רפואה קולינרית – לסייע למטופלים להגביר את הבישול הביתי

רפואה קולינרית היא תחום חדש ומתפתח בעולם הרפואה. מטרת התחום היא להכיר למטופלים את החשיבות של הבישול בבית ולסייע להם להטמיע אותו הלכה למעשה. הכתבה הבאה מבוססת על וובינר של ד"ר רני פולק, המנהל המייסד של תוכנית האימון הכוללת לחינוך לבריאות קולינרית (CHEF) במכון לרפואת אורחות חיים, בית החולים ספולדינג בארה"ב, והמרכז לרפואת אורח חיים במרכז הרפואי שיבא.

ארגוני בריאות רבים, כולל משרד הבריאות הישראלי, מעודדים את הציבור להכין בעצמם את המזון שלהם ופחות לקנות מזון מעובד או לאכול מזון מהיר מחוץ לבית. יחד עם זאת, המגמה בעולם המערבי היא לצריכה של פחות מזון ביתי. מנתונים של ה-USDA מארצות הברית עולה שאחוז האנרגיה שמקורו מאוכל לא ביתי עלה מ-17% בשנים 1977-1978 ל-34% בשנים 2011-2012. בהתאמה גם עלתה משמעותית ההוצאה על אכילה מחוץ לבית.

אין נתונים מקבילים על ישראל, אבל אולי אפשר ללמוד על המצב בישראל מסקר מצב הבריאות והתזונה (מב"ת) של משרד הבריאות מהשנים 2014-2016, הסקר מצא שרק 47% מהישראלים אוכלים ארוחה משפחתית בתדירות של 3-7 פעמים בשבוע. מעניין לראות את הפער בין יהודים לערבים בהקשר הזה: 39% מהיהודים לעומת 81% מהערבים אוכלים ארוחה משפחתית 3-7 פעמים בשבוע.

למה לעודד את המטופלים לאכול יותר בבית?

מספר מחקרים הראו תועלות מעצם העובדה שאנשים אכלו את הארוחות שלהם בבית.

מהמחקרים האלו עולה כי הנחייה של המטופלים לאכול יותר בבית, יכולה לסייע להם "להרוויח" תזונה בריאה יותר, לסייע בשמירה על משקל תקין ואולי אף לסייע במניעת מחלות כרוניות.
בהמשך לכך, ההנחייה לבישול בבית תסייע למטופל להפחית את צריכת המזון האולטרה מעובד שקשור למגוון תחלואות שונות ולעלייה במשקל.

למה כדאי להימנע ממזון אולטרה מעובד
כתבה שמתייחסת לנייר העמדה של משרד הבריאות על מזון אולטרה מעובד 
סיכום אחד ממחקרי ה-RCT המעניינים ביותר שנעשו על מזון אולטרה מעובד

רפואה קולינרית – אסטרטגיה לשיפור התזונה

שתי סקירות סיסטמטיות מהשנים האחרונות של מחקרים שבחנו התערבות על ידי לימודי בישול, מצאו שהתערבות על ידי סדנאות ושיעורי בישול סייעה שיפור הידע, המיומנות והביטחון בנוגע לבישול בבית ושיפרו גם את איכות התזונה. עם זאת הממצאים לגבי שיפור במדדי בריאות שונים היו לא עקביים. הסיבה העיקרית היא שעדיין יש מחסור במחקרים טובים וארוכי טווח בתחום הזה. החדשות הטובות הן שהתחום הזה התפתח מאוד בשנים האחרונות אז סביר להניח שבעתיד יהיו לנו ממצאים ברורים יותר בתחום.

רפואה קולינרית בקליניקה

חשוב להפריד בין ההנחיה למטופל שכיום שאוכל בעיקר מחוץ לבית ו/או שמסתמך בעיקר על מזון אולטרה מעובד, ואותו נעודד לאכול יותר בבית ולהתחיל לבשל לעצמו. בעוד שמטופל שכבר מבשל בבית ננסה לעודד לשפר את המרכיבים ואת הטכניקות בהן הוא משתמש בבישול. נניח, להחליף את סוג השמן, או להפחית את הטיגון. כאשר אנו מנחים מטופלים לאכול יותר בבית, חשוב להדגיש שהכוונה היא לבשל יותר ולא לקנות אוכל מעובד מוכן.

איך להתגבר על חסמים? 

החסם הכי גדול לבישול בבית הוא זמן. לכן כדאי להכיר למטופלים את הטכניקה של בישול כמויות גדולות של רכיבים מסוימים בימים שיש בהם קצת יותר זמן ולאחר מכן להקפיא. זה עובד מצוין למשל בבישול או השריה של קטניות, אבל יכול לעבוד גם עם חיתוך והקפאה של ירקות או עשבי תיבול למשל. אחד המזונות שאנשים הכי מתקשים איתו הוא קטניות, ריכזנו רשימה של טיפים ספציפית על שילוב של קטניות בתפריט בעמוד קטניות מהתיאוריה לסירים. אפשר גם להיעזר באתר הוותיק beans.co.il של עמותת עתיד.

איך להתמקצע ברפואה קולינרית?

הכתבה הזו מהווה רק טעימה מהתחום של הרפואה הקולינרית. מי שמעוניינים לקבל הכשרה מלאה יותר בתחום, יכולים להיעזר בתוכנית של אוניברסיטת הרווארד –CHEF – Culinary Health Education Fundamentals לאנשי מקצועות הבריאות.

במרבית בתי חולים בימינו, יש חדרי כושר על מנת לסייע למטופלים להטמיע את ההמלצות לפעילות גופנית שניתנו להם בצורה מותאמת ועם הדרכה של אנשים ממקצועות הבריאות. זו כמובן מגמה מבורכת, אך אולי הגיעה העת שליד חדר הכושר יהיה גם מטבח לימודי עבור אותם מטופלים בדיוק כדי לסייע להם להטמיע גם את המלצות התזונה המתאימות להם.