סרטן השד

סרטן שד

מאת: כרם אביטל

כרם אביטל

מאת: כרם אביטל

כרם אביטל

סרטן שד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל – כשליש מכלל המקרים אצל נשים.
מלבד חשיבות בדיקות תקופתיות על מנת לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר, כדאי להכיר חמישה הרגלים שיכולים לסייע במניעה של סרטן השד ובמניעה של סוגי סרטן נוספים ו/או שיפור הבריאות.

אחד הגורמים העיקריים לסרטן השד הוא רמות גבוהות של אסטרוגן. כ-70% מכלל מקרי סרטן השד הם בעלי מאפיינים הורמונליים הקשורים לפעילות של קולטנים לאסטרוגן ובמידה פחותה גם לפרוגסטרון שעלולים במצבים מסוימים לעודד צמיחה של תאים סרטניים ברקמת השד. ההרגלים והגורמים המפורטים להלן קשורים במידה רבה למנגנונים המפחיתים את ההשפעה המזיקה שעלולה להיות לאסטרוגן ו/או מסייעים להורדת רמות האסטרוגן העודף.

1. מעבר לתזונה עשירה במזונות שלמים מהצומח והפחתה במזון מן החי ובפחמימות מעובדות

המחקר הקליני PREDIMED מצא כי לנשים שצרכו תזונה ים תיכונית בתוספת שמן זית היה סיכון נמוך בכמעט 70% לסרטן שד בהשוואה לקבוצת הביקורת. ישנם מנגנונים רבים שיכולים להסביר מדוע תזונה המבוססת בעיקר על מזון מהצומח יכולה לסייע במניעת סרטן השד (וסוגי סרטן נוספים). תזונה זו עשירה בסיבים תזונתיים, בפיטוכימיקלים כגון קרוטנואידים, פלבונואידים, סטרולים, פנולים ואינדולים הקשורים בהפחתת תהליכי דלקת ותהליכים סרטניים. הנה כמה דוגמאות:

  • מזונות עשירים בקרוטנואידים מקושרים לסיכון נמוך לגידולים אגרסיביים בשד.
  • הסיבים התזונתיים מסייעים לפעילות מעי תקינה ובהוצאה של אסטרוגן עודף דרך הצואה. בנוסף צריכה גבוהה של סיבים תזונתיים עשוייה להשפיע לטובה על הרכב המיקרוביום.
    קבוצת חומרים נוספת המצויה בצמחים ונחקרה הרבה היא האיזופלבונים ובמיוחד החומרים המכונים "פיטואסטרוגנים" המצויים בסויה ובמידה פחותה גם במזונות אחרים. פיטואסטרוגנים עשויים להיקשר לקולטנים של אסטרוגן ברקמות השד, אך הפעילות שלהם היא הרבה יותר חלשה והם למעשה מתחרים עם האסטרוגן (ובאופן זה מפחיתים את השפעת האסטרוגן האנדוגני). מומלץ לעיין בנייר העמדה המשותף של משרד הבריאות ועמותת עתיד בנוגע לסויה. לבסוף, תזונה עשירה במזונות שלמים מהצומח יכולה לסייע בשמירה על משקל תקין שקשור אף הוא לסיכון נמוך יותר לסרטן השד כמפורט להלן.

2. שמירה על משקל תקין

נראה כי עלייה במשקל במהלך החיים הבוגרים ורקמות שומן עודפות קשורות בסיכון גבוה יותר לסרטן שד לאחר מנופאוזה. הקשר בין השמנה לבין סרטן השד הוא מורכב למדי נמצא כי לנשים לאחר מנופאוזה במצב של השמנה יש רמות גבוהות יותר של אסטרוגן בהשוואה לנשים עם BMI בטווח התקין, ונראה כי בנשים לאחר מנופאוזה המקור העיקרי לאסטרוגן הוא רקמות השומן. בנוסף ישנו קשר בין הסינדרום המטבולי ועמידות לאינסולין לבין תהליכים סרטניים בכלל ובפרט בהקשר של סרטן שד רגיש להורמונים, עקב עליה ב-insulin-like growth factor-1 IGF-1 והפרשה מוגברת של חומצות שומן לדם.

3. ביצוע פעילות גופנית בינונית עד עצימה באופן קבוע

מטא אנליזה גדולה של ארגון ה-WCRF (World Cancer Research Fund) מצאה שביצוע פעילות גופנית קשורה בסיכון נמוך יותר לסרטן שד לפני ואחרי מנופאוזה. ככל הנראה גם עקב הפוטנציאל של פעילות גופנית לסייע בשמירה על משקל תקין, וגם גם דרך שיפור הרגישות לאינסולין, הורדה של רמות האסטרוגן וגם מנגנונים הקשורים למערכת החיסון.

4. הנקה (במידה שיש לך אפשרות)

לצד התועלת של הנקה עבור תינוקות, נמצא כי הנקה (בייחוד הנקה בלעדית) עשויה לסייע במניעת סרטן שד. ישנם כמה מנגנונים אפשריים: עיכוב חזרת הביוץ וכך הפחתת החשיפה לאסטרוגן ולהורמוני מין אחרים. בנוסף ההנקה מעודדת התמיינות תאית המפחיתה את הפוטנציאל של התאים להפוך לסרטניים.

5. שתיית מים

מחקר ישראלי חדש יחסית מצא שנשים שחלו בסרטן שד, נטו לשתות פחות מים לפני האבחנה ביחס לנשים לא חולות. נדרשים כמובן מחקרים נוספים כדי לאשש את הקשר, אך נראה ששתיית מים מסייעת להפחתת עצירות ולהפרשה מוגברת של אסטרוגן החוצה דרך מערכת העיכול. לקריאה נוספת וצפיה בג'ורנל קלאב שערכנו על המחקר

לקריאה על גורמי סיכון נוספים לסרטן השד ולסוגי סרטן אחרים

על הכותבת: כרם אביטל

תזונאית ודוקטורנטית לאפידמיולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, בעלת תואר ראשון במדעי התזונה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בבריאות הציבור מאוניברסיטת ת"א. כרם פעילה בתחום של קידום תזונה בריאה מבוססת צומח מעל 20 שנה, בדגש על הנגשת מידע אמין ומבוסס מחקרים לאנשי מקצוע ולציבור הרחב.
כרם אביטל

תזונה:

Toledo, E., et al. (2015). Mediterranean Diet and Invasive Breast Cancer Risk Among Women at High Cardiovascular Risk in the PREDIMED Trial: A Randomized Clinical Trial. JAMA internal medicine.

Hernáez, Á., & Estruch, R. (2019). The Mediterranean Diet and Cancer: What Do Human and Molecular Studies Have to Say about It? Nutrients.

Farvid, M. S., et al. (2020). Fiber consumption and breast cancer incidence: A systematic review and meta-analysis of prospective studies. Cancer.

Bakker, M. F., et al. (2016). Plasma carotenoids, vitamin C, tocopherols, and retinol and the risk of breast cancer in the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition cohort. The American journal of clinical nutrition.

פעילות גופנית ומשקל תקין:

Chan, D., et al. (2019). World Cancer Research Fund International: Continuous Update Project-systematic literature review and meta-analysis of observational cohort studies on physical activity, sedentary behavior, adiposity, and weight change and breast cancer risk. Cancer causes & control.

Chen, X., et al. (2019). Physical Activity and Risk of Breast Cancer: A Meta-Analysis of 38 Cohort Studies in 45 Study Reports. Value in health : the journal of the International Society for Pharmacoeconomics and Outcomes Research.

Argolo, D.F., et al. (2018). The Impact of Obesity on Breast Cancer. Curr Oncol Rep.

הנקה:

Unar-Munguía, M., et al. (2017). Breastfeeding Mode and Risk of Breast Cancer: A Dose-Response Meta-Analysis. Journal of human lactation

Scoccianti, C., et al. (2015). European Code against Cancer 4th Edition: Breastfeeding and cancer. Cancer epidemiology.

שתיית מים:

Keren, Y., et al (2020). Investigation of the Association between Drinking Water Habits and the Occurrence of Women Breast Cancer. International journal of environmental research and public health.

התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 11 ממוצע: 4.8

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך