תזונה ובריאות העיניים

תזונה ובריאות העיניים

חוש הראייה הוא אחד החושים החשובים של האדם והעיסוק בשמירה על בריאות העין הולך ועולה. לפי מגמות בתזונה לשנת 2024 של KHNI – Kerry Health and Nutrition Institute, בריאות העין היא בין 10 הטרנדים המובילים. עם זאת, רבים אינם מודעים להשפעה של תזונה על בריאות העין. צריכת רכיבי תזונה שנמצאו כעשויים לתרום לבריאות עיניים נוטה להיות נמוכה באוכלוסייה ולכן יש חשיבות להעלות מודעות לרכיבי תזונה אלו. הכתבה הבאה מבוססת על וובינר של גלית שניר, דיאטנית קלינית ויועצת לחברת 'הזרע', חברה לטיפוח, ייצור ושיווק של זרעי ירקות. בהרצאה הוצגו מחקרים על הקשר בין תזונה לבין שמירה על בריאות העין והפחתת סיכון להתפתחות מחלות הפוגעות בראייה בדגש על מחלת ניוון רשתי מקולרי תלוי גיל.

מחלות עיניים

מחלות כגון קטרקט, ניוון מקולרי גילי, גלאוקומה ורטינופתיה סוכרתית עלולות להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של החולה. מחלות אלו עלולות להוביל לפגיעה חמורה בפעילויות יומיומיות בסיסיות כגון קריאה ונהיגה ואף עלולות לגרום לדיכאון. מחלות אלו נוטות להיות נפוצות יותר בגילאים מבוגרים יותר לכן עם העליה בתוחלת החיים, השכיחות של מחלות עיניים הקשורות לגיל צפויה לעלות.

מחלת ניוון רשתי מקולרי תלוי גיל (AMD)

מחלת ניוון רשתי מקולרי תלוי גיל (AMD-Age Related Macular Degeneration) נחשבת לגורם מספר אחת בעולם המערבי לראייה ירודה במבוגרים ומהווה כיום את הגורם המוביל לעיוורון בישראל.

זוהי מחלת עיניים כרונית שנגרמת מפגיעה באזור המקולה במרכז הרשתית וכתוצאה מכך נפגעת חדות הראייה. המחלה עלולה להתפתח כבר החל מגיל 55 אך נפוצה יותר מגילאי 75 ומעלה – כ-30% מבני ה-75 ומעלה יאובחנו כסובלים מהמחלה.

תהליכי חמצון ודלקת מעורבים בהתהוות AMD. בתהליך ההזדקנות ישנם שינויים פיזיולוגיים ברמות הדלקת והעקה החמצונית. אלו בשילוב עם נטייה גנטית ותזונה והרגלי אורח חיים לא בריאים (כמו עישון) יכולים לתרום להתפתחות ולהתקדמות של AMD.

גורמי סיכון עיקריים ל-AMD

גורמי הסיכון להתפתחות המחלה כוללים גורמים שהם לא בשליטת האדם כגון גיל וגנטיקה אך גם גורמים שהם ברי שינוי כגון תזונה, חסרים ברכיבי תזונה ובוויטמינים, עישון והשמנה.

גורמי סיכון ל AMD
גורמי סיכון פוטנציאליים למחלת ניוון רשתי מקולרי, האיור על בסיס Rajanala 2023

ממצאי מחקרים שבדקו את הקשר בין תזונה לבין AMD ובריאות העיניים

במאמר סקירה נמצא שמחלת העיניים העיקרית שמושפעת מהתזונה היא AMD.

מספר מחקרים תצפיתיים הראו שדפוס תזונה ים תיכונית ותזונה עשירה במזונות צמחיים כמו ירקות, פירות ואגוזים קשורים לסיכון מופחת לפתח AMD ולהתקדמות המחלה למי שכבר פיתח אותה. כמו כן, באותה סקירה נמצא שלתזונה מערבית ולאינדקס גליקמי גבוה יש קשר לסיכון מוגבר להתקדמות המחלה.

נוגדי חמצון לטיפול ב-AMD

בהשוואה למרבית איברי הגוף, העין רגישה במיוחד לנזק חמצוני הנגרם כתוצאה מחשיפה לאור, לקרינה, לזיהומים סביבתיים, בנוסף לעין יש חילוף חומרים מהיר שגם הוא תורם לעקה חמצונית. אחת ההמלצות התזונתיות לאנשים עם AMD היא צריכת כמויות גדולות של נוגדי חמצון – חומרים טבעיים אשר מונעים או מעכבים תהליכי חמצון שמזיקים לתאי הגוף. המקור העיקרי לחומרים האלו הוא מזון מהצומח ובמיוחד ירקות ופירות בצבעים שונים ולכן מומלץ להקפיד על צריכת ירקות ופירות – לפחות 5 מנות ביום ורצוי להגיע ל-8 מנות ביום.

קרוטנואידים מקולריים – פיטוכימיקלים חשובים להגנה על העיניים

קרוטנואידים – בדגש על לוטאין וזאקסנטין חשובים להגנה על בריאות העין. לוטאין מפוזר בכל רחבי הרשתית והמקולה וזאקסנטין מצטברת במיוחד במרכז המקולה באזור החשוב לחדות הראייה ולראיית הצבעים. שניהם ביחד משמשים בתפקיד חשוב של סינון קרני האור הכחול שמזיק למרכז הראייה. עם הגיל ככל הנראה רמתם בעין יורדת באופן טבעי.
המנגנון המשוער לאופן הפעולה של לוטאין וזאקסנטין:

  • הפחתת עקה חמצונית בעין
  • סינון וספיגה של אור כחול מקרינה אולטרה סגולה מהשמש
  • הפיכת ממברנות תאי העין ליציבות יותר

יש עדויות אפידמיולוגיות לכך שכמות הפיגמנטים המקולריים קשורה באופן הפוך לשכיחות של ניוון מקולרי.

בניתוח נתונים ממחקרי מעקב של כ-40 שנים ממחקר האחיות בקרב נשים ומחקר עובדי מקצועות בריאות בקרב גברים נמצא שלמשתתפים שהיו בחמישון העליון מבחינת רמות לוטאין וזאקסנטין בבדיקות דם היו בסיכון נמוך ב-50% ל-AMD מתקדם בהשוואה לחמישון התחתון. קרוטנואידים נוספים היו קשורים אף הם לסיכון מופחת, אך בשיעור נמוך יותר.

סקירה על תזונה ותוספים של לוטאין וזאקסנטין הראתה יכולת שיפור מדדים במחלה ההתחלתית וייצוב התקדמות המחלה. תוספת לוטאין וזאקסנטין מקנה השפעה חיובית מוגברת באלו שצורכים פחות קרוטנואידים בתזונה ומול פלצבו. בנוסף, נמצאה גם השפעה על התקדמות קטרקט.

ממצאי מחקרים התערבותיים שבדקו את ההשפעה של תוספי תזונה על בריאות העיניים

מחקר ה-AREDS, מחקר התערבות רנדומלי מבוקר, כלל מעל ל-4000 איש בגילאי 50-85 בזמן מעקב של כ-5 שנים. המשתתפים בקבוצת הניסוי קיבלו פורמולה שמכילה נוגדי חמצון – ויטמין C, ויטמין E, נחושת, ואבץ. ב-AREDS 1 הפורמולה כללה גם בטא קרוטן. התוצאות הראשוניות הראו האטה של 25% בקצב התקדמות המחלה לאורך הניסוי. לאחר מכן בוצע מחקר נוסף, ה-AREDS 2 שבו החליפו את הבטא קרוטן ברכיבי תזונה אחרים ביניהם עם פוטנציאל לבריאות העין ביניהם הלוטאין והזאקסטאין. הסיבה להחלפה היתה העדויות לקשר בין צריכת בטא קרוטן בתוספים לבין היארעות סרטן ריאות אצל מעשנים. 

לאחר מחקר AREDS 2 נעשה מחקר נוסף שכלל 3882 מתוך משתתפי המחקר המאובחנים ב-AMD ועקבו אחריהם חמש שנים נוספות מ-2012 עד 2018. לאחר עשר שנות מעקב נבדקים מקבוצת ההתערבות שקיבלו את התוסף שהכיל לוטאין וזאקסנטין היו בסיכון נמוך בכ-20% להתקדמות של AMD בהשוואה לנבדקים שקיבלו את הפורמולה עם בטא קרוטן. יצוין שלא נמצא קשר במחקר ה-AREDS2 בין נטילת התוסף שהכיל לוטאין וזאקסנטין לבין סרטן ריאות בקרב מעשנים ולא מעשנים.

מקורות בתזונה ללוטאין ולזאקסנטין

נמצא כי הגברת צריכת לוטאין וזאקסנטין מגדילה את כמותם ברקמות כולל ברקמת העין. למרות שמציינים לוטאין וזאקסנטין ביחד, הם בד"כ לא מופיעים ביחד באותו מזון, פרט לתירס שכן מכיל את שניהם בכמות גבוהה. לוטאין נמצא בירקות ירוקים כמו קייל, תרד, ברוקולי ופטרוזיליה. זאקסנטין פחות נפוץ, בנוסף לתירס הוא נמצא גם במקורות נוספים מהצומח כמו: פלפל כתום, מנגו, מלון וגוג'י ברי.
כמו כל קבוצת הקרוטנואידים הם מסיסים בשומן וחימום, חיתוך ועיבוד דווקא מעלים את זמינותם.אין קצובה יומית מומלצת אולם על פי מחקרים הרמה הרצויה לצורך שמירה על בריאות העיניים היא 10 מ"ג לוטאין ו-2 מ"ג זאקסנטין.

חשוב לציין שישנם רכיבי תזונה חשובים נוספים לבריאות העין כגון ויטמין C, ויטמין E, אבץ וייתכן גם שומנים מסוג אומגה 3 וחומצות שומן חד בלתי רוויות. יש חשיבות לתשומת לב להרכב ולדפוס התזונה על מנת לשפר את צריכת המרכיבים שתורמים לבריאות העין. מומלץ לשים דגש מיוחד על צריכה מיטבית של רכיבי התזונה האלו באוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 75, שנמצאת בסיכון גבוה למחלה ושעל פי מחקרים מתאפיינת בצריכה תזונתית ירודה.

המלצות תזונה לבריאות העין והבריאות בכלל 

בהמלצות איגודים לבריאות העיניים שמים דגש על תזונה בריאה, עשירה בירקות ובפירות ומזונות אחרים מהצומח וכזו התומכת באיזון רמות הכולסטרול ולחץ הדם – שזו המלצה דומה מאד לזו שמומלצת על ידי מרבית ארגוני הבריאות. לדוגמה, פירמידת המזון לבריאות העיניים (מתוך סקירה בנושא שפורסמה ב-2023), דומה מאוד במסרים שלה לקשת המזון החדשה של משרד הבריאות. בשני המקרים הבסיס של התזונה הוא מזונות שלמים מהצומח: ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים – שאותם מומלץ לאכול באופן יומיומי, ואילו לגבי המזונות מהחי ההמלצה היא לצרוך בכמות קטנה יותר ובתדירות שבועית. ההבדל העיקרי בין ההמלצות הכלליות להמלצות לבריאות העיניים הוא בדגש הרב יותר על ירקות ירוקים וכתומים המכילים לוטאין וזאקסנטין שיש בפירמידה לבריאות העין. כנוגדי חמצון חזקים, לרכיבים אלו יכול להיות אפקט מיטיב גם במניעת מחלות לב וכלי דם ומחלות כרוניות נוספות. כך שנראה שהדגש שניתן על ירקות אלו עשוי להיטיב גם עם הבריאות הכללית ולא רק על בריאות העיניים. לאור צריכת הפירות והירקות הנמוכה בישראל – לפי נתוני הלמ"ס 60% מהאוכלוסייה בישראל צורכים פחות מ-3 מנות ירק ביום, נראה שלא ניתן להפריז בחשיבות שבהמלצה על הגדלת צריכת הירקות והפירות לנו ולמטופלים שלנו.

לקריאה נוספת על היתרונות בצריכה גבוהה של ירקות ופירות

סקירות כלליות בנושא תזונה ובריאות העין

Ramussen HM, Johnson EJ (2013). Nutrients for the aging eye. Clin Interv Aging. 

Rondanelli M, et al (2023). Diet and ideal food pyramid to prevent or support the treatment of diabetic retinopathy, age-related macular degeneration, and cataracts. Front Med.

Broadhead GK, et al (2015). Dietary modification and supplementation for the treatment of age-related macular degeneratuin. Nutrition Reviews.

מחקרי ה-AREDS

Age-Related Eye Disease Study Research Group (2001). A randomized, placebo-controlled, clinical trial of high-dose supplementation with vitamins C and E, beta carotene, and zinc for age-related macular degeneration and vision loss: AREDS report no. 8. Archives of ophthalmology.

Chew EY, et al (2013). Lutein + zeaxanthin and omega-3 fatty acids for age-related macular degeneration: the Age-Related Eye Disease Study 2 (AREDS2) randomized clinical trial. JAMA.

Chew EY, et al (2022). Long-term outcomes of adding lutein/zeaxanthin and omega 3 fatty acids to the AREDS supplements on age related macular degeneration progression: AREDS2 report 28. JAMA Opthamol.

מחקרי תצפית

Gastaldello A, et al (2022). Adherence to mediterranean-strle eating pattern and macular degeneration: a systemic review of observational studies. Nutrients.

Francisco SG, et al (2020). Dietary patterns, carbohydrates, and age-related eye diseases. Nutrients.

Wu J, et al (2016). Intakes of lutein, zeaxanthin, and other carotenoids and age-related macular degeneration during 2 decades of prospective follow-up. JAMA Opthamol.

לוטאין וזאקסנטין

Krinsky NI, et al (2003). Biologic mechanism of the protective role of lutein and zeaxanthin in the eye. Annu Rev Nutr.

Mrowicka M, et al (2022). Lutein and zexanthin and their roles in age-related macular degeneration – neurodegenerative disease. Nutrients.

הרגלי צריכת ירקות ופירות בישראל הסקר החברתי לשנת 2017, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: לוח 27 .בני 20 ומעלה, לפי הרגלי אכילה יומיים (ירקות, פירות ודגנים מלאים) ולפי תכונות נבחרות.

התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 8 ממוצע: 4

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך