מוצרי בשר מבוססי צומח

מוצרי בשר מבוססי צומח – סקירת מאמרים

הפופולריות של "תחליפי בשר" מהצומח הולכת וגדלה בשנים האחרונות במטרה לתת מענה לאנשים המעוניינים להפחית או להימנע מבשר מסיבות שונות. הכתבה הבאה סוקרת את המידע המחקרי הקיים בנוגע למוצרים אלו. בשורה התחתונה, מומלץ להעדיף מזונות לא מעובדים מהצומח על פני תחליפים מעובדים ביתר, מהם כדאי לאכול כמה שפחות. רצוי שמקור החלבון העיקרי מהצומח יהיה מאכלים על בסיס קטניות שהוכנו במטבח הביתי. למידע כיצד לבשל קטניות ולשלב אותן בתפריט היומי.

רקע

דפוסי תזונה המבוססים על מזונות שלמים מהצומח מהווים אסטרטגיה אידיאלית למניעת מחלות כרוניות (non- communicable diseases) ומיתון השפעות משבר האקלים הנוכחי1-3. תזונה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח כוללת מזונות עשירים בוויטמינים כמו פירות וירקות, ומזונות עשירים בחלבון כמו קטניות, אגוזים ודגנים מלאים1. מעריכים כי מחלות כרוניות כגון סרטן, מחלות לב וכלי דם אחראיות ל-71% ממקרי המוות בטרם עת ברחבי העולם4. גורם הסיכון התזונתי המוביל למקרי מוות בטרם עת ממחלות כרוניות הוא צריכה נמוכה של פירות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים וירקות5. לכן, הגדלת הצריכה של מזונות אלה היא אסטרטגיה חשובה לשיפור בריאות האוכלוסייה.

יתרה מכך, צריכה של יותר מזונות מן הצומח היא אסטרטגיה משמעותית בטיפול בשינויי האקלים. ישנן ראיות מבוססות לכך שבהשוואה לבשר ולמוצרים אחרים מהחי, ייצור של מזון מן הצומח דורש פחות מים ואדמה, פולט פחות גזי חממה ומשפיע פחות על המגוון הביולוגי ועל הסביבה הטבעית3,5,6. לדוגמה, ייצור של 1 ק"ג המבורגר בקר פולט יותר מפי 50 גזי חממה בהשוואה ל-1 ק"ג של מזון מן הצומח עשיר בחלבון כגון טופו, שעועית או בוטנים (ראו איור להלן). פליטת גזי חממה המשתחררת מייצור של פירות, ירקות ודגנים נמוכה בהרבה בהשוואה למזונות מן החי. המצב דומה לאינדיקטורים אחרים של פגיעה סביבתית כגון שימוש בקרקע ובמים, איטרופיקציה (עלייה בכמות האצות לרוב כתוצאה משפכים), ואובדן המגוון הביולוגי3.

עידוד אנשים לבחור יותר מזונות שלמים מן הצומח ושינוי סביבת המזון כך שיותר מזונות מן הצומח יהיו נגישים הם פעולות מפתח יעילות לשיפור בריאות האוכלוסייה, טיפול בשינוי האקלים, הפחתת המחסור במים והזיהום, שחזור יערות והגנה על חיות הבר בעולם. ההתמודדות עם שינויי האקלים חשובה במיוחד עבור מדינות בעלות הכנסה בינונית-נמוכה, שכן אלו פגיעות יותר לאירועי מזג אוויר קיצוניים כמו בצורות ושיטפונות, בעלות פחות משאבים להשקיע באמצעי הסתגלות, ותלויות מאוד בפרנסה מחקלאות6.

פליטות גזי חממה נמדדות בפליטות פחמן דו חמצני שקולות (CO2eq). כלומר, גזי חממה שאינם פחמן דו חמצני משוקללים לפי מידת החימום שהם גורמים במאה שנים. מתוך Our world in data

מעבר לתזונה מבוססת צומח הוצע כאחד מפתרונות המפתח לצמצום ההשפעות של משבר האקלים. אולם ישנם אנשים שחווים חסמים שונים בדרך לאימוץ תזונה זו7. קנייה, הכנה ובישול ארוחות על בסיס ירקות, קטניות ודגנים מלאים דורשים מיומנויות וזמן שאינם זמינים לכולם8. בנוסף, אנשים רבים שמנסים להפחית את כמות הבשר שהם צורכים מדווחים על המחסור שהם מרגישים של המרקם, הטעם והנוחות של מוצרי בשר9,10. לצד המאמץ של גופי בריאות ברחבי העולם כולל בישראל, לקדם דפוסי תזונה המבוססים על מזונות שלמים מהצומח, יצרנים פיתחו מוצרי בשר מבוססי צומח (לצורך הפשטות לאורך הכתבה נגדיר אותם כ-'בשר מן הצומח') המחקים את הטעם והמרקם של מוצרי הבשר ודורשים מעט מאוד הכנה10,11. הרכב מוצרי הבשר מן הצומח מגוון מאוד. המרכיבים העיקריים של מוצרים אלה יכולים להיות ירקות, קטניות שלמות, או חלבון פטריה כגון mycoprotein. עם זאת, הרוב הגדול של המוצרים האלה מבוססים על חלבונים מבודדים מסויה, אפונה או חיטה. מחקרים שונים הראו כי בהשוואה לבשר, תהליך הייצור של מוצרי בשר מן הצומח דורש פחות מים ואדמה, ופולט פחות מזהמים וגזי חממה ולכן הם בחירת מזון יותר בת קיימא מאשר בשר12,13

האם בשר מן הצומח הוא אלטרנטיבה בריאה?

למרות שהמוצרים האלה קיימים כבר זמן מה, רק בשנים האחרונות עלתה במידה ניכרת הזמינות והצריכה שלהם ולכן רק בשנים האחרונות החלו להופיע מחקרים ראשונים המנסים להעריך האם המוצרים האלו בריאים.

מחקרים הבוחנים את ההשפעות הבריאותיות של בשר מן הצומח

מכיוון שצריכת מוצרי בשר מן הצומח עלתה רק לאחרונה, ישנן עדויות מוגבלות להשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח הקשורות לצריכת בשר מן הצומח. מחקרי תצפית על צמחונים הראו שתזונה מבוססת צומח קשורה לסיכון מופחת למחלת לב איסכמית וסרטן14,15. עם זאת, בשל האופן שבו תוכננו המחקרים, אי אפשר לבודד את ההשפעות הבריאותיות של מוצרי בשר מן הצומח (כגון בורגרים מסויה). יתר על כן, אנשים שבוחרים תזונה מבוססת צומח מאמצים, בסבירות גבוהה יותר, התנהגויות מקדמות בריאות אחרות (למשל הם לא מעשנים ולא שותים אלכוהול). גורמים אלו מקשים על הפרשנות של מחקרים אלו.

מחקרי התערבות הבוחנים את ההשפעות הבריאותיות של בשר מן הצומח

יש מספר מוגבל מאוד של מחקרי התערבות, כגון ניסויים מבוקרים, אשר העריכו את ההשפעות של מוצרי בשר מן הצומח על מדדי בריאות כמו משקל גוף או מדדים קרדיו מטבוליים כגון שומנים בדם16,17. בהשוואה לבשר בעלי חיים, נראה כי בשר מן הצומח מפחית את משקל הגוף ומפחית את הכולסטרול הכולל17. אולם אין מספיק נתונים התומכים בהשערה שבטווח הארוך בשר מן הצומח עשוי לשפר מדדים מטבוליים ולהפחית את הסיכון למחלות. בנוסף, אין מחקרים קליניים המשווים התערבות על ידי מתן מוצרי בשר מהצומח לעומת מזונות שלמים מהצומח.

מחקרים הבוחנים את כמות ואיכות הערכים התזונתיים של בשר מן הצומח

דרך מהירה וזולה יותר להעריך את הבריאות של מוצרי מזון תעשייתיים כגון בשר מן הצומח היא לבחון את הרכיבים ואיכות הנוטריינטים שלהם. האיכות התזונתית של מזונות יכולה להימדד באמצעות כלים לקביעת פרופיל תזונתי. אלה הם אלגוריתמים המחשבים את המשקל של מרכיבים "חיוביים" (כגון סיבים תזונתיים, חלבון, פירות וירקות) ומרכיבים "שליליים" (כגון שומן רווי, מלח וסוכרים מוספים) אשר רלוונטיים למניעת השמנה ומחלות כרוניות.

לאחרונה, מספר רב של מחקרים הראו כי בהשוואה למקבילים שלהם מבשר, למוצרי בשר מן הצומח יש בממוצע פרופיל תזונתי טוב יותר מאחר שיש להם פחות שומן רווי וקלוריות ויותר סיבים תזונתיים ל-100 גרם של מוצרי הבשר המקבילים18,19. מחקרים אחרים דיווחו כי במדינות מסוימות, מוצרים אלה עשירים במלח18,20. להבדיל, מחקרים נוספים דיווחו כי בממוצע מוצרים אלה מכילים פחות מלח ממוצרי בשר מקבילים19,21. כמות החלבון בבשר מן הצומח נוטה להיות דומה למקבילה מבשר, אך זה תלוי במרכיב העיקרי ששימש לייצור הבשר מן הצומח19,21,22. לדוגמה, בשר מן הצומח שהוכן מירקות או מפטריות סביר שיכיל הרבה פחות חלבון מאשר בשר מן הצומח שהוכן מסויה, מחיטה או משעועית.

השוואה של ציון Health Star Rating לבשר מן הצומח לעומת מקבילות בשריות בשוק האוסטרלי. ציון זה לוקח בחשבון תכולת חלבון, שומן רווי, נתרן, סוכר מוסף וסיבים תזונתיים. מתוך Melville 2023

סיווג NOVA של מזון הוא מערכת סיווג מזונות לפי מידת העיבוד שהם עוברים24. על פי סיווג NOVA, ניתן לסווג מזונות לארבע קבוצות:

  • מזון לא מעובד או מעובד מינימלית, כגון פירות, ירקות, אגוזים ודגנים.
  • מרכיבים קולינריים מעובדים, כגון מלח, סוכר ושמנים.
  • מזון מעובד, כגון פירות משומרים וירקות, לחם, בשרים וגבינות.
  • מזונות אולטרה-מעובדים מוגדרים כ"פורמולציות של מרכיבים בשימוש תעשייתי בלעדי שכוללים "מרכיבים שמעולם או לעיתים רחוקות נעשה בהם שימוש במטבחים ביתיים" הכוללים את רוב החטיפים הארוזים, משקאות ממותקים וארוחות מוכנות לאכילה.

במחקרים בתחום התזונה עושים שימוש נרחב בסיווג NOVA כדי לבחון את ההשפעות הבריאותיות של סוגי דיאטות ודפוסי תזונה שונים. נמצא שדיאטות עשירות במזונות אולטרה-מעובדים קשורות בסיכון גבוה יותר להשמנה, סוכרת סוג 2, ומחלות לב וכלי דם, בעוד שדיאטות המבוססות על מזונות לא מעובדים או בעיבוד מינימלי קשורות בסיכון נמוך יותר למחלות כרוניות אלו25-27. רוב מוצרי הבשר מן הצומח מסווגים כמזון אולטרה-מעובד19-21. אולם, חסרות עדויות ספציפיות להשפעות ארוכות הטווח של בשר מן הצומח כמזון אולטרה מעובד והסיכון למחלות. במחקרים המשתמשים בסיווג NOVA, בשר מן הצומח מסווג לעתים קרובות יחד עם מוצרים הידועים כמזיקים במיוחד לבריאות כגון חטיפי שוקולד, מזון מהיר ומשקאות ממותקים שהם עתירי קלוריות, שומן, סוכר, ומלח. לכן קשה להגיע למסקנות מוצקות לגבי מידת הבריאות של מוצרי בשר מן הצומח בהתבסס על עצם הסיווג לפי שיטת 28NOVA.

ראוי להזכיר כי על פי סיווג NOVA גם מוצרי בשר מעובד כמו נקניקיות, המבורגרים ונאגטס מסווגים כמזון אולטרה-מעובד. כך שגם בשר מן הצומח וגם מוצרי בשר מעובדים יקובצו יחד כמזונות בעלי השפעה דומה על הבריאות. אולם יש עדויות מחקריות רבות המצביעות על כך שצריכת מוצרי בשר אולטרה-מעובדים קשורה להשפעה בריאותית שלילית (ראה פסקה להלן).

כל המחקרים שהעריכו את תכולת הערכים התזונתיים של בשר מן הצומח הראו מגוון רחב של הרכב נוטריינטים באותה קטגוריית מוצר. לדוגמה, לעתים קרובות על אותו מדף בסופרמרקט, אפשר למצוא נקניקים על בסיס סויה עם כמות מלח נמוכה מאוד ליד מוצר דומה עם תכולת מלח גבוהה מאוד. מאחר שיש מחקרים שמראים רמות מלח גבוהות בבשר מן הצומח, בחירת המוצר עם הכי פחות מלח תהיה האפשרות הבריאה יותר. נתחי סויה ושבבי סויה הם כנראה מהאפשרויות הבריאות ביותר למוצרי הבשר מן הצומח מכיוון שאינם מכילים שומן ומלח כלל. עם זאת, מוצרים אלה פחות נוחים להכנה מהמבורגרים מוכנים מן הצומח, כי הם דורשים זמן וכישורי בישול בסיסיים להכנתם.

בישראל ניתן להיעזר בסימונים האדומים המופיעים בחזית האריזה של מוצרי מזון המכילים כמות גבוהה של נתרן, סוכר או שומן רווי, על מנת לבחור באופציות הטובות יותר בכל קטגוריה23.

ארגון הבריאות העולמי מכיר בכך שצריכת בשר (אולטרה) מעובד מגבירה את הסיכון לסרטן המעי הגס, ושצריכת בשר אדום כנראה מעלה את סיכון לסרטן המעי הגס29. צריכת יתר של בשר אדום ובשר מעובד קשורה גם לעלייה בסיכון למחלות לב, סוגים אחרים של סרטן, סוכרת סוג 2, ומוות בטרם עת14,30,31. לכן, הימנעות או הפחתה של צריכת בשר אדום ובשר מעובד ואכילת יותר חלבונים מן הצומח, כמו קטניות, עשויות להפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס. עם זאת, אין מספיק ראיות שמראות שאכילת המבורגר מן הצומח במקום המבורגר בקר עשויה להפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס ולמצבים האחרים שהוזכרו לעיל.

מוצרי בשר מן הצומח, כמו כל מזון מן הצומח, אינם מקור תזונתי מספיק של ויטמין 32B12. בשר ומוצרים מבעלי חיים הם המקור התזונתי המשמעותי ביותר של ויטמין B12, ולאלו שבוחרים בתזונה טבעונית מומלץ לקחת תוסף של ויטמין זה33,34. מזונות צמחיים ובשר מן הצומח מכילים גם פחות אבץ זמין ביולוגית, מינרל שהזמינות שלו גבוהה יותר בבשר35,36. לעומת זאת, עדויות חדשות מצביעות על כך שהרמה והזמינות הביולוגית של ברזל בבשר מן הצומח מבוסס סויה ובבשר בעלי חיים עשויות להיות דומות36. יש צורך במחקרים נוספים in vivo בתחום זה כדי להבין כיצד ניתן לשפר את מוצרי הבשר מן הצומח כדי שיהוו מקור יעיל למיקרו-נוטריינטים מרכזיים. 

סקרים שנערכו במדינות שונות מראים שרק חלק קטן של מוצרי בשר מן הצומח מועשר ב-B12, אבץ וברזל19,21,22. בדיקה שנערכה לאחרונה גילתה שרק 12% ממוצרי הבשר מן הצומח הזמינים באוסטרליה היו מועשרים בברזל ובוויטמיןB12 19

בעוד שמדינות וארגוני בריאות ברחבי העולם ממליצים יותר ויותר לצרוך מקורות חלבון מן הצומח כגון קטניות, אגוזים, טופו וטמפה במקום בשר, אין המלצות רשמיות לגבי האם ובאיזו תדירות כדאי לצרוך בשר מן הצומח, כגון נקניקיות על בסיס צמחי, המבורגרים, ושניצל37. בהיעדר הנחיות ספציפית, עדיף לצרוך מזונות אלו בתדירות נמוכה ולבחור מוצרים המכילים פחות שומנים ומלח.

אין ראיות המצביעות על כך שבשר מן הצומח אינו בטוח עבור ילדים שכבר צורכים תזונה מוצקה. עם זאת, מאחר שרוב המוצרים הללו מבוססים על סויה וחיטה, שני אלרגנים הנפוצים בילדים, הורים ומטפלים צריכים לבדוק את רשימת המרכיבים של מוצרי בשר מן הצומח. בשר מן הצומח יכול להכיל גם אגוזים, ביצים, תורמוס, פול וחלבון אפונה העלולים לגרום לתגובות אלרגיות אצל חלק מהילדים.

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), תוספי מזון הם "חומרים שמוסיפים למזון לשמור או לשפר את הבטיחות, הטריות, הטעם, המרקם, או המראה של מזון… ומוספים במכוון למזון לטובת מטרות טכנולוגיות מסוימות שהצרכנים לוקחים לעיתים קרובות כמובנות מאליהן"38. רק תוספים שאושרו על ידי הוועדה המומחית המשותפת לתוספי מזון של ה- FAO/WHO (JECFA) ונמצאו שאינם מסכנים את בריאות הצרכנים ניתנים לשימוש. רשויות לאומיות, על סמך הערכת ה- JECFA או על בסיס הערכה לאומית, יכולות לאשר את השימוש בתוספי מזון ברמות מוגדרות עבור מזונות ספציפיים. כמו מוצרי מזון מתועשים רבים אחרים, גם מוצרי בשר מן הצומח מכילים תוספי מזון. עם זאת, יצרני בשר מן הצומח יכולים להשתמש רק בתוספים שהרשויות הלאומיות הגדירו כבטוחים לצריכה. כדאי לדעת שההשפעות של תוספי המזון נבדקות בדרך כלל בטווח הקצר, ולרוב לא מתייחסים להשפעות ארוכות טווח שלהם. לקריאה נוספת על השפעות של צריכת מזון אולטרה מעובד.

ארגון רופאים לתזונה מקדם תזונה בריאה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח מכיוון שזו הגישה הטובה ביותר למניעת מחלות כרוניות לצד שמירה על הסביבה והתמודדות עם משבר האקלים. מוצרי בשר מהצומח יכולים להשתלב בתזונה זו בכמות מוגבלת כ"גלגלי עזר". מומלץ לבחור מוצרים המבוססים בעיקר על קטניות, עם כמות מופחתת של שומן רווי ונתרן, ועם רשימת רכיבים כמה שיותר קצרה. יש לקוות שבעתיד יהיה מידע מדעי מעמיק יותר על ההשפעה של מוצרים אלו על הבריאות.

מבוסס על מסמך שנכתב ע"י ארגון רופאים לתזונה (PAN) הבינלאומי

  1. Willett W, Rockström J, Loken B, Springmann M, Lang T, Vermeulen S, et al. Food in the Anthropocene: the EAT– Lancet Commission on healthy diets from sustainable food systems. The Lancet. 2019
  2. Nelson ME, Hamm MW, Hu FB, Abrams SA, Griffin TS. Alignment of Healthy Dietary Patterns and Environmental Sustainability: A Systematic Review. Adv Nutr Bethesda Md. 2016
  3. Poore J, Nemecek T. Reducing food’s environmental impacts through producers and consumers. Science. 2018
  4. Münzel T, Hahad O, Sørensen M, Lelieveld J, Duerr GD, Nieuwenhuijsen M, et al. Environmental risk factors and cardiovascular diseases: a comprehensive expert review. Cardiovasc Res. 2022
  5. Afshin A, Sur PJ, Fay KA, Cornaby L, Ferrara G, Salama JS, et al. Health effects of dietary risks in 195 countries, 1990–2017: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2017. The Lancet. 2019
  6. AR6 Synthesis Report: Summary for Policymakers Headline Statements [Internet]. [cited 2023 Mar 24]. Available from: https://www.ipcc.ch/report/ar6/syr/resources/spm-headline-statements
  7. Perez-Cueto FJA, Rini L, Faber I, Rasmussen MA, Bechtold KB, Schouteten JJ, et al. How barriers towards plantbased food consumption differ according to dietary lifestyle: Findings from a consumer survey in 10 EU countries. Int J Gastron Food Sci. 2022
  8. Pohjolainen P, Vinnari M, Jokinen P. Consumers’ perceived barriers to following a plant-based diet. Br Food J. 2015
  9. Gómez-Luciano CA, de Aguiar LK, Vriesekoop F, Urbano B. Consumers’ willingness to purchase three alternatives to meat proteins in the United Kingdom, Spain, Brazil and the Dominican Republic. Food Qual Prefer. 2019
  10. Santo RE, Kim BF, Goldman SE, Dutkiewicz J, Biehl EMB, Bloem MW, et al. Considering Plant-Based Meat Substitutes and Cell-Based Meats: A Public Health and Food Systems Perspective. Front Sustain Food Syst. 2020
  11. Messina M, Duncan AM, Glenn AJ, Mariotti F. Plant-based meat alternatives can help facilitate and maintain a lower animal to plant protein intake ratio. Adv Nutr Bethesda Md. 2023
  12. Bryant CJ. Plant-based animal product alternatives are healthier and more environmentally sustainable than animal products. Future Foods. 2022
  13. Ritchie H, Reay DS, Higgins P. Potential of Meat Substitutes for Climate Change Mitigation and Improved Human Health in High-Income Markets. Front Sustain Food Syst
  14. Wang X, Lin X, Ouyang YY, Liu J, Zhao G, Pan A, et al. Red and processed meat consumption and mortality: doseresponse meta-analysis of prospective cohort studies. Public Health Nutr. 2016
  15. Dinu M, Abbate R, Gensini GF, Casini A, Sofi F. Vegetarian, vegan diets and multiple health outcomes: A systematic review with meta-analysis of observational studies. Crit Rev Food Sci Nutr. 2017
  16. Gibbs J, Leung GK. The Effect of Plant-Based and Mycoprotein-Based Meat Substitute Consumption on Cardiometabolic Risk Factors: A Systematic Review and Meta-Analysis of Controlled Intervention Trials. Dietetics. 2023
  17. Crimarco A, Springfield S, Petlura C, Streaty T, Cunanan K, Lee J, et al. A randomized crossover trial on the effect of plant-based compared with animal-based meat on trimethylamine-N-oxide and cardiovascular disease risk factors in generally healthy adults: Study With Appetizing Plantfood-Meat Eating Alternative Trial (SWAP-MEAT). Am J Clin Nutr. 2020
  18. Alessandrini R, Brown MK, Pombo-Rodrigues S, Bhageerutty S, He FJ, MacGregor GA. Nutritional Quality of PlantBased Meat Products Available in the UK: A Cross-Sectional Survey. Nutrients. 2021
  19. Melville H, Shahid M, Gaines A, McKenzie BL, Alessandrini R, Trieu K, et al. The nutritional profile of plant-based meat analogues available for sale in Australia. Nutr Diet. 2023
  20. de las Heras-Delgado S, Shyam S, Cunillera È, Dragusan N, Salas-Salvadó J, Babio N. Are plant-based alternatives healthier? A two-dimensional evaluation from nutritional and processing standpoints. Food Res Int. 2023
  21.  Rodríguez-Martín NM, Córdoba P, Sarriá B, Verardo V, Pedroche J, Alcalá-Santiago Á, et al. Characterizing Meatand Milk/Dairy-like Vegetarian Foods and Their Counterparts Based on Nutrient Profiling and Food Labels. Foods. 2023
  22. Bryngelsson S, Moshtaghian H, Bianchi M, Hallström E. Nutritional assessment of plant-based meat analogues on the Swedish market. Int J Food Sci Nutr. 2022
  23. אתר משרד הבריאות – “רפורמת סימון המזון יוצאת לדרךכל המידע והפרטים במקום אחד” מתוך: https://govextra.gov.il/ministry-of-health/food-labeling/green-and-red-food-labeling/
  24. Monteiro CA, Cannon G, Levy RB, Moubarac JC, Louzada ML, Rauber F, et al. Ultra-processed foods: what they are and how to identify them. Public Health Nutr. 2019
  25. Rauber F, Steele EM, Louzada ML da C, Millett C, Monteiro CA, Levy RB. Ultra-processed food consumption and indicators of obesity in the United Kingdom population (2008-2016). PLOS ONE. 2020
  26. Chang K, Khandpur N, Neri D, Touvier M, Huybrechts I, Millett C, et al. Association Between Childhood Consumption of Ultraprocessed Food and Adiposity Trajectories in the Avon Longitudinal Study of Parents and Children Birth Cohort. JAMA Pediatr. 2021
  27. Srour B, Fezeu LK, Kesse-Guyot E, Allès B, Debras C, Druesne-Pecollo N, et al. Ultraprocessed Food Consumption and Risk of Type 2 Diabetes Among Participants of the NutriNet-Santé Prospective Cohort. JAMA Intern Med. 2020
  28. Position statement on the concept of ultra-processed foods (UPF) – British Nutrition Foundation [Internet]. [cited 2023 May 2]. Available from: https://www.nutrition.org.uk/news/2023/position-statement-on-the-concept-of-ultraprocessed-foods-upf/
  29. Cancer: Carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meat [Internet]. [cited 2023 Mar 23]. Available from: https://www.who.int/news-room/questions-and-answers/item/cancer-carcinogenicity-of-theconsumption-of-red-meat-and-processed-meat
  30. Papier K, Knuppel A, Syam N, Jebb SA, Key TJ. Meat consumption and risk of ischemic heart disease: A systematic review and meta-analysis. Crit Rev Food Sci Nutr. 2023
  31. Micha R, Wallace SK, Mozaffarian D. Red and processed meat consumption and risk of incident coronary heart disease, stroke, and diabetes mellitus: a systematic review and meta-analysis. Circulation. 2010
  32. Watanabe F, Yabuta Y, Bito T, Teng F. Vitamin B12-Containing Plant Food Sources for Vegetarians. Nutrients. 2014
  33. Gille D, Schmid A. Vitamin B12 in meat and dairy products. Nutr Rev. 2015
  34. Pawlak R, Parrott SJ, Raj S, Cullum-Dugan D, Lucus D. How prevalent is vitamin B12 deficiency among vegetarians? Nutr Rev. 2013
  35. Hunt JR. Moving toward a Plant-based Diet: Are Iron and Zinc at Risk? Nutr Rev. 2002
  36. Latunde-Dada GO, Kajarabille N, Rose S, Arafsha SM, Kose T, Aslam MF, et al. Content and Availability of Minerals in Plant-Based Burgers Compared with a Meat Burger. Nutrients. 2023
  37. Klapp AL, Feil N, Risius A. A Global Analysis of National Dietary Guidelines on Plant-Based Diets and Substitutions for Animal-Based Foods. Curr Dev Nutr. 2022
  38. Food additives [Internet]. [cited 2023 Mar 23]. Available from: https://www.who.int/news-room/factsheets/detail/food-additives
התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 0 ממוצע: 0

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך