השפעתה של תזונה דלת שומן על תמותה מסרטן שד

מפגש הג’ורנל קלאב ה-27 של ארגון רופאים לתזונה התמקד במחקר שנמשך כ-20 שנים ובדק את ההשפעה של תזונה דלת שומן על הסיכון לתמותה מסרטן שד.

הציגה את המחקר לימור מרדי-טילבור, דיאטנית קלינית, מנהלת המחלקה לתזונה באסותא מרכזים רפואיים וממובילות פורום אונקולוגיה של עמותת עתיד. רוצה לקבל עדכון על המפגש הבא? נא להירשם כאן.

רקע

סרטן שד הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים, כ- ⅓ ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה הם מקרי סרטן שד. מרבית החולות בסרטן השד הן נשים מעל גיל 50 ונמצא כי גילוי מוקדם מפחית תמותה ומעלה את הסיכוי לריפוי ב-90%.

ישנם מספר סוגים של סרטן שד הנבדלים מבחינת ההשפעה של הורמונים מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון על ההתפתחות שלהם וכן מבחינת הנוכחות של חלבון בשם HER2 בגידול הסרטני. 

קיימת סברה שניתן למנוע כ-⅓ ממקרי סרטן השד בעזרת אורח חיים בריא הכולל תזונה בריאה, שמירה על משקל בטווח המומלץ ופעילות גופנית. 

השמנה מהווה גורם סיכון לסרטן שד לאחר המנופאוזה ובעיקר כשמדובר בסרטן שד חיובי להורמונים. ישנם מספר מסלולים דרכם השמנה עלולה לעודד תחלואה בסרטן השד:

כל התהליכים הללו עלולים לתרום לירידה באפופטוזיס (מוות טבעי של תאים) ועלייה בפרוליפרציה של תאים (התחלקות תאים) וכך לייצר תנאים שמאפשרים לתא הסרטני להתפתח.

במחקר שלפנינו בחנו התערבות באמצעות תזונה דלת שומן ועשירה בפירות ירקות ודגנים וסיכון לתחלואה בסרטן השד בקרב נשים אחרי גיל המעבר.

מה עשו במחקר

מחקר העוקבה Women's Health Initiative (WHI) Dietary Modification כלל 48,835 נשים לאחר המנופאוזה, גיל 50-79 ממרפאות בארה"ב. המשתתפות התחלקו לשתי קבוצות:

קבוצת ביקורת: כללה 29,294 נשים (60%) שצרכו דיאטה רגילה

קבוצת התערבות: כללה 19,541 נשים (40%) שצרכו דיאטה דלת שומן, עד 20% שומן. בנוסף הנשים קיבלו הנחיה להגביר צריכת ירקות ופירות (לפחות 5 מנות ליום) ודגנים (לפחות 6 מנות ליום). הנבדקות השתתפו בקבוצות תזונה ושינוי הרגלים, ייעוץ אישי עם דיאטנית, מפגש קבוצתי אחת לרבעון. 

כל המשתתפות מילאו יומני אכילה ושאלון תדירות צריכת מזון (FFQ) על מנת להעריך את התזונה של המשתתפות ולוודא שקבוצת ההתערבות מיישמת את התזונה לפי ההנחיות.

מה מצאו

על בסיס המחקר התפרסמו 3 מאמרים שבדקו תחלואה ותמותה מסרטן שד.

1. מאמר שפורסם ב-2006, מעקב של 8.1 שנים, בדק היארעות של סרטן שד על פי ממוגרפיה שעשו אחת לשנתיים. נמצא שהיה הבדל של כ-10% בצריכת שומן בין הקבוצות והייתה ירידה במשקל של כ-3 ק"ג בקבוצת ההתערבות. מבחינת היארעות סרטן שד – בקבוצת הביקורת היו 1042 מקרי סרטן שד, בקבוצת ההתערבות היו 675 מקרי סרטן שד. הבדל של 8% בין הקבוצות, לא מובהק (P=0.09).
2. מאמר שפורסם ב-2017,ומצא שבקבוצת ההתערבות התמותה הייתה נמוכה יותר מסרטן שד הן לאחר 8.5 שנים והן לאחר 16.1 שנים אך המגמה הייתה לא מובהקת.
   החוקרים בחנו גם את שיעורי התמותה בקרב הנשים שחלו מסרטן השד, שלא נבעה ישירות מהסרטן ומצאו שיעור נמוך יותר באופן מובהק בקרב הנשים מקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת. (HR=0.65, P=0.02 לאחר 8.5 שנים ו-HR=0.82, P=0.01 לאחר 16.1).
3. מאמר שפורסם ב-2020, מעקב מצטבר של 19.6 שנים, בדק תמותה מסרטן שד. 383 מקרי מוות מסרטן שד ו-1011 מקרי מוות לאחר סרטן שד. במחקר זה נמצאה ירידה מובהקת בתמותה מסרטן שד וכן בתמותה לאחר סרטן שד. 

ממצאים נוספים מהמאמר המאוחר יותר:

לקריאה נוספת על תזונה ומניעת סרטן שד – לחצו כאן

מגבלות המחקר

מסקנות והמלצות

החוקרים מסכמים שהיצמדות לדפוס תזונה דל שומן עם הגברת צריכת ירקות, פירות ודגנים עשויה להפחית את הסיכון לתמותה מסרטן שד בנשים בפוסט מנופאוזה. יש לציין שייתכן שהיתרון הבריאותי היה קשור להפחתת צריכת השומן הרווי ולאו דווקא צריכת השומן הכללית. למשל, במטה אנליזה שפורסמה ב-2017 שכללה 15 מחקרים פרוספקטיביים נמצא שלא היה הבדל בתמותה מסרטן שד או תמותה כללית כתלות בצריכת השומן הכללית, אך התמותה של הנשים שצרכו שומן רווי בכמות הגבוהה ביותר הייתה גבוהה יותר באופן מובהק מזו של נשים עם צריכת השומן הרווי הנמוכה ביותר. כמו כן, במחקר על היצמדות (adherence) לתזונה ים תיכונית ששמה דגש על צריכת שומן מסוג חומצה אולאית ואומגה 3 נמצא שאישה עם דפוס תזונה ים תיכונית לפני אבחנת המחלה – נמצאת בסבירות גבוהה לפרוגנוזה טובה יותר.

מזונות מהצומח יכולים לספק השפעה מגנה מפני סרטן השד וסוגי סרטן נוספים במספר אופנים, ביניהם:

👈🏽 סיבים תזונתיים מירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים – מסייעים להפחתת סטרס חמצוני, איזון רמות סוכר, תחושת שובע – איזון משקל,איזון רמות אסטרוגן, מניעת דלקתיות ואיזון והזנה של חיידקי  המעי.

👈🏽 צריכת ירקות ופירות (לפחות 400 גרם ביום) שמספקים פיטוכימיקלים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. משפיע על ירידה בחלוקת תאים לא מבוקרת, דלקתיות, חמצון דנ"א, סטרס חמצוני ועלייה במוות טבעי של תאים, תפקוד חיסוני ופעילות נוגדת חמצון.