תזונה כקו ראשון לטיפול בסוכרת סוג 2 וטרום־סוכרת: מהמדע אל המרפאה

כתבה זו מבוססת על סקירה עדכנית מטעם הארגון האמריקאי לרפואת אורחות חיים (ACLM), שהתפרסמה ב־American Journal of Lifestyle Medicine
למאמר המלא >>

מה השתנה בגישה לטיפול בסוכרת?

ההנחיות הקליניות המסורתיות מדגישות טיפול תרופתי ומעקב אחר רמות גלוקוז, אך בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך שהתערבויות באורח החיים ובעיקר בתזונה, יכולות לא רק לשפר שליטה גליקמית, אלא גם להביא לרמיסיה של סוכרת סוג 2.
הסקירה שפרסם ה־ACLM מרכזת את הידע הקיים ומציעה לרופאות ולרופאים גישה מעשית לטיפול באנשים עם סוכרת או טרום־סוכרת, כשהמוקד עובר לתזונה בריאה ומבוססת על מזונות מהצומח.

תזונה מבוססת מזונות שלמים מהצומח: עמדת ה-ACLM

לאורך הסקירה מדגישים המחברים את החשיבות שבהצעת תזונה מבוססת-צומח (plant-predominant diet) למטופלים עם סוכרת סוג 2 או טרום־סוכרת, כחלק מתוכנית מקיפה לשינוי אורח חיים. גישה זו מוצגת ככלי מרכזי, ולעיתים כקו טיפול ראשון, לשיפור שליטה גליקמית ואף להשגת רמיסיה במקרים מסוימים. 

תזונה כזו אינה מחייבת הימנעות מוחלטת ממזונות מהחי, אלא מתמקדת בצריכת מזונות לא מעובדים מהצומח, ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים, תוך הפחתה של מזונות מהחי ומזון אולטרה-מעובד.

מטרות התזונה עשויות להיות שונות ממטופל למטופל:

כיצד ליישם בפועל? 

ההנחיות האחרונות של ACLM מציעות לרופאים לא רק להמליץ על שינוי תזונתי, אלא ממש לרשום תזונה מבוססת-צומח, כחלק מתוכנית טיפול אינדיבידואלית. הצעד הראשון כולל הגדרת מטרות (שליטה, הפחתת תרופות, רמיסיה), ולאחריה, הפנייה לדיאטן/ית להתאמה אישית של תכנית תזונתית מבוססת מזונות שלמים מהצומח.

הסקירה גם כוללת שורת הצהרות פעולה (Key Action Statements) שנועדו לתרגום קליני פשוט. הנה כמה מהן:

🔍 זיהוי והתערבות מוקדמת
יש לאתר מטופלים עם טרום־סוכרת (prediabetes), סוכרת סוג 2, או היסטוריה של סוכרת הריונית (GDM) ולעודד שינוי באורח החיים גם לפני הופעת מחלה פעילה.

🎯 הצבת יעדים בשיתוף המטופל
מומלץ לבנות תוכנית מבוססת יעדים מסוג SMART:  Specific, Measurable, Achievable, Relevant, Time-bound, או בעברית: יעדים ספציפיים, מדידים, בני השגה, רלוונטיים ותחומים בזמן.

קביעת יעדים ברוח גישת SMART

🙌 מעקב, תמיכה והתאמה אישית
מטופלים לרוב זקוקים לליווי ולהדרכה על מנת להצליח. מומלץ להפנות לתזונאית קלינית או לקבוצת תמיכה. חשוב לעקוב אחרי שינויים במדדים קליניים (HbA1c, גלוקוז בצום, משקל, שומנים בדם), ולהתאים תרופות בהתאם להתקדמות.

איפה זה פוגש אותנו?

הקווים המנחים של ACLM משתלבים היטב עם המלצות משרד הבריאות:

קשת המזון של משרד הבריאות מדגישה אכילה מגוונת, מבוססת מזונות שלמים מהצומח, בדגש על קטניות, ירקות, פירות ודגנים מלאים בתדירות יומית וצריכה בכמות פחותה (בתדירות שבועית) של בשר, ביצים ודגים לצד הימנעות מבשר מעובד ומזון מעובד ביתר.

התאמה גם לקווים המנחים של ארגון הסוכרת האמריקאי (ADA)

הגישה שמציע ה-ACLM אינה עומדת לבדה:
גם ההנחיות העדכניות לטיפול בסוכרת של ארגון הסוכרת האמריקאי (ADA) שמות דגש על צריכה גבוהה של מזונות שלמים מהצומח, כחלק מהטיפול:

1. המלצה ברורה לשלב יותר מקורות חלבון מהצומח: קטניות, אגוזים וגרעינים – במטרה להפחית סיכון למחלות לב וכלי דם.
2. המלצה על דפוסי תזונה הכוללים ירקות, פירות שלמים, קטניות, חלבונים רזים, דגנים מלאים, אגוזים וגרעינים, מוצרי חלב דלי שומן או תחליפיהם.
3. המלצה על תזונה ים תיכונית העשירה בשומן בלתי רווי, על מנת להפחית סיכון למחלות לב וכלי דם ולשפר את איזון הסוכר.
4. לשים דגש על צריכת מזונות המכילים פחמימות מורכבות וסיבים תזונתיים, לצד הפחתה למינימום בצריכת דגנים לא מלאים וסוכר מוסף. הסיבים התזונתיים חשובים לשמירה על הרכב המיקרוביום.

שתי הגישות, של ACLM ושל ADA, שונות אולי בדגשים ובסגנון, אך חולקות תובנה מרכזית:
תזונה איכותית, מבוססת מזון מהצומח, היא מרכיב משמעותי בטיפול בסוכרת.

ומה לגבי שאר ההיבטים של אורח החיים?

לצד נושא התזונה, הסקירה כוללת התייחסות גם לשיפור אורחות החיים בהיבטים נוספים:

לכל אחד מההיבטים האלו המסמך מציע מגוון הצעות ורעיונות כיצד לסייע למטופלים להטמיע הרגלים בריאים.