תזונה ובריאות כדור הארץ
מאת פרופ' עדי וולפסון, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
מהן ההשפעות של שינויי האקלים על בריאות האדם?
כיום משבר האקלים הוא אחד מהאיומים הגדולים ביותר על הסביבה הטבעית והסביבה האנושית, ובתוך כך על בריאות הציבור. המשבר, שמקורו בפליטה מואצת של גזי חממה לאטמוספירה כתוצאה מפעילות אנושית, מתבטא בעליית הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ. תופעה זו מכונה התחממות גלובלית, וגורמת לשינויי אקלים – וביניהם גלי חום וגלי קור, המסת קרחונים ועליית מפלס הימים, שיטפונות והצפות, שריפות, ושינויים בכמות המשקעים. כל זאת לצד פגיעה בבתי גידול ובמגוון המינים בטבע עד כדי שיבוש הפעילות של המערכות האקולוגיות והאספקה של שירותי המערכת האקולוגית – משירותי אספקה של מזון ומים, עבור בשירותי הסדרה, כגון ויסות טמפרטורה ולחות ועד לשירותי תמיכה, לרבות ניקוי אוויר או מים וְהַאֲבָקָה. כל אלה משפיעים באופן רחב על בריאות האדם, אם בשל פגיעה בנגישות ובזמינות של מים נקיים, בביטחון התזונתי ובאיכות האוויר, ואם בשל הפעלת עומס על מערכות חיוניות בגוף.
להלן כמה דוגמאות בולטות להשפעה הבריאותית של משבר האקלים:
"שינוי האקלים הוא האיום הבריאותי העולמי הגדול ביותר של המאה ה-21"
Costello, A. et al
Managing the health effects of climate change. The Lancet (2009)
החדשות הטובות: עדיין אפשר לעצור את שינויי האקלים
החדשות הטובות הן שאנו יכולים למנוע את רוב המשברים הללו על ידי מיתון ועצירת ההתחממות הגלובלית ועל ידי היערכות והסתגלות לשינויי האקלים. לשם כך יש לפעול להשגת היעד שנקבע בשנת 2015 בהסכם האקלים בפריז, על פיו יש להגביל את העלייה הממוצעת בטמפרטורה על פני כדור הארץ עד סוף המאה הנוכחית (2100) ויחסית לתקופה הטרום תעשייתית ל-1.5 מעלות צלזיוס. עלייה מעל לרף זה, צפויה לפגוע משמעותית במערכות האקולוגיות, בבריאות האנושית וברווחה החברתית. על כן יש לפעול להפחתה דרמטית בפליטות גזי חממה מעשה ידי אדם בכל המגזרים הכלכליים והחברתיים (מיטיגציה): הפחתה של 50% עד 2030 ואיפוס פליטות לכל המאוחר עד 2050. בד בבד יש להכין וליישם תכניות מקומיות ועולמיות להיערכות ולהתמודדות עם שינויי האקלים (אדפטציה).
איזו השפעה יש לחקלאות על הסביבה?
מערכת המזון העולמית אחראית לכ-20% מכלל פליטות גזי החממה, ולכ-30% מפליטות המתאן, שהוא גז חממה אגרסיבי אך גם כזה שמתפרק לאחר זמן קצר יחסית באטמוספירה. לכן שינוי במערכת זו הוא חשוב והכרחי להצלחת המאבק במשבר האקלים. יותר ממחצית מפליטות הפחמן בענף החקלאות מגיעות ממוצרים מן החי, ולכן הפחתה או הימנעות מוחלטת מצריכת מוצרים מן החי מתבררת כצעד הגדול ביותר שכל אחת ואחד מאיתנו יכולים לעשות כדי להפחית את הפליטות הקשורות למזון שלנו בפרט ולאורח חיינו ככלל. מחקרים מראים שבנוסף לתועלות רבות, תזונה המבוססת יותר על הצומח טובה יותר גם לאקלים ולבריאות הסביבה הטבעית.
לקריאה נוספת באתר שלנו:
מעבר לתזונה בריאה עד שנת 2050 ידרוש שינויים תזונתיים משמעותיים. על הצריכה הגלובלית של פירות, ירקות, אגוזים וקטניות להיות גבוהה פי שניים, ותידרש הפחתה של למעלה מ-50% בצריכת סוגי מזון כגון בשר אדום וסוכר. תזונה עשירה בסוגי מזון מן הצומח ודלה יחסית בסוגי מזון מהחי מקנה הן בריאות טובה יותר לאדם והן תועלות לסביבה.
דו"ח של ועדת EAT-Lancet
תורגם לעברית ע"י הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא בשיתוף מוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט
מעבר עולמי לתזונה מבוססת צומח, יפחית את פליטות הפחמן ממערכת המזון לרמה המותאמת להסכם האקלים בפריז, ויאפשר להתמודד טוב יותר עם משבר האקלים, עם המשבר העתידי של שירותי הבריאות ועם האיום הבריאותי הגדול ביותר בתולדות האנושות. על כן, עלינו להשפיע על אנשים רבים ככל האפשר לאמץ תזונה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח.
רוצים ללמוד עוד מה אומר המדע העדכני ביותר על ההשפעה של ייצור מזון על הבריאות שלנו ועל בריאות כדור הארץ שלנו?
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
חלבון מלא או מלא חלבון?
פירות וסוכרת, על מה המהומה?
