תזונה וסרטן
מאת: כרם אביטל
מאת: כרם אביטל
הקשר בין תזונה לסרטן הוא אחד הקשרים הסבוכים ביותר שישנם ואחד הקשים ביותר להוכחה. לשם השוואה, במחלות לב וכלי דם, שם ניתן לשלב בין סוגי מחקרים שונים: מחקרים קליניים שיבחנו מדדים ביוכימיים ופיזיולוגיים מוסכמים פחות או יותר (דוגמת רמות LDL כולסטרול, לחץ דם, טריגליצרידים וכו') מצד אחד, ומחקרי עוקבה שיבחנו את התחלואה בפועל לאחר מספר שנים להשלמת התמונה. לעומת זאת, בחקר תזונה ותחלואה בסרטן אין כמעט אפשרות לבצע מחקרים קליניים, מאחר שנדרש זמן מעקב של עשרות שנים אחר המשתתפים ואין מדדים ביוכימיים מוסכמים. מה גם שמדובר למעשה בשורה ארוכה של מחלות שונות עם אטיולוגיה משתנה. יחד עם זאת, מחקרי עוקבה בבני אדם לצד מחקרי מעבדה (in vitro) כן מצביעים על דפוס התזונה המומלץ בהקשר לסרטן. בכתבה שלפניכם סקרנו את ההנחיות של ארגון הסרטן האמריקאי, ה-ACS משנת 2020: ה- American Cancer Society Guideline for Diet and Physical Activity for Cancer Prevention בדגש על הנושא התזונתי. הדו"ח של ה-ACS למעשה בעצמו מסתמך ברובו על דו"ח של הגוף המחקרי המוביל בתחום, ה-WCRF/AICR לצד מחקרים ומטא אנליזות מובילות.
- מזונות עשירים בנוטריינטים בכמות שמאפשרת שמירה על משקל תקין
- מגוון ירקות: ירוקים כהים, אדומים וכתומים ואחרים
- קטניות עשירות בסיבים (שעועיות, אפונה עדשים וכו')
- פירות – בייחוד שלמים ובמגוון צבעים
- דגנים מלאים
- בשר אדום ובשר מעובד
- משקאות ממותקים בסוכר
- מזון אולטרה מעובד ודגנים לבנים
סיכום ההמלצות לפי סוגי מזונות שונים
ירקות, קטניות ופירות 🥗
דו"ח ה-WCRF/AICR האחרון מצא שצריכה של ירקות לא עמילניים ופירות ככל הנראה מגנה בפני מספר סוגי סרטן כולל: פה, לוע, ושט, מיתרי הקול, ריאות, קיבה ומעי גס. ישנם נתונים מעודדים ממחקרים המצביעים על כך שירקות ופירות עשירים בקרוטנואידים, וביומרקרים הקשורים בצריכה שלהם, מקושרים לסיכון נמוך לגידולים אגרסיביים בשד, כולל גידולים מסוג estrogen receptor–negative breast tumors.
החוקרים גם מציינים שקטניות מהוות תחליף טוב לבשר אדום ובשר מעובד מאחר שהם מכילים חלבון, סיבים, ברזל, אבץ, אשלגן ופולאט לצד כמויות נמוכות של שומן רווי ובעלות אינדקס גליקמי נמוך.
מנגנונים
ירקות, קטניות ופירות מכילים רכיבים רבים שעשויים לסייע להם במניעת מחלת הסרטן וגורמים להם להיות בעלי פוטנציאל למנוע את המחלה – chemopreventive. הם מכילים ויטמינים מסויימים, מינרלים, סיבים ופיטוכימיקלים כגון קרוטנואידים, פלבונואידים, סטרולים, פנולים ואינדולים.
דגנים מלאים 🌽
לפי ה-WCRF/AICR צריכה של 30 גרם ליום (כ-3 כפות) של דגנים מלאים הוערכה כקשורה בסיכון מופחת ב-5%.
מנגנונים
דגנים מלאים מכילים סיבים ופיטוכימיקלים ומוערך שהם מסייעים לירידה בסיכון לסרטן המעי הגס על ידי הורדת רמות החיידקים מעודדי הדלקת במעי והאצת פעילות המעי שמפחיתה את החשיפה של תאי המעי לחומרים קרצינוגניים. בנוסף בדומה לירקות ופירות, הסיבים שבדגנים מלאים מסייעים לירידה ושמירה על המשקל וכך גם דגנים מלאים מסייעים בעקיפין להפחתת הסיכון לסרטן דרך מניעת עודף משקל והשמנה.
בשר אדום ובשר מעובד 🌭
ה-ACS ממליץ להימנע או לצרוך באופן מועט בשר מעובד ולהפחית משמעותית צריכה של בשר אדום. ההמלצות האלו מיישרות קו עם הקיטלוג שביצע ב-2015 ה-IARC שהגדיר בשר מעובד כמסרטן ודאי ובשר אדום ככנראה מסרטן. ההערכה היא שצריכה של כ-55 גרם בשר מעובד קשורה לסיכון גבוה יותר לסרטן המעי הגס ב-23% וצריכה של 80 גרם ליום של בשר אדום קשורה לסיכון גבוה יותר ב-22% לסרטן המעי הגס. נכון להיום לא ידוע האם יש סף שמתחתיו צריכת מזונות אלו בטוחה.
בבשר אדום הכוונה לבשר בקר, כבש, חזיר וכל יונק אחר. בבשר מעובד הכוונה לבשר אדום או בשר עוף שעבר עיבוד כגון תוספת ניטריטים, עישון, המלחה, התססה וכל תהליך אחר לשיפור טעם, מרקם או שימור. הכוונה למוצרים כגון נקניקים, נקניקיות, פסטרמה ובייקון.
מנגנונים
נזק חמצוני ל-DNA בתאי המעי עקב יצירת nitrosamines כתוצאה מנוכחות ניטריטים וניטראטים לצד ברזל מסוג heme בבשר מעובד.
יצירת אמינים הטרוציקליים (heterocyclic aromatic amines) ופחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים – (polycyclic aromatic hydrocarbons) בעת בישול בטמפרטורות גבוהות כמו למשל גריל או טיגון.
סוכר מוסף ומזון מעובד 🍩
צריכה של מזונות ומשקאות המכילים סוכר מוסף, סירופ סוכר דוגמת high-fructose corn syrup קשורה בעלייה במשקל ובהשמנה שקשורה בסיכון מוגבר ל-13 סוגי סרטן. מזונות אלו גם עלולים להעלות את רמות הסוכר בדם, מדד שמהווה גורם סיכון לסרטן רירית הרחם.
מזון אולטרה מעובד נוטה להכיל כמויות גבוהות של סוכר ו/או שומן ו/או נתרן ו/או פחמימות מעובדות (למשל דגנים לא מלאים) הקשורים למחלות כרוניות שונות וביניהם סרטן במספר מחקרים.
סידן ומוצרי חלב 🧀
לפי ה-WCRF/AICR נראה שתזונה עשירה בסידן ומוצרי חלב עשויה להוריד את הסיכון לסרטן המעי הגס וישנן גם ראיות מוגבלות לסיכון מופחת לסרטן השד. מצד שני ישנן גם ראיות מוגבלות לסיכון מוגבר לסרטן הערמונית. צריכה של 400 גרם מוצרי חלב (קצת פחות מ-2 כוסות חלב) היתה קשורה בסיכון גבוה ב-11% לסרטן הערמונית. צריכה גבוהה של סידן (מעל 2000 מ"ג – בצריכה גבוהה במיוחד של מוצרי חלב ו/או נטילת תוסף) היתה גם היא קשורה בסרטן הערמונית. לצד זאת נוסיף את המחקרים החדשים שיצאו לאחר פרסום ההנחיות שנגעו למולקולה Neu5Gc המצויה במוצרי חלב שמנים ועלולה להיות קשורה בסיכון גבוה יותר לסרטן (ראו סיכום מפגש ג'ורנל קלאב שפרסמנו בנושא). לאור הראיות הסותרות, ה-ACS לא מצא לנכון לכתוב המלצה לצרוך או להימנע מצריכת מוצרי חלב.
תוספי תזונה 💊
מזון הוא הדרך המועדפת לצרוך נוטריינטים שונים, אם נוטלים תוספי תזונה למניעה או לטיפול בחוסר תזונתי מסויים, מומלץ לא ליטול תוספים המכילים כמויות עודפות של התוספים האלו. אלא לכוון לתוספים המכילים 100% מההמלצה נזכיר כי בתוספים הספיגה היא על פי רוב בשיעור נמוך מתכולת הכמוסה, ובכל מקרה מומלץ שצריכה שלהם תהיה בליווי מקצועי של דיאטן/ית או רופא/ה.
ישנן סיבות שונות לנטילת ויטמינים או מינרלים כתוספי תזונה שאינן קשורות לסרטן, בעיקר למניעת חוסר תזונתי במקרה של דרישות תזונתיות גבוהות (למשל נשים בהריון או ספורטאי מקצועי), בעיות בספיגת נוטריינטים ובמקרה של תזונה מוגבלת. בנוסף תוספים יכולים לסייע לטפל במקרים של חוסרים קיימים למשך תוסף ברזל ו/או ויטמין B12 במקרה של אנמיה, או תוסף ויטמין D במקרה של חוסר. אך המידע לגבי תוספים תזונתיים בהקשר למניעת סרטן הוא מוגבל ולעיתים סותר. ישנם שני מחקרי RCT שהדגימו שגברים שנטלו תוספים עם נוגדי חמצון או מיקרונוטריינטים במינון נמוך היו בסיכון נמוך יותר לסרטן. אך אין מידע לגבי נשים.
ישנן ראיות שנטילה של מינונים גבוהים של בטא קרוטן, ויטמיני A ו-E עלולים להעלות את הסיכון לסוגי סרטן מסויימים. כאמור לעיל, נטילה של תוספי סידן עשוייה להפחית סיכון לסרטן המעי הגס אך מצד שני נטילה של תוספי סידן בכמויות עודפות עלולה להעלות את הסיכון לכלל סוגי הסרטן. לגבי ויטמין D אין ראיות חזקות לגבי מניעת סרטן בנטילת התוסף (אך ישנן ראיות התומכות בנטילה של ויטמין זה למניעה של מחלות אחרות).
מדוע מזונות שלמים עדיפים על תוספים מרוכזים?
ירקות ופירות שלמים מכילים חומרים שונים המשפיעים באופן סינרגיסטי, לא כל החומרים האלו בודדו והקשרים הסבוכים בין החומרים האלו גם הם טרם נחקרו עד תום, אך נראה שיש לכך חשיבות.
אלכוהול 🍷
בקצרה: עדיף לא לשתות אלכוהול בכלל. מי שכן צורך, עדיף לא לצרוך יותר ממנה אחת לאישה ושתי מנות לגבר ביום.
צריכת אלכוהול היא הגורם השלישי בחשיבותו בסיכון לסרטן אחרי עישון והשמנה. אלכוהול קשור ללפחות שבעה סוגי סרטן ברמות שונות של ודאות ביניהם: פה, לוע, ושט, קיבה, כבד, שד ומעי גס.
המנגנון
האתנול המצוי באלכוהול ואצטאלדהיד (acetaldehyde) התוצר המטבולי העיקרי בכבד, קשורים בעקה חמצונית, בפגיעה ושינוי של ה-DNA וחלבונים שונים, בפגיעה בספיגה של נוטריינטים שונים, בעיכוב של תיקון DNA, בשינויים אפיגנטיים, בעליה בשגשוג תאים (cell proliferation) ובעליה ברמות אסטרוגן הקשורה לסרטן השד. לבסוף אלכוהול עלול להכיל מזהמים הנוצרים תוך כדי הכנת המשקאות הללו.
על אף שהידע בנושא קיים והראיות יחסית חזקות, הידע נותר רק בקרב קהל מקצועי והקהל הרחב כמעט שאינו מודע לסיכון לסרטן בצריכת אלכוהול. נראה גם שמרבית הקמפיינים בתחום לא נוגעים לנושא זה.
כדאי להתנסות בכלי הערכת הבריאות של הארגון האמריקאי לחקר הסרטן שבוחן את התזונה והרגלי חיים נוספים שלך ומעריך את מידת הקירבה שלך להמלצות.
סיכום ההמלצות לפי סוגי סרטן שונים
סרטן מעי גס וחלחולת
סרטן שלפוחית השתן
סרטן כליות
סרטן ריאות
סרטן לבלב
סרטן קיבה
סרטן מערכות בליעה ונשימה העליונות
סרטן רירית הרחם
סרטן שד
סרטן כבד
סרטן שחלות
סרטן ערמונית
סרטן תירואיד
על הכותבת: כרם אביטל
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
בהירות העדויות
מיקרוביום – היחסים המורכבים עם החיידקים בגופנו
