תזונה ים תיכונית וההשפעה על המיקרוביום

הקשר בין תזונה ים תיכונית למיקרוביום

מציג: קונרד שולץ-רוטנברג

במפגש השישי של הג'ורנל קלאב הוצג מחקר RCT גדול שפורסם ב- GUT ב-2020 והתמקד בקשר המורכב בין תזונה בגיל המבוגר, שבריריות והמיקרוביום. את המחקר הציג קונרד שולץ-רוטנברג סטודנט לרפואה מאוניברסיטת המבורג. מוזמנים לצפות בהרצאה ו/או לקרוא את הסיכום שלפניכם. רוצים לקבל עדכון על המפגש הבא? הירשמו כאן.

שבריריות (Frailty) – הוא סינדרום מורכב שאופייני לקשישים, בייחוד במקרה שיש מחלות רקע. שבריריות מאופיינת במספר תסמינים, העיקריים שבהם ירידה במשקל ובמסת השריר (סרקופניה), חולשה, איטיות וירידה בתיאבון. נמצא כי ללוקים בתסמונת זו לרוב גם רמות גבוהות של מדדי דלקת בדם. ישנן עדויות שלהתערבות תזונתית פוטנציאל תרפויטי במצבים של שבריריות. כמו כן נמצא שהתזונה המוגבלת לעיתים של קשישים מובילה ככל הנראה לירידה במגוון חיידקי המעי שבתורה קשורה לשבריריות. 

במחקר שלפנינו נבדק הפוטנציאל של תזונה ים תיכונית מותאמת לקשישים לסייע לירידה בשבריריות ולשיפור פרופיל חיידקי המיקרוביום.

במחקר השתתפו 612 משתתפים מקבוצת ההתערבות ומקבוצת הביקורת מחמש מדינות אירופאיות שמהם נלקחה דגימת מיקרוביום בתחילת המחקר ובסיומו לאחר שנה. יצויין שבמחקר המקורי השתתפו 1200 משתתפים וממחצית מהם נלקחו גם דגימות המיקרוביום.

קבוצת ההתערבות קיבלה הדרכה לגרסה שפיתחו החוקרים לתזונה ים תיכונית ה- NU-AGE diet. במסגרת תזונה זו שמים דגש רב יותר על  מספר נוטריינטים ספציפיים: ויטמין D ויטמין B12 וסידן, במחשבה שאלו רכיבים שיש לשים לב אליהם במיוחד בתזונה לקשישים והם לא בהכרח יקבלו מענה בתזונה ים תיכונית סטנדרטית. המשתתפים בקבוצת המחקר קיבלו מזונות שונים לאורך תקופת המחקר כגון פסטה מחיטה מלאה, שמן זית, תוסף ויטמין D ועוד. כמו כן המשתתפים בקבוצת המחקר קיבלו תפריט מותאם אישית בהתאם לתזונת NU-AGE וכן הדרכה לאורך כל תקופת המחקר. בקבוצת הביקורת קיבלו המשתתפים הדרכה כללית לתזונה בריאהנכונה בתחילת המחקר.  מעבר לבדיקות המיקרוביום בוצעה הערכה תזונתית למשתתפי המחקר בעזרת יומן אכילה בתחילת ובסוף תקופת המחקר וכן בדיקות פיזיולוגיות וקוגניטיביות שונות.

מה מצאו במחקר

ראשית המחקר הדגים לנו את האתגר שיש במחקרים שמתבצעים במרכזים שונים בו זמנית. על אף שכל המדינות הן אירופאיות, הן דפוס האכילה והן הרכב המיקרוביום היה שונה בין המדינות כבר בתחילת המחקר כפי שמדגימים האיורים הבאים.

ניתוח בשיטת ניתוח גורמים ראשיים (Principal component analysis) האופייני למחקרים העוסקים במיקרוביום, בהם נדרש לבצע ניתוחים עם מגוון גבוה של גורמים. כל נקודה מייצגת משתתף ואת המרחק שלו מהממוצע של הקבוצה, באיור A מתמקדים בדפוס התזונה ובאיור B בהרכב המיקרוביום.

החוקרים בדקו כיצד נראה דפוס התזונה של המשתתפים בסוף המחקר לעומת תחילתו ונראה שהיו הבדלים משמעותיים שהעידו על כך שההתערבות אכן הצליחה לשנות את התזונה של המשתתפים בפועל. קבוצת המחקר צרכה יותר סיבים תזונתיים, ויטמיני B1, B6, B9 וויטמין C וכן יותר ברזל, מגנזיום, אשלגן, נחושת ומנגן, ואילו בקבוצת הביקורת עלתה צריכת השומן.

נמצא שבקרב משתתפים שהדבקות (Adherence) שלהם לדיאטה היתה גבוהה היתה פחות ירידה במגוון חיידקי המיקרוביום ונמצא גם שהרכב המיקרוביום בקרב אלו עם דבקות גבוהה יותר לדיאטה היה שונה. למעשה הם ממש מצאו אילו חיידקים ספציפית הושפעו מהדיאטה וראו שהחיידקים הקשורים בדבקות גבוהה יותר לדיאטה היו חיידקים הקשורים בבריאות טובה יותר. מעניין לציין שהשינויים האופיינים האלו היו בכל המדינות על אף ההבדלים בשלב הבסיס של המחקר.

חלק מרשימת החיידקים שהופיעו יותר בקרב אלו עם דבקות גבוהה יותר לדיאטה (צד שמאל) ואלו עם דבקות פחותה לדיאטה (צד ימין).

שבריריות, תזונה ומיקרוביום

החוקרים לא מצאו קשר ישיר בין דבקות בתזונה הים תיכונית לבין שבריריות. אבל הם כן מצאו קשר ברור בין הרכב המיקרוביום לבין שבריריות. ספציפית הם מצאו דפוסים שונים בין אלו עם חיידקים המעידים על דבקות גבוהה לדיאטה לאלו עם חיידקים המעידים על דבקות נמוכה. כך נמצא שמיקרוביום אופייני לדבקות גבוהה לדיאטה נמצא בקורלציה שלילית עם מדדי דלקת כגון hsCRP ו-IL-17 ובקורלציה חיובית עם תוצאות טובות יותר של מבחנים קוגניטיביים ופיזיולוגיים ושני סוגי ציטוקינים. דפוס הפוך נמצא בקרב אנשים עם מיקרוביום אופייני לפחות דבקות בדיאטה. עם זאת יש לציין שהקורלציות עצמן היו חלשות ונעו בין סביב ה- 0.1 ל- 0.1-.

מפת חום המראה את דפוסי הקשרים שנמצאו בין קבוצות חיידקים שונות (Operational Taxonomic Units) לבין מדדי שבריריות, דלקתיות וקוגניציה. כאשר למעלה אפשר לראות קבוצות חיידקים אופייניות לפחות דבקות לתזונה ולמטה קבוצות חיידקים עם יותר דבקות לתזונה.

בהמשך הניתוח הם גם מוכיחים שלמעשה הרכב החיידקים נמצא בקורלציה למדדי השבריריות והדלקת שלעיל גם לאחר תקנון לדבקות לתזונה, כלומר ללא תלות בה. אולי הממצא הכי מעורר מחשבה במחקר זה.

להסברים נוספים על התוצאות ולדיון במגבלות המחקר כדאי לצפות בהרצאת הג'ורנל קלאב השלמה שלעיל.

לסיכום

מחקר גדול ומורכב זה מדגים בצורה מרשימה כיצד המיקרוביום עשוי להוות החוליה החסרה שבין דבקות בתזונה בריאה לבין שבריריות, ועד כמה שיפור הרכב חיידקי המעי עשוי להוות רכיב מפתח בשמירה על הבריאות.

*המונח מיקרוביום מתייחס לגנום של אוכלוסיות המיקרואורגניזמים (ביניהם חיידקים) בגוף האדם. המונח מיקרוביוטה מתייחס למיקרואורגניזמים עצמם. פעמים רבות שני המונחים נתפסים כמקבילים, אולם אין כך הדבר. בכתבה השתמשנו במונח "מיקרוביום" שהוא המוכר והשגור יותר, כשלמעשה ההתייחסות המדוייקת במקרה זה היא למיקרוביוטה.

למאמר:

Ghosh TS, Rampelli S, Jeffery IB, et al. (2020). Mediterranean diet intervention alters the gut microbiome in older people reducing frailty and improving health status: the NU-AGE 1-year dietary intervention across five European countriesGut.


התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 13 ממוצע: 5

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך