ארגון הבריאות העולמי מסכם את הידע העדכני הקיים בנושא תזונה מבוססת צומח

ארגון הבריאות העולמי מעודד הנחיה למעבר לדפוסי תזונה המבוססים על מזונות שלמים מהצומח

מאת: רוני חסון

סניף אירופה של ארגון הבריאות העולמי (בו חברה גם ישראל) פרסם בדצמבר 2021 נייר עמדה מאיר עיניים בנוגע לדפוסי תזונה מבוססי צומח. המסמך מסכם בצורה תמציתית את הפוטנציאל המיטיב של תזונה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח, ובמקביל מזהיר מפני הבעייתיות שבמזונות אולטרה מעובדים (Ultra processed foods) מהצומח. זוהי למעשה סקירה של הידע המחקרי הקיים בתחום, ונשענת על 36 מחקרים העוסקים בנושא מזוויות שונות. ארגון הבריאות העולמי אמנם מעודד כחלק מההמלצות התזונתיות שלו תזונה המתבססת בעיקר על מזונות מהצומח כבר הרבה שנים, אך זו הפעם הראשונה שיש מסמך המוקדש כולו להשפעות של תזונה בריאה מבוססת צומח. בכך מצטרף הארגון לארגוני בריאות רבים אחרים המתייחסים ישירות לנושא כגון האקדמיה לתזונה ודיאטה ואירגון הדיאטנים הבריטי.

ארגון הבריאות העולמי סניף אירופה מעודד הנחיה למעבר לדפוסי תזונה המבוססים על מזונות שלמים מהצומח

מה במסמך?

הפוטנציאל של תזונה בריאה מבוססת צומח לסייע במניעת שלושה מתוך ארבעת גורמי התמותה המובילים באירופה וגם בישראל: מחלות לב, סרטן וסוכרת (גורם התמותה הרביעי הוא מחלות ריאה כרוניות). הכותבים מסכמים כי: "בתכלול כל ההשפעות החיוביות שיש לדפוסי תזונה מבוססי צומח, כולל ההגנה שהן מציעות מפני תמותה בטרם עת, נראה כי ישנן ראיות חזקות להנחיות בריאות הציבור לדפוסי תזונה מבוססי צומח כדרך למניעה ובקרה על מחלות כרוניות."

במסמך מוזכרים גם יתרונות נוספים לתזונה מבוססת צומח: מדובר במזונות שלרוב פולטים פחות גזי חממה, פוגעים פחות במגוון ביולוגי ודורשים פחות שטחי גידול. בנוסף הכותבים מציינים שמעבר לתזונה בריאה מבוססת צומח יכול להיות מתורגם להפחתה בעלויות הטיפול במחלות ומציינים שב- 2020 הוערך נטל כלכלי של 240 מיליון יורו עקב התחלואה הנגרמת מצריכת בשר מעובד ובשר אדום.

הכותבים מזהירים מצריכה עודפת של מזונות אולטרה מעובדים מהצומח בדגש על תחליפי בשר מעובדים או מזונות שנאכלים מחוץ לבית. הם מציינים שאין מספיק מידע על המזונות האלו ושהם עלולים להכיל כמויות עודפות של מלח. סוגיית עודף המלח היא משמעותית לבריאות הציבור על רקע המצב הנוכחי של צריכת מלח גבוהה מההמלצות.

החוקרים מתייחסים לאפשרות לחסרים תזונתיים ספציפיים בתזונה מבוססת צומח, ומציינים שבמקרה של הימנעות מוחלטת ממזונות מן החי (טבעונות) חשוב שבעתיים לתכנן היטב את התזונה, ובמידת הצורך לצרוך תוספי תזונה או מזונות מועשרים.

המלצות לאוכלוסייה

ההמלצה של המסמך למרבית האוכלוסייה היא לעבור לתזונה ששמה את המזונות מהצומח במרכז תוך הפחתה הדרגתית בבשר בקר ועוף ולאו דווקא לכוון להוצאה מוחלטת של מזונות מהחי מהתפריט. גישה כזו מאפשרת גם התאמה תרבותית ודתית שבהחלט רלוונטית גם פה בישראל. גם הפחתה חלקית עשויה להועיל לבריאות. המסמך מתייחס גם לאלו המעדיפים להוציא חלק או את כל המזונות מן החי מהתפריט ומציין שתזונה מתוכננת כהלכה המבוססת על מזונות בריאים מהצומח יכולה לספק את כל המיקרונוטריינטים (ויטמינים ומינרלים).

הארגון מדגיש שללא קשר לדפוס התזונה מבוססת צומח שאתם שוקלים לעבור אליו מומלץ להעדיף מזונות לא מעובדים או בעיבוד מינימלי על מזונות מעובדים, לדוגמה: דגנים מלאים על מעובדים; פירות שלמים על פני מיצי פירות; שמן זית על פני מרגרינה או שמן קוקוס; מים, קפה ותה על פני משקאות ממותקים.

יו"ר ארגון הבריאות העולמי, ד"ר תאודרוס אדהנום גברה-יסוס, קורא למעבר לתזונה מבוססת צומח למען בריאות האדם וכדור הארץ, במהלך כנס האו"ם בנושא האקלים COP28 שהתקיים בדובאי בדצמבר 2023.

על הכותבת: רוני חסון

תזונאית ומקדמת בריאות, בעלת תואר ראשון ותואר שני במדעי התזונה מהאוניברסיטה העברית. מנכ"לית ארגון רופאים לתזונה וממקימות העמותה. בתפקידים קודמים ב'ג'וינט-אשלים' עסקה בהובלת פרויקטים ארציים וקהילתיים בנושא אורח חיים בריא בקרב קהלי יעד מגוונים: אנשי מקצוע מתחומים שונים, הורים, בני נוער וילדים בשיתוף פעולה עם ארגונים וגופים רבים כמו: אגף התזונה במשרד הבריאות, משרד החינוך, תכנית אפשריבריא, התכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון – 360, רשויות מקומיות, בית הספר למדעי התזונה באוניברסיטה העברית ועוד.

על הכותבת – רוני חסון

תזונאית ומקדמת בריאות, בעלת תואר ראשון ותואר שני במדעי התזונה מהאוניברסיטה העברית. מנכ"לית ארגון רופאים לתזונה וממקימות העמותה. בתפקידים קודמים ב'ג'וינט-אשלים' עסקה בהובלת פרויקטים ארציים וקהילתיים בנושא אורח חיים בריא בקרב קהלי יעד מגוונים: אנשי מקצוע מתחומים שונים, הורים, בני נוער וילדים בשיתוף פעולה עם ארגונים וגופים רבים כמו: אגף התזונה במשרד הבריאות, משרד החינוך, תכנית אפשריבריא, התכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון – 360, רשויות מקומיות, בית הספר למדעי התזונה באוניברסיטה העברית ועוד.
רוני חסון דיאטנית קלינית
התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 23 ממוצע: 4.4

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך