מחלות לב ותזונה

מחלות לב – כיצד ניתן למנוע אותן ולטפל בהן בעזרת תזונה

מחלות לב וכלי דם מהוות את הסיבה המובילה לתמותה בעולם. קרוב לשליש ממקרי המוות בעולם נגרמים ממחלות לב וכלי דם. בארצות הברית כל 33 שניות נפטר אדם בגלל מחלת לב. באירופה 45% ממקרי התמותה הם בגלל מחלות לב. בישראל המצב מעט טוב יותר, אך עדיין כ-20% ממקרי התמותה נגרמים ממחלות לב וכלי דם (כולל שבץ). 
אנשים עם מצבים רפואיים נוספים כמו יתר לחץ דם, השמנה וסוכרת הם בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת לב. כל המלצות התזונה הלאומיות, כולל בישראל, כוללות שינויים תזונתיים במטרה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

 תזונה בריאה למניעת מחלות לב עשירה במזונות שלמים מהצומח כמו דגנים מלאים, פירות, ירקות, קטניות ואגוזים ומופחתת נתרן, מזון מעובד, בשר ומזונות אחרים מהחי.

הורדת רמות LDL כולסטרול – יעד מרכזי למניעת מחלות לב

רמות גבוהות של LDL כולסטרול ("הכולסטרול הרע") הן גורם מרכזי בהתפתחות של טרשת עורקים – חסימה של כלי דם, ומחלות לב. בעוד ארגון הלב האמריקאי ממליץ למטופלים על רמות LDL כולסטרול נמוכות מ-100 מ"ל לדציליטר עבור אנשים בריאים וערכים נמוכים מ-70 מ"ג לדציליטר עבור אנשים בסיכון גבוה לפתח מחלת לב (למשל אנשים שכבר עברו אירוע לבבי, או אנשים עם סוכרת). תזונה בריאה יכולה לסייע להורדת רמות הכולסטרול, ללא תרופות, או במינון מופחת שלהן.

מה לאכול?

  • לצרוך בעיקר מזונות שלמים מהצומח: ירקות, דגנים מלאים, קטניות, פירות, אגוזים, זרעים, עשבי תיבול ותבלינים.  כל צעד לקראת תזונה המבוססת על יותר מזונות שלמים מהצומח יכול להיטיב עם הבריאות.
  • בחרו במקורות בריאים לשומן כמו אגוזים, זרעים ואבוקדו. כאשר משתמשים בשמן כדאי לבחור בשמן זית או בשמנים המכילים אומגה 3 כמו שמן קנולה ושמן פשתן. 
  • הגדילו את צריכת הסיבים שלכם, סיבים תזונתיים מסייעים להורדת כולסטרול ולחץ דם. צרכו קטניות, ירקות ופירות והעדיפו דגנים מלאים כמו: אורז מלא, קינואה, כוסמת, שיבולת שועל, לחם ופסטה מקמח מלא, על פני דגנים לבנים.
  • אכלו מזונות עשירים בנוגדי חמצון ובחומרים אנטי דלקתיים אחרים. מזונות עשירים במיוחד בחומרים אלו הם פירות יער, ירקות מצליבים (למשל ברוקולי, כרוב וכרובית), עלים ירוקים (למשל קייל, תרד, מנגולד ועשבי תיבול שונים), סלק, קטניות צבעוניות (למשל שעועית שחורה ואדומה או עדשים שחורות), תה ירוק, שום, ושוקולד מריר (עם אחוז מוצקי קקאו גבוה). 

יש לוודא צריכה נאותה של רכיבי תזונה חיוניים. בתזונה הכוללת רק או בעיקר מזונות מהצומח תוספים של ויטמין B12, אומגה 3 וויטמין D יכולים לסייע למנוע חוסרים פוטנציאליים. בנושא תוספים יש להתייעץ עם דיאטן/ית או רופא/ת המשפחה.

ממה מומלץ להימנע או להפחית משמעותית?

  • להימנע או להפחית משמעותית צריכה של פחמימות מעובדות וסוכרים. בפרט מומלץ להימנע מחטיפים וממוצרי מאפה שלרוב מכילים גם כמויות גבוהות של שומן רווי.
  • להימנע או להפחית משמעותית צריכה של מזון אולטרה מעובד ומזונות ומשקאות המכילים סוכר מוסף.
  • להימנע מאכילת בשר מעובד כמו נקניקים, נקניקיות, המבורגרים, סלמי ופסטרמה.
  • להפחית משמעותית צריכה של מזונות אחרים מהחי ובייחוד בשר אדום ומוצרי חלב שמנים.
  • להפחית ככל האפשר צריכה של שומן רווי. רוב השומן הרווי בתזונה שלנו מגיע ממזונות שמנים מהחי. אך ישנם גם מקורות לשומן רווי מהצומח, בייחוד מרגרינה ומאפים המכילים מרגרינה (שהרבה פעמים תופיע ברשימת הרכיבים בשם שומן צמחי מוקשה), וכן שמן קוקוס ומוצרים המכילים שמן קוקוס. 
  • כדאי להפחית בצריכת מלח ולא לצרוך יותר מחמישה גרם מלח ליום (או 2 גרם נתרן) משום שזהו רכיב המהווה גורם סיכון מרכזי ליתר לחץ דם. מומלץ להימנע ממזון מעובד שלרוב מכיל הרבה מלח (כדאי להימנע במיוחד ממזונות עם המדבקה האדומה לסימון נתרן בכמות גבוהה) וכן להתנסות בשימוש בתבלינים ובעשבי תיבול במטרה להפחית את כמות המלח בבישול. למידע נוסף על תזונה למניעת יתר לחץ דם.
לחצו לגרסה מקוצרת להדפסה

סוגי שומן שונים

צריכה גבוהה של שומן רווי, שומן טרנס וכולסטרול קשורה ברמות גבוהות של כולסטרול (דיסליפידמיה) – מצב שעלול להוביל לטרשת עורקים. לעומת זאת, צריכה של שומן בלתי רווי עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. עם זאת נראה כי ישנם גם הבדלים בהשפעה של סוגים שונים של חומצות שומן על הגוף. בעוד ששומן בלתי רווי מסוג אומגה 3 ואומגה 9 עשוי לשפר את התפקוד של כלי הדם, למנוע דלקת ולהוריד את הסיכון למחלות לב וכלי דם. ישנן עדויות לכך שצריכה גבוהה מדי של שומן מסוג אומגה 6 עלול דווקא לפגוע בכלי הדם ולעודד דלקתיות.

נתרן ולחץ דם

יתר לחץ דם הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם. נמצא כי צריכה גבוהה של נתרן (מלח) היא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים למחלה. כדאי להיעזר בקווים המנחים שלנו בנושא תזונה למניעה ולטיפול בלחץ דם גבוה.

נוגדי חמצון

נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים) הם שורה ארוכה של חומרים שיכולים לסייע במניעת מחלות שונות. המקורות העיקריים שלהם הם פירות וירקות טריים. בין היתרונות שלהם, נמצא שהם יכולים לסייע במניעה של תהליכי חמצון של LDL כולסטרול, אחד התהליכים הקשורים בהתפתחות טרשת. בנוסף הם יכולים להגביר את הגמישות של כלי הדם שגם היא קשורה למניעת תהליכי טרשת. 

פחמימות

פחמימות מורכבות הן פחמימות שמקורן במזונות שלמים מהצומח: פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות. נמצא שצריכה גבוהה של פחמימות מורכבות קשורה למניעה של מחלות לב וכלי דם, ומסייעת לטיפול בהן.
לעומת זאת, פחמימות פשוטות כמו סוכר מוסף או פחמימות בדגנים לבנים (שאינם מלאים), קשורות בסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם.

  • תזונה ים תיכונית המבוססת בעיקר על מזונות שלמים מהצומח ופחות מזונות מהחי, עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם ב-28%. אנשים שהתזונה שלהם קרובה יותר לתזונה הים תיכונית המומלצת, נמצאו גם בסיכון נמוך בקרוב ל-40% להתקף לב בהשוואה לאנשים שצורכים תזונה מערבית רגילה.
  • מחקרים מהשנים האחרונות משווים בין דפוסי תזונה שונים מהצומח המכילים כמות מופחתת של מזון מהחי. מחקרים אלו משווים בין תזונה המבוססת בעיקר על מזונות בריאים מהצומח: דגנים מלאים, פירות, ירקות, אגוזים, קטניות, שמנים, תה וקפה, לבין תזונה המבוססת על מזונות לא בריאים מהצומח: מיצים ומשקאות ממותקים, דגנים לבנים, ממתקים וצ'יפס. באחד המחקרים הגדולים נמצא שבהשוואה לתזונה מערבית "רגילה", תזונה המבוססת בעיקר על מזונות בריאים מהצומח קשורה בסיכון נמוך בכ-25% למחלות לב וכלי דם, בעוד שתזונה המבוססת בעיקר על מזונות לא בריאים מהצומח קשורה בסיכון גבוה ב-32% למחלות לב וכלי דם.
  • נערך מחקר שכלל 198 אנשים עם מחלת לב וכלי דם שהיו להם מחלות רקע נוספות כמו השמנה, סוכרת, רמות גבוהות של כולסטרול או שעברו כבר התקף לב. לכל המשתתפים הומלץ לעבור לתזונה המתבססת על מזונות שלמים מצומח ובוצע אחריהם מעקב של קרוב ל- 4 שנים בממוצע. המשתתפים חולקו לקבוצות בהתאם למידת ההיענות שלהם לדיאטה. כמעט לכל המשתתפים שנענו לדיאטה (99.4%) לא היו אירועים לבביים (התקף לב או שבץ) לאורך זמן המעקב. לעומת זאת, קרוב לשני שליש (62%) מתוך 21 המשתתפים שלא נענו להמלצה לתזונה זו היו אירועי לב.
  • מחקר קליני גדול מצא סיכון נמוך בכ-30% לאירוע לבבי אצל אלו  שעברו לתזונה ים  תיכונית מועשרת באגוזים או בשמן זית בכבישה קרה. זאת בהשוואה לקבוצת ביקורת עם תזונה דלת שומן רגילה.
  • מחקר קליני הראה סיכון נמוך בכ-70% למוות ממחלת לב או מהתקף לב בקרב הקבוצה  שעברה לתזונה ים תיכונית במסגרת המחקר, בהשוואה לתזונה רגילה.
  • במטא אנליזה (שקלול של הרבה מחקרים יחד, במקרה זה 40 מחקרים עם קרוב ל-200 אלף משתתפים) נמצא כי לאנשים שצרכו תזונה טבעונית יש רמות LDL כולסטרול נמוכות בכ-19 מ"ג לדציליטר בהשוואה לאנשים שצרכו בשר.
  • מטא אנליזה מ-2023 שכללה מעל 800,000 נבדקים מצאה שהסיכון למחלות לב הוא נמוך בכ-20% בקרב אנשים שצרכו תזונה צמחונית בהשוואה לכאלו שאכלו בשר.

למידע נוסף על היתרונות הבריאותיים של דפוסי תזונה המבוססים על מזונות מהצומח.

מה השורה התחתונה?

  • תזונה בריאה יכולה לסייע להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
  • מומלץ לאכול כמה שיותר מזונות לא מעובדים מהצומח כמו דגנים מלאים, קטניות, פירות, ירקות, עשבי תיבול ותבלינים. כדאי לשלב במיוחד מזונות עם פעילות אנטי דלקתית כמו פירות יער, סלק, עלים ירוקים, שום, ירקות מצליבים ותה ירוק.
  • תזונה בריאה מכילה כמה שפחות מזון אולטרה מעובד, משקאות ממותקים ובשר מעובד. משרד הבריאות ממליץ גם להגביל את הצריכה של מזונות אחרים מהחי. 
  • ההמלצות האלו  נכונות לשמירה על אורח חיים בריא באופן כללי, כאשר מניעת מחלות לב וכלי דם היא אחת המטרות, לצד מניעה של מחלות אחרות.

העמוד מבוסס על דף מידע למטופל של ארגון רופאים לתזונה הבינלאומי

מידע כללי על מחלות לב וכלי דם

Nowbar AN, et al. (2019). Mortality From Ischemic Heart Disease. Circulation. Cardiovascular quality and outcomes.

Institute for Health Metrics and Evaluation (IHME). (2015) GBD Compare. University of Washington. (Accessed 09/2023)

Centers for Disease Control and Prevention, 2023.  Heart Disease Facts (Accessed 09/2023)

Wilkins E et al (2017). European Cardiovascular Disease Statistics 2017. European Heart Network, Brussels.

American Heart Association, (2020) What your cholesterol levels mean. (Accessed 11/2023). 

Visseren FLJ et al. ESC Scientific Document Group (2021). 2021 ESC Guidelines on cardiovascular disease prevention in clinical practice. European heart journal.

מאכלים ורכיבי תזונה והסיכון למחלות לב

Pallazola VA  et al. (2019). A Clinician's Guide to Healthy Eating for Cardiovascular Disease Prevention. Mayo Clinic proceedings. Innovations, quality & outcomes.

Bardagjy AS, & Steinberg, FM (2019). Relationship Between HDL Functional Characteristics and Cardiovascular Health and Potential Impact of Dietary Patterns: A Narrative Review. Nutrients.

Zehr KR & Walker, MK (2018). Omega-3 polyunsaturated fatty acids improve endothelial function in humans at risk for atherosclerosis: A review. Prostaglandins & other lipid mediators.

 González-Becerra K et al. (2019). Fatty acids, epigenetic mechanisms and chronic diseases: a systematic review. Lipids in health and disease. 

Marcelino, G., et al. (2019). Effects of Olive Oil and Its Minor Components on Cardiovascular Diseases, Inflammation, and Gut Microbiota. Nutrients.

Malekmohammad K et al. (2019). Antioxidants and Atherosclerosis: Mechanistic Aspects. Biomolecules.

Kelly RK., et al. Associations between types and sources of dietary carbohydrates and cardiovascular disease risk: a prospective cohort study of UK Biobank participants. BMC.

IARC Working Group on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans. (2018). Red Meat and Processed Meat. International Agency for Research on Cancer.

דפוסי תזונה וסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב

Grosso G et al. (2017). A comprehensive meta-analysis on evidence of Mediterranean diet and cardiovascular disease: Are individual components equal?. Critical reviews in food science and nutrition.

Satija A et al (2017). Healthful and Unhealthful Plant-Based Diets and the Risk of Coronary Heart Disease in U.S. Adults. Journal of the American College of Cardiology, 

Esselstyn CB (2017). A plant-based diet and coronary artery disease: a mandate for effective therapy. Journal of geriatric cardiology.

Estruch R et al. PREDIMED Study Investigators (2018). Primary Prevention of Cardiovascular Disease with a Mediterranean Diet Supplemented with Extra-Virgin Olive Oil or Nuts. The New England journal of medicine.

de Lorgeril M et al. (1999). Mediterranean diet, traditional risk factors, and the rate of cardiovascular complications after myocardial infarction: final report of the Lyon Diet Heart Study. Circulation.

Benatar JR & Stewart RAH (2018). Cardiometabolic risk factors in vegans; A meta-analysis of observational studies. PloS one.

Dybvik JS et al. (2023). Vegetarian and vegan diets and the risk of cardiovascular disease, ischemic heart disease and stroke: a systematic review and meta-analysis of prospective cohort studies. European journal of nutrition.

התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 2 ממוצע: 5

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך