תזונה ים תיכונית מופחתת קלוריות, מיקרוביום ומדדים קרדיומטבוליים

מפגש הג’ורנל קלאב ה-47 של ארגון רופאים לתזונה התמקד במחקר קליני שבדק השפעה של תזונה ים תיכונית מופחתת קלוריות ופעילות גופנית על משקל, מיקרוביום ומדדים קרדיומטבוליים בקרב אנשים בסיכון למחלות קרדיווסקולריות.

הציגה את המאמר דנה שויקי, דיאטנית קלינית וגסטרו. רוצה לקבל עדכון על המפגש הבא? נא להירשם כאן.

רקע

מיקרוביום של המעי

המיקרוביום של המעי זו קהילה גדולה של מיקרואורגניזמים במעי הגס שמתנהגת כמו איבר מטבולי לכל דבר. באמצעות פירוק והתססה של סיבים ופוליפנולים המיקרוביום מייצר מולקולות פעילות, ובראשן חומצות שומן קצרות שרשרת. התוצרים הללו מזינים את תאי המעי, מחזקים את הרירית של המעי המונעת מפתוגנים לעבור ומווסתים דלקת ורגישות לאינסולין. המיקרוביום הוא לא רק תוצר של מצב בריאותי קיים אלא שחקן פעיל שיכול להשפיע על תהליכים מטבוליים בגוף. חשוב לציין שהמיקרוביום רגיש לשינויי דיאטה, ותזונה היא גורם סביבתי דומיננטי שיכול לעצב את האקולוגיה במעי בטווחי זמן קצרים יחסית.

כדאי להכיר שני חיידקים חשובים לבריאות המעי: Eubacterium hallii שמקושר לרוב למדדים חיוביים, ככל הנראה בזכות היותו יצרן בוטיראט (חומצת שומן קצרת שרשרת חשובה). החיידק השני הוא Dorea, חיידק המייצר אצטט, שלגביו קיימים בספרות המחקרית ממצאים בריאותיים סותרים.

מצב של דיסביוזיס מאופיין בירידה במגוון חיידקי המעי או שינוי לרעה בהרכב שלהם. במצב כזה ישנה ירידה בכמות החיידקים שמפרקים סיבים ופגיעה בייצור חומצות שומן קצרות שרשרת שהן תרכובות בעלות תפקיד אנטי דלקתי ומטבולי משמעותי. בספרות המחקרית, דיסביוזיס נמצא קשור לירידה ברגישות לאינסולין, לפגיעה במסלולים מטבוליים ולדלקת מערכתית בעוצמה נמוכה.

להערכת המיקרוביום משתמשים לרוב בשני מדדים עיקריים:

תזונה ים תיכונית

תזונה ים תיכונית היא דפוס תזונה המבוסס על מזון טרי, שלם, עם עיבוד מינימלי שמתמקד במזונות מלאים מהצומח כמו קטניות, פירות, ירקות, אגוזים ושמן זית כמקור עיקרי לשומן, לצד צריכה מתונה של מזונות מהחי ומשקאות ממותקים ומזונות אולטרה-מעובדים. לאורך העשור האחרון הצטברו עבודות רבות שהדגימו שדפוס תזונה זה קשור לירידה במדדי דלקת, ירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם ושיפור במדדים מטבוליים. מחקרים גם מצאו שלדפוס תזונה זה יש השפעה מיטיבה על הרכב המיקרוביום ושגשוג של חיידקים מועילים, ולכן תזונה ים תיכונית נבחנת ככלי לשיפור פרופיל המיקרוביום כחלק מאסטרטגיה למניעה ולטיפול במחלות.

המנגנון המשוער דרכו תזונה ים תיכונית משפיעה על הרכב ותפקוד המיקרוביום

תזונה ים תיכונית עשירה ברכיבי תזונה פרה-ביוטיים כגון סיבים ורכיבים פנוליים מהצומח, המשמשים מצע לתסיסה עבור חיידקי המעי הגס. תהליך ההתססה מוביל לעליה בייצור חומצות שומן קצרות שרשרת, המשפרות את המסלולים המטבוליים וממתנות תהליכי דלקת. בנוסף, הפוליפנולים שמקורם בעיקר משמן הזית משפיעים לטובה גם על פרופיל חומצות מרה ומדכאים מסלולי דלקת נוספים. 

למעשה, היתרון של הדפוס התזונתי הזה טמון בשני מסלולי השפעה מקבילים: מעבר להשפעה של ההרכב המיטיב של מזונות שלמים מהצומח כשלעצמם, ישנה גם השפעה פיזיולוגית עקיפה דרך השינויים בהרכב ובתוצרים המטבוליים של המיקרוביום. 

המחקר הנוכחי בחן באופן פרוספקטיבי האם התערבות של שינוי אורח חיים, המשלבת תזונה ים תיכונית, פעילות גופנית ותמיכה התנהגותית, משפיעה על הרכב המיקרוביום והמטבולום הצואתי (מכלול המולקולות ותוצרי חילוף החומרים בדגימה). בנוסף, בחנו החוקרים האם שינויים אלו מלווים בירידה במשקל ובשיפור במדדים מטבוליים.

מה עשו במחקר

המחקר הנוכחי הוא חלק ממחקר ה-PREDIMED, ניסוי RCT רב מרכזי גדול שנערך בספרד. המחקר המקורי בחן מניעה של תחלואה קרדיווסקולרית באמצעות תזונה ים תיכונית דלת שומן בקרב אוכלוסייה בסיכון גבוה לתחלואה קרדיווסקולרית. מחקר ההמשך, PREDIMED-Plus נמשך כשנה והתמקד בשילוב בין תזונה ים תיכונית מוגבלת קלורית עם פעילות גופנית ותמיכה התנהגותית תוך מתן דגש על ירידה במשקל ושיפור סמנים מטבוליים. 

העבודה הנוכחית היא אנליזה של תת מדגם מתוך ה-PREDIMED-Plus שבמסגרתה נאספו דגימות צואה בנוסף למדדים הקליניים הרגילים.

תת המדגם כלל 400 משתתפים בטווח גילאים של 55-75 מארבעה מרכזים בספרד. כל המשתתפים היו עם עודף משקל או השמנה ותסמונת מטבולית. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות:

מה בדקו

1. הערכה תזונתית בעזרת שאלונים לבחינת הרגלי אכילה והיענות לתזונה ים תיכונית
2. הערכת פעילות גופנית באמצעות שאלונים
3. מיקרוביום צואתי: זיהוי הרכב החיידקים בשיטת ריצוף 16s
4. מטבולום צואתי: בחינת מכלול תוצרי חילוף החומרים המופרשים בצואה
5. סמנים קליניים: בדיקות מעבדה למדידת רמות גלוקוז, אינסולין ופרופיל שומנים
6. מדדים אנטרופומטריים: מעקב אחר שינויים במשקל ובהיקפי גוף

מה מצאו

נתוני פתיחה והיצמדות לתוכנית: בתחילת המחקר לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות, למעט פער קטן במדד ה-BMI. לאורך שנת המעקב, קבוצת ההתערבות הראתה עלייה בהיצמדות לעקרונות התזונה הים תיכונית ולביצוע פעילות גופנית. בהתאמה, המשתתפים בקבוצה זו הציגו ירידה גדולה יותר במשקל ובהיקפי הגוף, במקביל להפחתה בצריכה הקלורית.

השינוי במיקרוביום: בהשוואה בין הקבוצות נראה שיפור גדול יותר במדד גיוון אלפא בקבוצת ההתערבות, מה שמעיד על עלייה בעושר ובאיזון של אוכלוסיית החיידקים. עם זאת, בהרכב הכולל של קהילת החיידקים (מדד גיוון בטא) אין שינוי מובהק בין הקבוצות. ברמת החיידקים הספציפיים נצפתה ירידה בשני החיידקים שהוזכרו לעיל: Eubacterium hallii וב-Dorea. נראה כי ההתערבות תרמה לשיפור האקולוגיה הפנימית ולהגברת הגיוון, גם אם המבנה החיידקי הכללי נותר דומה.

מטבוליטים צואתיים וסמני דלקת: בבחינת המטבולום הצואתי, נמצא שינוי מובהק בארבעה מטבוליטים צואתיים הקשורים לחומצות שומן ושומנים. בקבוצת הביקורת נמצאה עלייה במטבוליטים הקשורים במצבים דלקתיים ואילו בקבוצת ההתערבות נמצאה עלייה במטבוליטים הקשורים להיענות גבוהה יותר לדפוס תזונה ים תיכונית ולפחות סמני דלקת.

לסיכום

תזונה ים תיכונית מוגבלת קלורית בשילוב עם פעילות גופנית מתונה מהווה אסטרטגיה יעילה לירידה מתונה במשקל ולשיפור אוכלוסיית חיידקי המעי. מעבר לכך, תזונה זו משפרת מדדים קרדיומטבוליים התורמים ישירות לירידה בסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. 

להעמקה נוספת ודיון במגבלות המחקר מומלץ לצפות בהרצאה המלאה👆