מסביב לצלחת – איך ליצור הרגלי אכילה בריאים אצל ילדים 

ההתנהלות המשפחתית סביב האכילה משפיעה רבות על התנהגות הילדים בנושא האוכל. הובלה הורית, קשיבות לסימני רעב ושובע, מסגרת אכילה נינוחה ומאפשרת – יעזרו לילדים לפתח גישה בריאה ואינטואיטיבית לאוכל שתישאר איתם לכל החיים. בכתבה הבאה נראה איך לעשות את זה גם בחיי היומיום המאתגרים שלנו.
הכתבה מבוססת על הרצאתה של  ליהי לויאן יפה, דיאטנית ומדריכת הנקה, מנהלת 'מכבי אקטיבי' בעיר רחובות.

הורות מובילה – המפתח לאכילה בריאה אצל ילדים

גישה נכונה להורות היא מונח מפתח בדרך ליצירת הרגלי תזונה בריאה אצל ילדים. הכוונה לסגנון הורות שכולל הכלה והבנה לצד הבנה ברורה שלי כהורה לאן ואיך אני מובילה, והמסרים שאני מעבירה הם עקביים ככל האפשר. אנחנו נקפיד על מתן דוגמה אישית חיובית (נניח, לא נדרוש מילדים לא לאכול מול הטלויזיה אם אני עצמי עושה את זה).

חלוקת אחריות ביני לבין הילדים – המודל של אלין סאטר

אלין סאטר היא דיאטנית אמריקאית שפיתחה מודל של חלוקת אחריות באכילה בין ההורים לילדים. 

באחריות ההורה 

באחריות הילד/ה

במסגרת המודל הזה, אנחנו לא מנסים להכריח את הילדים לאכול בכל מיני משחקים והסחות דעת אלא עוזרים להם לסגל הרגלי אכילה בריאים שמגיעים מתוך מוטיבציה ואחריות שלהם.

סביבת אכילה מיטבית

המרחב הפיזי שבו הילדים אוכלים

ננסה להבין יחד עם הילד או הילדה מה סביבת האכילה שנעימה וטובה להם:

נזכור כל הזמן שמה שנעים ונכון לנו כמבוגרים הוא לאו דווקא נעים ונכון גם בשבילם. נזכור שגם אם לא תמיד אפשר לספק את סביבת האכילה המושלמת עבור הילד/ה שלנו, אנחנו יודעים מה האופן שבו הילדים שלנו אוכלים בצורה הטובה והרגועה ביותר. נזכור גם שצורת האכילה המיטבית עשוי להשתנות בשעות של היום או שיהיו תקופות שיותר מתאימה צורת אכילה מסוימת ושיש תקופות שיותר נכונה צורה אחרת.

תפריט ביתי וזמני ארוחות

תפריט קבוע ומתוכנן מראש, וטווח שעות קבוע לשעות הארוחה, יכול לסייע לנו ולילדים לאכול בצורה בריאה. הוא מסייע לנו כהורים להתכונן מראש ולהיות רגועים יותר לגבי התזונה של המשפחה לאורך השבוע. לילדים הוא מקנה תחושת ודאות ושליטה ולמעשה דווקא התפריט הקבוע הוא מה שיכול לאפשר תזונה יותר מגוונת ומאוזנת. כמובן תמיד תהיה גמישות כלשהי, אבל המסגרת הברורה מסייעת לנו לכוון טוב יותר את מה שאנחנו רוצים שהמשפחה שלנו תאכל ברמה השבועית ופחות להיות בלחץ לגבי מה הילדים אוכלים בארוחה ספציפית יחידה. למעשה ישנם מחקרים שהראו שתפריט ביתי קבוע יכול לסייע לשמירה על משקל תקין אצל הילדים ולהעלות את צריכת הירקות והפירות שלהם.

איך לתכנן תפריט קבוע

אכילה ללא הסחות דעת

נראה שאכילה מול מסכים גורמת לאכילה בהיסח הדעת שגורמת לנו לאכול יותר מכמה שאנחנו צריכים, ולאכול יותר מזון מעובד. למעשה מחקרים הראו שאכילה במקביל לפעולות אחרות (צפייה בטלויזיה, קריאת ספר או עיתון) גורמת לאכילת פיצוי בארוחה הבאה, כך שאפילו אם לאו דווקא אוכלים יותר באותה ארוחה, המוח פחות קולט את הארוחה ונהיה רעבים יותר לקראת הארוחה הבאה. כדאי להזמין את המטופלים לבדוק את זה על עצמם.

מסרים תזונתיים חיוביים

ילדים לומדים הכי טוב דרך מסרים חיוביים, דוגמה אישית וחזרתיות ועקביות במסרים שלנו. כלומר פחות מסרים בסגנון, "לאכול גזר זה טוב לעיניים" שלעיתים עשויים דווקא להרחיק את הילדים.

דוגמאות למסרים המתאימים לילדות מוקדמת (גילאי גן):

דוגמאות למסרים מתאימים לילדות מאוחרת (גילאי בית ספר יסודי):

דוגמאות למסרים שמתאימים לילדים בגיל ההתבגרות:

באופן כללי, ילדים צריכים תחושה של שייכות לבית ולמשפחה. השתתפות בהכנה של הארוחות יכולה לספק את התחושה הזו וכפי שראינו אפשר כבר מגיל צעיר להרגיל את הילדים לשותפות הזו. אפילו אם הילדים לא רוצים לאכול משהו, הם עדיין יכולים להיות שותפים להכנה שלו.

איך מגיבים כשהילדים לא אוכלים?

אין ספק שקשה ומתסכל כשהילדים לא מעוניינים לאכול ארוחה שטרחנו להכין עבורם. אבל חשוב לעצור רגע ולהשהות את התגובה. ננסה לחשוב עם עצמנו האם יש סיבה לכך שהילד לא אכל, למשל אם ארוחת הצהריים הייתה מאוחרת יחסית, אז לא רעבים בארוחת ערב, או אולי נשנשו אצל חברים שעה קודם לכן. ניזכר שגם אנחנו כילדים אולי התנהגנו ככה ולמעשה גם כמבוגרים, לא תמיד מתחשק לאכול מנה מסוימת אפילו אם זה משהו שבדרך כלל אנחנו אוהבים לאכול. 

לרבים מאיתנו יש זיכרון ילדות מאיזה מאכל שציפו מאיתנו או שהכריחו אותנו לאכול כילדים, גם אם ממש לא רצינו. מחקר שנערך במבוגרים צעירים שהכריחו אותם לאכול מאכל כלשהו כילדים הראה שהם מקשרים את האירועים האלו עם רגשות של כעס, פחד, גועל והשפלה וכ-70% אינם אוכלים את המאכל עד היום. אז נראה שלהכריח ילדים לאכול משהו שהם לא רוצים, עלול ליצור את האפקט ההפוך לטווח הארוך.

מה עושים עם המתוקים?

כמות הפיתויים שיש לנו לאכילה לא בריאה היא גדולה וגם אנו כמבוגרים מתקשים לעמוד בה, כך שברור שגם הילדים שלנו מתקשים לעשות זאת. יש כמה גישות אפשריות בהקשר הזה. כאשר באופן כללי הגישה היא כן לאפשר לילדים לאכול ממתקים אבל לעשות זאת במידה. נראה שילדים שמאפשרים להם לאכול ממתקים מדי פעם יודעים לווסת את עצמם טוב יותר מילדים שאוסרים עליהם אכילת ממתקים באופן גורף.

פיתוח הרגלים רצויים

המטרה העיקרית היא שהילדים יהיו מחוברים לגוף שלהם ויאכלו באופן מודע ואחראי בהתאם לתחושות הרעב והשובע שלהם. כדי להגיע לשם, יש כמה הרגלים שננסה לפתח אצלם:

סביבה ביתית של תזונה בריאה ומזון שיספק את הצרכים שלנו ושל ילדינו היא חשובה ומשמעותית מאין כמוה לנו ולילדים. מעבר לכך ישנה חשיבות רבה בהרגלים שאנחנו מובילים "מסביב לצלחת" – המרחב הפיזי של הארוחות, תכנון שלהן, שיתוף הילדים בשלבים שונים הקשורים לארוחות (קניית מצרכים, תכנון, הכנה, עריכת שולחן, פינוי), האווירה, והגישה. התפתחות מיטבית תתאפשר כאשר נסגל הרגלים משפחתיים בריאים הקשורים להרכב המזון בתוך הצלחת וגם כל מה שקורה סביבה. הרגלים כאלו ייטיבו לא רק עם הילדים שלנו, אלא גם איתנו כאנשים בוגרים.