צריכת מזון אולטרה-מעובד עשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר לדיכאון

מאת צוות ארגון רופאים לתזונה ויהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר עוקבה שפורסם ב-European Journal of Nutrition בחן קבוצה של בוגרי אוניברסיטאות בספרד והראה, כי ישנו קשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לבין סיכון מוגבר לדיכאון, קשר שהיה חזק במיוחד בקרב המשתתפים שביצעו הכי פחות פעילות גופנית. המחקר מצטרף לעדויות ההולכות וגדלות לגבי ההשפעות השליליות של מזון אולטרה-מעובד על הבריאות.

מחקרי עוקבה קודמים של אותה קבוצת חוקרים הראו שצריכה בחסר של מיקרו-נוטריינטים מסוימים, האופיינית לתזונה מערבית עתירת מזון אולטרה-מעובד, עשויה למלא תפקיד מסוים בהתפתחות דיכאון. בנוסף נמצא כי נבדקים שצרכו יותר מזון מהיר ומוצרי מאפה תעשייתיים, או יותר שומן טרנס, היו בסיכון גבוה יותר לדיכאון בהשוואה למשתתפים שצרכו פחות ממזונות אלו. עם זאת, במחקרים אלו לא נבדקה רמת עיבוד המזון.

המחקר הנוכחי כלל כ- 14,900 משתתפים בוגרי אוניברסיטאות בספרד שלא סבלו מדיכאון בתחילת המחקר, תקופת המעקב החציונית עמדה על כ- 10 שנים. צריכת מזון אולטרה-מעובד הוגדרה על ידי מערכת סיווג מזון NOVA, והוערכה בתחילת המחקר באמצעות מילוי שאלון תדירות צריכת מזון (FFQ). במהלך תקופת המעקב תועדו 774 מקרים חדשים של דיכאון בקרב המשתתפים. במחקר נצפה כי למשתתפים ברבעון הגבוה ביותר של צריכת מזון אולטרה-מעובד היה סיכון גבוה יותר לפתח דיכאון [HR (95% CI) – 1.33 (1.07-1.64);] מאלו ברבעון הנמוך ביותר לאחר תקנון לערפלנים פוטנציאליים כגון גיל, מין, BMI, צריכת אנרגיה, פעילות גופנית, עישון, מצב משפחתי ותעסוקתי, מאפיינים אישיותיים בתחילת המחקר ועוד. החוקרים גם מצאו שצריכה גבוהה של מזון אולטרה מעובד היתה קשורה בדיכאון בצורה חזקה יותר בקרב אנשים שלא ביצעו פעילות גופנית. בבחינה של קשר מנה תגובה נראה שצריכה של עד 400 גרם מזון אולטרה מעובד ביום העלתה את הסיכון לחלות בדיכאון, אך לצריכה מעבר לכמות זו לא נצפתה עלייה נוספת בסיכון לדיכאון. (ראו גרף להלן).

מזון אולטרה-מעובד שונה ממזון מעובד סטנדרטי, מכיוון שהוא מיוצר משילוב בין מרכיבי מזון שונים, בדרך כלל עם מעט או אפילו ללא רכיבי מזון שלמים. כתוצאה מכך, מזון אולטרה-מעובד הוא לרוב עתיר אנרגיה, עשיר בשומן רווי או בשומן טרנס, עמילנים מזוקקים, סוכר מוסף ומלח, והוא בדרך כלל מקור דל בחלבון, סיבים תזונתיים ומיקרו-נוטריינטים. אלו מזונות שהונדסו כדי להיות טעימים במיוחד, ונוחים במיוחד לשימוש ולרוב מכוונים לצריכה עודפת שלהם. הצריכה העודפת של מזונות אלו לא רק מזיקה באופן ישיר אלא היא גם מחליפה מזונות אחרים ובריאים יותר. 

הפתופיזיולוגיה של דיכאון היא מארג סבוך של סיבות סוציאליות, פסיכולוגיות וביולוגיות, כך שכמובן שבלתי אפשרי להצביע על סיבתיות ברורה בין צריכת מזון אולטרה מעובד לדיכאון, עם זאת, החוקרים מציעים מספר מנגנונים אפשריים שיכולים להסביר את הקשר שנמצא במחקר זה: 

מחקרים הראו קשר דו כיווני (האחד מגביר את השני) בין דיכאון למחלות הקשורות לתזונה כמו הסינדרום המטבולי והשמנת יתר, שגם הם קשורים לצריכה מוגברת של מזון אולטרה מעובד. גם בדיכאון וגם בהפרעות מטבוליות ישנם תהליכים דלקתיים מערכתיים בגוף העלולים לשבש את המערכות הקשורות במצב הרוח, מערכת החיסון, המערכת האנדוקרינית הקשורה במטבוליזם של אנרגיה (אינסולין ולפטין) והציר שבין המיקרוביום, המעי והמוח.

החוקרים סיכמו בכך ש"המחקר הראה כי צריכה גבוהה יותר של מזון אולטרה-מעובד הייתה קשורה לסיכון מוגבר לפתח דיכאון בקרב בוגרי אוניברסיטאות צעירים בגיל העמידה בספרד. השפעה זו חזקה עוד יותר בקרב אנשים שאינם פעילים גופנית". לפי עורכי המחקר, זהו המחקר הראשון שמעריך את הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ודיכאון, אך "דרושים מחקרים נוספים כדי לאשש את הממצאים שלנו, ולהעמיק את ההבנה לגבי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לבריאות הנפש".