תזונה וסרטן

תזונה וסרטן

הקשר בין תזונה לסרטן הוא אחד הקשרים הסבוכים ביותר שישנם ואחד הקשים ביותר להוכחה. לשם השוואה, במחלות לב וכלי דם, שם ניתן לשלב בין סוגי מחקרים שונים: מחקרים קליניים שיבחנו מדדים ביוכימיים ופיזיולוגיים מוסכמים פחות או יותר (דוגמת רמות LDL כולסטרול, לחץ דם, טריגליצרידים וכו') מצד אחד, ומחקרי עוקבה שיבחנו את התחלואה בפועל לאחר מספר שנים להשלמת התמונה. לעומת זאת, בחקר תזונה ותחלואה בסרטן אין כמעט אפשרות לבצע מחקרים קליניים, מאחר שנדרש זמן מעקב של עשרות שנים אחר המשתתפים ואין מדדים ביוכימיים מוסכמים. מה גם שמדובר למעשה בשורה ארוכה של מחלות שונות עם אטיולוגיה משתנה. יחד עם זאת, מחקרי עוקבה בבני אדם לצד מחקרי מעבדה (in vitro) כן מצביעים על דפוס התזונה המומלץ בהקשר לסרטן. בכתבה שלפניכם סקרנו את ההנחיות של ארגון הסרטן האמריקאי, ה-ACS משנת 2020: ה- American Cancer Society Guideline for Diet and Physical Activity for Cancer Prevention בדגש על הנושא התזונתי. הדו"ח של ה-ACS למעשה בעצמו מסתמך ברובו על דו"ח של הגוף המחקרי המוביל בתחום, ה-WCRF/AICR לצד מחקרים ומטא אנליזות מובילות.

ההמלצה – לאכול תזונה בריאה יותר
דפוס תזונה בריא כולל
  • מזונות עשירים בנוטריינטים בכמות שמאפשרת שמירה על משקל תקין
  • מגוון ירקות: ירוקים כהים, אדומים וכתומים ואחרים
  • קטניות עשירות בסיבים (שעועיות, אפונה עדשים וכו')
  • פירות – בייחוד שלמים ובמגוון צבעים
  • דגנים מלאים
דפוס תזונה בריא מגביל או שאינו כולל
  • בשר אדום ובשר מעובד
  • משקאות ממותקים בסוכר
  • מזון אולטרה מעובד ודגנים לבנים

סיכום ההמלצות לפי סוגי מזונות שונים

ירקות, קטניות ופירות 🥗

דו"ח ה-WCRF/AICR האחרון מצא שצריכה של ירקות לא עמילניים ופירות ככל הנראה מגנה בפני מספר סוגי סרטן כולל: פה, לוע, ושט, מיתרי הקול, ריאות, קיבה ומעי גס. ישנם נתונים מעודדים ממחקרים המצביעים על כך שירקות ופירות עשירים בקרוטנואידים, וביומרקרים הקשורים בצריכה שלהם, מקושרים לסיכון נמוך לגידולים אגרסיביים בשד, כולל גידולים מסוג estrogen receptor–negative breast tumors.
החוקרים גם מציינים שקטניות מהוות תחליף טוב לבשר אדום ובשר מעובד מאחר שהם מכילים חלבון, סיבים, ברזל, אבץ, אשלגן ופולאט לצד כמויות נמוכות של שומן רווי ובעלות אינדקס גליקמי נמוך.

מנגנונים
ירקות, קטניות ופירות מכילים רכיבים רבים שעשויים לסייע להם במניעת מחלת הסרטן וגורמים להם להיות בעלי פוטנציאל למנוע את המחלה –  chemopreventive. הם מכילים ויטמינים מסויימים, מינרלים, סיבים ופיטוכימיקלים כגון קרוטנואידים, פלבונואידים, סטרולים, פנולים ואינדולים. 

תרשים המדגים את היתרונות הסינרגיסטיים שברכיבים השונים של תזונה ים תיכונית, המבוססת בעיקר על מזונות שלמים מהצומח, בהקשר של מניעת סרטן. התרשים גם ממחיש את המורכבות והמגוון העצום של המנגנונים הקשורים בתהליכים סרטניים. לקוח מתוך מאמרם של Hernáez & Estruch (Nutrients. 2019)

דגנים מלאים 🌽

לפי ה-WCRF/AICR צריכה של 30 גרם ליום (כ-3 כפות) של דגנים מלאים הוערכה כקשורה בסיכון מופחת ב-5%. 

מנגנונים
דגנים מלאים מכילים סיבים ופיטוכימיקלים ומוערך שהם מסייעים לירידה בסיכון לסרטן המעי הגס על ידי הורדת רמות החיידקים מעודדי הדלקת במעי והאצת פעילות המעי שמפחיתה את החשיפה של תאי המעי לחומרים קרצינוגניים. בנוסף בדומה לירקות ופירות, הסיבים שבדגנים מלאים מסייעים לירידה ושמירה על המשקל וכך גם דגנים מלאים מסייעים בעקיפין להפחתת הסיכון לסרטן דרך מניעת עודף משקל והשמנה.

בשר אדום ובשר מעובד 🌭

ה-ACS ממליץ להימנע או לצרוך באופן מועט בשר מעובד ולהפחית משמעותית צריכה של בשר אדום. ההמלצות האלו מיישרות קו עם הקיטלוג שביצע ב-2015 ה-IARC שהגדיר בשר מעובד כמסרטן ודאי ובשר אדום ככנראה מסרטן. ההערכה היא שצריכה של  כ-55 גרם בשר מעובד קשורה לסיכון גבוה יותר לסרטן המעי הגס ב-23% וצריכה של 80 גרם ליום של בשר אדום קשורה לסיכון גבוה יותר ב-22% לסרטן המעי הגס. נכון להיום לא ידוע האם יש סף שמתחתיו צריכת מזונות אלו בטוחה.
בבשר אדום הכוונה לבשר בקר, כבש, חזיר וכל יונק אחר. בבשר מעובד הכוונה לבשר אדום או בשר עוף שעבר עיבוד כגון תוספת ניטריטים, עישון, המלחה, התססה וכל תהליך אחר לשיפור טעם, מרקם או שימור. הכוונה למוצרים כגון נקניקים, נקניקיות, פסטרמה ובייקון.

מנגנונים
נזק חמצוני ל-DNA בתאי המעי עקב יצירת nitrosamines כתוצאה מנוכחות ניטריטים וניטראטים לצד ברזל מסוג heme בבשר מעובד. 
יצירת אמינים הטרוציקליים  (heterocyclic aromatic amines) ופחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים – (polycyclic aromatic hydrocarbons) בעת בישול בטמפרטורות גבוהות כמו למשל גריל או טיגון.

סוכר מוסף ומזון מעובד 🍩

צריכה של מזונות ומשקאות המכילים סוכר מוסף, סירופ סוכר דוגמת high-fructose corn syrup קשורה בעלייה במשקל ובהשמנה שקשורה בסיכון מוגבר ל-13 סוגי סרטן. מזונות אלו גם עלולים להעלות את רמות הסוכר בדם, מדד שמהווה גורם סיכון לסרטן רירית הרחם.
מזון אולטרה מעובד נוטה להכיל כמויות גבוהות של סוכר ו/או שומן ו/או נתרן ו/או פחמימות מעובדות (למשל דגנים לא מלאים) הקשורים למחלות כרוניות שונות וביניהם סרטן במספר מחקרים.

סידן ומוצרי חלב 🧀

לפי ה-WCRF/AICR נראה שתזונה עשירה בסידן ומוצרי חלב עשויה להוריד את הסיכון לסרטן המעי הגס וישנן גם ראיות מוגבלות לסיכון מופחת לסרטן השד. מצד שני ישנן גם ראיות מוגבלות לסיכון מוגבר לסרטן הערמונית. צריכה של 400 גרם מוצרי חלב (קצת פחות מ-2 כוסות חלב) היתה קשורה בסיכון גבוה ב-11% לסרטן הערמונית. צריכה גבוהה של סידן (מעל 2000 מ"ג – בצריכה גבוהה במיוחד של מוצרי חלב ו/או נטילת תוסף) היתה גם היא קשורה בסרטן הערמונית. לצד זאת נוסיף את המחקרים החדשים שיצאו לאחר פרסום ההנחיות שנגעו למולקולה Neu5Gc המצויה במוצרי חלב שמנים ועלולה להיות קשורה בסיכון גבוה יותר לסרטן (ראו סיכום מפגש ג'ורנל קלאב שפרסמנו בנושא). לאור הראיות הסותרות, ה-ACS לא מצא לנכון לכתוב המלצה לצרוך או להימנע מצריכת מוצרי חלב.

תוספי תזונה 💊

מזון הוא הדרך המועדפת לצרוך נוטריינטים שונים, אם נוטלים תוספי תזונה למניעה או לטיפול בחוסר תזונתי מסויים, מומלץ לא ליטול תוספים המכילים כמויות עודפות של התוספים האלו. אלא לכוון לתוספים המכילים 100% מההמלצה נזכיר כי בתוספים הספיגה היא על פי רוב בשיעור נמוך מתכולת הכמוסה, ובכל מקרה מומלץ שצריכה שלהם תהיה בליווי מקצועי של דיאטן/ית או רופא/ה.

ישנן סיבות שונות לנטילת ויטמינים או מינרלים כתוספי תזונה שאינן קשורות לסרטן, בעיקר למניעת חוסר תזונתי במקרה של דרישות תזונתיות גבוהות (למשל נשים בהריון או ספורטאי מקצועי), בעיות בספיגת נוטריינטים ובמקרה של תזונה מוגבלת. בנוסף תוספים יכולים לסייע לטפל במקרים של חוסרים קיימים למשך תוסף ברזל ו/או ויטמין B12 במקרה של אנמיה, או תוסף ויטמין D במקרה של חוסר. אך המידע לגבי תוספים תזונתיים בהקשר למניעת סרטן הוא מוגבל ולעיתים סותר. ישנם שני מחקרי RCT שהדגימו שגברים שנטלו תוספים עם נוגדי חמצון או מיקרונוטריינטים במינון נמוך היו בסיכון נמוך יותר לסרטן. אך אין מידע לגבי נשים. 

ישנן ראיות שנטילה של מינונים גבוהים של בטא קרוטן, ויטמיני A ו-E עלולים להעלות את הסיכון לסוגי סרטן מסויימים. כאמור לעיל, נטילה של תוספי סידן עשוייה להפחית סיכון לסרטן המעי הגס אך מצד שני נטילה של תוספי סידן בכמויות עודפות עלולה להעלות את הסיכון לכלל סוגי הסרטן. לגבי ויטמין D אין ראיות חזקות לגבי מניעת סרטן בנטילת התוסף (אך ישנן ראיות התומכות בנטילה של ויטמין זה למניעה של מחלות אחרות).

מדוע מזונות שלמים עדיפים על תוספים מרוכזים?

ירקות ופירות שלמים מכילים חומרים שונים המשפיעים באופן סינרגיסטי, לא כל החומרים האלו בודדו והקשרים הסבוכים בין החומרים האלו גם הם טרם נחקרו עד תום, אך נראה שיש לכך חשיבות.

אלכוהול 🍷

בקצרה: עדיף לא לשתות אלכוהול בכלל. מי שכן צורך, עדיף לא לצרוך יותר ממנה אחת לאישה ושתי מנות לגבר ביום.
צריכת אלכוהול היא הגורם השלישי בחשיבותו בסיכון לסרטן אחרי עישון והשמנה. אלכוהול קשור ללפחות שבעה סוגי סרטן ברמות שונות של ודאות ביניהם: פה, לוע, ושט, קיבה, כבד, שד ומעי גס.

המנגנון
האתנול המצוי באלכוהול ואצטאלדהיד (acetaldehyde) התוצר המטבולי העיקרי בכבד, קשורים בעקה חמצונית, בפגיעה ושינוי של ה-DNA וחלבונים שונים, בפגיעה בספיגה של נוטריינטים שונים, בעיכוב של תיקון DNA, בשינויים אפיגנטיים, בעליה בשגשוג תאים (cell proliferation) ובעליה ברמות אסטרוגן הקשורה לסרטן השד. לבסוף אלכוהול עלול להכיל מזהמים הנוצרים תוך כדי הכנת המשקאות הללו.

על אף שהידע בנושא קיים והראיות יחסית חזקות, הידע נותר רק בקרב קהל מקצועי והקהל הרחב כמעט שאינו מודע לסיכון לסרטן בצריכת אלכוהול. נראה גם שמרבית הקמפיינים בתחום לא נוגעים לנושא זה.

סיכום ההמלצות לפי סוגי סרטן שונים

המעי הגס

סרטן מעי הגס וחלחולת

  • דפוס תזונה בריא המכיל דגנים מלאים, כמות גבוהה של סיבים ופחות סוכר מוריד סיכון
  • צריכה של ירקות לא עמילניים ופירות שלמים ככל הנראה מורידה סיכון
  • תזונה עשירה בסידן / מוצרי חלב עשירים בסידן עשויים להפחית סיכון
  • בשר מעובד (גם בכמויות קטנות) מעלה סיכון
  • בשר אדום (בכמות מוגבלת) מעלה סיכון
  • רמות נמוכות של ויטמין D עלולות להעלות את הסיכון
  • צריכת אלכוהול מעלה את הסיכון
  • פעילות גופנית מורידה את הסיכון לסרטן המעי הגס אך לא של החלחולת
  • הפחתה של אורח חיים ישבני עשויה להוריד את הסיכון לסרטן המעי הגס אך לא של החלחולת
  • רקמת שומן עודפת מעלה סיכון
המעי הגס

סרטן שלפוחית השתן

  • אין מידע מספק
  • רקמת שומן עודפת עלולה להעלות את הסיכון
  • עליה במשקל בבגרות עלולה להעלות את הסיכון
  • פעילות גופנית – אין מידע מספק
המעי הגס

סרטן כליות

  • אין מידע מספק
  • רקמת שומן עודפת מעלה סיכון
  • פעילות גופנית מורידה סיכון
המעי הגס

סרטן ריאות

  • צריכת ירקות לא עמילניים, פירות שלמים, כולל אלו העשירים בויטמין C ככל הנראה מורידה סיכון, בייחוד בקרב מעשנים
  • בשר מעובד ובשר אדום עשויים להעלות סיכון
  • צריכת תוספי בטא-קרוטן מעלה סיכון, בייחוד בקרב מעשנים
  • משקל – אין מידע מספק
  • פעילות גופנית עשויה להפחית סיכון
  • הפחתה של אורח חיים ישבני עשויה להפחית את הסיכון
  • משקל – אין מידע מספק
המעי הגס

סרטן לבלב

  • בשר אדום ובשר מעובד ושומן רווי באופן כללי עלולים להעלות את הסיכון
  • משקאות ממותקים בסוכר עלולים להעלות את הסיכון
  • פעילות גופנית עשויה להפחית סיכון
  • רקמת שומן עודפת מעלה סיכון
  • עליה במשקל בבגרות מעלה את הסיכון
המעי הגס

סרטן קיבה

  • צריכה של בשר מעובד או בשר צלוי על האש מעלה סיכון לסרטן מסוג noncardia gastric
  • פעילות גופנית עשויה להפחית סיכון
  • רקמת שומן עודפת מעלה את את הסיכון לסרטן מסוג cardia gastric
המעי הגס

סרטן מערכות בליעה ונשימה העליונות

  • צריכת ירקות לא עמילניים ופירות שלמים עשויה להפחית סיכון
  • פעילות גופנית עשויה להוריד סיכון לסרטן מסוג esophageal adenocarcinoma
  • רקמת שומן עודפת מעלה את את הסיכון לסרטן מסוג esophageal adenocarcinoma

סרטן רירית הרחם

  • דפוס תזונה עם אינדקס גליקמי נמוך (הימנעות מממתקים, שתיה מתוקה ומזונות עתירי סוכר ודלי סיבים) עשויה להפחית את הסיכון
  • ירידה במשקל עשויה להוריד סיכון
  • פעילות גופנית מורידה סיכון
  • רקמת שומן עודפת מעלה סיכון
סרטן השד

סרטן שד

  • תזונה עשירה במזונות מהצומח תוך הפחתת מזון מהחי ופחמימות מעובדות – מורידה סיכון
  • תזונה ים תיכונית – מורידה סיכון
  • ירקות לא עמילניים וירקות עשירים בקרוטנואידים עשויים להפחית את הסיכון לגידולים סרטניים מסוג estrogen receptor–negative
  • ירידה במשקל עשויה להוריד סיכון
  • פעילות גופנית מורידה את הסיכון לסרטן השד אחרי מנופאוזה ועשויה להוריד סיכון גם לפני מנופאוזה
  • עליה במשקל במהלך החיים הבוגרים ו/או עליה במסת השומן מעלה את הסיכון לאחר המנופאוזה
  • צריכת אלכוהול עשויה להעלות סיכון לסרטן השד לפני מנופאוזה ומעלה סיכון אחרי מנופאוזה

סרטן כבד

  • צריכת דגים עשויה להפחית סיכון
  • פעילות גופנית עשויה להפחית סיכון
  • רקמת שומן עודפת מעלה סיכון

סרטן שחלות

  • אין מידע מספק
  • רקמת שומן עודפת עלולה להעלות סיכון
  • עליה במשקל בבגרות מעלה את הסיכון
  • פעילות גופנית עשויה להפחית סיכון

סרטן ערמונית

  • צריכה גבוהה של מוצרי חלב, וסידן בכמות של מעל 2000 מ"ג ליום מעלים סיכון
  • רקמת שומן עודפת מעלה סיכון
  • פעילות גופנית – אין מידע מספק

סרטן תירואיד

  • אין מידע מספק
  • רקמת שומן עודפת עלולה להעלות את הסיכון
  • עליה במשקל בבגרות מעלה את הסיכון
  • פעילות גופנית – אין מידע מספק
התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 19 ממוצע: 3.6

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך