תזונה ים תיכונית, מדדי דלקת והרכב מיקרוביום בקרוהן

מפגש הג’ורנל קלאב ה-42 של ארגון רופאים לתזונה התמקד במחקר עוקבה פרוספקטיבי שבחן את הקשר בין תזונה ים תיכונית, מהלך מחלה, מדדי דלקת והרכב מיקרוביום ומטבוליטים במטופלים עם מחלת קרוהן.

הציגה את המאמר ד"ר ליהי גודני, דיאטנית וחוקרת תזונה ומיקרוביום, המערך לגסטרואנטרולוגיה והיחידה לתזונה, המרכז הרפואי רבין. רוצה לקבל עדכון על המפגש הבא? נא להירשם כאן.

רקע

מחלות מעי דלקתיות

מחלות מעי דלקתיות, קרוהן וקוליטיס כיבית, הן מחלות כרוניות ומורכבות, (מולטיפקטוריאליות), הפוגעות במערכת העיכול ולפעמים גם באיברים ובמערכות נוספות. הן מתאפיינות בתגובה בלתי מבוקרת של מערכת החיסון כלפי גורמים סביבתיים (דלקת). האטיולוגיה של מחלות מעי דלקתיות אינה ברורה לחלוטין אך ידוע כי קיים מרכיב גנטי ומרכיב סביבתי, כאשר המרכיב הסביבתי הוא משמעותי יותר וכולל בתוכו גם את התזונה וגם את המיקרוביום של מערכת העיכול (הרכב המיקרואורגניזמים במעי).

מחלות מעי דלקתיות ותזונה

בעבר סברו כי  תזונה אינה משפיעה על הדלקת ועל מהלך המחלה אך מחקרים עדכניים ערערו על תפישה זו והדגימו את החשיבות של תזונה והקשר שלה למחלה. לפי ארגון הקרוהן והקוליטיס האירופאי (ECCO), גישות תזונתיות שונות עשויות להפחית את הדלקת, לתרום להשראה ולשימור של הפוגה (רמיסיה), וכן קשורות בהפחתת סיכון לסיבוכים ולתחלואה נלווית. 

מחלות מעי דלקתיות ותזונה ים תיכונית

התזונה הים תיכונית היא אחת האסטרטגיות התזונתיות הנחקרות ביותר בתחום מחלות המעי הדלקתיות. תזונה זו מבוססת בעיקר על מזונות מהצומח עם דגש על ירקות, פירות, שמן זית, אגוזים וזרעים, דגנים וקטניות, במקביל לצריכה מוגבלת של מזונות מהחי וצריכה נמוכה של מזונות ומשקאות אולטרה-מעובדים. נמצא שיש קשר בין תזונה ים תיכונית לבין סיכון מופחת לתחלואה במחלות מעי דלקתיות ובעיקר קרוהן. כמו כן, נמצא כי תזונה ים תיכונית עשויה להפחית מדדי דלקת במחלה פעילה ולסייע בשימור מדדי דלקת נמוכים במטופלים בהפוגה. עוד נמצא כי לתזונה זו השפעות מיטיבות גם בהיבטים נוספים כמו שיפור באיכות החיים, שיפור מדדים מטבוליים ושיפור בהרכב המיקרוביום.

במחקר שלפנינו נבחן הקשר בין היענות לתזונה ים תיכונית לבין מהלך המחלה בקרב מטופלים עם אבחנה חדשה של קרוהן, לרבות מדדי דלקת, הרכב המיקרוביום ומטבוליטים, וכן פותח כלי ייעודי להערכת היענות לתזונה ים תיכונית המתמקד בגורמים תזונתיים המשפיעים על המיקרוביום.

מה עשו במחקר

מחקר עוקבה-פרוספקטיבי שכלל 271 מטופלים שנאספו עליהם נתונים בין השנים 2013-2024 ובוצע בבתי החולים איכילוב ובילינסון. הנבדקים טופלו על ידי צוות רב תחומי שכלל גסטרואנטרולוגים, כירורגים, אחות ודיאטנים וקיבלו את הטיפול המתאים למצבם כולל ייעוצים תזונתיים כחלק מהצוות הרב תחומי. הייעוץ התזונתי התבסס על המלצות התזונה הים תיכונית.

הנבדקים סווגו ל-2 קבוצות בהתאם לדרגת מורכבות המחלה:

1. מטופלים עם מחלה מסובכת – שהתאפיינה באשפוזים, ניתוחים, שימוש ממושך בסטרואידים, צורך במספר טיפולים ביולוגיים, מחלה פריאנלית מסובכת והתקדמות בפנוטיפ המחלה.
2. מטופלים עם מחלה לא מסובכת.

מדדים שנלקחו

בתחילת המחקר ולאורך תקופת המעקב (כל חצי שנה) נאספו מספר מדדים:

מדד ה-IBDMED חושב על סמך שאלוני ה-FFQ. בדומה לכלים אחרים, צריכה של מזונות כמו ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים, יוגורט ודגים תרמה לניקוד חיובי, בעוד שצריכה גבוהה של מזונות כמו בשר אדום ומזון אולטרה מעובד הפחיתה את הציון.

ייחודו של המדד הוא בדגש שניתן לגיוון בתזונה, (לדוגמה צריכה של פירות וירקות בצבעים שונים), וצריכה של מזונות מותססים. בנוסף תפוחי אדמה ובטטה התווספו לקבוצת הדגנים המלאים, לאור עבודות קודמות שהראו שצריכה גבוהה שלהם קשורה לשכיחות גבוהה יותר של חיידקים יצרני בוטיראט (מטבוליט הקשור בשיפור במדדי בריאות שונים). כמו כן, ניתנה התייחסות למזונות מעובדים כולל מזונות עם ממתיקים מלאכותיים לאור עדויות להשפעה שלילית שלהם על המיקרוביום.

במקביל חושבו גם שני מדדים מתוקפים ה-MEDAS הספרדי וה-IMEDAS הישראלי.

מה מצאו

אוכלוסיית המחקר

המחקר כלל 271 נבדקים, בגיל חציוני של 27, BMI חציוני 22, 48% נשים. רוב המטופלים היו עם מחלה באיליום ועם סיווג מחלה שנקרא פנוטיפ עיקרי דלקתי, המתאפיין במחלה פחות מסובכת בשלב האבחנה. מתוך כלל הנבדקים, עבור מרבית המשתתפים (215) נאספו נתונים לאורך זמן (זמן מעקב חציוני: שנתיים). רוב הנבדקים טופלו בטיפולים ביולוגיים, בעיקר אנטי TNF-ɑ. כמחצית מהנבדקים (51%) חוו סיבוך של המחלה כגון אשפוז או ניתוח בעוד ש-49% לא חוו סיבוך במשך לפחות שנה ממועד האבחנה.

הרגלי תזונה

בתחילת המחקר, התקבל ציון 8 עבור מדדי ה-IMEDAS וה-IBDMED – ציון בינוני, אך גבוה יותר מזה שתואר בארצות הברית. הצריכה הממוצעת הייתה של 3 מנות ירק ביום, 1 מנת פרי ביום וצריכה יחסית נמוכה של דגנים מלאים, קטניות ואגוזים. במקביל נצפתה צריכה עודפת של מזונות פחות מומלצים: כ-0.8 מנות ליום של ממתקים וכחצי מנה ליום של בשר אדום ומעובד.

היענות לתזונה ים תיכונית והקשר למהלך המחלה

היענות גבוהה יותר לתזונה ים תיכונית נמצאה בקשר הפוך לפעילות המחלה, למדדי דלקת ולדיסביוזיס. כמו כן, נמצאה היענות גבוהה יותר לתזונה ים תיכונית במטופלים עם המחלה הלא מסובכת לעומת מטופלים עם המחלה המסובכת.

בבחינה של נבדקים עם לפחות ארבע מדידות במהלך המחקר, נמצא שמטופלים עם מחלה לא מסובכת שומרים על היענות גבוהה יותר לאורך זמן מאשר מטופלים עם מחלה מסובכת. כמו כן, ככל שההיענות עלתה, כך נצפתה ירידה במדדים דלקתיים וקליניים.

ייעוץ תזונתי והיענות לתזונה ים תיכונית

ייעוץ תזונתי במרפאה שיפר לאורך זמן את ההיענות לתזונה ים תיכונית, במטופלים משתי הקבוצות. דבר המדגיש את החשיבות של מעורבות של דיאטנים בתהליך.

מזונות ספציפיים בתזונה הים תיכונית והקשר שלהם למדדי מחלה

צריכה גבוהה של המזונות המומלצים בתזונה ים תיכונית נמצאה קשורה לרמות נמוכות יותר של מדדי דלקת, מדדים קליניים ודיסביוזיס, בעוד שהמזונות הלא מומלצים היו קשורים ברמות גבוהות יותר של מדדי דלקת ודיסביוזיס. הקשר החזק ביותר היה למדד של דיסביוזיס. 

עוד נמצא שהמזונות המומלצים כמו פירות וירקות בצבעים שונים, זרעים ואגוזים היו קשורים לרמות גבוהות יותר של חיידקים שנחשבים מועילים, יצרני בוטיראט כמו Faecalibacterium וברמות נמוכות יותר של חיידקים פתוגניים כמו E. coli.

מטבוליטים

נמצא קשר שלילי בין הציון ב-IBDMED לבין מטבוליטים שהיו קשורים באופן חיובי למדד הדלקת קלפרוטקטין בצואה. בנוסף, זוהו שלושה קלסטרים של מטבוליטים שנבדלו במידת ההיענות לתזונה הים־תיכונית: האחד אופייני להיענות גבוהה וכלל תרכובות ממקור צמחי וחומרים מטבוליים מיטיבים; השני נקשר לצריכה גבוהה של מזון אולטרה־מעובד וכלל תרכובות תעשייתיות כמו מחזקי טעם ומווסתי חומציות; והשלישי אפיין היענות נמוכה וכלל מטבוליטים של שומנים ושל טריפטופן וכן מלחי מרה מסוימים.

לסיכום

במחקר נמצא שבקרב נבדקים עם אבחנה חדשה של קרוהן היענות גבוהה לתזונה ים תיכונית – כפי שנמדד על ידי מדד ה-IBDMED קשורה במספר יתרונות: מחלה פחות מסובכת, מדדים קליניים ודלקתיים נמוכים יותר, וכן בהרכב מיקרוביום שמתאפיין ביותר מיקרואורגניזמים מועילים ובפחות פתוגנים לצד הרכב מטבוליטים מיטיב יותר. בימים אלו נערך ניסוי קליני מבוקר הבודק את הממצאים האלו.

להעמקה נוספת ולדיון בחוזקות ובחולשות המחקר, מומלץ לצפות בהרצאה המלאה👆