שקולוד ובריאות

מה הקשר בין שוקולד לבריאות?

מאת: Cirus Henn

הנה מה שאומר על כך הידע המדעי העדכני

הוא מכונה מזון האלים וברחבי העולם צורכים כ-4 מיליון טון של הפולים האלו מדי שנה, אני מדבר כמובן על שוקולד! בכתבה זו אציג לכם את הממצאים המדעיים המעודכנים ביותר עליו.
בני המאיה היו כנראה הראשונים שהעריצו שוקולד (מאוד!). הם האמינו שזו מתנה מהאלים, ואני יכול להבין למה! שיקוי השוקולד שלהם היה מורכב מפולי קקאו שהוכנו עם מים חמים ופלפל צ'ילי. כשהאירופאים הראשונים נתקלו בשוקולד במאה ה-16 הם לא היו בטוחים מהם בדיוק "השקדים המסתוריים למראה" האלו. עם זאת, למזלנו, הם הבינו די מהר שמדובר במאכל טעים במיוחד, והשוקולד התחיל את מסע הניצחון המתקתק שלו ברחבי העולם והיישר ללב שלנו…
שוקולד זה בהחלט טעים, אבל עד כמה הוא בריא? לאחר התייעצות עם חברי הוותיק והטוב – האינטרנט – לגבי שוקולד ובריאות, גיליתי שלשוקולד יש תכונות כמעט על טבעיות – אפילו לשפר את כישורי המתמטיקה שלכם (לכאורה). אך עד כמה הטענות שמצאתי באינטרנט קשורות למציאות והאם הן מבוססות על ראיות מדעיות? שאלה מצוינת. בואו נבדוק זאת יחד!

כמה מחקר מדעי יש על שוקולד ובריאות?

למען האמת, יש לא מעט של מחקרים על שוקולד. אבל רבים מהם הם מחקרים בבעלי חיים או במבחנה או בעלי מדגמים קטנים. לכן קשה עד בלתי אפשרי להסיק מהם מסקנות לגבי תועלת בריאותית אפשרית. בנוסף, רבים מהמחקרים האלו מומנו על ידי תעשיית השוקולד ונמצא שלגורם הממן השפעה על התוצאות המתקבלות (קראו עוד על כיצד להעריך פרסומים בתקשורת על מחקרים מדעיים בתחום התזונה). ולכן בחרתי להתמקד בכתבה בראיות העדכניות של סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות של ניסויים גדולים יותר בבני אדם – של מחקרי עוקבה וגם של מחקרי התערבות.

הקשרים הרבים בין שוקולד לבריאות האדם

פולי קקאו גולמיים – המקור של כל הטוב השוקולדי הזה – מכילים מספר מינרלים חשובים כמו מגנזיום, נחושת, אשלגן וברזל. עם זאת, סביר להניח שהרכיבים שלהם הפוטנציאל הגבוה ביותר לשיפור הבריאות הם פיטוכימיקלים מסוימים הנקראים פוליפנולים, במיוחד פלבנול אפיקטצין (flavanol epicatechin) והאוליגומרים והפולימרים שלו הנקראים פרואנטוציאנידינים (proanthocyanidins). לקריאה על נוגדי חמצון ופיטוכימיקלים נוספים המצויים במזונות מהצומח.

נראה שלפוליפנולים תפקיד חשוב בחלק מהמסלולים המטבוליים בבני אדם באמצעות הפחתת עקה חמצונית. לדוגמה, התרכובות האלו יכולות להעלות את רמות החנקן החמצני (nitrite oxide) ובכך לגרום לשיפור בתפקוד האנדותל – הדופן הפנימי של כלי הדם, להפחתת קשיחות העורקים ולשיפור זרימת הדם. לכן, לא מפתיע שהממצא שבו הראיות המדעיות הן מבוססות יותר הוא שצריכת שוקולד קבועה יכולה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם כולל שבץ מוחי, אי ספיקת לב, אוטם שריר הלב ומחלת לב כלילית.

בנוסף, נראה כי לשוקולד ולפוליפנולים שבו יכולות להיות השפעות חיוביות לא רק על בריאות הלב וכלי הדם, אלא גם על הבריאות הקרדיו-מטבולית. שוקולד עשוי להפחית דיסליפידמיה (רמות שומנים גבוהות בדם), תנגודת לאינסולין ודלקת מערכתית, כל אלו גורמי סיכון תת-קליניים עיקריים למחלות קרדיו-מטבוליות. בנוסף, לצריכה קבועה של שוקולד נמצאו השפעות חיוביות על מדד מסת הגוף (BMI) ועל משקל הגוף. ההשפעה הפוטנציאלית הזו של שוקולד רומזת על אפשרות שצריכת שוקולד קשורה גם לסיכון נמוך יותר לסוכרת מסוג 2.

אולי יצא לכם לשמוע על הקשר בין שוקולד ומצב רוח. סקירה שיטתית משנת 2013 טענה  שהנתונים מדגימים השפעות אמינות מאוד של שוקולד ומרכיביו בהפחתת מצב רוח שלילי. עם זאת, ראוי לציין שיצרנית השוקולד "קראפט" מימנה סקירה זו, ושבסקירת על מאוחרת יותר של סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות לא נמצא קשר בין צריכת שוקולד לבין מצב רוח דיכאוני או תפקוד קוגניטיבי.

שתי מטא-אנליזות מ- 2020 ו-2021 הציגו ממצאים מעודדים בהקשר זה: הראשונה מצאה השפעה חיובית של פוליפנולים של קקאו על הזיכרון והתפקוד הניהולי (executive function) והשנייה מצאה שצריכת מוצרים עשירים בקקאו עשויה לשפר את מצב הרוח בטווח הקצר אך הסתייגה מהיכולת לגזור מכך מסקנה לגבי ההשפעה של שוקולד לטווח ארוך.

שלוש סוגיות שכדאי לזכור לגבי ראיות בנושא שוקולד ובריאות

כאשר בוחנים את הראיות בעניין שוקולד ובריאות, עלינו לזכור שלושה דברים:

  • איכות הראיות לרוב הממצאים הללו היא נמוכה עד נמוכה מאוד, מה שאומר שכדי להסיק מסקנות ברורות יש צורך בניסויים קליניים בקנה מידה גדול, כדי לאמת או להזים ממצאים אלה.
  • הפוטנציאל הבריאותי של השוקולד נמצא רק עבור שוקולד מריר ואבקת קקאו, לא עבור שוקולד לבן או שוקולד חלב. ישנן ראיות לא חד משמעיות לגבי השאלה האם חלב עלול להפריע לספיגת הפלבונואידים ולזמינות הביולוגית שלהם, ובין כה וכה נראה כי ברוב המקרים, שוקולד חלב מכיל כמויות זניחות של פוליפנולים וכתוצאה מכך כנראה פחות קשור בתועלת בריאותית כלשהי. או כפי שאמר מחקר אחד: "כמה שיותר כהה יותר טוב".
  • התועלת הבריאותית שנצפתה היתה עבור 10-30 גרם שוקולד מריר ביום (2-5 קוביות שוקולד). לצד זאת חשוב לזכור ששוקולד הוא עתיר קלוריות, מכיל כמות לא קטנה של סוכר (יותר סוכר ככל שכמות מוצקי הקקאו קטנה יותר), שומן רווי ולעיתים גם חומרים מתחלבים ואחרים. לכן מומלץ להעדיף שוקולד עם אחוז גבוה יותר של מוצקי קקאו וכמה שפחות רכיבים, ולצרוך באופן מידתי.

עתיד מחקר השוקולד

מכיוון ששוקולד הוא מאכל כה אהוב ברחבי העולם, אני בטוח שנמשיך לראות תוצאות מחקר מתמשכות ומטא-אנליזות חדשות בעתיד הנראה לעין. אחד המחקרים והמטא-אנליזות העדכניים ביותר שבדקתי לצורך כתיבת מאמר זה מוצא קשרים נוספים בין צריכת שוקולד לבין סיכון נמוך יותר לתמותה כללית. בנוסף, המחברים ציינו:

"בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר, קטגוריית הצריכה הגבוהה ביותר של שוקולד קשורה בהפחתת סיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם, מחלות לב וסרטן ב-13%, 16% ו-12%, בהתאמה."

כדי לקבל את היתרונות הבריאותיים הטובים ביותר, אבקת קקאו – ללא תוספת סוכר ועמוסה בפוליפנולים – היא הדרך הנכונה – הנה פינוק טעים שאתם יכולים לנסות:

שייק קקאו ופירות יער (או בננה או פרי אחר לבחירתכם)

מצרכים
  • חצי כוס משקה סויה לא ממותק (או משקה לא ממותק אחר לפי בחירתכם)
  • 20 גרם של אבקת קקאו
  • חופן פירות יער קפואים או בננה קפואה (או פרי קפוא אחר לבחירתכם)
אופן הכנה
  • שימו את כל המצרכים בבלנדר ל-1-2 דקות
  • הגישו בכוס זכוכית וקשטו מעל עם עלה נענע או עוד איזה 2-3 פירות יער
  • בתיאבון!
סירוס הן הוא סטודנט לרפואה, מומחה לתזונה ומייסד שותף של "ארגון רופאים לתזונה" הבינלאומי. במשך יותר מ-15 שנים, הוא למד תזונה לעומק כאמצעי לשיפור הרווחה והביצועים וכן למניעה ולטיפול במחלות. בפעילויות ההרצאות וההוראה שלו, הוא נותן השראה לקהל בינלאומי של אנשי רפואה ולכל אלו שמתעניינים בפוטנציאל של תזונה בריאה. בדיקה אינטנסיבית של הממצאים המדעיים והעניין העמוק שלו באנושות הם הגורמים שמנחים את עבודתו.

שוקולד פוליפנולים ונוגדי חמצון

Pérez-Jiménez, J., et al. (2010) Identification of the 100 richest dietary sources of polyphenols: an application of the Phenol-Explorer database. Eur J Clin Nutr.

Magrone, T., et al.(2017). Cocoa and Dark Chocolate Polyphenols: From Biology to Clinical Applications. Frontiers in immunology.

Mehrabani, S., et al. (2020). The effect of cocoa consumption on markers of oxidative stress: A systematic review and meta-analysis of interventional studies. Complementary therapies in medicine.

Serafini, M., et al. (2003) Plasma antioxidants from chocolate. Nature 424, 1013.

שוקולד ובריאות כללית

Katz DL, et al. (2011)  Cocoa and chocolate in human health and disease. Antioxid Redox Signal.

Zhao, B., et al.(2022). Relationship between chocolate consumption and overall and cause-specific mortality, systematic review and updated meta-analysis. European journal of epidemiology

שוקולד ובריאות הלב וכלי הדם

Yuan S, et al. (2017) Chocolate Consumption and Risk of Coronary Heart Disease, Stroke, and Diabetes: A Meta-Analysis of Prospective Studies. Nutrients.

Kord-Varkaneh, H., et al. (2019). Does cocoa/dark chocolate supplementation have favorable effect on body weight, body mass index and waist circumference? A systematic review, meta-analysis and dose-response of randomized clinical trials. Critical reviews in food science and nutrition.

Lin, X., et al. (2016). Cocoa Flavanol Intake and Biomarkers for Cardiometabolic Health: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. The Journal of nutrition.

Ren, Y., et al. (2019). Chocolate consumption and risk of cardiovascuxlar diseases: a meta-analysis of prospective studies. Heart (British Cardiac Society).

Gianfredi, V., et al. (2018). Can chocolate consumption reduce cardio-cerebrovascular risk? A systematic review and meta-analysis. Nutrition.

Ebaditabar, M., et al. (2020). Effect of dark chocolate on flow-mediated dilatation: Systematic review, meta-analysis, and dose-response analysis of randomized controlled trials. Clinical nutrition ESPEN.

Jafari Azad, B., et al. (2021). Chronic and acute effects of cocoa products intake on arterial stiffness and platelet count and function: A systematic review and dose-response Meta-analysis of randomized clinical trials. Critical reviews in food science and nutrition.

Sun, Y., et al. (2019). Dose-response relationship between cocoa flavanols and human endothelial function: a systematic review and meta-analysis of randomized trials. Food & function.

שוקולד קוגניציה ומצב רוח

Fusar-Poli, L.,et al. (2021). The effect of cocoa-rich products on depression, anxiety, and mood: A systematic review and meta-analysis. Critical reviews in food science and nutrition.

Barrera-Reyes, P. K., et al, (2020). Effects of Cocoa-Derived Polyphenols on Cognitive Function in Humans. Systematic Review and Analysis of Methodological Aspects. Plant foods for human nutrition

Veronese, N., et al. (2019). Is chocolate consumption associated with health outcomes? An umbrella review of systematic reviews and meta-analyses. Clinical nutrition.

Scholey, A., & Owen, L. (2013). Effects of chocolate on cognitive function and mood: a systematic review. Nutrition reviews.

נושאים נוספים

Vivek Voora, et al. (2019) Global Market Report: Cocoa. Sustainable Commodities Marketplace Series

Petyaev, I. M., & Bashmakov, Y. K. (2017). Dark Chocolate: Opportunity for an Alliance between Medical Science and the Food Industry?. Frontiers in nutrition Roura, E., et al. (2007). Milk does not affect the bioavailability of cocoa powder flavonoid in healthy human. Annals of nutrition

התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 20 ממוצע: 4.3

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך