שומן רווי

שומן רווי, האם יש באמת מחלוקת?

בערך מאז שנות השמונים הייתה תמימות דעים בקרב מומחים, כי צריכה מרובה של שומן רווי (שמקורותיו העיקריים הם מזונות מהחי) מהווה גורם סיכון למחלות לב וכלי דם. ההמלצות בעשרים השנים האחרונות נעו בין פחות מ-10% מכלל הקלוריות משומן רווי לכ-5-6% מהקלוריות (למשל לפי ה-AHA/ACC).
עם זאת, בשנים האחרונות היה קשה לפספס את הטענות שבעצם שומן רווי אינו מזיק לנו ומי שחושב אחרת "לא מעודכן בספרות". האם מדובר במחלוקת אמיתית?

ביוני 2020 ספריית קוקרן (Cochrane) פרסמה סקירה של המחקרים הקליניים הנוגעים לנושא שאולי תוכל לעשות סדר.

מחקרים בנושא שומן רווי
תרשים forest plot מתוך המטא אנליזה של ספריית קוקרן, שימו לב לשנים של המחקרים (ושימו לב גם שהציר של תרשים אינו לינארי ולכן מעט מבלבל).  

נתחיל מההתחלה, ההמלצות להורדת צריכת שומן רווי התבססו בעיקר על הוכחה "בשני שלבים". 

  1. מחקרי התערבות שהוכיחו, כי הפחתה בכמות השומן הרווי מורידה את רמות ה-LDL כולסטרול (ועושה זאת תוך שבועות ספורים) ובמקביל הבנה מעמיקה של המנגנון הפיזיולוגי הקושר בין השניים. 
  2. מחקרים שהוכיחו, כי רמות נמוכות של LDL כולסטרול מסייעות בהגנה על הלב וכלי הדם. כולל הבנה מעמיקה של המנגנון הפיזיולוגי הקושר בין רמות ה-LDL לבין היווצרות הפלאק הטרשתי.

מטבע הדברים קשה יותר להוכיח את הקשר הישיר בעזרת מחקרי התערבות: מחקר התערבות הבוחן סיכון לתמותה יוכל להוכיח זאת רק אחרי כמה שנים, מחקר כזה יהיה קשה ליישום במחקר שבו ההתערבות היא בעזרת תזונה. אתגר נוסף הוא השאלה במה מוחלף השומן הרווי הזה. החלפה של השומן הרווי בממתקים וחטיפים עתירי סוכר, מלח, ופחמימות פשוטות עלולה כמובן להזיק לא פחות.

הפרסום של קוקרן התמקד ספציפית במחקרים קליניים רנדומליים של מעל לשנתיים והצליחו למצוא רק 15 מחקרים שהתאימו להגדרות האלו. באופן מעניין אין ביניהם אף מחקר שפורסם בעשור האחרון, ורק ארבעה מחקרים שפורסמו בשנות ה-2000(!).

מתוך המחקרים עולה, כי הורדת הצריכה של שומן רווי הורידה ב-17% את הסיכון לאירועים לבביים (combined cardiovascular events) – (RR=0.83; 0.70 to 0.98), החוקרים מציינים כי נראה כי החלפה של שומן רווי בשומן רב בלתי רווי או בפחמימות עשויה להוות אסטרטגיה מועילה להפחתת הסיכון לאירועים לבביים. 

בנוסף הם מציינים שאין הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים, גילאים שונים או רמת הסיכון לתחלואה לבבית ב baseline.

הממצאים של קוקרן מצטרפים לממצאים ממחקרים ארוכי טווח ולתמונה הכללית שעולה שוב ושוב מכל סוגי המחקרים: ביוכימיים, מחקרי עוקבה ומחקרים קלינים- הפחתת מזונות מהחי והעלאת צריכת מזונות מהצומח, בדגש על מזונות שלמים לא מעובדים ועתירי סיבים מהצומח, מסייעת במניעת מחלות לב (ובמניעת מחלות אחרות).

L. Hooper, N. Martin, O. F. Jimoh, C. Kirk, E. Foster, and A. S. Abdelhamid, “Reduction in saturated fat intake for cardiovascular disease,” Cochrane database Syst. Rev., vol. 5, p. CD011737, 2020.

עוד תכנים שעשויים לעניין אותך