תזונה ורפואה

חשיבות לימודי תזונה לרופאים

סיון בן אברהם שולמן

מאת: סיון בן אברהם שולמן

ארגון הבריאות העולמי מדגיש כי תזונה לקויה בכל צורותיה מהווה איום משמעותי לבריאות האדם וכי בעשורים האחרונים המין האנושי מתמודד עם "הנטל הכפול" – double burden, מושג המתאר את המצב בו קיימים חסרים בתזונה במקביל למצב של עודף משקל או השמנה.

מהמחקר בתחום התזונה עולה כי כמעט כל מצב בריאות או חולי שנוכל לחשוב עליו מושפע מהאופן בו אנו אוכלים, גם בהיבט המניעתי, אך גם בטיפול במחלה כאשר היא כבר קיימת. סקירה שפורסמה ב-2019 ועסקה בסיכונים תזונתיים ב-195 מדינות העלתה כי 11 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם היו קשורים בגורמים תזונתיים כמו צריכת נתרן גבוהה, צריכה נמוכה של דגנים מלאים ושל פירות.

👈 למידע נוסף על הנטל הגלובלי של מחלות כרוניות

החשיבות של תזונה טובה לשמירה על בריאות, התפתחות ותפקוד מיטבי נראית אולי מובנת מאליה, אך במקביל החינוך התזונתי לרופאים לוקה בחסר. 

בכתבה זו נסקור את המצב הקיים בתחום לימודי התזונה לרופאים בישראל ובעולם ואת הניסיונות לשינוי אפשרי.

לימודי תזונה לרופאים

מה ההמלצות של ארגוני בריאות לגבי לימודי תזונה לרופאים?

סוגיית ההשכלה הרפואית בתחום התזונה איננה חדשה, כבר ב-1950 פרסמה האגודה האמריקאית לרפואה (AMA) ביקורת על בתי הספר לרפואה והצהירה כי תזונה לא זכתה להכרה, לתמיכה ולתשומת לב מספקות במסגרת לימודי הרפואה. החל מאמצע שנות ה-80 האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים הציעה כי יש לחייב לימודי תזונה כקורסים נפרדים במינימום של 25 שעות במסגרת לימודי הרפואה, והאיגוד האמריקאי לתזונה קלינית המליץ על 37 עד 44 שעות, אך המלצות אלה יושמו במוסדות בודדים בלבד. 

בנייר עמדה משנת 2017 הצהירה האקדמיה האמריקאית לתזונה כי לדיאטניות תפקיד מפתח בהשכלה של סטודנטים לרפואה, מתמחים ורופאים מומחים, וכי ככל שרופאים יודעים יותר על היעילות של טיפול תזונתי, למניעה וטיפול במחלות כך גדלים הסיכויים שהם יתייעצו עם דיאטנית ויפנו את מטופליהם לטיפול תזונתי.

גם בקרב גורמי ממשל יש עניין גובר בנושא, בשנת 2022 עברה החלטה חוצת מפלגות בקונגרס האמריקאי בקריאה ללימודי תזונה משמעותיים עבור סטודנטים לרפואה, קריאה זו הגיעה בעקבות הגדלה עצומה בהוצאות הבריאות עקב העלייה בהיארעות ובהימצאות מחלות הקשורות בתזונה. 

במאמר שנכתב בעקבות זאת זוהו על ידי פאנל מומחים בתחום 36 מיומנויות חשובות לסטודנטים לרפואה, המומחים המליצו גם שיכולות בתחום התזונה ייכללו במבחני הרישוי לרופאים. 

מה המצב בפועל?

במחקר שפורסם ב-2010 נשלח סקר לכלל 127 בתי הספר לרפואה בארצות הברית שעסק בנושא ההשכלה התזונתית המועברת לסטודנטים לרפואה. ענו על הסקר 109 בתי ספר (86%), הממצאים הדגימו כי רק 25% דרשו מהסטודנטים לקחת קורס בתזונה, ורק 27% עמדו במינימום הנדרש של 25 שעות.

סקר דומה שנערך בבתי ספר לרפואה באירופה הצליח לקבל תשובות רק מ-15% מבתי הספר ובהם מספר השעות שנדרש מהתלמידים עמד על 24 בממוצע.

מספר סקרים שנערכו באנגליה מראים שגם הרופאים מכירים בחשיבות של התחום ובידע המוגבל שלהם בנושא. נמצא כי מעל 90% מהרופאים ומהסטודנטים לרפואה הכירו בחשיבות של התזונה לבריאות ו-95% הסכימו שחינוך לתזונה בריאה הוא אחד התפקידים של הרופאים. אך רק 26% מהרופאים חשו שהידע שהם קיבלו בנושא הוא מספק. למעשה מעל 70% מהרופאים דיווחו שלמדו על תזונה במשך שעתיים בלבד לאורך כל לימודיהם.

מאמר סקירה שיטתית שפורסם ב-2020 סקר את החינוך התזונתי בבתי ספר לרפואה ברחבי העולם, בסקירה נכללו 24 מאמרים מסוגים שונים שבחנו היבטים של ידע בתזונה, מיומנויות, גישות, ביטחון במתן ייעוץ בתזונה ותפישות לגבי חינוך תזונתי של סטודנטים לרפואה או של בוגרים טריים, או מחקרים שבחנו את ההשפעה של שינויים בתוכנית הלימודים.

ממצאי הסקירה הדגימו כי קיים חוסר עקבי בשילוב נושא התזונה בחינוך הרפואי שנצפה בכלל המחקרים ללא הבדל בין מדינות, מסגרת הלימודים או שנת הלימוד. החוסרים הללו השפיעו על הידע, המיומנויות והביטחון ביכולת להטמיע טיפול תזונתי באופן עקבי בקליניקה. מחקרים שבחנו שינויים בתוכנית הלימודים הדגימו שינויים חיוביים אך באף מחקר לא נבדק האם שינויים אלה נשמרו לאורך זמן. 

מהמאמר עלו מספר קשיים:

  • אין שילוב מספק של לימודי תזונה בחינוך רפואי.
  • סטודנטים לרפואה מדווחים באופן עקבי על ידע לא מספק בתזונה ועל מחסור במיומנויות לתמיכה במטופלים לביצוע שינויים בתזונה, גם כאשר הסטודנטים חשים שיש להם את הידע הם מביעים ספקות לגבי היכולת של המטופלים לבצע את השינויים הנדרשים.
  • קיים מחסור בסטנדרטים גלובליים, מחויבות של מוסדות הלימוד לתוכנית הלימודים הנדרשת בתזונה ומימון לתוכניות חדשות.

לגבי המצב בישראל קיים מידע מועט, סקר בקרב 362 רופאי משפחה לגבי גישות ופרקטיקות של טיפול בסוכרת מצא כי 97% מהרופאים דיווחו על הפנייה לדיאטנים ו-60% דיווחו שחשים שהידע שלהם לוקה בחסר בנושאים תזונתיים.

שילוב תזונה בלימודי רפואה
נתונים מתוך סקר שנערך בקרב רופאים וסטודנטים לרפואה באנגליה הצביעו על פערים גדולים בידע בנושא תזונה. (הנתונים מתוך Macaninch E. 2020)

מה מידת האפקטיביות של לימודי תזונה לרופאים ולסטודנטים לרפואה?

מספר מחקרי התערבות בחנו את ההשפעה של התערבות שכללה לימודי תזונה בקרב סטודנטים לרפואה.

מחקר מהולנד השווה בין קבוצה של 66 סטודנטים שעברה קורס של 25 שעות בנושא אורח חיים ומזון לקבוצה של 52 סטודנטים שלא עברו את הקורס. המחקר מצא כי בקבוצת ההתערבות היה שיפור ניכר בידע התזונתי ובתחושת המסוגלות, וכי בקרב גברים נצפה גם שיפור בגישה כלפי הנושא. 

במחקר גדול אחר נבדקה התערבות שהתבססה על לימודי רפואה קולינרית* שהתמקדו בתזונה ים תיכונית. ההתערבות במחקר התבססה על קורס של 32 שעות שנועד להטמיע את עקרונות התזונה הים תיכונית תוך לימוד של הכנת מתכונים מותאמים. במחקר השתתפו 4,125 סטודנטים לרפואה מ-32 תוכניות בארצות הברית, מהם 1,219 בקבוצת ההתערבות ו-2,906 בקבוצת הביקורת שקיבלה את תכני הלימוד הרגילים בתזונה. תוצאות המחקר הדגימו כי מי שהשתתפו בקבוצת ההתערבות נצמדו בסבירות גבוהה יותר להמלצות התזונה הים תיכונית, צרכו יותר פירות וירקות והפגינו בקיאות רבה יותר לגבי 25 קטגוריות של רפואת אורח חיים בהשוואה לקבוצת הביקורת.

* רפואה קולינרית היא תחום ושיטת הכשרה המעניקה לסטודנטים לרפואה ולאנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות ידע תזונתי מעשי המבוסס מזון וכישורים קולינריים. לקריאה נוספת על רפואה קולינרית.

הקשר בין תוכניות הלימודים לרפואה קולינרית לבין שיפור מיומנויות הייעוץ בתחום של רפואת אורח חיים (מתוך Razavi ea al 2020)

סקר טלפוני שנערך בין השנים 2017-2019 בדק מה הם החסמים העיקריים ומה הם הגורמים המאפשרים מתן ייעוץ תזונתי למניעת יתר לחץ דם בקרב 80 רופאים קנדים (מרביתם- 76% רופאי משפחה).

תוצאות המחקר הראו כי בעוד ש-81% מהמשתתפים ענו כי תזונה היא גורם סיכון חשוב בהתפתחות יתר לחץ דם (יל"ד) רק 39% דיווחו כי דנו בנושא זה עם מטופלים שהיו בסיכון ו-47% דנו בסוגיית התזונה עם חולים שכבר אובחנו עם יל"ד. הרופאים שהשתתפו בסקר הפגינו ידע מוגבל בנושא התזונה המתאימה לטיפול ביל"ד, רק 26% מהם ציינו שהגדלת צריכת אשלגן מועילה להפחתת לחץ דם ופחות ממחציתם ידעו לציין מה כמות הנתרן המומלצת על ידי גופי הבריאות בקנדה. הרופאים דיווחו על מספר חסמים מערכתיים ליכולתם לתת ייעוץ תזונתי, ביניהם מגבלה של זמן הטיפול וחוסר היכרות עם ההנחיות העדכניות. כאשר נשאלו על גורמים מאפשרים 66% מהם ציינו כי שיפור לימודי התזונה במהלך הכשרתם (בבית הספר לרפואה או במהלך ההתמחות) יאפשר מתן ייעוץ תזונתי ו-85% ציינו כי שיפור הגישה לדיאטנית יהיה מועיל. גורמים נוספים שהוזכרו היו גישה לאפליקציות (81% מהמשיבים) ותגמול נוסף לרופא  על מתן הכוונה תזונתית (64%).

ובישראל – מחקר שבחן יעילות של סדנת תזונה בת 10 שעות שניתנה ל-112 סטודנטים לרפואה באוניברסיטת בן גוריון מצא כי בעקבות הסדנה 90% מהסטודנטים ענו נכונה על שאלות ידע. הסטודנטים התבקשו גם להעריך עד כמה הושגו מטרות הסדנה ומה הרלוונטיות של הנושאים השונים להשכלה הרפואית שלהם. נושאים תיאורטיים (כמו טבלאות קצובת נוטריינטים) קיבלו ציון נמוך יחסית בעוד שנושאים פרקטיים יותר כמו טיפול בהשמנה קיבלו ציון גבוה.

מילה של רופא: האם המטופלים מקשיבים לרופאים שלהם?

ייתכן שיהיו רופאים שיחשבו שאין טעם לתת יעוץ לגבי תזונה ואורח חיים בריא כי במילא המטופלים לא יקשיבו או לא יצליחו לשנות הרגלים. אך למעשה נראה שרופאים יכולים בהחלט לשנות את אורח החיים של המטופלים שלהם.

מחקר חתך שנערך ב-7 אזורים ביוון, בקרב 1988 חולים שאובחנו עם מצבים קרדיו-מטבוליים כמו מחלת לב כלילית, יתר לחץ דם, סוכרת, היפרליפידמיה, השמנה ועוד, בחן האם רופאים נותנים ייעוץ תזונתי לחולים במצבים אלו ואת מידת האפקטיביות של ייעוץ זה. נמצא כי מרבית החולים (93%) קיבלו המלצות לשינויים באורח החיים מרופאיהם. חולים שקיבלו ייעוץ מהרופאים שלהם עישנו פחות, התמידו יותר בביצוע פעילות גופנית סדירה ודיווחו על הקפדה רבה יותר על דיאטה ים תיכונית.

נראה גם שלרופאים יש תפקיד מפתח ספציפית בעידוד המטופלים לכיוון של תזונה המבוססת על יותר מזונות מהצומח. במחקר בקרב 4065 משתתפים מגרמניה (מרביתם אוכלי כל), נערך סקר טלפוני במסגרתו המשתתפים נשאלו על נכונותם לעבור לתזונה המבוססת יותר על מזונות מהצומח בהתייחס לשבעה גורמים: המלצה על ידי רופאים, המלצה על ידי מדענים או פוליטיקאים, עלות המוצרים מהצומח, מידת השכיחות של תזונה מבוססת צומח בקרב אנשים קרובים או בחברה באופן כללי והימצאות של אפשרויות מבוססות צומח במסעדות ובמרכולים. ממצאי המחקר הדגימו כי בסך הכל הנכונות למעבר לתזונה מבוססת צומח באוכלוסייה זו הייתה נמוכה יחסית, אך הגורם המשפיע ביותר היה המלצה על ידי רופא.

לימודי תזונה לרופאים
תוצאות סקר שנערך בגרמניה מראות שהמלצה של רופא מהווה את הגורם המשפיע ביותר בנכונות לעבור לתזונה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח (מתוך Lehmann et al 2025)

האתגרים הבריאותיים העומדים בפנינו לצד האפשרות למנוע את מרבית המחלות הכרוניות מחייבים שינוי פרדיגמה ועדכון תכנית הלימודים ברפואה. יש לשלב התייחסות מעמיקה לתחום התזונה ולפוטנציאל האדיר שלה לקדם את בריאות הציבור. כאשר רופאות רופאים יצוידו בידע תזונתי עדכני ומבוסס ראיות ויעבדו בשיתוף פעולה מולטידיסיפלינרי עם דיאטנים ודיאטניות נוכל להתמודד באופן מוצלח הרבה יותר עם הגידול המתמשך בשיעור המחלות הכרוניות. מניעה היא האסטרטגיה הטובה ביותר ורופאות ורופאים שפוגשים בקליניקה את כלל הציבור הם סוכני שינוי מרכזיים שיש להעניק להם  את הכלים לסייע בצורה הטובה ביותר למטופלים שלהם. 

על הכותבת: סיון בן אברהם שולמן

דיאטנית קלינית, סטודנטית לדוקטורט באפידמיולוגיה, חברת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא וחוקרת במכון גרטנר.
סיון בן אברהם שולמן

עמדות גופים שונים לגבי חשיבות לימודי תזונה לרופאים

Hark LA,  et al. (2017) Position of the Academy of Nutrition and Dietetics: Interprofessional Education in Nutrition as an Essential Component of Medical Education. Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics

Eisenberg DM, et al. (2024) Proposed Nutrition Competencies for Medical Students and Physician Trainees: A Consensus Statement. JAMA Network Open

National Research Council (US) Committee on Nutrition in Medical Education. (1985). Nutrition Education in U.S. Medical Schools. National Academies Press (US).

היקף לימודי תזונה במוסדות ללימוד תזונה

Michelle JK. (2023) The Lack of Nutritional Competency among the Medical Practitioners and Medical Students: A Systematic Review. European Journal of Nutrition & Food Safety 


Adams KM, et al. (2010) Nutrition education in U.S. medical schools: latest update of a national survey. Academic medicine : journal of the Association of American Medical Colleges


Crowley J, et al (2019) Nutrition in medical education: a systematic review. Lancet Planet Health

Chung M, van  et al. (2014) Nutrition education in European medical schools: results of an international survey. European journal of clinical nutrition

Macaninch, E., et al. (2020). Time for nutrition in medical education. BMJ nutrition, prevention & health.

Dash, S., et al (2020). Knowledge, Attitudes and Behaviours Related to Physician-Delivered Dietary Advice for Patients with Hypertension. Journal of community health.

אפקטיביות של התערבויות להכשרת רופאים בנושאי תזונה

Coppoolse HL, et al (2020) Impact of nutrition education on nutritional knowledge and intentions towards nutritional counselling in Dutch medical students: an intervention study. BMJ Open

Endevelt, R., et al (2006). Development and Implementation of a Nutrition Education Program for Medical Students: A New Challenge. Education for Health.

Razavi AC, et al. (2020) Multisite Culinary Medicine Curriculum Is Associated With Cardioprotective Dietary Patterns and Lifestyle Medicine Competencies Among Medical Trainees. American Journal of Lifestyle Medicine

האפקטיביות של המלצות של רופאים בנושא תזונה

Tsiampalis, T., et al (2023). Physicians' Words, Patients' Response: The Role of Healthcare Counselling in Enhancing Beneficial Lifestyle Modifications for Patients with Cardiometabolic Disorders: The IACT Cross-Sectional Study. Healthcare.

Lehmann, J., et al. (2025). The willingness to transition to a more plant-based diet among omnivores: Determinants and socioeconomic differences. Appetite.

Afshin, Ashkan et al. (2017). Health effects of dietary risks in 195 countries, 1990–2017: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study. The Lancet

Fogelman, Y., et al (2015). Managing Diabetes Mellitus: A Survey of Attitudes and Practices Among Family Physicians. J Community Health.

התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 1 ממוצע: 5

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך