מינרלים

ברזל

תפקידים בגוף, מקורות במזון ומידע נוסף לאנשי מקצוע

בקצרה

ברזל חשוב לתהליכי גדילה ולהתפתחות, מהווה מרכיב בהמוגלובין שבתאי דם אדומים ובמיוגלובין שבתאי שריר, חיוני להפקת אנרגיה בשרירים ומהווה מרכיב באנזימים רבים

מקורות עיקריים מהצומח
טחינה משומשום מלא, קשיו, קטניות, טופו, מנגולד, קינואה
תמי טרנר

ד"ר תמי טרנר, ארגון רופאים לתזונה ארצות הברית – PAN USA

תרגום והתאמה לישראל: כרם אביטל RD, MPH ורוני חסון M.Sc. RD

ריכזנו את הידע שלפניכם בהשקעה רבה, תמכו בפרויקט ועזרו לנו ליצור תכנים נוספים על רכיבי מזון חשובים. לתרומה לחצו כאן

למה ברזל חשוב לגוף?

  • חיוני לגדילה ולהתפתחות, במיוחד במהלך התפתחות המוח ומערכת העצבים בעובר (מיאלינציה, מוליכים עצביים)
  • מהווה מרכיב בהמוגלובין שבתאי דם אדומים ובמיוגלובין שבתאי שריר
  • חיוני להפקת אנרגיה בשרירים
  • מהווה מרכיב באנזימים רבים, כולל כאלה שמייצרים חלבונים, קולגן, הורמונים ומוליכים עצביים וגם באלה שיוצרים ומתקנים דנ"א, ואנזימים הפועלים כנוגדי חמצון
  • מסייע בתהליכי דה-טוקסיפיקציה, ותורם למערכת החיסון
לעוד תפקידים להסתיר

אנמיה מחסר ברזל הינה הגורם השכיח ביותר לאנמיה, ופוגעת בכ-20% מאוכלוסית העולם. אנמיה עלולה להוביל לירידה בכושר עבודה ותפקוד יומיומי במבוגרים ואף לירידה בתפקוד קוגניטיבי, בעיקר בילדים צעירים ובקשישים. לכן ישנה חשיבות רבה לדאוג לצריכת ברזל מספקת.

כמה ברזל אנחנו צריכים ביום?

גילכמות (במ"ג)
0-6 חודשים0.27
7-12 חודשים11
1-3 שנים7
4-8 שנים10
9-13 שנים8
14-18 שניםנשים – 15
גברים – 11
19-50 שניםנשים – 18
גברים – 8
51 שנים ומעלה8
היריון27
הנקה9

דוגמאות למזונות מהצומח העשירים בברזל

כיוון שארגוני תזונה ובריאות רבים (כולל אותנו) ממליצים לבסס את התזונה על מזונות שלמים מהצומח, נציין כמה מזונות צמחיים המהווים מקור לברזל. לצד הברזל המצוי במזונות אלו, ברזל נמצא גם במזונות מהחי כגון בשר בקר והודו.

מזוןכמות ל-100 גרםכמות לפי גודל מנה
טחינה משומשום מלא7 מ"ג1 מ"ג
1 כף (15 גרם)
אגוזי קשיו6.7 מ"ג2 מ"ג
חופן (30 גרם)
פטרוזיליה6.2 מ"ג3.1 מ"ג
1 כוס (50 גרם)
שעועית לבנה (מבושלת)3.7 מ"ג3.5 מ"ג
½ כוס (94 גרם)
עדשים (מבושלות)3.3 מ"ג3.3 מ"ג
½ כוס (100 גרם)
גרגרי חומוס (מבושלים)2.9 מ"ג2.2 מ"ג
½ כוס (76 גרם)
טופו2.7 מ"ג4 מ"ג
½ חבילה (150 גרם)
לחם מקמח חיטה מלא2.4 מ"ג0.7 מ"ג
1 פרוסה (30 גרם)
מנגולד1.8 מ"ג1.2 מ"ג
2 עלים (70 גרם)
קינואה (מבושלת)1.5 מ"ג1.3 מ"ג
½ כוס (85 גרם)
עוד מקורות להסתיר

*לא כל המזונות הרלוונטיים רשומים בטבלה. יש לקרוא את הערכים התזונתיים בתוויות המוצרים. הערכים בטבלה הם הערכה כללית וייתכן שעוגלו.

ברזל ממקור Heme מצוי בבקר, עוף, דגים ובאיברים של בעלי חיים. ברזל ממקור Non-heme מצוי במזונות רבים, ובמיוחד במזון מן הצומח. מרבית הברזל שבני אדם צורכים הוא ממקור non-heme.

ברזל Heme זמין ביולוגית יותר מברזל non-heme כי יש לו מערכת הובלה עצמאית והוא מושפע פחות מגורמים תזונתיים אחרים (לדוגמה טאנינים). בממוצע נספגים כ-25% מברזל ה-heme. הובלת ברזל non-heme מתרחשת בנתיב נפרד, ובממוצע נספגים ממנו כ-17%.

אילו גורמים עשויים להגביר את ספיגת ברזל non-heme

  • ויטמין C
  • חומצות אורגניות (למשל, חומצה ציטרית, לקטית, מאלית, טרטרית) המצויות במאכלים כגון פירות ומיציהם, מזון כבוש ומוצרים מותססים כמו יוגורט
  • השריה, הנבטה, התססה, טחינה ובישול המזון משחררים את הברזל ומפחיתים את רמות הפיטאטים המצויים במאכלים צמחיים רבים, ביניהם קטניות (שעועית, אפונה, עדשים וכו')

אילו גורמים עשויים להפחית את ספיגת ברזל non-heme

  • פיטאטים (בשעועית למשל) וטאנינים (בתה למשל) מצמחים; ההשפעות המעכבות של טאנינים מופחתות בנוכחות ויטמין C 
  • סידן עלול להפריע לספיגת ברזל מסוג  heme וגם non-heme (במקרה של נטילת תוספי סידן, חשוב לקחת אותם בנפרד)
  • פוליפנולים בקפה, תה ובקקאו עשויים להפריע לספיגת ברזל במעי. לכן מומלץ להפריד בין שתיית קפה או תה לבין ארוחות המכילות ברזל
  • סידן עשוי לעכב ספיגה של ברזל heme ו-non-heme
  • אבץ דרוש ליצירת ההמוגלובין, ומחסור באבץ עלול להגביר סימפטומים של אנמיה. נטילת אבץ במקביל לתוסף ברזל במינון גבוה על בטן ריקה עלולה להפחית את ספיגת האבץ; עם זאת, נראה שאבץ וברזל לא מתנגשים כשמקורם במזון
  • מחסור בוויטמין A מתקיים לעיתים קרובות במקביל למחסור בברזל, ועשוי להחמיר אנמיה שמקורה במחסור בברזל על ידי השפעה על מנגנוני בקרה של בניית כדוריות אדומות והמבנה התקין שלהן על ידי הגבלת הובלת הברזל מהמאגרים לתאי הדם האדו
  • ערכי נחושת תקינים הם הכרחיים למטבוליזם נורמלי של ברזל
  • צריכת ברזל במינון גבוה עלולה להפריע לספיגת נחושת
  • אנמיה עקב מחסור בברזל עשויה לפגוע במטבוליזם של בלוטת התריס
  • מיקרונוטריינטים נוספים ובינהם סלניום ווויטמיני C, D, B1 ו-B12 משתתפים בבנית המוגלובין ומחסור בהם יקשה על תיקון חסר ברזל.

הברזל מאוחסן בגוף כפריטין וכן בכבד, בטחול ובמח העצם כמטבוליט בשם המוסידרין.  

הובלת הברזל בדם מתבצעת על ידי החלבון טרנספרין, וכמעט כל הברזל שבפלזמה קשור אליו. כשכל אתרי ההיקשרות של הטרנספרין מלאים, הובלת הברזל מהמאגרים או מתאי המעיים לדם מעוכבת. לעומת זאת, כשקיים מחסור בברזל, מספר קולטני הטרנספרין גדל כדי לקשור אליהם יותר ברזל. אפשר למדוד טרנספרין באופן עקיף על ידי מדידת קיבולת קשירת הברזל הכוללת (TIBC). 

מספר הקולטנים לטרנספרין על התאים (TfR) מותאם באופן ישיר לצורך בהם, וקולטנים מסיסים לטרנספרין (sTfR) הם מקטעים שעברו פרוטאוליזה והופרשו לסרום הדם. עלייה בריכוז ה-sTfR בדם מתרחשת במקרים של מחסור בברזל. 

ההומאוסטזיס של הברזל מושג בדרך כלל על ידי בקרה של ספיגת ברזל מהתזונה באמצעות ההורמון הפסידין. הפסידין הוא "שומר הסף" השולט על ספיגת הברזל ממערכת העיכול, ועל שחרור הברזל מן המאגרים. הפסידין עולה במצבי דלקת וזיהום ובהתאמה, תגובה אקוטית לפציעה או לזיהום מעכבת את הובלת הברזל. ההערכה היא שמדובר במנגנון הגנתי שנועד להפחית את הברזל הזמין לפתוגנים. לכן דלקות וזיהומים עלולים לגרום לברזל לעבור ממערכת הדם למאגרי הברזל בכבד, ולהגביל את כמות הברזל הזמין לרקמות אחרות (למשל, ליצירת תאי עצם או דם). במונחים קליניים, רמת הברזל בסרום יורדת, ורמת הפריטין עולה.

עם זאת, הגוף לא יכול להפריש עודפי ברזל ולכן ישנה חשיבות רבה למנגנוני הספיגה והשינוע של הברזל.

ריכוז פריטין בסרום משקף את הרמה במאגרי הברזל של אדם בריא ושל אדם הסובל ממחסור קל בברזל. רמת פריטין בסרום הדם היא אינדיקציה טובה למאגרי הברזל, רמות נמוכות של פריטין משמשות אבחנה נפוצה לאנמיה מחוסר בברזל גם כאשר אין תסמינים אחרים לאנמיה. מצבים של רמות גבוהות של פריטין עשויים להעיד על עודף ברזל אך גם על מצבים נוספים כמו דלקות, זיהומים, סרטן, מחלות כבד, צריכה גבוהה של אלכוהול ורמת גלוקוז גבוהה בדם שעלולים להעלות את ערכי הפריטין בסרום.

טווחים תקינים של רמות פריטין באנשים בריאים בננוגרם למיליליטר (ערכים נמוכים עשויים להעיד על אנמיה)

  • ילדים מגיל חצי שנה עד 15 שנה*: 7-140
  • גברים מעל גיל 16: 25-274 
  • נשים בגיל הפוריות: 11-122 
  • נשים לאחר גיל הפוריות: 14-186 

*לתינוקות בגיל פחות מחצי שנה ישנם ערכים גבוהים יותר מאחר שהם נולדים עם מאגרי ברזל גבוהים. אצל נשים בהיריון ישנה שונות גבוהה בערכים בין הטרימסטרים עקב שינויים פיזולוגיים שקורים לאורך הטרימסטרים ולכן אבחנה של אנמיה תיעשה בעיקר לפי רמות המוגלובין.

המוגלובין והמטוקריט אינם ספציפיים או רגישים למחסור בברזל, אבל הם נמדדים בדרך קבע. הצלבת הערכים האלה עם פריטין בדם עשויה לעזור באבחנה של אנמיה הנגרמת ממחסור בברזל.

ערכי המוגלובין תקינים בגרם לדציליטר (ערכים נמוכים מעידים על אנמיה):

  • תינוקות 14.5-24.5
  • ילדים 9.5-20.5 
  • נשים בוגרות 12.0-16.1 
  • גברים בוגרים 14-17.4 

טווח ערכי המטוקריט תקין (ערכים נמוכים יותר עשויים להצביע על אנמיה):

  • גברים בוגרים: בין 41% ל-50%
  • נשים בוגרות: בין 36% ל-44%
  • נפח ממוצע של התא (Mean cell volume – MCV) הנמוך מ-80fL (פמטוליטר) עשוי להצביע על אנמיה כתוצאה מחסר בברזל
  • טווח ערכי טרנספרין תקין  (ערכים גבוהים עשויים להצביע על אנמיה)
    ✧ ילדים עד גיל 16 203-360
    ✧ גברים בגילאים 16-60 שנה: 215-365
    ✧ נשים בגילאים 16-60 שנה: 250-380
    ✧ גברים ונשים בגיל 60 ומעלה: 190-375

האם להסתמך על בדיקות של ברזל (Fe) בבדיקות הדם?

רמות ברזל בבדיקות דם אינן מדד ספציפי לסטטוס ברזל וקשורות להרבה מצבים בריאותיים אחרים:

ריכוז ברזל גבוה בסרום קשור למשל להמוכרומטוזיס אידיופתית, נמק בכבד (צהבת נגיפית), המוסידרוזיס עקב צריכת ברזל עודפת (לדוגמה, עירויים מרובים, צריכת תוספים מופרזת), הרעלת ברזל אקוטית (בילדים), אנמיה המוליטית, אנמיה ממארת, אנמיה אפלסטית או היפופלסטית, הרעלת עופרת, תלסמיה, מחסור בוויטמין B6, אסטרוגנים, צריכת אלכוהול ושימוש בגלולות למניעת היריון.

ריכוז ברזל נמוך בסרום עשוי להיות קשור לאנמיה שמקורה במחסור בברזל אך גם לתסמונות נפרוטיות (איבוד חלבונים קושרי ברזל), כשל כליות כרוני, זיהומים, המטופואזיס פעיל, אנמיה ממארת בנסיגה, תת-פעילות של בלוטת התריס, ממאירות (קרצינומה), מצב לאחר ניתוח וקוושיורקור.

אילו אוכלוסיות בסיכון למחסור בברזל?

  • פגים או תינוקות שנולדים במשקל נמוך 
  • תינוקות הניזונים מחלב אם בלבד, מאחר שריכוז הברזל בחלב אם הוא נמוך, ומאגרי הברזל בתינוקות בריאים שלא נולדו כפגים מספיקים רק לשישה חודשים בערך
  • פעוטות, ילדים ומתבגרים, הזקוקים ליותר ברזל כי הם עדיין גדלים ומתפתחים 
  • נשים בהיריון      
  • נשים עם דימום וסת כבד
  • אנשים התורמים דם בתדירות גבוהה וכאלה שמאבדים דם באופן כרוני
  • בעיות במערכת העיכול (כמו קרוהן, מעי רגיז, צליאק, טפילים), כולל כאלה שמפחיתות את החומציות בקיבה (למשל, נטילת נוגדי חומציות, דלקת קיבה ניוונית) וניתוחים (כמו ניתוח מעקף קיבה)
  • אנשים עם מאנמיה כרונית
  • אנשים עם מחלת כליות כרונית, במיוחד אלה שעוברים דיאליזה
  • ספורטאים ואנשים המבצעים פעילות גופנית מאומצת באופן קבוע (הצורך בברזל עשוי לעלות ב-30%, ובקרב תת-אוכלוסיות מסוימות של ספורטאים, אף ב-70%)

מוטב להעדיף מזון שלם כמקור הנוטריינטים הדרוש לתפקוד תקין של הגוף על פני מה שנקרא "תוספי תזונה". את תוספי התזונה יש ליטול רק לאחר התייעצות עם רופא/ה או תזונאי/ת וקבלת המלצה מותאמת אישית לצרכים או למצב הרפואי. חשוב להקפיד על מציאת התוספים הנכונים לאנשים בעל צרכים תזונתיים ייחודיים, כגון ילדים, נשים בהיריון או בנות ובני הגיל השלישי.

תינוקות

מאגרי הברזל בתינוקות הם ביחס ישר למשקל הלידה. מאגרי הברזל בתינוקות בריאים שנולדו לאחר היריון מלא לא מספיקים בדרך כלל ליותר מ-4 עד 6 חודשים לאחר הלידה, וחלב אם אינו עשיר בברזל. לכן פגים, תינוקות שנולדו במשקל נמוך וכאלה שניזונים מחלב אם בלבד הם בסיכון גבוה יותר למחסור בברזל.

משרד הבריאות הישראלי ממליץ באופן גורף על נטילה של תוסף ברזל לתינוקות החל מגיל 4 חודשים ועד גיל שנה וחצי:

  •  ברזל במינון של 7.5 מ"ג ליום בגילאים 4 עד 6 חודשים
  • ברזל במינון של 15 מ"ג ליום בגילאים 6 עד 18 חודשים (חצי שנה עד שנה וחצי)

בנוסף משרד הבריאות ממליץ על ביצוע של ספירת דם לכלל הילדים בגיל 9 חודשים. תינוקות עם ערכי המוגלובין של מתחת ל-11 גרם לדציליטר יופנו לרופא להמשך טיפול. במידה שלא נמצאה אנמיה אפשר להפסיק את התוסף בהמלצת הרופא המטפל החל מגיל שנה.

היריון

תקופת ההיריון היא מאתגרת מבחינת כמות הברזל הנדרשת למניעת אנמיה בנשים, עקב עלייה בנפח הדם לצד אספקת ברזל עבור העובר המתפתח. משרד הבריאות הישראלי ממליץ על נטילת תוסף ברזל של 30 מ"ג בכל יום החל מתום החודש השלישי להיריון ועד שישה שבועות לאחר הלידה.

נערות ונשים בגיל הפוריות

לפי ההערכות, ברחבי העולם יש כ-250 מיליון נשים ונערות שאינן בהיריון הסובלות מאנמיה עקב מחסור בברזל. ישנה חשיבות רבה בביצוע מעקב שגרתי של סטטוס ברזל (ספירת דם ועוד).

עודפי ברזל תוספים ותרופות

אזהרה: תוספי ברזל במינון גבוה עלולים להיות רעילים. נטילה עודפת של תוספי ברזל עלולה לגרום לנזק ארוך טווח לרקמות, לא רק לסימני הרעלה אקוטית

תוספים המכילים ברזל ferrous (Fe2+), כגון ברזל גלוטמט, סולפט או פומרט, הם מסיסים יותר, וספיגתם טובה יותר מתוספים המכילים ברזל ferric (Fe3+). (הזמינות הביולוגית של תוספי ברזל Ferric היא בדרך כלל נמוכה פי 3 או 4 מזו של תוספי ברזל ferrous. 

יש ליטול תוספי ברזל על בטן ריקה, שעה לפחות לפני הארוחה, כי מזונות ומשקאות רבים מכילים מעכבי ספיגה. עם זאת, אם תוספי הברזל נלקחים במקביל לארוחה הכוללת מזונות עשירים בוויטמין C, ההשפעות המעכבות מופחתות.

תופעות לוואי של תוספי ברזל עשויות להיות עצירות, בחילה והקאות.  במידה שקיימות תופעות לוואי, כדאי לנסות לקחת תוסף אחר, מאחר שהתגובה לתוספים היא אישית. יצויין שתוספים שעברו כלציה (הצמדה עם פוליסכרידים או חומצות אמינו) כגון ברזל ביסגליצינאט, גורמים בדרך כלל לפחות תופעות לוואי.  

שיעור ספיגת הברזל עולה אם נוטלים מינון נמוך יותר בהשוואה למינון גבוה יותר, ותדירות תופעות הלוואי פוחתת. 

מולטי ויטמינים או מולטי מינרלים מכילים בדרך כלל ברזל במינון נמוך יחסית ועשויים להכיל מינרלים נוספים המפריעים לספיגת ברזל.

גילסף עליון בטוח לשימוש במ"ג
0-13 שנים40
14+ שנים45
היריון והנקה45

גורם ההרעלה השכיח ביותר הוא שונות גנטית או מצבים הדורשים קבלת עירויים מרובים בזה אחר זה. חולים עם אחת מהבעיות הרפואיות הבאות צריכים להיזהר מהשפעות שליליות של צריכת ברזל מופרזת:

  • המוכרומטוזיס העוברת בתורשה
  • העמסת ברזל חריגה, בעיקר תלסמיה
  • אטרנספרינמיה מלידה
  • Aceruloplasminemia
  • אלכוהוליזם כרוני
  • מחלות כבד, כולל שחמת הכבד

תיתכן מנת יתר חמורה של תוספי ברזל. הסימפטומים כוללים:

  • הקאות
  • שלשולים
  • סחרחורות
  • בלבול
  • מוות (במקרים נדירים)

תרגמה לעברית: עטר אברמסון

דפי מידע בנושא ערכי ייחוס תזונתיים, DRI’s – Dietary Reference Intakes, משרד הבריאות הישראלי, 2019

אנמיה מחוסר ברזל ומניעתה, בתינוקות ובפעוטות, אתר משרד הבריאות הישראלי. 2021. כניסה בתאריך 05.01.23

תדריך למניעת אנמיה וחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות. משרד הבריאות הישראלי, 2012

תזונה בריאה בהיריון, אתר משרד הבריאות. כניסה בתאריך 05.01.23

פרופ' בן-עמי סלע,  מדריך בדיקות מעבדה, פרק 9:בדיקות משק הברזל, ויקירפואה, איגוד רופאי המשפחה בישראל. כניסה בתאריך 05.01.23

Iron. Fact Sheet for Health Professionals. Office of Dietary Supplements. National Institutes of Health. Updated Feb 2020. Accessed Sept 2020. 

Iron. Linus Pauling Institute Micronutrient Information Center, Oregon State University. Updated Apr 2016. Accessed Sept 2020. 

Institute of Medicine (2001). Dietary Reference Intakes for Vitamin A, Vitamin K, Arsenic, Boron, Chromium, Copper, Iodine, Iron, Manganese, Molybdenum, Nickel, Silicon, Vanadium, and Zinc. Washington, DC: The National Academies Press

McDermid, J. M., & Lönnerdal, B. (2012). Iron. Advances in nutrition.

FoodData Central Database. United States Department of Agriculture. Accessed Oct 2021.

 Food and Drug Administration Code of Federal Regulations Title 21. Sec. 310.518 Drug products containing iron or iron salts. Current as of Oct 2021. https://www.accessdata.fda.gov/scripts/cdrh/cfdocs/cfcfr/CFRSearch.cfm?fr=310.518. Accessed Dec 2021.

da Cunha, et al. (2014). Vitamin A deficiency modulates iron metabolism via ineffective erythropoiesis. The Journal of nutritional biochemistry.

Takahashi A. (2022). Role of Zinc and Copper in Erythropoiesis in Patients on Hemodialysis. Journal of renal nutrition.

Stoffel NU, von Sienbenthal HK, Moretti, D. oral iron supplementation in iron-deficient women: How much and how often? Mol Asp Med.

Daily iron supplementation in adult women and adolescent girls. World Health Organization e-Library of Evidence for Nutrition Actions (eLENA). Last Update Feb 2019. https://www.who.int/elena/titles/iron_women/en/. Accessed Dec 2021.

U.S. Department of Agriculture and U.S. Department of Health and Human Services. Dietary Guidelines for Americans, 2020-2025. 9th Edition. December 2020. Available at https://DietaryGuidelines.gov.

Poor Nutrition. Chronic Disease Facts. US Centers for Disease Control.  https://www.cdc.gov/chronicdisease/resources/publications/factsheets/nutrition.htm. Updated Jan 2021. Accessed Dec 2021.

Anemia in pregnancy. AGOG Practice Bulletin No 233. The American College of Obstetricians and Gynecologists. Obst Gyne 2021;(138):2.

The ASPEN Adult Nutrition Support Core Curriculum 2nd Edition. The American Society of Parenteral and Enteral Nutrition. Silver Spring, MD. 2012.

 WHO Guideline: Use of ferritin concentration to assess iron status in individuals and populations. Executive Summary. World Health Organization.  Apr 2020. https://www.who.int/publications/i/item/9789240000124

American Academy of Pediatrics. Executive Summary: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics 2012; 129(3) 601.

National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine. 2020. Feeding Infants and Children from Birth to 24 Months: Summarizing Existing Guidance. Washington, DC: The National Academies Press.https://doi.org/10.17226/25747. https://www.nap.edu/catalog/25747/feeding-infants-and-children-from-birth-to-24-months-summarizing.

Baker RD, Greer FR. The Committee on Nutrition; Diagnosis and Prevention of Iron Deficiency and Iron-Deficiency Anemia in Infants and Young Children (0–3 Years of Age). Pediatrics November 2010; 126 (5): 1040–1050. 10.1542/peds.2010-2576. https://publications.aap.org/pediatrics/article/126/5/1040/65343/Diagnosis-and-Prevention-of-Iron-Deficiency-and

Daily iron and folic acid supplementation during pregnancy. World Health Organization e-Library of Evidence for Nutrition Actions (eLENA). 2016. https://www.who.int/elena/titles/guidance_summaries/daily_iron_pregnancy/en/. Accessed Dec 2021.

Sun H, Weaver CM. Decreased Iron Intake Parallels Rising Iron Deficiency Anemia and Related Mortality Rates in the US Population. J Nutr. 2021; (151)7:1947–1955.