תזונה מבוססת צומח וקורונה

מה בין נגיף הקורונה לתזונה מבוססת צומח?

קשר בין תזונה מבוססת צומח וסיכוי נמוך לתחלואה קשה בקורונה?

מחקר שפורסם לאחרונה ניסה לבחון לראשונה את ההשערה שתזונה מבוססת צומח עשוייה לסייע במניעת תסמינים חריפים של נגיף הקורונה. המחקר התמקד ברופאים וברופאות, הבחירה להתמקד באוכלוסיה זו כמובן מעניינת אותנו בארגון רופאים לתזונה 😉, אך זו גם בחירה מתבקשת היות שמדובר באוכלוסייה המצויה בחשיפה גבוהה לנגיף ושצפויה לדווח באופן יחסית אמין על מצבה הבריאותי .

המחקר כלל 568 חולים בקורונה משש מדינות (ארצות הברית, צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד ובריטניה) ונערך ממש בתחילת המגפה (לפני התפתחות הוריאנטים השונים). מתוך כלל החולים במחקר, כ-148 אנשים דיווחו על תסמינים בינוניים או קשים ונמצא כי הסיכוי של אלו שהתזונה שלהם התבססה בעיקר על מזונות מהצומח היה נמוך בכ-70% לחלות במחלה בינונית עד קשה (OR 0.27,95% CI 0.10-0.81). ממצא מעניין נוסף הוא שרופאים/ות שדפוס התזונה שלהם הוגדר כדיאטה דלת פחמימות/עתירת חלבון היה סיכוי גבוה בהרבה לפתח תסמינים בינוניים עד קשים בהשוואה לאלו שדפוס התזונה שלהם הוגדר כמבוסס על הצומח (OR 3.86, 95% CI 1.13 to 13.24). תוצאות אלו מתוקננות לגיל, מין, מוצא, מדינה, עישון, פעילות גופנית ולא השתנו מהותית גם לאחר תקנון נוסף ל-BMI ואבחנות רפואיות. נקודה מעניינת נוספת היא שהנחקרים שצרכו תזונה מבוססת צומח צרכו יותר ירקות, קטניות ואגוזים ופחות בשר עופות ובקר אך לא נמצא הבדל מובהק בצריכת ממתקים, דגנים לבנים וג'אנק פוד (וגם לא בצריכת מוצרים אחרים מהחי כגון מוצרי חלב, ביצים ודגים).

תזונה מבוססת צומח וקורונה

אז האם ניתן לראות במחקר זה ראיות לכך שתזונה מבוססת צומח מגנה מפני תחלואה קשה בקורונה?

מטבע הדברים, זה לא מחקר קליני אלא מחקר תצפיתי מסוג מקרה ביקורת המבוסס על דיווח עצמי של המחלה ושל דפוס התזונה. מספר המשתתפים שדיווחו על תזונה מבוססת צומח היה יחסית קטן (פחות מ-50) ומתוכם שישה בלבד דיווחו על תסמינים בינוניים או חריפים. כמו כן, סביר להניח שהחולים הקשים ביותר לא נכללו במחקר כלל. בהתחשב במגבלות אלו כמובן שלא ניתן לטעון לקשר סיבתי ברור או לגזור מתוכו המלצות לציבור הרחב.

עם זאת ישנו היגיון מסוים בטענת החוקרים שתזונה מבוססת צומח מכילה יותר נוטריינטים התומכים בתפקוד תקין של מערכת החיסון ועשויה לסייע בהגנה מפני תחלואה קשה גם בקורונה. כיוון מעניין נוסף הוא שלתזונה עתירת סיבים ישנו פוטנציאל לשנות את המיקרוביום שלנו באופן שיקטין את הסיכון לתחלואה בקורונה ואת חומרת הממצאים בקרב אלו החולים בה. 

המחקר בנוגע לקשר בין תחלואה חמורה בקורונה לתזונה בכלל ולמיקרוביום בפרט עוד בחיתוליו וייקח עוד זמן רב עד שניתן יהיה לדעת בוודאות האם קיים קשר כזה. נקווה שעד אז נשים את הוירוס הזה מאחורינו.
בכל אופן, גם אם המחקר לא בהכרח מצביע על כך שלתזונה מבוססת צומח פוטנציאל לסייע במניעת תחלואה קשה בקורונה, לתזונה זו פוטנציאל לסייע במניעה ובטיפול במחלות רבות אחרות. כפי שנצפה כבר במחקרים רבים אחרים. מוזמנים לקרוא עוד על כך בסדרת הכתבות שלנו כוחה של התזונה.

Kim H, et al (2021). Plant-based diets, pescatarian diets and COVID-19 severity: a population-based case–control study in six countries BMJ Nutrition, Prevention & Health.

Hu J, et al  (2021). Review article: Probiotics, prebiotics and dietary approaches during COVID-19 pandemic. Trends in food science & technology.

Kalantar-Zadeh, K. , et al   (2020). Considering the Effects of Microbiome and Diet on SARS-CoV-2

Infection: Nanotechnology Roles. ACS nano.
Calder PC (2020). Nutrition, immunity and COVID-19. BMJ Nutrition, Prevention & Health

התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 9 ממוצע: 4

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך