פערים מדעיים במדיניות: המלצות התזונה האמריקאיות החדשות 2025-2030
מאת: כרם אביטל
כיצד הפך מסמך המדיניות המשפיע בעולם לכזה המתרחק מהראיות המחקריות העדכניות, מתעלם מהיבטי קיימות ומעורר שאלות לגבי שקיפות וניגודי עניינים.
מאת: כרם אביטל
המלצות התזונה האמריקאיות החדשות לשנים 2025-2030, שפורסמו לאחרונה, מעוררות ביקורת רבה בקרב קהילת בריאות הציבור. למרות הצהרת הכוונות להפחתת מזון מעובד ואכילת "מזון אמיתי", המסמך הסופי חושף פער מטריד בין מדיניות התזונה הרשמית לבין הראיות המדעיות העדכניות. זאת לאחר שהדרג הפוליטי בחר להתעלם מהמלצות הוועדה המדעית המייעצת ולבסס את ההנחיות על חוות דעת של מומחים שהתאימו לעמדתו של מזכיר הבריאות ושירותי האנוש של ארה"ב האמריקאי רוברט קנדי ג'וניור (התפקיד המקביל לשר הבריאות בישראל). בחירה זו לתת אור ירוק לצריכת בשר אדום ושומנים רוויים, תוך התעלמות מהשלכות בריאותיות ואקולוגיות מוכחות, מציבה את ההנחיות החדשות בסתירה למגמות המדעיות המובילות בעולם.
מדוע להנחיות הללו יש חשיבות מכרעת?
הנחיות התזונה האמריקאיות אינן רק בגדר המלצות תיאורטיות, אלא התשתית המחייבת למדיניות המזון בארה"ב, מהזנה בבתי הספר ועד לתכניות סיוע ממשלתיות. במדינה שבה כ-40% מהמבוגרים מתמודדים עם השמנה וההוצאה על בריאות היא מהגבוהות בעולם, לכל שינוי בהנחיות יש משמעות כלכלית ובריאותית אדירה. אך ההשפעה אינה נעצרת בגבולות ארה"ב: ההנחיות האמריקאיות נחשבות למצפן תזונתי עולמי. היסטורית, מדינות רבות, יישרו קו עם הסטנדרט האמריקאי וביססו עליו את מדיניותן הלאומית. לכן, נסיגה מדעית במסמך כה משפיע עלולה להדהד ולהשפיע לרעה על בריאות הציבור גם אצלנו ובכל רחבי העולם.
מה בכל זאת התחדש לטובה?
לצד הביקורת, חשוב לציין כמה בשורות משמעותיות המייצגות התקדמות מדעית חשובה:
נסיגה מהקונצנזוס: אור ירוק לבשר אדום ולשומן רווי
אחד השינויים הדרמטיים ביותר בהנחיות החדשות הוא התיעוד הוויזואלי שלהן: פירמידה הפוכה שבה מזונות מהחי תופסים כמעט מחצית מהשטח, והמסר המובלע הוא שיש לבנות את הארוחה סביבם. בשר אדום מופיע באופן בולט, תוך התעלמות מעשורים של מחקרים המצביעים על קשר בין צריכה גבוהה של בשר בקר לסיכון גבוה יותר לסרטן המעי הגס ולמחלות קרדיווסקולריות.
בנוסף, ההנחיות מקדמות מזונות כגון מוצרי חלב עתירי שומן, חמאה ושומן מהחי תחת ההגדרה של מזונות "אמיתיים" המומלצים לצריכה יומית. גישה זו עומדת בסתירה כפולה: היא מתעלמת מהמלצות ארגוני הבריאות והוועדה המייעצת להעדפת חלבון ושומן מהצומח (כמו קטניות, אגוזים, טחינה ושמן זית), ויוצרת דיסוננס פנימי בתוך המסמך עצמו. בעוד שההנחיות דבקות במגבלה של עד 10% שומן רווי מהתפריט, הן מקדמות דפוס תזונה עתיר בשר וחלב שהופך את העמידה ביעד זה לבלתי אפשרית מבחינה מעשית.
חלבון מעל לכל: ההמלצה החריגה של 1.2-1.6 גרם לק"ג
ההנחיות החדשות מציבות יעד חלבון גבוה באופן חריג של 1.2-1.6 גרם לק"ג משקל גוף. מדובר בזינוק משמעותי לעומת הסטנדרט המקובל ברוב הארגונים הבינלאומיים (0.8-1.0 גרם לק"ג), וקיימות ראיות מוגבלות בלבד לכך שצריכה כה גבוהה מעניקה יתרון בריאותי לאוכלוסייה הכללית. מעבר להיעדר הביסוס המדעי, המלצה צפויה כשלעצמה להוביל לדחיקת מזונות מהצומח.
קראו עוד:
חלבון – תפקידים, מקורות והשפעות על הבריאות
צריכת חלבון ובריאות הכליות
חלבון מלא – עובדות ומיתוסים
דחיקת הקטניות והדגנים המלאים לשוליים
הדגש המופרז על יעדי חלבון גבוהים מוביל באופן ישיר לדחיקתם של הקטניות והדגנים המלאים לשולי המלצות התזונה. במקום להציבם כמרכיבי ליבה, ההנחיות החדשות נמנעות מקביעת יעדים כמותיים ברורים או מסרים אקטיביים המעודדים צריכת חלבון מהצומח. זוהי החמצה של ההזדמנות לטיפול במחסור החמור בסיבים תזונתיים בתזונה האמריקאית, בעוד שבישראל כ-20% מהאוכלוסייה מגיעים להמלצות צריכת הסיבים (נתון נמוך כשלעצמו), בארה"ב המצב חמור בהרבה ורק 5% מהציבור צורכים סיבים בכמות מספקת. על ידי הדרת הקטניות מקבוצת החלבון המרכזית, ההנחיות מנציחות תפיסה מיושנת לפיה חלבון איכותי מקורו בעיקר מן החי, תוך התעלמות מהראיות החזקות שהציגה הוועדה המייעצת בדבר תרומתם של מזונות צמחיים אלו לשיפור פרופיל השומנים, האיזון הגליקמי ובריאות המיקרוביום. עבור אנשי מקצוע, המשמעות היא אובדן גיבוי רשמי לאחת ההתערבויות היעילות, הזולות והנגישות ביותר למניעת תחלואה כרונית ותמותה, וזאת בניגוד גמור למגמה העולמית המציבה את המזונות השלמים מהצומח במרכז הצלחת (ראו כיצד זה נראה בהנחיות תזונה ממדינות שונות בעולם).
התעלמות מהקשר בין תזונה, אקלים וקיימות
פער משמעותי נוסף הוא ההתעלמות המוחלטת משיקולי קיימות ומהקשר ההדוק שבין דפוסי תזונה למשבר האקלים. בעוד שהספרות המדעית וגופים מובילים, דוגמת ועדת ה-EAT-Lancet ומשרד הבריאות הישראלי, מדגישים כי תזונה בריאה אינה יכולה להיות מנותקת ממערכות מזון בנות-קיימא, ההנחיות האמריקאיות נמנעות מלהתייחס לנטל הסביבתי הכבד הכרוך בייצור בשר ומוצרי חלב. התעלמות זו מניצול משאבי הקרקע והמים ומפליטות גזי החממה, מייצרת נתק עמוק בין מסמך המדיניות לבין הקונצנזוס המקצועי המדגיש את גישת "בריאות אחת". בסופו של דבר, החמצת השילוב של מדדי קיימות מונעת ממקבלי החלטות את הכלים הנדרשים לבניית מערכות מזון שיבטיחו ביטחון תזונתי לדורות הבאים, ומציבה את ההנחיות הרחק מאחור אל מול האתגרים הגלובליים של המאה ה-21.
מאחורי הקלעים: פוליטיקה וניגודי עניינים
הסטייה מהראיות המדעיות בהנחיות התזונה החדשות אינה מתרחשת בחלל ריק, והיא מעלה שאלות כבדות משקל לגבי תהליך גיבוש ההנחיות:
פשטות מבורכת במחיר מדעי כבד
לצד הפערים המרכזיים שצוינו, הנחיות התזונה החדשות סופגות ביקורת על נושאים נוספים: היעדר מסר חד וברור להגבלת צריכת אלכוהול, הנחיות עמומות בנוגע להפחתת נתרן, והתייחסות לתזונה צמחונית וטבעונית בהקשרים שליליים בלבד, תוך התעלמות מהראיות על הפוטנציאל של דפוסי תזונה מבוססי צומח למניעת מחלות כרוניות.
עם זאת, אי אפשר להתעלם מיתרון בולט אחד: ההנחיות הנוכחיות קצרות ונגישות משמעותית מהמסמכים המסורבלים והעמוסים של העשורים האחרונים. במידה רבה, נראה שיש כאן ניסיון לחזור ל"פשטות של פעם". אם נביט בהנחיות הממשל מ-1917 (כפי שמוצג בפוסטר ההיסטורי להלן), נראה מסרים ישירים כמו "אכלו פחות בשר", ו-"אכלו מזון מקומי". אך בעוד שהפשטות של 1917 נבעה מצורך קיומי בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ה"פשטות" של 2025 נראית לעיתים כבחירה מודעת להשמיט מורכבויות מדעיות שאינן עולות בקנה אחד עם אינטרסים כלכליים.
בשורה התחתונה: המלצות התזונה האמריקאיות החדשות הן תזכורת לכך שמדיניות אינה תמיד השתקפות מדויקת של המדע. עבורנו, כאנשי מקצוע בישראל, זוהי קריאה להמשיך ולהוביל קו מבוסס ראיות, כזה ששם את בריאות הציבור ובריאות כדור הארץ במרכז, בדומה להמלצות התזונה הים-תיכונית של משרד הבריאות שלנו. עלינו להישאר המצפן המדעי עבור המטופלים שלנו, גם כאשר המדיניות בוושינגטון משנה כיוון.
על הכותבת: כרם אביטל
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
