מיקרוביום

תזונה מותאמת אישית על בסיס מיקרוביום ובינה מלאכותית לעומת דיאטת FODMAP בטיפול במעי רגיש

מפגש הג’ורנל קלאב ה-36 של ארגון רופאים לתזונה התמקד במחקר קליני שהשווה בין דיאטה מבוססת מיקרוביום ובינה מלאכותית (AI) לבין דיאטת FODMAP בטיפול בתסמונת המעי הרגיש.

הציגה את המחקר נטלי שמש, דיאטנית קלינית, בוגרת תואר ראשון ותואר שני במדעי התזונה. מרצה ומטפלת במגוון תחומים: גסטרו, ספורט, סוכרת סוג 2, ירידה במשקל ותזונה מבוססת צומח. רוצה לקבל עדכון על המפגש הבא? נא להירשם כאן.

רקע

תסמונת המעי הרגיש (IBS – Irritable bowel syndrome) היא הפרעה גסטרואנטרולוגית פונקציונלית שכיחה ומורכבת. ההפרעה מתאפיינת בכאבי בטן, שינויים ביציאות (עצירות, שלשולים או עצירות ושלשולים לסירוגין) ונפיחות. תסמונת המעי הרגיש מהווה הפרעה שפוגעת באיכות החיים של אחוז לא מבוטל מהאוכלוסייה, עם שכיחות עולמית של כ-4%.

הפתופיזיולוגיה של המעי הרגיש היא רב גורמית ואינה ידועה במלואה. היא כוללת הפרעה בוויסות של ציר מעי-מוח, שינויים בתנועתיות מערכת העיכול, רגישות יתר ויסצרלית ודיסביוזיס (חוסר איזון) של המיקרוביום במעי.

בעת ההערכה של תסמונת המעי הרגיש יש לקחת בחשבון מספר גורמים:

  • אבחנה רשמית לפי קריטריוני ROME IV – כאבי בטן חוזרים לפחות אחת לשבוע, במשך שלושה חודשים לפחות. בנוסף, לפחות אחד מהבאים: כאבי הבטן קשורים ליציאות ו/או קשורים לשינויים בתדירות היציאות ו/או קשורים לשינויים במרקם היציאות.
  • תת-הקטגוריה של המעי הרגיש – האם מדובר ב-IBS-C (דומיננטי לעצירות), IBS-D (דומיננטי לשלשולים) או IBS-M (עצירות ושלשולים, לסירוגין).
  • האימפקט על חיי המטופל/ת – עד כמה תסמונת המעי הרגיש משפיעה על איכות החיים והתפקוד.
  • גורמים פסיכוסוציאליים כמו מצב נפשי.
  • בדיקות וסמנים – אלו משמשים, לפחות כיום, על דרך השלילה. כלומר, בהינתן תסמינים מתאימים ולאחר ששוללים מחלות אחרות במערכת העיכול כגון מחלת מעי דלקתית או צליאק, ניתן לאבחן את תסמונת המעי הרגיש.

בשל המורכבות שלה, תסמונת המעי הרגיש מצריכה גם טיפול אינטגרטיבי ששלושת מרכיביו העיקריים הם: טיפול רפואי על ידי גסטרואנטרולוג/ית, טיפול תזונתי על ידי דיאטן/ית קליני/ת העוסקת בתחום הגסטרואנטרולוגיה וטיפול התנהגותי-נפשי על ידי פסיכולוג/ית.

תזונה LOW FODMAP לטיפול בתסמונת המעי הרגיש

תזונת ה-Low FODMAP (שמוכרת גם כדיאטת FODMAP) פותחה באוניברסיטת Monash והיא אחת הדיאטות המקובלות כיום לטיפול בתסמונת המעי הרגיש. ראשי התיבות של FODMAP הם fermentable oligosaccharides, disaccharides, monosaccharides and polyols. אלו סוגים מסוימים של פחמימות מורכבות שנספגות במידה פחותה במעי ולכן עלולות לעורר תסמינים באנשים עם תסמונת המעי הרגיש. בדיאטה זו מורידים למשך מספר שבועות מזונות שעשירים ב-FODMAP. לאחר שמתקבל שיפור בתסמינים מתחילים לעשות החזרה הדרגתית ומבוקרת של מזונות עשירים ב-FODMAP על מנת לזהות אילו מזונות מעוררים תסמינים ובאיזו כמות. המטרה היא להגיע לתזונה מגוונת ככל הניתן מבלי לעורר תסמינים.

מצד אחד, זו דיאטה בעלת יעילות קלינית יחסית גבוהה. מצד שני, מאחר שבדיאטה זו מסירים מזונות מזינים רבים וכן מזונות עשירים בסיבים כמו קטניות וירקות ופירות מסוגים רבים, היא עלולה לאורך זמן להוביל לדיסביוזיס של המיקרוביום.

תזונה מותאמת אישית המבוססת על המיקרוביום היא בעלת פוטנציאל רב כגישה טיפולית לטיפול בתסמיני IBS, תוך מתן דגש על המגוון והתפקוד של המיקרוביום במעי, במטרה להתגבר על המגבלות וההשפעות השליליות האפשריות של דיאטת FODMAP. השילוב בין ניתוח מיקרוביום וכלי בינה מלאכותית, מאפשר להתאים המלצות תזונתיות אישיות להרכב המיקרוביום הייחודי של כל אדם, במטרה לשקם ולשפר את המגוון והתפקוד המיקרוביאלי.

מה בדקו

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק השפעות של התערבות בעזרת תזונה מותאמת אישית המבוססת על המיקרוביום וכלי AI בהשוואה לתזונת FODMAP בנבדקים המאובחנים עם תסמונת המעי הרגיש. השערת המחקר הייתה שהתזונה המותאמת אישית תוביל לשיפור משמעותי יותר בתסמינים ובאיכות החיים וכן תוביל לשיפור בהרכב המיקרוביום.

תיאור ויזואלי של מבנה המחקר והתוצאות העיקריות
תיאור ויזואלי של מבנה המחקר והתוצאות העיקריות (מתוך Tunali V 2024)

מבנה המחקר

מחקר רנדומלי מבוקר, כפול סמיות, רב-מרכזי.

מי השתתפו

למחקר גויסו נבדקים בגילאי 18-65 ממרפאות גסטרואנטרולוגיה בשלושה מרכזים רפואיים בטורקיה. כל הנבדקים עמדו בקריטריוני ROME IV לאבחון תסמונת המעי הרגיש. לא התקבלו למחקר נבדקים עם מחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם, מחלות פסיכיאטריות, מחלות גסטרואנטרולוגיות מעבר לתסמונת המעי הרגיש, נבדקים שצרכו דפוסי תזונה מגבילים כמו דיאטת FODMAP או תזונה ללא גלוטן ונבדקים שעשו קולונוסקופיה או נטלו אנטיביוטיקה בטווח של חודש לפני המחקר.

למחקר התקבלו 149 נבדקים, מהם סיימו את המחקר 121 נבדקים. 60% נשים ו-40% גברים. 70 מהנבדקים היו בקבוצת התזונה המותאמת אישית ו-51 בתזונת ה-FODMAP. לא היו הבדלים מובהקים במאפייני הנבדקים בשתי הקבוצות בתחילת המחקר.

מה עשו במחקר

התערבות

בתחילת המחקר נלקחו דגימות צואה לבדיקה של המיקרוביום, בוצעה הערכה של תסמיני מערכת העיכול על ידי שאלון IBS-SSS, איכות החיים על ידי שאלון IBS-QOL ומצב נפשי על ידי שאלון HADS. לאחר מכן הנבדקים חולקו אקראית לשתי הקבוצות ונפגשו עם דיאטנית שהתאימה להם תוכנית תזונה בהתאם לקבוצה אליה השתייכו. 

בקבוצת ה-FODMAP הנבדקים קיבלו תזונה המתאימה לעקרונות דיאטת ה-FODMAP ואילו בקבוצת התזונה המותאמת אישית הנבדקים עברו את התהליך הבא. לאחר שהתקבל הרכב המיקרוביום של כל נבדק, מערכת בינה מלאכותית ייעודית בשם The Enbiosis Personalized Nutrition Model ביצעה חיפוש אחר הרכב המיקרוביום הקרוב ביותר לזה של הנבדק, אך בעל אינדקס IBS נמוך (כלומר, הרכב שמאפיין מצב בריא-ללא תסמינים). בנוסף, המערכת הפיקה בהתאם המלצות תזונתיות מבוססות מחקר שמכוונות להשגת השינוי הנדרש במיקרוביום (למשל הסרה של מזונות מסוימים שמעכבים התפתחות של חיידק רצוי או מעודדים התפתחות של חיידק לא רצוי והוספה של מזונות מסוימים שמעודדים התפתחות של חיידק רצוי או מעכבים התפתחות של חיידק לא רצוי).

במהלך ששת שבועות המחקר הנבדקים מילאו יומן מעקב צואה על בסיס יומי. ההיצמדות לתוכנית נבדקה באופן טלפוני על בסיס שבועי. כמו כן, דאגו החוקרים לוודא במהלך המחקר שהנבדקים נמנעים משימוש בתוספי פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה וחוקנים.

בתום ששת שבועות המחקר נלקחו שוב דגימות צואה ובוצעה הערכה חוזרת של כל המדדים שתוארו לעיל על ידי השאלונים.

מה מצאו

היענות למחקר

לא היו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בהיענות לתזונה והיא הייתה יחסית גבוהה בשתי הקבוצות. כ-50% מהנבדקים דיווחו שהם עוקבים אחרי התזונה 76-100% מהזמן וכ-80% מהנבדקים דיווחו שהם עוקבים אחרי התזונה 51-100% מהזמן.

בקרב נבדקים שלא חוו שיפור בתסמינים במהלך ההתערבות נמצא שהיה הבדל מובהק בין הדיאטות – נבדקים בקבוצת ה-FODMAP נטו להיצמד יותר לתזונה גם כשלא חוו תסמינים, בהשוואה לנבדקים בקבוצת התזונה המותאמת אישית.

הבדלים בתסמינים, באיכות החיים ובמצב הנפשי 

בשתי הקבוצות נמצא שיפור מובהק בתסמיני מערכת העיכול כגון חומרת ותדירות כאבי בטן. זאת ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. היה שינוי מובהק במרקם היציאות רק בקבוצת התזונה המותאמת אישית.

מיקרוביום, בינה מלאכותית ותזונה
שיפור באחוזים עבור מדדים שונים בשתי קבוצות הניסוי. גודל האפקט של השיפור בין שתי ההתערבויות חושב באמצעות Cohen effect size ודווח כ-h
IBS-SSS: סולם חומרת תסמונת המעי הרגיש | IBS-QOL: איכות החיים בתסמונת המעי הרגיש | HADS-ANX: סולם להערכת רמת חרדה | HADS-DEP: סולם להערכת רמת דיכאון. (מתוך Tunali V 2024)
הבדלים בתסמינים ובאיכות החיים בתת הקטגוריות של תסמונת המעי הרגיש

בתת קטגוריה IBS-C (דומיננטית לעצירות) חל שיפור מובהק בתסמינים ובאיכות החיים בשתי הקבוצות.

בתת קטגוריה IBS-D (דומיננטית לשלשולים) חל שיפור מובהק בתסמינים ובאיכות החיים רק בקבוצת התזונה המותאמת אישית. גודל האפקט עבור השיפור בתסמינים היה גבוה.

בתת קטגוריה IBS-M (עצירות ושלשולים לסירוגין) חל שיפור מובהק בתסמינים בשתי הקבוצות, ללא שינוי מובהק באיכות החיים בשתי הקבוצות.

שינויים במיקרוביום

נמצאה עלייה מובהקת בשונות אלפא, הבודקת את העושר והאחידות בדגימה, בקבוצת התזונה המותאמת אישית בלבד עבור תת הקטגוריות IBS-D ו-IBS-C.

נמצאה עלייה מובהקת בשונות בטא, הבודקת מה הדמיון בזני החיידקים בין שתי הדגימות, בשתי הקבוצות עבור תת הקטגוריות IBS-C ו-IBS-M, אך בקבוצת התזונה המותאמת אישית ההבדלים היו גדולים יותר והמובהקות הייתה גבוהה יותר.

בקבוצת התזונה המותאמת אישית חלה עלייה מובהקת בכמות של Faecalibacterium prausnitzii וירידה מובהקת במשפחת ה-Ruminococcaceae.

דיון

במחקר נמצא ששני דפוסי התזונה יעילים לשיפור תסמינים, איכות חיים ומצב נפשי בנבדקים עם IBS. נמצא יתרון עבור תת הקטגוריה IBS-D לתזונה מותאמת אישית. כמו כן, התזונה המותאמת אישית נמצאה מבטיחה יותר בשיפור הרכב המיקרוביום בדגש על השילוב בין ירידה במשפחת ה-Ruminococcaceae לצד עלייה ב-Faecalibacterium prausnitzii. במחקרים קודמים נמצא שבנבדקים עם תסמונת מעי רגיש נראה לרוב את המצב ההפוך: רמות גבוהות של Ruminococcaceae (במיוחד בנבדקים שלא מגיבים לדיאטת FODMAP) לצד רמות נמוכות שלFaecalibacterium prausnitzii. חיידק ה-Faecalibacterium prausnitzii הוא בעל תכונות אנטי דלקתיות ויכולת לייצר חומצות שומן קצרות שרשרת ובעיקר בוטיראט שיכולה להיטיב עם בריאות המעי.

ביקורות וחוזקות

למחקר היו מספר חוזקות ובהן מבנה המחקר, לקיחת מדדים רבים להערכת השפעת דפוסי התזונה, ההתייחסות לתת קטגוריות של תסמונת המעי הרגיש וההשוואה לתזונה מבוססת מחקרית, אשר מהווה את הטיפול התזונתי המקובל לתסמונת המעי הרגיש. עם זאת, היו לו מספר חולשות:

  • פער בגודל הקבוצות שיכול להשפיע על החוזק הסטטיסטי ולהוביל ליכולת מוגבלת להבחין בהבדלים בין הקבוצות
  • לא בוצעו הערכה וניטור של גורמים נוספים שעשויים להשפיע כגון פעילות גופנית וטיפולים פסיכולוגיים
  • לא הציגו את תוכנית התזונה שניתנו בתזונה המותאמת אישית ולא הציגו הערכה למידת הרסטרקטיביות שלהן ביחס ל-FODMAP – חשוב להבנת היכולת ליישמה לאורך זמן
  • לא צוין האם התוצאות של התזונה המותאמת אישית תאמו את מה שמערכת ה-AI כיוונה אליו (למשל מבחינת הרכב המיקרוביום בעקבות התזונה)

כמו כן, יש לציין שלשניים מהחוקרים יש מניות בחברת Enbiosis וחלקם עובדים בחברה. לחברת Enbiosis שייכת מערכת ה-AI שמנתחת את המיקרוביום ומתאימה את התזונה.

מסקנות

תזונה מותאמת אישית חשובה בייעוץ תזונתי ובטיפול בתסמונת המעי הרגיש שכן היא מולטיפקטוריאלית ומשתנה ברמתה ובאופיה מאדם לאדם.

המחקר מציג שימוש מעניין ל-AI בפיתוח כלים למחקר ולטיפול תזונתי עם תזונה שנראית כבעלת פוטנציאל מבטיח. שימוש ב-AI ליצירת שינויים במיקרוביום עשוי לסייע בפיתוח אסטרטגיות לשינוי תזונתי כטיפול וכמניעה במחלות נוספות. דרושים מחקרים ארוכים יותר שיאפשרו להעריך את ההשפעות של התזונה לאורך זמן – הן על המיקרוביום והן על התסמינים.

להעמקה נוספת מומלץ לצפות גם בהקלטה 👆

התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 1 ממוצע: 5

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך