מיקרוביום ותוספי מזון – כיצד תוספים משפיעים על חיידקי המעי?
הכתבה מתבססת על וובינר שהציגה איילת גור אריה, דיאטנית קלינית. עבודת המחקר שלה בתואר השני התמקדה בשינויים במיקרוביום של נפגעי חוט שדרה.
מה זה מיקרוביום
מיקרוביום זה אוסף המיקרואורגניזמים שחיים עלינו ובתוכנו, רובם חיידקים. יש לנו קהילת מיקרוביום בכל אזור בגוף שנחשף לסביבה החיצונית – בפה, בריאות, על העור, באיברי המין הנשיים והמיקרוביום של המעי – שהוא הגדול והמשפיע ביותר. המיקרוביום זה קהילה אדירה ומגוונת שמשפיעה על כל איבר ומצב בריאותי שיש לאדם.
מה קורה כשיש שיבוש במיקרוביום
במצב תקין תאי המעי בריאים וצמודים זה לזה, מעליהם שכבה עבה של מוקוזה ומעליה שכבה עבה של מיקרוביום. במצב שיש שיבוש של המיקרוביום ושינוי בהרכב שלו יש ירידה בחיידקים הטובים ביחס לחיידקים המזיקים, שכבת המוקוזה נאכלת, תאי המעי נפגעים והמרווחים בין תאי המעי גדלים. כאשר המרווחים בין תאי המעי גדלים נוצר מצב של מעי דליף. חומרים שלא אמורים לעבור דרך המרווחים מצליחים לחדור דרך המרווח ולהוביל לתגובה חיסונית ולעלייה בדלקת. מעי דליף יכול להוביל למגוון של תסמיני גסטרו כמו נפיחות, כאבי בטן, שלשולים ועצירויות וכן לעייפות כרונית. הדלקת הגבוהה הנלווית למעי הדליף יכולה להוביל למגוון מחלות דלקתיות כגון מחלות קרדיווסקולריות, מחלות אוטואימוניות, מחלות נוירולוגית, מחלות מפרקים ואף סרטן.
איזה גורמים במזון יכולים להוביל לשיבוש במיקרוביום
במזון מתועש, ובעיקר במזון מעובד ביתר, מוסיפים חומרים כגון צבעי מאכל, חומרים משמרים, מתחלבים, מייצבים, מסמיכים, מחזקי טעם, עמילנים מעובדים וחומרי טעם מלאכותיים. כל אלו תוספים שמטרתם בעיקר שיפור טעם ואורך חיי מדף – ליצור מזון יותר אטרקרטיבי ועמיד לצרכן, אך הם לא לטובת הבריאות שלו.
נתמקד בשלושה תוספי מזון שכיחים מאוד – מתחלבים, ממתיקים וצבעי מאכל.
מתחלבים
מתחלבים מוספים למגוון גדול מאוד של מזונות והם שומרים על מרקם אחיד של שתי פאזות כימיות כמו שמן ומים. ללא המתחלבים הפאזות הכימיות הללו היו נפרדות במוצרים כמו חמאת בוטנים, יוגורט, מיונז ורטבים.
המחקרים על מתחלבים, מיקרוביום ובריאות
במחקר שבדק דגמי מיקרוביום אנושיים שנשמרו בתנאים דומים לקחו 20 מתחלבים שונים במינון הנאכל בצורה רגילה ומדדו שינויים במיקרוביום ומדדי דלקת בכל יום. המתחלבים גרמו להשפעה מזיקה ומתמשכת על הרכב ותפקוד המיקרוביום וקידמו בצורה משמעותית את הדלקת במעי.
מתחלבים מפחיתים את המגוון המיקרוביאלי, פוגעים במוקוזה, מקדמים משמעותית חדירות מעי ודלקת במעי וצריכה גבוהה שלהם עלולה לגרום לדלקת מתמשכת.
במחקר נוסף, נמצא שצריכת מתחלבים קשורה לסיכון מוגבר לסרטן וצריכה גבוהה יותר של מתחלבים קשורה ספציפית לסרטן שד.
כדאי לקחת בחשבון שבמחקרים מתייחסים כל פעם למתחלב אחד בכל פעם ולתקופות מחקר קצרות. במציאות אוכלים הרבה סוגים ולאורך זמן ויכולה להיות לכך השפעה משמעותית.
גם בארגון (European Food Safety Authority) EFSA התחילו לראות את הראיות המצטברות בנושא של מתחלבים והוציאו הצהרה שמזהה מתחלבים כסיכון מתגבר.
לציטין – מתחלב יוצא דופן
לציטין הוא מתחלב שנמצא באופן טבעי בביצים ובסויה. מחקרים לא מראים שהוא פוגע במיקרוביום ובתאי המעי. עם זאת, חשוב לציין שאין לו כמות ברורה שבטוחה לצריכה יומית ולכן יש חשש משימוש נרחב מאוד בלציטין במזונות שונים בתור מתחלב עד כדי צריכה מופרזת שהשלכותיה לא ידועות.
המלצה לגבי צריכת מתחלבים
רצוי להפחית צריכת מתחלבים כמה שניתן. כדאי לזכור שהפרדת פאזות במזונות היא טבעית והיא תקינה ולא חייבים מתחלבים כדי להנות מהמוצר.
ממתיקים מלאכותיים
ממתיקים מלאכותיים, גם הם נמצאים במגוון רחב של מזונות. בעשרות השנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בצריכה של ממתיקים שונים ועוד ועוד ממתיקים מאושרים לשימוש. בין הממתיקים הנפוצים ישנם סכרין, אצסולפאם K, אספרטיים וסוכרלוז.
המחקרים על ממתיקים מלאכותיים ומיקרוביום
מחקרים מצביעים כל כך שממתיקים מלאכותיים פוגעים במגוון חיידקי המעי, פוגעים בשכבת המוקוזה ומגבירים את חדירות המעי, גורמים לביטוי מוגבר של רכיבים מעודדי-דלקתי. בריכוזים גבוהים יכולים לגרום להרס תאי המעי. אחת הבעיות היא שאנשים צורכים שילוב של ממתיקים שונים לאורך היום וההשפעה של השילוב בין ממתיקים שונים לא נחקרה עד כה.
כדאי לשים לב שבעקבות סימון המזון במדבקות האדומות חלה עלייה בשילוב של ממתיקים במוצרים במטרה להימנע מהמדבקה האדומה של כמות סוכר גבוהה.
סוכר קוקוס ופרי הנזיר – יוצאי דופן (?)
סוכר קוקוס ופרי הנזיר הם ממתיקים שאין מחקרים שמראים שהם מזיקים, עם זאת אלו ממתיקים די חדשים בשוק ולכן עדיין לא נחקרו באופן מספק.
המלצה לגבי צריכת ממתיקים
רצוי להימנע ממתיקים מלאכותיים ככל הניתן ובמידת הצורך להעדיף צריכה של ממתיקים טבעיים כגון מייפל, סילאן, דבש וסוכר בכמות מתונה.
צבעי מאכל
צריכת צבעי מאכל עלתה ב-500% ב-50 השנים האחרונות, ולא רק במוצרים המיועדים לילדים.
המחקרים על צבעי מאכל, המיקרוביום ובריאות
רוב צבעי המאכל מופקים מנפט. מחקרים מראים שהם גורמים לשינויים בהרכב חיידקי המעי, פגיעה במוקוזת המעי, מקדמים חדירות גבוהה של המעי, סביבה דלקתית ומחלות דלקתיות.
כמו כן, סקירה של 15 מחקרים הגיעה למסקנה שצריכה של צבעי מאכל מגבירה תסמיני היפראקטיביות בילדים ואפילו יש סימון לכך על חלק מאריזות המזון המכילות צבעי מאכל מלאכותיים.
צבעי מאכל טבעיים – האופציה המועדפת
צבעי מאכל טבעיים לחלוטין כמו גזר, סלק, פפריקה, כורכום ועוד, לא פוגעים במיקרוביום ומהווים אפשרות עדיפה בהחלט על פני צבעי מאכל מלאכותיים.
מסתמן שמתחלבים, ממתיקים מלאכותיים וצבעי מאכל מלאכותיים פוגעים במיקרוביום, משנים את ההרכב שלו, הם פוגעים במוקוזה של המעי, מעלים את חדירות המעי ומעלים דלקת. הם מובילים לפגיעה בבריאות ובצריכה כרונית כמו זו שמאפיינת את האוכלוסייה הרחבה זה יכול להוביל לתסמינים, דלקת כרונית ותחלואה. מחקרים מעידים על כך שהורדה שלהם מהתפריט מובילה לשיפור בתסמינים ובאיכות החיים. יש צורך בשיתוף פעולה הן מאנשי המקצוע וגופי הבריאות והן הצרכנים על מנת להוביל לשינוי בתעשיית המזון כדי להוציא את הרכיבים הללו מהמזון בדיוק כמו שנעשה בעבר עם שומן טראנס.
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
סוג הפחמימה כן קובע – על חשיבות מקור הפחמימות בתזונה בסוכרת
בהירות העדויות
