כרוניות באותן מדינות, בהן מערכות הבריאות נמצאות תחת לחץ מתמיד עקב הצורך בהתמודדות בו זמנית עם מחלות זיהומיות הנמצאות באופן מתמיד ותת מימון כרוני. 

מדד מדויק יותר לנטל שמשרה המחלה, יותר מאשר מספר מקרי המוות בלבד, הוא מדד "שנות חיים מותאמות נכות" (Disability Adjusted Life Years – DALY). מכיוון שמדד זה מבטא את מספר השנים שאבדו בגלל בעיות בריאות, נכות ומוות מוקדם, ניתן לחשוב על שנת DALY כעל שנה אבודה אחת של חיים "בריאים". סכום שנות ה- DALY ברחבי האוכלוסייה מודד את הפער בין מצב הבריאות הנוכחי למצב הבריאות האידיאלי. כמחצית מה- DALY העולמי נגרמים עקב מחלות כרוניות, כאשר הן נחשבות כישות אחת, שכן הן בעיקרון נוצרות על ידי אותם גורמי סיכון – הן ללא ספק הנושא המשמעותי ביותר איתו צריכים להתמודד החולים, משפחותיהם, קהילות ומערכות הבריאות.

תזונה ותחלואה
המונח DALY מבטא את מספר השנים שאבדו בגלל בעיות בריאות, נכות או מוות מוקדם. אינפוגרפיקה מתוך אתר Public Health England 

הרוצח מספר אחת בקרב המחלות הכרוניות, ולכן הרוצח מספר אחת ברחבי העולם, הן מחלות לב וכלי דם. בשנת 2015 הן היוו הגורם לשליש מכל מקרי המוות העולמיים. בעוד ששכיחות מחלות לב וכלי דם ותמותה מהן פחתו בהדרגה מאז 1990 במספר מדינות עם הכנסה גבוהה, ככל הנראה בגלל מערכות הבריאות הממומנות היטב שלהן ויכולתן לטפל ביעילות טובה יותר במחלות אלו, מגמות אלו כעת במצב של פלאטו ורמתן נשארה גבוהה. עם עליית מספר מקרי הסוכרת וההשמנה ברחבי העולם, מגמות אלה אף עלולות להתגבר שוב. ההתמקדות בטיפול בתרופות (חדשות) ובפרוצדורות רפואיות (הייטק) במאבק נגד מחלות לב וכלי דם ושאר המחלות הכרוניות מובילה לעומס נוסף עבור הקהילה: עלויות.

מה הכי יקר

לצד ההשפעה השלילית שיש למחלות כרוניות על בריאותם של אנשים ואיכות חייהם, הן גם מהוות מקור לדאגה כלכלית גדולה ובעלת השלכות כספיות חמורות על מערכות הבריאות שלנו.

במהלך 20 השנים הבאות עד שנת 2040, ההערכה היא כי ההוצאה הגלובלית לבריאות תעלה מ 9 טריליון דולר ל 24 טריליון דולר לשנה. חלקן של המחלות הכרוניות מהוצאות הבריאות הללו מוערך בכ- 60% לפחות בממוצע במדינות ה- OECD, ומגיע ל – 90% בארצות הברית (כאשר נכללות מחלות נפש).

כדי לקבל מושג לגבי העלויות האמיתיות של מחלות כרוניות יש להוסיף את הפסדי הפרודוקטיביות המשוערים להוצאות הבריאות. בשנת 2011 הפורום הכלכלי העולמי ובית הספר לבריאות הציבור בהרווארד העריכו את התפוקה הכוללת האבודה ב-169 מדינות במהלך השנים 2011-2030 מארבע המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר (מחלות לב וכלי דם, סרטן, מחלות נשימה כרוניות, סוכרת) וממצבים בריאותיים נפשיים בכמעט 47 טריליון דולר. יתרה מזאת, הם צופים כי ההפסדים אלו יעלו בהתמדה עם עלייה בשיעור התחלואה עד 2030.

הרוצח הגדול ביותר שהוזכר לעיל, מחלות לב וכלי דם, לבדו עולה לכלכלת האיחוד האירופי 210 מיליארד יורו לשנה שהם, למשל, שליש מהסכום שהאיחוד האירופי מוציא על חינוך כל שנה.

כך, באופן סביר למדי, המחלות הגורמות לרוב מקרי המוות ושיעור "שנות החיים הבריאות שאבדו", מייצרות את החלק הארי מההוצאות הרפואיות שלנו וגורם לאובדן כביר בתפוקה הכלכלית. התמודדות עם מחלות אלה בהצלחה היא הדרך היעילה ביותר להפחתת מקרי מוות, סבל, ונטל העלויות על שירותי הבריאות עבור קהילות בכל רחבי העולם. המשימה להתמודד איתן בהצלחה מובילה לגורם הראשוני הבסיסי.

שורש כל הרוע

מחקרים רבים זיהו את גורמי הסיכון להתפתחותן של מחלות כרוניות וחלקם התגלו כאשמים בכל רחבי העולם ובמקביל במחלות כרוניות שונות בעלות נטל מחלה גבוה. הפרויקט המקיף ביותר לגלות את הסיבות הגלובליות למוות, נכות וגורמי הסיכון התואמים הוא 'נטל המחלות העולמי' (Global Burden of Disease – GBD). הנתונים נאספו ונותחו על ידי קונסורציום של יותר מ-3,600 חוקרים ביותר מ -145 מדינות וכוללים נתונים לגבי מוות ומוגבלות ממעל ל-350 מחלות ופציעות ב-195 מדינות, לפי גיל ומין, משנת 1990 ועד היום, ומאפשרים השוואה לאורך זמן , על פני קבוצות גיל, ובקרב אוכלוסיות שונות.

ניתוח המחקר שבוצע בשנים האחרונות הראה כי גורמי הסיכון העיקריים התורמים לעומס המחלה הם גורמי סיכון תזונתיים שונים, גורמי סיכון מטבוליים ועישון. 

מחלות קשורות לתזונה
נתונים מתוך מחקר ה-GBD, אפשר לראות כיצד הן בגברים (גרף A) ונשים (גרף B) תזונה מהווה גורם מוביל לאובדן שנות חיים בריאות (DALYs). יותר מגורמי סיכון כמו עישון, שתיה מופרזת של אלכוהול או זיהום אוויר. המחלות העיקריות הקשורות לתזונה וגורמות לאבדן DALYs, הן מחלות לב, סרטן וסוכרת (מסומנות בחיצים). [(GBD 2015 Risk Factors Collaborators – The Lancet (2016]

בשנת 2013, הרגלים תזונתיים לקויים נמצאו אחראיים על 11.3 מיליון מקרי מוות. מדד BMI גבוה בפני עצמו גרם ל-4 מיליון מקרי מוות ו-10.4 מיליון בני אדם נפטרו עקב לחץ דם סיסטולי גבוה – מצב שמושפע מהאמור לעיל. לשם השוואה, 6.1 מיליון מקרי מוות היו מיוחסים לעשן טבק. 

הפחתת עישון הטבק סומנה כמטרה למען שיפור הבריאות ברחבי העולם וכעת שיעור המעשנים יורד ברמה הגלובלית. כשמדובר בגורמי סיכון אחרים למחלות כרוניות הניתנים לשינוי, התמונה נראית אחרת לגמרי. משנת 1990 ועד 2015, מקרי המוות כתוצאה ממדד BMI גבוה עלו ב-28.3% ולמרות השימוש בטיפולים תרופתיים אגרסיביים, עליית אחוז ההשמנה ככל הנראה תביא לירידה עתידית בתוחלת החיים ולעליה בתחלואה במחלות כרוניות שונות. אותה התפתחות מזיקה נכונה לגבי שבץ מוחי, עם עלייה בכמעט כל גורמי הסיכון, עד 63%, בשלושת העשורים האחרונים.

פרויקט ה-GBD 2016 מבדיל בין הבעיות העיקריות, הגדלות והמשתנות בין מדינות באותה רמת פיתוח, מכיוון שהם ככל הנראה מצדיקים תשומת לב מיוחדת בנוגע למדיניות. ניתוח הפרויקט הראה כי מרכיבים כמו תזונה, השמנת יתר, רמות גלוקוז בצום ולחץ דם סיסטולי מהווים את גורמי הסיכון הגלובליים הבולטים ביותר העומדים בקריטריונים אלה. הם מסיקים כי בגלל קשרי הגומלין החזקים בין סיכונים אלה, המובילה האמיתית של תגובת השרשרת היא ככל הנראה דיאטה, הסיכון שבהשמנה, או שניהם, עם השפעה על רמות גלוקוז בצום ולחץ דם סיסטולי.

הפתרון בהישג יד

מחלות כרוניות אחראיות לחלק הגדול ביותר של מקרי מוות עולמיים, שנות חיים בריאים שאבדו והוצאות בריאות, כשלמעשה המספר הגדול ביותר של מחלות כרוניות נגרמות על ידי מספר גורמי סיכון מועטים הנמצאים בשליטתנו. בין גורמי הסיכון הללו זה בעל ההשפעה הגדולה ביותר הוא התזונה.
זה אולי נשמע טוב מכדי להיות אמיתי, כיוון שדיאטה נראית כמו משהו די ממשי, ניתן לשינוי ולשיפור. בעקבות הנתונים שגילינו, נראה כי יישום הרגלי תזונה בריאים יביא למעשה להפחתה אדירה של מקרי מוות ולעלייה עצומה באיכות החיים של מיליארדי אנשים. יתרה מזאת, זה יאפשר ניתוב מחדש של המשאבים הכלכליים והאנושיים העצומים המושקעים בענף הבריאות, המנותבים כיום אל טיפול במחלות כרוניות. שאר התחומים במחקר בתחום הבריאות והמחקר הרפואי, ביניהם פיתוח חומרים אנטיביוטיים הנחוצים בדחיפות, המחקר הבסיסי בנושא הזדקנות או מחלות נדירות והתקדמות גישות ריפוי כמו טיפול גנטי או ביולוגי, מוזנחים על ידי ההתמקדות במחלות אשר גורמיה מלאכותיים לחלוטין, מכיוון שהם אינם ביולוגיים, אלא מותנים תרבותית.
תופעת לוואי חיובית נוספת של שינויי תזונה בריאים בציבור הרחב ובמיוחד בקרב חולים הסובלים ממחלות כרוניות יכולה להיות האיכות, הזמן וההגשמה האישית שאנשי מקצועות הבריאות יחוו במהלך חיי העבודה היומיומיים שלהם.
הדבר היחיד שעלינו לדעת כעת הוא אילו הרגלים תזונתיים עשויים לפתור את הבעיה המתוארת. נתחיל לבחון את המחקר בתחום זה במאמר הבא שלנו.

גורמים לתזונה לא מטיבה
נתונים מתוך מחקר ה-GBD, תזונה לא מיטיבה אחראית ל-22% מכלל מקרי התמותה ו 15% מכלל מקרי אובדן שנות החיים הבריאות  (DALYs). בגרף ניתן כי הגורמים המובילים הם צריכה נמוכה מידי של מזונות שלמים מהצומח וצריכה מופרזת של מלח  [(GBD 2015 Risk Factors Collaborators – The Lancet (2019]

לקריאת יתר הכתבות בסדרה


הכתבה תורגמה ע"י טל פורת מתוך סדרת הכתבות The Power of Nutrition שבאתר הארגון הבינלאומי- PAN International. למאמר המקורי >> לחצו כאן.

  1. GBD 2013 Mortality and Causes of Death Collaborators. Global, regional, and national age-sex specific all-cause and cause-specific mortality for 240 causes of death, 1990e2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013. Lancet 2015;385:117–71.
  2. Global Health Estimates 2016: Deaths by Cause, Age, Sex, by Country and by Region, 2000-2016. Geneva, World Health Organization; 2018.
  3. Murray CJL, Vos T, Lozano R, Naghavi M, Flaxman AD, Michaud C, Ezzati M, et al. (2012): Disability-Adjusted Life Years (DALYs) for 291 Diseases and Injuries in 21 Regions, 1990–2010: A Systematic Analysis for the Global Burden of Disease Study 2010. The Lancet 380,9859: 2197–2223.
  4. Roth GA, Johnson C, Abajobir A, et al. Global, Regional, and National Burden of Cardiovascular Diseases for 10 Causes, 1990 to 2015. J Am Coll Cardiol. 2017;70(1):1-25.
  5. Dieleman, JL, Campbell M, Chapin A, Eldrenkamp E, Fan VY, Haakenstad A, Kates J, et al. (2017): “Future and Potential Spending on Health 2015–40: Development Assistance for Health, and Government, Prepaid Private, and out-of-Pocket Health Spending in 184 Countries.” The Lancet 389,10083;2005–30.
  6. Focus on Health Spending, OECD Health 2016, https://www.oecd.org/health/Expenditure-by-disease-age-and-gender-FOCUS-April2016.pdf
  7. Buttorff C, Ruder T, Bauman M. Multiple Chronic Conditions in the United States[PDF – 392 KB]. Santa Monica, CA: Rand Corp.; 2017
  8. Bloom, D.E., Cafiero, E.T., Jané-Llopis, E., Abrahams-Gessel, S., Bloom, L.R., Fathima, S., Feigl, A.B., Gaziano, T., Mowafi, M., Pandya, A., Prettner, K., Rosenberg, L., Seligman, B., Stein, A.Z., & Weinstein, C. (2011). The Global Economic Burden of Non-communicable Diseases. Geneva: World Economic Forum.
  9. Wilkins E, Wilson L, Wickramasinghe K, Bhatnagar P, Leal J, Luengo-Fernandez R, Burns R, Rayner M, Townsend N (2017). European Cardiovascular Disease Statistics 2017. European Heart Network, Brussels.
  10. Eurostat online: https://ec.europa.eu/eurostat/web/products-eurostat-news/-/DDN-20170828-1
  11. Global Burden of Disease official website: http://www.healthdata.org/gbd/about
  12. GBD 2013 Risk Factors Collaborators, Forouzanfar MH, Alexander L, et al. Global, regional, and national comparative risk assessment of 79 behavioral, environmental and occupational, and metabolic risks or clusters of risks in 188 countries, 1990-2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013. Lancet. 2015;386(10010):2287-323.
  13. GBD 2015 Risk Factors Collaborators. Global, regional, and national comparative risk assessment of 79 behavioural, environmental and occupational, and metabolic risks or clusters of risks, 1990-2015: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2015. Lancet. 2016;388(10053):1659-1724.
  14. GBD 2016 Risk Factors Collaborators. Global, regional, and national comparative risk assessment of 84 behavioral, environmental and occupational, and metabolic risks or clusters of risks, 1990-2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016. Lancet. 2017;390(10100):1345-1422.
  15. GBD 2013 Risk Factors Collaborators, Forouzanfar MH, Alexander L, et al. Global, regional, and national comparative risk assessment of 79 behavioral, environmental and occupational, and metabolic risks or clusters of risks in 188 countries, 1990-2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013. Lancet. 2015;386(10010):2287-323.
  16. assessment of 79 behavioural, environmental and occupational, and metabolic risks or clusters of risks, 1990-2015: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2015. Lancet. 2016;388(10053):1659-1724.
  17. Feigin VL1, Roth GA2, Naghavi M2, Parmar P3, Krishnamurthi R3, Chugh S2, Mensah GA4, Norrving B5, Shiue I6, Ng M2, Estep K2, Cercy K2, Murray CJL2, Forouzanfar MH2; Global Burden of Diseases, Injuries and Risk Factors Study 2013 and Stroke Experts Writing Group. Global burden of stroke and risk factors in 188 countries, during 1990-2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013. Lancet Neurol. 2016 Aug;15(9):913-924. doi: 10.1016/S1474-4422(16)30073-4. Epub 2016 Jun 9.
  18. GBD 2016 Risk Factors Collaborators. Global, regional, and national comparative risk assessment of 84 behavioral, environmental and occupational, and metabolic risks or clusters of risks, 1990-2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016. Lancet. 2017;390(10100):1345-1422.

עוד תכנים שעשויים לעניין אותך