המלצות תזונתיות בעולם – לאן נושבת הרוח?
מאת: רוני חסון
מדינות ברחבי העולם מפרסמות מעת לעת הנחיות תזונתיות לציבור על מנת להדריך את האוכלוסייה מהו דפוס התזונה המומלץ שיועיל לבריאותה ויסייע במניעת מחלות.
בחינת ההנחיות התזונתיות העדכניות של מדינות שונות, מראה שמרבית המדינות מכוונות לתזונה המבוססת בעיקר על מזון מהצומח.
ישראל – קשת המזון ברוח התזונה הים תיכונית
ההנחיות הלאומיות של משרד הבריאות הישראלי המקודמות בשנים האחרונות נכתבו לאור התזונה הים תיכונית.
משרד הבריאות מדגיש את יתרונותיה הבריאותיים של התזונה הים תיכונית אך מעניין לגלות שמודגשים גם יתרונות נוספים לתזונה זו: יתרונות כלכליים, סביבתיים, וחברתיים-תרבותיים.
עקרונות המפתח בהמלצות התזונה הלאומיות הם:
תפריט עשיר במזונות מגוונים מהצומח.
ההמלצות התזונתיות החדשות משרד הבריאות הישראלי, 2020
מזון שלא עבר עיבוד או מזון שעבר עיבוד מינימלי.
שימוש מועט בשמנים, מלח וסוכר לתיבול ולהכנת המזון.
להעדיף הכנה עצמית של מזון מרכיבים גולמיים על פני מזון מוכן מראש או מזון אולטרה-מעובד.
משרד הבריאות גם החליף את פירמידת המזון הישנה ב"קשת המזון". הקשת מחולקת לפי תדירויות צריכה וניתן לראות גם שם את הדגש הרב על מזונות מהצומח המככבים בקשתות שמהן מומלץ לצרוך באופן יומיומי.
ה-NNR 2023 – ההמלצות התזונתיות הנורדיות
בשנת 2023 פרסמה המועצה הנורדית, גוף המאחד את המדינות הנורדיות: דנמרק, פינלנד, איסלנד, נורבגיה ושוודיה, מסמך עדכני של המלצות תזונה ואורח חיים. לראשונה שולבו בו באופן מקיף שיקולי בריאות ושיקולי קיימוּת סביבתית, והוא קבע קווים מנחים להרכב תזונה שמקדמת את בריאות האדם ומפחיתה את ההשפעה הסביבתית. המסמך שימש מקור השראה מרכזי לעדכוני הנחיות במדינות נוספות באירופה.
המלצות אירופיות ברוח דומה
בהמשך למסמך הנורדי, בשנים האחרונות פרסמו שורה של מדינות, בהן בלגיה, שוודיה, פינלנד, שווייץ, אוסטריה, גרמניה ונורבגיה עדכוני הנחיות תזונה ברוח דומה. אף שיש ביניהן הבדלים קלים בכמויות ובדגשים, עיקרי ההמלצות חוזרים על עצמם: להרבות בירקות, פירות, פירות יער, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים; להפחית בשר אדום ומעובד, ולעיתים גם עוף; לבחור מקורות חלבון מהצומח ומוצרי חלב או חלופות צמחיות מועשרות; להעדיף דגים בכמות מתונה, מים כמשקה עיקרי ומזון כמה שפחות מעובד. התמונה הכוללת היא של תזונה המבוססת בעיקר על מזונות שלמים מהצומח, עם צריכה מוגבלת של מזונות מהחי כמפתח לבריאות ולשמירה על הסביבה.
קנדה – המחשה ויזואלית נהדרת לתזונה בריאה
הנחיות התזונה הקנדיות עודכנו ב-2019, והן נחשבות לאחת הדוגמאות הבולטות להמלצות פשוטות וברורות להבנה, בין היתר בזכות ההמחשה הוויזואלית של “צלחת קנדה”, שמציגה את הפרופורציות המומלצות של קבוצות המזון. ההנחיות ממליצות לצרוך באופן קבוע ירקות, פירות, דגנים מלאים ומזונות עשירים בחלבון, ובתוך קבוצת החלבון, לבחור לעיתים קרובות יותר במקורות מהצומח. ספציפית לגבי מקורות לחלבון מהצומח הם כותבים כך:
"בחרו מזונות עשירים בחלבון מהצומח לעיתים קרובות יותר. מאכלים מן הצומח המכילים חלבון יכולים לספק יותר סיבים תזונתיים ופחות שומן רווי לעומת מאכלים אחרים העשירים בחלבון. בחירה כזו יכולה להועיל לבריאות הלב שלכם".
הנחיות התזונה הקנדיות 2019
ניתן לראות בהמחשה הוויזואלית שהם יישמו את האמירה הזו. שימו לב שכל המזונות מהחי (כולל בשר, ביצים ומוצרי חלב) מהווים רק חלק מקבוצת החלבון לצד מקורות לחלבון מהצומח כולל קטניות, טופו אגוזים וזרעים. יתר הצלחת היא כמובן מהצומח.
ארצות הברית – תזונה בריאה לכל שלבי החיים
בארה״ב מתפרסמות הנחיות תזונתיות לאומיות כל חמש שנים על ידי משרד החקלאות ומשרד הבריאות בארצות הברית. ההנחיות לשנים 2020-2025 מדגישות דפוסי תזונה בריאים לאורך כל מעגל החיים, מלידה ועד גיל מבוגר, עם התאמות אישיות לצרכים ולהעדפות. ההמלצות כוללות צריכה יומיומית של ירקות, פירות, דגנים (לפחות מחציתם מלאים), חלב או משקאות מהצומח מועשרים בסידן, חלבון ממקורות מגוונים (קטניות, אגוזים, זרעים, דגים, בשר רזה ועוף) ושמנים בריאים. לפי המסמך מומלץ לצמצם בצריכת בשר אדום ומעובד ולהעדיף מקורות חלבון בריאים יותר כחלק מדפוס תזונה כולל. לפי ההנחיות מומלץ להגביל סוכר מוסף לעד 10% מהקלוריות ליום, שומן רווי עד 10%, ונתרן עד 2,300 מ״ג ביום.
בריטניה – קטניות כחלופה לבשר
ההנחיות הבריטיות העדכניות (Eatwell Guide, 2016) הן מהראשונות בעולם המערבי שהציבו את הקטניות בראש רשימת מקורות החלבון המומלצים, לפני בשר, עוף ודגים, והדגישו את היותן אלטרנטיבה טובה לבשר: הקטניות דלות בשומן, עשירות בסיבים תזונתיים, בחלבון, בוויטמינים ובמינרלים. לצד זאת, ההנחיות ממליצות לבחור בדגנים מלאים, לצרוך כמות קטנה של שומנים ולהעדיף שומנים בלתי רוויים, וכן מזכירות מוצרי סויה מועשרים כחלופה למוצרי חלב. כבר אז שיקפו ההמלצות מגמה שבשנים שלאחר מכן הפכה לנפוצה במדינות נוספות – העדפת מקורות לחלבון מהצומח כחלק מתזונה בריאה ומאוזנת.
ארגון הבריאות העולמי סניף אירופה
נייר עמדה מאיר עינים של ארגון הבריאות העולמי סניף אירופה (בו חברה גם ישראל) שפורסם בסוף 2021 מסכם בצורה תמציתית את הפוטנציאל המיטיב של תזונה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח וממליץ לאוכלוסייה האירופית לעבור לתזונה המבוססת בעיקרה על מזונות שלמים מהצומח.
"בתכלול כל ההשפעות החיוביות שיש לדפוסי תזונה מבוססי צומח, כולל ההגנה שהן מציעות מפני תמותה בטרם עת, נראה כי יש ראיות חזקות להנחיות בריאות הציבור לדפוסי תזונה מבוססי צומח כדרך למניעה ולבקרה על מחלות כרוניות."
ניתן לקרוא את הסיכום שכתבנו על המסמך של ה- WHO או את המסמך המלא כאן.
דו״ח EAT-Lancet
בשנת 2019 פרסמה ועדת המומחים של EAT-Lancet את הדו״ח המקיף שלה על “תזונה פלנטרית” (The Planetary Health Diet), דפוס תזונה שנועד לקדם את בריאות האדם לצד שמירה על הסביבה. הוועדה הורכבה מעשרות חוקרים מובילים מ־16 מדינות, ממגוון תחומי ידע: תזונה, בריאות הציבור, חקלאות, מדעי הסביבה, מדעי המזון וכלכלה. הועדה פעלה בשיתוף בין יוזמת EAT (ארגון בינלאומי לשינוי מערכות מזון) לבין כתב העת המוביל The Lancet. גם ההמלצות הללו מכוונות לתזונה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח, עם צריכה גבוהה של ירקות, פירות, קטניות, אגוזים, זרעים ודגנים מלאים; צריכה מתונה של מוצרי חלב, עוף ודגים; וצריכה נמוכה מאוד של בשר אדום, בשר מעובד, סוכר מוסף ודגנים מעובדים. הדו״ח מציע טווחי צריכה כמותיים לכל קבוצת מזון, הניתנים להתאמה להקשרים תרבותיים ולזמינות מקומית, ומדגיש שהמעבר לתבנית זו עשוי להפחית תחלואה כרונית ותמותה בטרם עת, תוך שמירה על גבולות פלנטריים של ייצור המזון.
לסיכום, סקירה של המלצות התזונה בעשור האחרון, מישראל דרך מדינות אירופה, צפון אמריקה ויוזמות בינלאומיות מציירת תמונה אחידה למדי – מזונות שלמים מהצומח הם הבסיס המומלץ לתזונה בריאה לאדם ולסביבה. ההמלצות, אף שנוסחו בהקשרים תרבותיים שונים ובזמנים שונים, חוזרות על אותם עקרונות: להגדיל צריכת ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים; לצמצם בשר אדום ומעובד ולעיתים גם עוף; לבחור מקורות שומן בלתי רווי על פני שומן רווי; להגביל סוכר מוסף, מלח ומזון אולטרה־מעובד; ולהעדיף מים כמשקה עיקרי. המגמה הזו משקפת את הצטברות הראיות המדעיות על הקשר בין תזונה מבוססת צומח לבין בריאות הלב, מניעת סרטן, שמירה על משקל תקין והפחתת הסיכון למחלות כרוניות, וגם את ההכרה בצורך הדחוף להפחית את ההשפעה הסביבתית של מערכת המזון.
על הכותבת: רוני חסון
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
