תשע הנחיות של ארגון הלב האמריקאי שכל אנשי המקצוע צריכים להכיר
מאת: רוני חסון
מאת: רוני חסון
ארגון הלב האמריקאי פרסם במרץ 2026 הנחיות תזונתיות לשיפור בריאות הלב וכלי הדם. לאורך המסמך כולו, מדגיש הארגון את החשיבות שבאימוץ דפוסי תזונה המבוססים על מזונות שלמים מהצומח לצד הפחתה של מזונות מן החי ומזון מעובד ביתר. בכך, ארגון הלב מיישר קו עם ארגוני בריאות ותזונה מובילים בעולם, וממקם את האימוץ של דפוסי תזונה בריאים כמרכיב מרכזי במניעת תחלואה ותמותה.
המסמך מחדד את הצורך בהטמעת הרגלים בריאים כבר מגיל צעיר על מנת להשפיע לטובה הבריאות בהמשך החיים. עוד מצוין במסמך, שדפוס התזונה המומלץ לבריאות הלב, נמצא בהלימה גם עם ההמלצות להפחתת סיכון למחלות כרוניות נוספות, כגון סוכרת סוג 2, מחלות כליה, סוגי סרטן מסוימים ושיפור הבריאות הקוגניטיבית.
חומרים למטופלים:
אילו מאכלים מורידים לחץ דם
כיצד ניתן למנוע ולטפל במחלות לב בעזרת תזונה
אלו הן 9 ההנחיות המרכזיות שכל אנשי ונשות מקצועות הבריאות צריכים להכיר:
1. שמירה על מאזן אנרגטי ומשקל גוף תקין
הבסיס לבריאות הלב וכלי הדם הוא שמירה על משקל גוף תקין לאורך כל מעגל החיים. הארגון ממליץ להתאים את הצריכה הקלורית לרמת הפעילות הגופנית (המאזן האנרגטי). למבוגרים מומלץ לבצע לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת, ובמקביל לשלב אימוני כוח לחיזוק השרירים.
לקריאה נוספת על תזונה לשמירה על המשקל
לקריאה נוספת על תזונה מבוססת צומח ופעילות גופנית
2. שפע של ירקות ופירות במגוון רחב
ירקות ופירות (שלמים או מעובדים מינימלית) הם ליבת התזונה הבריאה. מומלץ לצרוך פירות וירקות במגוון רחב של צבעים וסוגים כדי להבטיח אספקה אופטימלית של רכיבי תזונה וסיבים תזונתיים. הארגון מדגיש עדיפות למזון שלם על פני מיצי פירות, ומציין כי גם ירקות ופירות קפואים או משומרים הם אפשרויות מצוינות ונוחות, כל עוד אינם מכילים תוספת של מלח וסוכר.
3. העדפת דגנים מלאים על פני דגנים מעובדים
דגנים מלאים מכילים את כל חלקי הגרעין, ומהווים מקור מצוין לסיבים, ויטמינים ומינרלים. מחקרים מצביעים על כך שצריכה גבוהה של דגנים מלאים, בהשוואה לצריכה מועטה שלהם, קשורה לסיכון נמוך משמעותית למחלות לב וכלי דם, מחלות לב כליליות, שבץ, סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית. מחקרים קליניים מראים כי החלפה של דגנים מעובדים בדגנים מלאים מובילה לשיפור בגורמי סיכון קרדיווסקולריים, כולל שיפור פרופיל השומנים בדם, שליטה גליקמית טובה יותר והורדת לחץ דם. מעבר ליתרונות הישירים על הלב, תזונה עשירה בסיבים ובדגנים מלאים נמצאה כמשפיעה לטובה על הרכב חיידקי המעי (מיקרוביום), מסייעת לפעילות מעיים תקינה וקשורה להפחתה ברמות של ציטוקינים דלקתיים בגוף.
4. בחירת מקורות חלבון בריאים
חלבון הוא רכיב תזונה חיוני לגדילה ולבריאות הכללית, אך כיוון שהקשר בין כמות החלבון הנצרכת לבריאות הלב אינו חד-משמעי, ההנחיות מתמקדות בבחירת מקורות חלבון בריאים ללב, הנקבעים בעיקר על פי פרופיל חומצות השומן ותכולת הסיבים.
ההנחיה המרכזית בנוגע לחלבון, היא מעבר ממקורות לחלבון מהחי למקורות חלבון מהצומח, בדגש על קטניות ואגוזים. המסמך מסביר כי מזונות אלו מהווים מקורות מצוינים לחלבון, והם עשירים באופן טבעי בשומן בלתי רווי ובסיבים תזונתיים, וכך תורמים ישירות להגנה על כלי הדם. דפוסי תזונה עשירים בקטניות ודלים בבשר אדום ומעובד, בשילוב עם מאפיינים נוספים של אורח חיים בריא, נמצאו קשורים בסיכון נמוך יותר למחלות לב כליליות ולמחלות קרדיווסקולריות. באופן דומה, דפוס תזונה עשיר באגוזים נמצא קשור אף הוא לסיכון נמוך יותר למחלות לב ולשיעורי תמותה כלליים נמוכים יותר.
במסמך יש התייחסות לתחליפי בשר מבוססי צומח אשר יכולים לסייע בגיוון מקורות החלבון, אך הם דורשים משנה זהירות. רבים ממוצרים אלו הם מזונות אולטרה-מעובדים המכילים כמויות גבוהות של נתרן, סוכר מוסף, חומרים מייצבים ומשמרים, ולכן אינם מהווים תחליף שווה ערך למזונות שלמים מהצומח.
בנוסף מצוינים דגים (שאינם מטוגנים) כמקור חלבון מומלץ. הכותבים מציינים כי הסיבה לכך היא תכולה של אומגה 3 בחלק מהדגים, והעובדה שהם מחליפים מקורות אחרים לחלבון מהחי המכילים כמות גבוהה יותר של שומן רווי ו/או כמות מועטה של שומן בלתי רווי. עם זאת הכותבים מסתייגים מצריכת שמן דגים בתוסף משום שאין ראיות התומכות בסיכון נמוך למחלות קרדיווסקולריות בנטילה של תוסף זה, ואף יש עדויות ממחקרים לעלייה בסיכון לפרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation) אצל חלק מאלו הנוטלים תוסף זה.
בנוגע למוצרי חלב, ארגון הלב ממליץ להחליף מוצרי חלב עתירי שומן באלו עם פחות שומן או בלי שומן כלל, אך מציינים שהנושא עדיין במחלוקת. על פי המסמך, נראה כי היתרון העיקרי במעבר למוצרי חלב דלי שומן, טמון בעצם ההפחתה בכמות השומן הרווי הקשורה בשיפור בריאות הלב וכלי הדם.
בשורה התחתונה הכותבים מציינים כי דפוסי תזונה העשירים בחלבון מהצומח ודלים בחלבון מהחי קשורים לבריאות קרדיווסקולרית טובה יותר.
5. העדפת שומן בלתי רווי על פני שומן רווי
מומלץ להשתמש בשמנים צמחיים נוזליים (כמו שמן זית, סויה או קנולה) במקום שומנים מוצקים מהחי (חמאה) או שמנים טרופיים (שמן קוקוס ודקל) העשירים בשומן רווי. הנחיה זו מתבססת על ראיות ממחקרים קליניים המצביעות בעקביות על כך שהחלפת מקורות לשומן רווי בשומן בלתי רווי, ובעיקר בשומן רב-בלתי רווי, מפחיתה את רמות הכולסטרול מסוג LDL המהווה גורם סיכון ישיר למחלות לב וכלי דם. מעבר לשיפור פרופיל השומנים בדם, החלפת השומנים הללו בשמנים צמחיים ובממרחים המבוססים עליהם נמצאה קשורה לירידה בסיכון לתחלואה ולתמותה קרדיווסקולרית.
למידע נוסף על שומן רווי
6. בחירת מזון מעובד מינימלית
הארגון קורא להפחית משמעותית צריכת מזון אולטרה-מעובד (Ultra-processed foods) ולהעדיף מזונות קרובים ככל הניתן לצורתם הגולמית. הנחיה זו מבוססת על ראיות חזקות הקושרות דפוסי תזונה עשירים במזון אולטרה-מעובד לעלייה בסיכון להשמנה, סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם ותמותה מכל הסיבות.
למידע נוסף על השפעת מזון מעובד ביתר על הבריאות.
7. צמצום סוכר מוסף במזונות ובמשקאות
יש לצמצם למינימום את צריכת הסוכר המוסף, במיוחד במשקאות ממותקים לאורך כל מעגל החיים. ההמלצה נובעת מהקשר החזק שבין צריכת סוכרים מוספים לבין עלייה בסיכון להשמנה, למחלות לב וכלי דם ולמחלות מטבוליות נוספות. סוכר מוסף מוגדר ככל צורה של סוכר המוספת למזון או למשקה במהלך העיבוד או ההכנה, לדוגמה: סוכר לבן וחום, סוכר קנים, סוכר קוקוס, דבש, סילאן, סירופ מייפל, סירופ אגבה, רכז פירות, וכן ממתיקים כמו דקסטרוזה, פרוקטוז, גלוקוז ומלטוז.
8. הפחתת נתרן (מלח)
מומלץ לבחור במזונות דלי נתרן ולהכין אוכל עם מינימום מלח או ללא מלח בכלל. הנחיה זו מבוססת על הקשר הישיר בין צריכת נתרן לעלייה בלחץ הדם, המהווה גורם סיכון מרכזי למחלות לב ולתמותה הניתנת למניעה. מרבית הנתרן מגיע ממזון מעובד ומאוכל הנאכל מחוץ לבית, ולכן ישנה חשיבות רבה למודעות צרכנית ולמדיניות בריאות הציבור שתפחית את כמות המלח במזון המסחרי. הראיות הקיימות תומכות בגישה משולבת של הפחתת צריכת נתרן והגברת צריכת אשלגן (הנמצא בשפע בירקות ובפירות) לצורך מניעה ושליטה ביתר לחץ דם. העמיקו עוד בנושא באמצעות לומדה על השפעות צריכת נתרן על הבריאות.
9. הגבלת צריכת אלכוהול
ההמלצה היא חד-משמעית: מי שאינו שותה אלכוהול – שלא יתחיל. למי שצורך אלכוהול, מומלץ להגביל את הכמות למינימום האפשרי. הנחיה זו מתבססת על חוסר ודאות לגבי יתרונות בריאותיים של אלכוהול אל מול סיכונים משמעותיים ומוכחים כגון סיכון לסוגי סרטן מסוימים, עלייה בלחץ הדם והפרעות קצב לב.
מבט רחב על בריאות וקהילה
לצד ההמלצות האישיות, ישנה חשיבות מכרעת לסביבה שבה אנו חיים ולקידום מדיניות ציבורית התומכת בבחירות בריאות – עמדה שאנו בארגון רופאים לתזונה שותפים לה ומקדמים באופן עקבי. בנייר העמדה מודגש כי חסמים חברתיים וכלכליים, כגון חוסר ביטחון תזונתי ונגישות מוגבלת למזון בריא, מקשים על חלקים נרחבים באוכלוסייה ליישם את ההנחיות בפועל. לפיכך על אנשי ונשות הרפואה והתזונה להיות מודעים להקשר התרבותי והכלכלי של המטופלים ולפעול לקידום מדיניות ציבורית שתומכת בבחירות בריאות בכל מקום: בבתי הספר, במקומות העבודה ובמרחב הציבורי.
על הכותבת: רוני חסון
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
