מדדי גדילה של תינוקות בקרב משפחות עם תזונה טבעונית, צמחונית ואומניבורית

מפגש הג’ורנל קלאב ה-51 של ארגון רופאים לתזונה התמקד במחקר ביג דאטה שבחן גדילה בקרב משפחות עם תזונה טבעונית, צמחונית ואומניבורית (אכילת כל) ומציג השוואת עקומות גדילה של למעלה ממיליון תינוקות בישראל. 

הציגה את המאמר כרם אביטל תזונאית ודוקטורנטית לאפידמיולוגיה באוניברסיטת בן גוריון שמחקר זה הוא חלק מעבודת הדוקטורט שלה. כרם היא גם יועצת מדעית בארגון רופאים לתזונה. רוצה לקבל עדכון על המפגש הבא? נא להירשם כאן.

רקע

אלף הימים הראשונים

תקופת 1,000 הימים הראשונים, החל מתחילת ההיריון ועד לגיל שנתיים, נחשבת לחלון הזדמנויות קריטי לגדילה ולהתפתחות ארוכת הטווח של הילד. הגדילה וההתפתחות מושפעות מגורמים סביבתיים שונים, כולל תזונת האם במהלך ההיריון ותזונת התינוק. מטרת הניטור הרפואי והתזונתי בתקופה זו היא להבטיח גדילה תקינה, תוך ניסיון למנוע מצד אחד תת משקל ועיכוב בצמיחה לגובה (Stunting), ומנגד למנוע גם עודף משקל והשמנה.

לאור החשיבות של דפוס התזונה בחלון זמן זה, לבחירות של התא המשפחתי יש השפעה ישירה על בריאות הילד. נקודה זו הופכת רלוונטית מתמיד בשנים האחרונות, לאור עלייה עקבית בשיעור האנשים הבוחרים בתזונה צמחונית וטבעונית בישראל ובעולם המערבי. מגמה זו בולטת במיוחד בקרב נשים, הנוטות לבחור בדפוס תזונה זה בשיעור של כמעט פי שניים מגברים, על כן ישנה חשיבות רבה למתן הנחיות ראויות ומבוססות נתונים לאמהות הבוחרות בתזונה זו עבורן ועבור ילדיהן. 

למרות המגמה המתרחבת בשטח, בספרות המקצועית עדיין קיים דיון ער בנושא, וניירות העמדה מציגים לעיתים מסרים סותרים לגבי בטיחותה של תזונה צמחונית וטבעונית בגיל הרך. מצד אחד, היא מציעה יתרונות פוטנציאליים כמו ביסוס מוקדם של הרגלי אכילה בריאים המתמקדים במזונות שלמים מהצומח, הפחתת הסיכון להשמנה וכן צמצום טביעת הרגל האקולוגית. מנגד, עולים חששות מפני חסרים תזונתיים ברכיבי מפתח (כמו ויטמין B12, ברזל וחלבון), ופגיעה אפשרית בקצב הגדילה או סיכון מוגבר לאנמיה. המידע הקיים כיום בספרות המדעית לוקה בחסר: המחקרים בעולם המערבי שנעשו בנושא היו קטנים, התבססו על מחקרי חתך שבחנו מדדי גדילה בנקודת זמן אחת, או שלא ביצעו הפרדה בין הקבוצה הטבעונית לקבוצה הצמחונית. 

מטרת מחקר זה הייתה לגשר על פערי המידע הללו ולבחון עקומות הגדילה בקרב פעוטות ממשפחות עם תזונה צמחונית וטבעונית בישראל באמצעות מחקר רטרוספקטיבי על בסיס נתונים לאומיים מהתחנות לבריאות המשפחה (טיפות החלב). 

מה עשו במחקר

במסגרת המחקר בוצעה הצלבת נתוני עתק שנאספו בין השנים 2014 ל-2023. הנתונים נשאבו משני מאגרים לאומיים משלימים: רשומות המעקב הקליניות של תחנות טיפת חלב (הכוללות את מרפאות משרד הבריאות ועיריות תל אביב וירושלים) ונתוני רקע מתוך רשם הלידות הלאומי.

אוכלוסיית המחקר כללה מעל ל-1.19 מיליון תינוקות שעמדו בקריטריוני ההכללה הבאים:

מהאנליזה הוצאו תינוקות עם מומים מולדים חמורים או רשומות שבהן היה חסר מידע קריטי לגבי משקל הלידה או דפוס התזונה של המשפחה.

התינוקות סווגו לשלוש קבוצות מחקר:

השיוך לקבוצות התזונה השונות התבסס על דיווח ההורים לאחיות טיפת חלב בנוגע לתזונת המשפחה. נתון זה תועד באופן שגרתי סביב גיל 6 חודשים, במקביל לשלב המעבר הרשמי למזונות משלימים.

תוצאים קליניים

מדדי הגדילה של התינוקות נאספו באופן רציף מכלל ביקורי השגרה שנערכו בתחנות מיום הלידה ועד לגיל שנתיים (24 חודשים). עבור כל מדידה חושבו הערכים הגולמיים וכן ציוני תקן (Z-scores) בהתאם לעקומות הגדילה הסטנדרטיות של ארגון הבריאות העולמי. המדד העיקרי במחקר היה אורך התינוק. בנוסף נמדדו גם משקל, היקף ראש ומדד משקל לגובה וכן משקל הלידה ואחוזון המשקל בלידה. לבסוף נבדקו גם תוצאים קליניים למדידות על בסיס הגדרת ערכי סף מקובלים עבור עיכוב בצמיחה לגובה (Stunting) תת-משקל ועודף משקל.

המודלים הסטטיסטיים הרב-משתנים תוקננו למגוון ערפלנים פוטנציאליים: גיל האם, מין היילוד, גיל ההיריון, מספר לידות קודמות (Parity), אופן הלידה, ומשך ההנקה. על בסיס מיקום גיאוגרפי הוגדרה רמת הכנסה וכן שיוך אתני (יישובים יהודיים, ערביים ומעורבים). באנליזה המשנית התווסף למודל גם תקנון משלים למשקל הלידה של התינוק.

מה מצאו

מאפייני האמהות ותוצאי הלידה

הקבוצה הצמחונית מוקמה בטווח שבין הקבוצה הטבעונית לקבוצת אוכלי הכל בכל המאפיינים הללו.

עקומות גדילה וציוני תקן (Z-scores)

במבט ראשוני על הנתונים הגולמיים לאורך שנתיים, נצפו הבדלים קטנים מאוד במדדי המשקל והאורך, בעוד שבמדדי היקף הראש לא נמצא כל הבדל בין הקבוצות. גם במודל הרב-משתני שכלל תיקנון למשתני רקע שונים, אך ללא תקנון למשקל הלידה, נמצא הבדל ממוצע קטן אך מובהק סטטיסטית של מינוס 0.08 בציוני התקן של האורך בקרב טבעונים. הבדלים דומים בסטיות תקן, נמצאו גם במדדים של יתר מדדי הגדילה.

באופן מעניין, כאשר הוסיפו למודל תקנון לנקודת הפתיחה (משקל הלידה), ההבדל בגדילה נעלם לחלוטין ואף הפך לחיובי (+0.06). מגמה דומה נצפתה גם עבור מדדי המשקל והיקף הראש. ממצא זה מראה כי קצב הגדילה של התינוקות הטבעונים הוא תקין, והשוני הקל נובע ככל הנראה מהבדלים במשקל הלידה הראשוני בלבד.

הבדלים במשתנים הקליניים בלידה ובגיל שנתיים

לסיכום

ממצאי המחקר מראים כי גדילה בסביבה משפחתית עם תזונה צמחונית או טבעונית מאפשרת מסלול גדילה תקין, הדומה לזה של תינוקות ממשפחות אוכלות כל. חשוב להדגיש כי מדד החשיפה במחקר התבסס על דפוס התזונה של המשפחה כולה ולא על תיעוד הצריכה בפועל של התינוק עצמו. לדיון מורחב במגבלה זו, לצד הצגת נתונים המעריכים את תזונת האם לעומת תזונת התינוק מומלץ לצפות בסרטון ההרצאה המלאה👆.

למרות שנמצא כי תינוקות ממשפחות טבעוניות מתחילים את חייהם עם משקל לידה נמוך יותר בממוצע, הנתונים הלאומיים מצביעים על תיקון ועל סגירת פערים מלאה עד גיל שנתיים. הממצאים מדגישים כי חלון הזמן הדורש תשומת לב קלינית מוגברת הוא דווקא התקופה הטרום לידתית, בדגש על ליווי ממוקד לנשים טבעוניות בהיריון שנמצאות בסיכון מוגבר למשקל לידה נמוך. כמו כן, ברמה המעשית יש להתמקד במעקב אחר תיסוף בהתאם להמלצות לכלל התינוקות בישראל לברזל ולוויטמין D, לצד תיסוף בויטמין B12 ספציפית עבור תינוקות עם תזונה צמחונית או טבעונית. מומלץ מאד גם להפנות משפחות אלו לדיאטניות העוסקות בתחום בעת המעבר למזונות מוצקים.