מידע בנושא תזונה ובריאות – על מי אפשר לסמוך?
מאת ד"ר תמי טרנר, PAN USA
דיאטות טרנדיות, תרופות קסם וכו' תופסים את תשומת הלב שלנו אך עלולים לסלף ואף להתעלם לעיתים קרובות ממדעי התזונה. המידע הכוזב משפיע על מה שאנו תופשים כנכון או לא נכון, ועלול אפילו להזיק לבריאות. אל תיתנו לכותרות "קליקבייט" להטעות אתכם, היו ביקורתיים כלפי מה שאתם שומעים או קוראים. בכתבה הבאה נסייע לכם לשפוט האם המידע הוא מהימן באמצעות מענה על השאלות הבאות:
- מהו מקור המידע?
- האם המחקר מתיישב עם המדע המקובל?
- באילו מקומות נוספים פורסם המחקר?
מקור המידע
האם לכותבי המאמר יש תארים או תעודות? השכלה פורמלית ברפואה, תזונה או מדעי החיים לא מבטיחים שהמידע יהיה מדויק, אבל זו התחלה טובה. עם זאת, היו זהירים במקרה שאדם משתמש בהשכלה או בתעודות שלו כדי להאדיר מוצרים או תוספי תזונה ספציפיים.
האם זה ארגון ציבורי, כגון ה-CDC (המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן), FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) או משרד הבריאות? מטרת הארגונים האלה היא קידום בריאות הציבור. הם מפרסמים לציבור מידע מגובה מחקר על תזונה. מידע שפורסם באתרי אינטרנט שהכתובת שלהם עם סיומת gov, edu הוא בדרך כלל אמין, כי לרוב הסטנדרטים של אתרים ממשלתיים (gov) או אוניברסטאיים (edu) הם גבוהים יותר בנוגע לראיות מדעיות (אם כי לא תמיד). הסיומת org מעידה שהמקור הוא ארגון כלשהו, לרוב ללא מטרות רווח, וצריך לבחון מהו הארגון ומה הוא מייצג. סיומת org תהיה גם לאתרים של איגודים מקצועיים האחראים על מתן תעודות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות. הם פעמים רבות מקורות אמינים יותר למידע מגובה מחקרית בנושא תזונה ובריאות מאשר עיתונות פופולרית. למשל:
- AND – האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה (מעניקה תעודות לתזונאיות ולתזונאים קליניים בארה"ב)
- AAP – האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים
- AMA – איגוד הרפואה האמריקאי
לגבי ארגונים אחרים שמפרסמים מידע תזונתי, כדאי לשפוט כל מקרה לגופו ולסמוך על מידע מארגונים שאתם מכירים באופן אישי, למשל האתר שלנו, ארגון רופאים לתזונה, שגם הוא עם סיומת org.
אם מקור המידע הוא תעשייה, חברה או תאגיד, עלולים להיות מעורבים בכך אינטרסים כלכליים או פוליטיים. אם הם מציינים מחקר כלשהו, בדקו מי מימן אותו. ייתכן שהגורם המממן הטה את תוצאות המחקר או כיוון את שאלת המחקר כך שהתשובות יהיו אלו הרצויות לאותו גורם. מחקרים בתחום התזונה הם יקרים ומקורות המימון הם מוגבלים, כך שלא תמיד ניתן להימנע מקבלת מימון מחברות, אך ראוי לבחון באופן מדוקדק במיוחד מחקרים וסקירות ממומנות.
האם המחקר מתיישב עם המדע המקובל?
המדע מתקדם ומתפתח ומחקרים חדשים מתפרסמים חדשות לבקרים, אולם חשוב להכיר בכך שמדובר לרוב בשינויים קטנים והדרגתיים בידע ולא במהפכים חדים ודרמטיים. מחקר אחד פורץ דרך הוא מעניין ויכול לתת כיוון למחקרים עתידיים, אבל אין בו מספיק ראיות כדי להסיק מסקנות משמעותיות אם הוא סותר באופן גורף את מה שידוע עד כה בנושא מסויים.
בעקבות יותר ממאה שנות מחקר בנושא התזונה, אנחנו יודעים שאותם עקרונות תזונתיים נשארו עקביים פחות או יותר: התזונה המומלצת היא תזונה מגוונת הכוללת הרבה מקורות צמחיים ושומרת על מסגרת הצרכים הקלוריים הספציפיים של כל אדם.
זה אולי לא סנסציוני מספיק בשביל כותרות בעיתון, אבל זה מבוסס על מיליוני מחקרים שעמדו במבחן הזמן.
לכתבות סנסציוניות יש בדרך כלל כותרות קליקבייט ומטרתן להגדיל את התעבורה באתר. רוב הכתבות האלו כוללות מעט מאוד עובדות מגובות מחקרית, אם בכלל. ברוב המקרים הראיות לוקות בחסר, והכותבים נוטים להוסיף לזה ספין משלהם. לדוגמה:
- האדרת מחקר אחד שסותר את מרבית הממצאים בתחום במטרה ליצור קונפליקט
לרוב בכתבות האלו אין כמעט הסתייגות מבעיות אפשריות במחקר הספציפי שאולי עשויות להסביר מדוע הוא סותר את המדע המקובל בתחום. דוגמה מלפני כמה שנים היא הכתבות בתקשורת על מחקר תצפיתי בשם PURE שמצא לכאורה שאכילת פחות פחמימות ויותר שומנים, כולל שומן רווי, קשורה לתמותה מופחתת. הכתבות בעיתונות חגגו את הסתירה שבין הממצאים לבין המלצות התזונה הסטנדרטיות ועודדו את הקוראים לאכול מזונות עתירי שומן, על אף הסתירה בינו לבין מאות מחקרים אחרים. כדאי גם לדעת שמחקר PURE הוא שנוי במחלוקת מבחינה מתודולוגית, אם אתם רוצים להעמיק עוד שווה לקרוא את סדרת הכתבות המרתקת מטעם הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא באתר העין השביעית, סדרת הכתבות הזו היא דוגמה מאלפת לאיך לבצע קריאה ביקורתית של מחקרים. כדאי גם לקרוא ביס של ידע שכתבנו לגבי הראיות העדכניות ממחקרי RCT בנושא שומן רווי, כפי שסוכמו על ידי ספריית קוקריין. - כתבות שמתמקדות בפרטים או בנוטריינטים ספציפיים מבלי לתת את התמונה הרחבה
למשל כתבה באתר ynet בשם "אלו הפירות הכי משמינים שיעלו לכם את רמת הסוכר בדם". הכתבה מתייחסת לסוכר שבפירות באותו אופן כמו סוכר מוסף ללא התייחסות לכך שפירות נמצאו קשורים לתועלות בריאותיות שונות, כולל סיכון מופחת לסוכרת למשל (לקריאה נוספת על פירות וסוכרת בבלוג שלנו). - קפיצה למסקנות
בתקשורת אוהבים לכתוב על תגליות דרמטיות על בסיס מחקרים מדעיים, אבל היא נוטה לפשט דברים יתר על המידה, להגזים בעובדות או להרחיק לכת מעבר לנתונים הקיימים. למשל, האבסת עכברים בתמצית ברוקולי או צמח אחר אולי "ריפאה את העכברים מסרטן" אך היא לא רלוונטית לתזונה אנושית סטנדרטית, ולכן סביר שלא ניתן להסיק מכך שאכילת ברוקולי זו תרופה לסרטן.
מה איכות המחקר המדובר בכתבה?
לכל מחקר בתחום התזונה (ובכלל במדע) יש מגבלות. הבנת היתרונות והחסרונות של כל שיטת מחקר יכולה לעשות קצת סדר במידע שמגיע מהתקשורת ולסייע לשפוט האם המסקנות שהופקו ממנו הן אפשריות בכלל. כדאי להכיר את סוגי המחקרים השונים כדי לדעת האם יש קשר בין מה שנכתב בכתבה לבין מה שמצאו במחקר.
בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד סיכם היטב את הנושא בכתבה מטעמם על איכות המחקרים בתחום התזונה וכיצד להעריך אותם:
"תקן הזהב" הוא מחקרים קליניים אקראיים של התערבויות תזונתיות לבחינת תוצאים ברורים כמו סרטן ומחלות לב. יחד עם זאת מחקרים כאלו הם לעיתים קרובות לא ישימים עקב עלויות גבוהות, היענות נמוכה לאורך זמן וסוגיות אתיות פוטנציאליות. בהיעדר ראיות ממחקרים קליניים, מחקרי עוקבה מתוכננים כהלכה מהווים את סוג המחקר הטוב ביותר שברשותנו. במחקרים אלו, נערך מעקב אחר קבוצה גדולה של משתתפים בריאים לאורך שנים או עשורים לבחינת תוצאי מחלה שונים…
בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת הרווארד
…בסופו של דבר, חיבור העדויות ממספר סוגי מחקרים, בדגש על מחקרי עוקבה פרוספקטיביים ומחקרי התערבות בבני אדם, יכולים לשמש בגיבוש הנחיות ומדיניות תזונתית. סיכום נתונים מתוך מטא-אנליזות וסקירות שיטתיות יכול להועיל, אך יש לבצע מטא-אנליזות בזהירות ולפרש אותן לאור הראיות הכוללות בתחום.
נורות אדומות
באופן כללי קחו בערבון מוגבל כותרות ומשפטים דרמטיים. הנה כמה דוגמאות ספציפיות:
- טענה שמזון, מוצר או נוטריינט ספציפי יכולים למנוע או לרפא מחלות רבות שאינן קשורות זו לזו (למשל, תוסף שמרפא גם סרטן, גם אקנה וגם שבץ מוחי).
- טענות לגבי ריפוי סרטן או האטת תהליך הזדקנות בעזרת תוסף תזונתי או מזון איזוטרי ספציפי.
- משפטים בנוסח מרכיב, הדיאטה או התוסף הסודיים שרופאים ומדענים לא רוצים שתדעו עליהם.
- תיאורי מקרה דרמטיים ועדויות אישיות.
- תיאור מזון מסוים כמזון על. ישנם מזונות עשירים בנוטריינטים וישנם כאלה הדלים בהם, אבל אין קריטריונים מקצועיים להגדרת מזון כלשהו כמזון על. המונח הזה הוא במהותו כלי שיווקי.
קראתי כתבה על מחקר שנראה לי מעניין מה אני עושה עכשיו?
הפעולה הראשונה היא לנסות לקרוא את המחקר עצמו, זו לא תמיד משימה פשוטה לאתר אותו מאחר שבתקשורת הפופולרית לא נהוג לפרסם מקורות בצורה מסודרת. לעיתים, יהיה קישור בגוף הכתבה למאמר אבל לרוב לא. עם זאת, ברוב הכתבות יצויין השם של החוקר הראשי ו/או האוניברסיטה או בית החולים במסגרתו נערך המחקר. כדי לאתר את המאמר צריך בדרך כלל לחפש בגוגל את שם החוקר ונושא המחקר (באנגלית כמובן), בדרך זו לרוב אפשר להגיע לכתבות אחרות על המחקר, חלקם באתרי חדשות לקהילה הרפואית. באתרים מסוג זה לרוב כן יהיה לינק או לפחות את שם המאמר המלא. אם לא נתקלתם באף כתבה אחרת על המחקר – זה כשלעצמו צריך להדליק לכם נורה אדומה. במקרים רבים הגישה למאמר המלא תהיה חסומה אבל לעיתים כבר מקריאת האבסטרקט אפשר להסיק האם יש קשר בין מה שנכתב בכתבה שקראתם לבין המאמר עצמו. אם יש לכם חברים שלומדים באוניברסיטה אפשר לבקש מהם שיסייעו לכם בהורדת המאמר המלא.
אם אתם רוצים לגבש מסקנה לגבי שאלה מסויימת שיש לכם בתזונה כדאי להיעזר במנועי חיפוש למאמרים מדעיים, ביניהם Google Scholar ו-PubMed. ב-PubMed אפשר לחפש לפי מילת מפתח ולסנן לפי סוג המאמר מתוך האפשרויות. כדאי להתחיל בקריאה של מאמרי סקירה ומטא אנליזות המשלבים יותר ממחקר אחד ומסיקים מהם מסקנות ויכולים לספק סיכום מהיר של הנושא. השוו בין מאמרים שונים על אותו הנושא כדי לבדוק אם היו להם ממצאים דומים.
שיפור הבקיאות בנושאי בריאות ותזונה
ארגון רופאים לתזונה (PAN) הוא עמותה בינלאומית ללא מטרות רווח של רופאים ורופאות, תזונאיות ותזונאים, חברי אקדמיה, ומומחי בריאות נוספים. הארגון מציג ראיות מדעיות ליתרונות של תזונה מבוססת צומח וכיצד היא מועילה לבריאות האדם ולכדור הארץ.
כדי ליצור תכנים המקדמים תזונה בריאה מהצומח, אנו מתבססים על המחקרים העדכניים והאיכותיים ביותר שעברו הערכת עמיתים, ומפנים למקורות המידע שלנו כדי להראות את התהליך המדעי מבוסס ראיות שאנו נוקטים, ומשתמשים במומחיות הקולקטיבית שלנו ברפואה ובתזונה.
אנו לא מוכרים מוצרים או מפיקים רווח כספי מהשירותים האלה. המטרה שלנו היא לשפר את בריאות האנשים שסביבנו ואת הבריאות הפלנטרית על ידי הנגשת מקורות מידע בנושא בריאות ותזונה בת קיימא.
שפרו את בריאותכם בעזרת מידע מדויק ומבוסס ראיות בנושא הבריאות והתזונה! קראו את המאמרים שלנו בבלוג ביסים של ידע ואת סדרת הכתבות כוחה של התזונה.
בנוסף, כדאי לבדוק אם פורסמו המלצות דומות במקורות אמינים נוספים, כגון:
- אתר אפשריבריא של משרד הבריאות הישראלי
- ההמלצות התזונתיות הלאומיות של ישראל – קשת המזון החדשה של משרד הבריאות הישראלי
- Eatright – אתר של האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה (המעניקה תעודות לתזונאיות ולתזונאים קליניים בארה"ב)
- Healthychildren – מיועד להורים, מאת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים
- Office of Dietary Supplements – מטעם המכונים הלאומיים לבריאות של ארה"ב. באתר אפשר למצוא מידע על תזונה ובריאות, כולל דפי עובדות על תוספי תזונה
- National Center for Complementary and Integrative Health – מספק מידע על מוצרי בריאות וטיפולים, וגם על צמחי מרפא ותוספים
קבלת תמונה רחבה ככל האפשר ממקורות שונים תשפר את ההבנה בנושאים בריאותיים ותפחית יצירה והפצה של מידע כוזב.
הכתבה תורגמה לעברית על ידי עטר אברמסון
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
קשת המזון החדשה – המלצות התזונה בישראל
גישת נון דיאט – גישה טיפולית ממוקדת בריאות
