תזונה וסיכון למגפות עולמיות
מהם הסיכונים לבריאות האדם ממגפות עולמיות וממחלות זואונוטיות?
מגפת הקורונה העולמית, הנגרמת על ידי נגיף SARS-CoV-2, הראתה לנו את הפוטנציאל העצום של מחלות זואונוטיות להשפיע על בריאות האדם ועל אורח החיים שלנו. זואונוזה היא מחלה זיהומית המועברת בין מינים, מבעלי חיים לבני אדם (או מאדם לבעלי חיים).
הסיכון למחלות זואונוטיות מתעוררות והפוטנציאל לפריצת מגפות עולמיות נוספות הולך וגדל. כ-75% מכלל המחלות המדבקות המתעוררות הן זואונוטיות מטבען, כמו נגיף הקורונה החדש שהיה אחראי ל-COVID-19, SARS, MERS, וכן גם אבולה וצורות שונות של שפעת.
מה הקשר בין מחלות זיהומיות מתעוררות לייצור מזון?
הגורמים האחראים להעברת פתוגנים מבעלי חיים לבני אדם כוללים שינויים בתנאי אקלים ומזג אוויר, נסיעות ומסחר בינלאומיים ומעל לכל, שינויים בשימוש בקרקע ובתעשייה החקלאית.
שינוי השימוש בקרקע הוא גורם מרכזי כל כך כיוון שהוא הורס מערכות אקולוגיות שלמות ובכך מאלץ פתוגנים זואונוטיים לצאת מהנישות האקולוגיות הקודמות שלהם כדי למצוא מארחים פוטנציאליים חדשים, שיכולים להיות בעלי חיים אחרים או בני אדם.
מערכת המזון שלנו תורמת רבות לשינוי בשימושי הקרקע. 50% מהאדמה השמישה בעולם משמשת לחקלאות. כמעט 80% מהאדמה החקלאית הזו מעובדת עבור בעלי חיים, בעוד שמוצרים מהחי מספקים רק כ-18% מאספקת הקלוריות העולמית ו-37% מאספקת החלבון העולמית.
כיצד נוכל להפחית את הסיכון למגפות עולמיות מתעוררות בייצור מזון?
לא רק שיש חוסר התאמה בין אחוז הקרקע המשמשת לחקלאות לבין כמות המזון המיוצרת כדי להאכיל את אוכלוסיית העולם, אלא שהתנאים בחקלאות תעשייתית של בעלי חיים מזינים את הופעתם של פתוגנים חדשים. גידול אלפי בעלי חיים דומים מבחינה גנטית בחללים סגורים יוצר את קרקע הגידול המושלמת עבור פתוגנים כדי לעבור מוטציה ולהיות מועברים בין חיות בר, בעלי חיים ובני אדם.
בנוסף לסיכון המוגבר למגפות עולמיות כתוצאה ממוטציות זואונוטיות, גם עמידות מיקרוביאלית (AMR) מהווה איום בריאותי עולמי, שנראה כי לגידול בעלי חיים ישנה השפעה מכרעת עליו. זאת מכיון שתרופות אנטי-מיקרוביאליות (אנטיביוטיקה) נמצאות בשימוש נרחב בתעשיות המגדלות בעלי חיים לצורכי מאכל.
מעבר לתזונה מבוססת צומח יותר יסיר את הלחץ מהמערכות האקולוגיות השלמות האחרונות ויצמצם את הסיכון להעברת מחלות באמצעות גידול תעשייתי של בעלי חיים. כתוצאה מכך, האימוץ העולמי של דפוסי תזונה המבוססים על מזונות שלמים מהצומח הוא גורם מכריע להפחתת הסיכון למגפות עולמיות עתידיות.
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך