פירות וסוכרת, על מה המהומה?

ארגוני הבריאות ממליצים באופן עקבי על צריכה יומיומית של פירות (כחלק מצריכה כוללת של 5-8 מנות ירק ופרי ליום).
למרות זאת, ישנה הנחה מושרשת בציבור, כי כיוון שפירות מכילים סוכר יש להימנע מאכילתם או להגביל את הצריכה שלהם, בעיקר בקרב סוכרתיים וטרום סוכרתיים. זאת על אף שגם ארגון הסוכרת האמריקאי – ADA ממליץ לסוכרתיים באופן עקבי להגביר את צריכת הירקות והפירות שלהם. בואו ננסה להבין יחד מה מקור המהומה.

פירות – מקור חשוב לנוגדי חמצון ולסיבים תזונתיים

ההנחיות הלאומיות של משרד הבריאות הישראלי התפרסמו בשנה שעברה ונכתבו לאור התזונה הים תיכונית.
פירות עשירים באופן טבעי בויטמינים, חלקם מכילים גם מינרלים בכמות בלתי מבוטלת, ובעיקר מכילים נוגדי חמצון דוגמת פוליפנולים ואנטי-אוקסידנטים שונים. לנוגדי חמצון יכולת לפעול בשורה ארוכה של מנגנונים בגוף האדם ולסייע בהפחתת סמני דלקת ובשיפור גמישות כלי הדם ותפקוד האנדותל. הן בשל תכולת המים הגבוהה והן בשל הסיבים התזונתיים, מדובר במזונות בעלי צפיפות קלורית נמוכה כפי שהוסבר בפוסט קודם בנושא סיבים תזונתיים.

צריכת פירות ומניעת סוכרת ואיזון רמות הסוכר – מחקרי תצפית ומחקרים קליניים

מספר מטאנליזות של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים הראו כי צריכה גבוהה של פירות שלמים קשורה באופן מובהק עם סיכון נמוך יותר לסוכרת סוג 2 (בהשוואה לצריכה נמוכה של פירות). תוצאות שלושת מחקרי מקצועות הבריאות בארה"ב (מחקרי הרופאים והאחיות) אף הראו קשר בין צריכה של פירות שלמים מסויימים לבין הפחתה מובהקת בסיכון לסוכרת, כשהפירות אשר הראו את ההפחתה גבוהה ביותר לסיכון לסוכרת מסוג 2 היו אוכמניות, ענבים ותפוחי עץ (העובדה שענבים נכללים ברשימה זו מעניינת במיוחד, היות שמדובר בפרי בעל תכולת פרוקטוז גבוהה יחסית).

מחקרים קליניים בקרב חולי סוכרת סוג 2 הראו כי צריכה של פירות עשויה להיות קשורה עם מגוון של יתרונות בריאותיים כולל שיפור באיזון הסוכר, הפחתת גורמי סיכון קרדיווסקולריים, הפחתת סיכון לסיבוכי סוכרת ושיפור במדדי דלקת וסטרס חמצוני. מחקרים מצאו גם כי צריכת פירות מעלה את על הרגישות לאינסולין.

מה המנגנונים דרכם פירות מסייעים למניעת סוכרת?

פלבנואידים (סוג של פוליפנולים) שמקורם בירקות ובפירות נמצאו במחקרי in vitro ובחיות מעבדה, כיכולים לסייע בהשפעה הן על מניעה של סוכרת והן על מניעה של סיבוכי סוכרת.

ישנן עדויות מחקריות המראות את ההשפעה של נוגדי חמצון מהמזון על רגישות לאינסולין. הפלבנואידים שמקורם בירקות ובפירות נחקרו הרבה יחסית (נוגדי חמצון השייכים לקבוצת הפוליפנולים) ונמצאו במחקרי in vitro ובמודלים של חיות מעבדה, כעשויים לסייע במניעת סוכרת וסיבוכי סוכרת. למעשה כפי שצוין לעיל, פירות שלמים גם עשירים בסיבים תזונתיים, שיכולים לשפר את התגובה הגליקמית ולשפר גם את פרופיל השומנים בדם. בנוסף בגלל הצפיפות הקלורית הנמוכה, הם יכולים לסייע בירידה במשקל ובשמירה על המשקל, ובעקיפין בשיפור הרגישות לאינסולין. ייתכנו גם מנגנוני השפעה של הסיבים התזונתיים ורכיבים אחרים בפירות על המיקרוביום, שגם לו השפעה על הסיכון לסוכרת.

אם כך, מדוע ישנו בכלל חשש מפירות בהקשר של סוכרת?

מחקרים שבחנו פרוקטוז כסוכר חופשי או פרוקטוז במזונות אולטרה מעובדים כמו חטיפים וממתקים (high fructose corn syrup) מצאו קשר בין צריכה שלהם לעלייה בעמידות לאינסולין ולייצור מוגבר של חומצה אורית בכבד, אך השלכת הסכנות שבצריכת סוכר חופשי ופרוקטוז שמצויים במזונות אולטרה מעובדים ("ג'אנק פוד"), לפרוקטוז שמצוי בפירות שלמים- היא שגויה ומטעה. בהקשר זה חשוב לציין שמיצי פירות גם הם בעייתיים, מאחר שאינם מכילים את הסיבים התזונתיים שיש בפירות, ומחקרים אחדים מצאו קשר בין צריכה של מיצי פירות לבין סיכון גבוה יותר לסוכרת.

לסיכום, פירות הם מזון שלם, טבעי ולא מעובד, עשיר בסיבים, ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים רבים נוספים. בהתבוננות על העדויות המחקריות נראה כי אין הוכחות לנזק בצריכת פירות שלמים, ואף להיפך, צריכה שלהם כחלק מתפריט מאוזן קשורה לסיכון נמוך יותר לסוכרת סוג 2 ובעלת פוטנציאל מיטיב למניעת סיבוכים ותחלואה בקרב חולי סוכרת סוג 2. נראה גם כי אין הצדקה להגביל סוכרתיים בצריכת פירות באופן גורף, אלא כחלק מהגבלת הפחמימות הנדרשת באופן אינדיבידואלי פר ארוחה על מנת להשיג תגובה גליקמית רצויה.

על הכותבת: חגית גילבר

דיאטנית קלינית. עבדה מעל עשור במרפאות סוכרת בשירותי בריאות כללית מחוז מרכז. כיום בעלת קליניקה פרטית לטיפול בכל סוגי הסוכרת ובמשאבות אינסולין, ומנהלת פורום סוכרת של עמותת עתיד. עבודת הגמר שלה במסגרת התואר השני במדעי התזונה עסקה בנושא דפוסי תזונה מבוססי צומח והשפעתם על מניעה וטיפול בסוכרת מסוג 2.