כבד שומני – תזונה נכונה יכולה לעזור בריפוי המחלה
כבד שומני זו מחלה שמאפשרת גישה אופטימית לבריאות שלנו, הכבד הוא בעל יכולת שיקום מרשימה ולכן ניתן להחזיר את הכבד לתפקוד תקין כמעט בכל שלב של המחלה. אפילו בשלבים יחסית מתקדמים של המחלה, התערבות על ידי תזונה נכונה, בדגש על תזונה ים תיכונית, לצד ירידה במשקל, ופעילות גופנית יכולות לשקם את הכבד או לכל הפחות לעצור את ההתקדמות של המחלה. בוובינר בינלאומי, אירחנו את פרופ' שירה זלבר-שגיא, חוקרת בעלת שם עולמי וראשת בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, בנושא הקשר בין תזונה להיארעות מחלת הכבד השומני ולטיפול בה.
כבד שומני – מהמחלות הכרוניות השכיחות ביותר בעולם
מחקרים בעבר העריכו שכ-25% מהאוכלוסייה סובלים ממחלת הכבד השומני, עם זאת ההערכות העדכניות גבוהות יותר ובמחקרים מ-2016 ואילך נמצא כי ל-38% מהנחקרים היה כבד שומני. מחקר שנערך בישראל ב-2003 העריך שלקרוב לשליש מהאוכלוסייה יש כבד שומני. מה שחשוב לציין בהקשר זה הוא אוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה יותר למחלה, ל-65% מהחולים בסוכרת יש גם כבד שומני ול-80%(!) מהאנשים עם השמנה יש כבד שומני.
מונחי מפתח לאורך הכתבה
NAFLD – Non Alcoholic Fatty Liver Disease – זהו השם הכללי למחלת כבד שומני שאינה נגרמת ישירות משימוש באלכוהול, תרופות ומחלות אחרות שקשורות לכבד שומני.
סטאטוזיס (Steatosis) – מצב של הצטברות של שומן בתאים שונים בגוף. במצב של NAFLD השומן הזה מצטבר בתאי הכבד. ההצטברות הזו היא למעשה הסמן המרכזי למצב לא תקין בכבד.
NAFL – תת סוג של NAFLD: מצב שבו ישנה הצטברות של שומן בכבד אך ללא דלקת או פגיעה כלשהי בתפקוד של הכבד.
NASH – תת סוג של NAFLD: מצב של מחלת כבד שומני שכוללת גם פגיעה בתאי הכבד עקב דלקת בכבד. מעניין לציין ש NASH ו-NAFL הם מצבים דינמיים – אדם יכול לפתח דלקת בכבד (NASH) ואז כתוצאה משיפור באורח החיים יכול לחזור למצב NAFL.
פיברוזיס (Fibrosis) – היווצרות של צלקת בכבד עקב פגיעה ודלקת מתמשכת, זהו בעצם התהליך המסוכן ביותר – הצטברות של הרבה צלקות כאלו תוביל בסופו של דבר לשחמת הכבד (Cirrhosis).
HCC – Hepatocellular Carcinoma – סרטן הכבד, שהגורם העיקרי שלו זו מחלת כבד מתמשכת.
MASLD – metabolic dysfunction–associated steatotic liver disease – השם העדכני שניתן למחלת כבד שומני בשנת 2023.
מחלת כבד שומני היא מחלה סיסטמית
מחלת כבד שומני קשורה לא רק להתפתחות של שחמת הכבד וסרטן הכבד אלא זו מחלה סיסטמית המשפיעה על איברים שונים בגוף ופוגעת באיזון המטבולי בגוף. לכן אין זה מפתיע שאנשים עם מחלת כבד שומני נמצאים גם בסיכון גבוה יותר גם למחלות כרוניות אחרות ובראשן מחלות לב וסוכרת. ככל הנראה NAFLD קשור גם לסרטן המעי הגס ולמחלות כליה.
למעשה במטא אנליזה של מחקרי עוקבה, חולים במחלת כבד שומני נמצאו בסיכון כפול לסוכרת. זה לא מפתיע כי למעשה חלק מהפתוגנזה של המחלה כוללת גם עמידות לאינסולין ועלייה בייצור סוכר (Gluconeogenesis) על ידי הכבד. יתרה מכך, נמצא כי אנשים עם מחלת כבד שומני וסוכרת נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים ולתמותה ממחלת כבד.
איך תזונה יכולה להשפיע על כבד שומני?
ירידה במשקל (כנראה שללא קשר לדפוס התזונה)
נראה כי ישנו אפקט מנה תגובה בין ירידה במשקל לבין שיפור תפקוד הכבד במחלת כבד שומני. ירידה של 5% ממשקל הגוף תסייע להורדה סטאטוזיס, 7-10% יכולה להביא לנסיגה של הכבד ממצב של NASH. את השיפור הגבוה ביותר נראה בירידה של מעל ל-10% ממשקל הגוף, במצב זה יכולה להיות ירידה בפיברוזיס של הכבד, כלומר הטבה גם בשלב המסוכן והמתקדם יותר של המחלה. מטא אנליזות הראו שישנו שיפור בתפקוד של הכבד בכל סוג של דיאטה המובילה לירידה במשקל ללא תלות בסוג הדיאטה. עם זאת לאור הקושי לרדת 10% מהמשקל וגם לשמור על הירידה הזו לאורך זמן, צריך להתייחס לא רק לעצם הירידה במשקל אלא גם להרכב של התזונה.
הרכב התזונה
באופן עקבי למדי מחקרים הראו קשר בין תזונה מערבית עתירה במזון מעובד ובשר אדום לבין סיכון מוגבר ל-NAFLD, לעומת תזונה ים תיכונית ותזונה בריאה באופן כללי לבין סיכון נמוך יותר ל-NAFLD כפי שמודגם במטא אנליזה הבאה:
התזונה שנחקרה בצורה המעמיקה ביותר היא תזונה ים תיכונית שנמצאה ככזו שיכולה לסייע בירידה בסטאטוזיס, NASH וכנראה שגם פיברוזיס, וזאת מעבר לעצם הירידה במשקל שנגרמת כתוצאה מהתערבות על ידי תזונה זו. במחקר RCT שבוצע בישראל על ידי קבוצת חוקרים בהובלת פרופ' איריס שי, נמצא שהשילוב בין תזונה ים תיכונית ופעילות גופנית הוביל לירידה המשמעותית ביותר לא רק במשקל אלא גם באחוז השומן בכבד מעניין לציין שאמנם נמצאה ירידה במשקל גם בדיאטה דלת שומן עם או בלי פעילות גופנית אך האפקט שלה על הכבד היה חלש יותר. ראו איור להלן:
מחקר מאוחר יותר של פרופ' שי בחן את האפקט של דיאטה ים תיכונית ירוקה – דיאטה שכללה כמות מופחתת עוד יותר של בשר וומקורות תזונתיים לפוליפנולים. נראה שלדיאטה הזו היה אפקט מיטיב עוד יותר עבור הכבד. ניתן לשמוע עוד על האפקט על המחקר החדש יותר בג'ורנל קלאב שלנו על המחקר.
מחקר חתך שנערך בישראל על ידי הקבוצה של פרופ' זלבר-שגיא, מצא קשר בין צריכה גבוהה של חומצות פנוליות לבין שיעור נמוך יותר של עמידות לאינסולין NAFLD ופיברוזיס ומחזק עוד יותר את ההשערה כי לחומרים אלו השפעות מיטיבות על תפקוד הכבד.
מה לגבי דיאטה דלת פחמימות?
נראה שהאפקט של דיאטה דלת פחמימות על הכבד הוא פשוט בעצם הירידה במשקל כתוצאה מהדיאטה. בימים הראשונים נראה שכן יש לה אפקט חזק יותר על הירידה באחוז השומן בכבד מאשר דיאטה דלת שומן, אבל בהסתכלות על מחקרים מעט ארוכים יותר לא נראה כמעט הבדל. יצויין שאין נכון להיום מחקרים קליניים טובים העוסקים באפקט של דיאטה קטוגנית, דלה מאד בפחמימות, על NAFLD. ניתן להניח שלאור העובדה שתזונה זו נוטה להכיל יותר בשר אדום, שומן רווי וכולסטרול, לא סביר שהיא תיטיב עם החולים מעבר לאפקט של הירידה במשקל.
קבוצות מזון ונוטריינטים ספציפיים הקשורים בסיכון לכבד שומני
משקאות ממותקים ומזונות מעובדים עם כמות סוכר גבוהה
אלו מזונות שבאופן עקבי נמצאו קשורים עם כבד שומני. מחקר שנערך בפעוטות בני שנה מצא קשר בין צריכה של 2 כוסות משקה ממותק ביום לבין סיכון גבוה יותר פי 3(!) ל-NAFLD כבר בגיל 10 (בתקנון למשקל). מחקר עוקבה במבוגרים מצא שצריכה של 4 מנות משקאות ממותקים בשבוע היתה קשורה בסיכון גבוה ב-45% ל-NFLD במהלך שנות המעקב (HR=1.45,1.24,1.71). למעשה במחקר זה נצפה סיכון גבוה יותר כבר משתייה של משקה ממותק אחד בשבוע בהשוואה לשתייה של פחות ממשקה ממותק אחד בשבוע.
מזון אולטרה מעובד
מחקרים שונים הדגימו את קשר המנה תגובה שבין צריכת מזון אולטרה מעובד לבין סיכון מוגבר לכבד שומני. נראה שיש לא מעט גורמים במזון אולטרה מעובד שיכולים להפריע לתפקוד הכבד, מתכולת הסוכר והשומן הרווי האופיינית למזונות אלו, דרך חומרים האופייניים לייצור תעשייתי ועשויים לשבש את תפקוד הכבד, ועד החומרים שמצויים באריזות של המוצרים הללו שחלקם נמצאו כמשבשים אנדוקריניים. לפירוט המחקרים בתחום, צפו בהרצאה.
בשר אדום ובשר מעובד
מחקרים שונים הראו קשר בין צריכת בשר מעובד וצריכה של בשר אדום לבין מחלת כבד שומני. למשל מחקר Case-Control גדול בארצות הברית הראה קשר בין צריכה גבוהה (הרביעון העליון) של בשר אדום וכולסטרול לבין סיכון גבוה לכבד שומני במצב מתקדם של שחמת. מצד שני נראה שצריכה גבוהה של סיבים במחקר זה היוותה גורם מגן מפני NAFLD.
מה הגורמים שנמצאים בבשר שעלולים להזיק לתפקוד הכבד?
מחקרים שונים מעלים כמה רכיבים חשודים אפשריים:
אלכוהול
למעשה על אף ש-NAFLD לא מכלילה בתוכה מחלת כבד שנגרמת כתוצאה משתיה כבדה של אלכוהול, למעשה גם צריכה מתונה יחסית של אלכוהול עלולה להוביל למחלת כבד שומני אלכוהולי. ההערכות הן שכ-2 מנות אלכוהול לנשים ו-3 מנות לגברים קשורות בסיכון מוגבר לכבד שומני אלכוהולי. יותר מכך, אצל חלק מהאנשים קיימות למעשה שתי המחלות יחד. באופן כללי צריכת אלכוהול בקרב חולים בכבד שומני מובילה באופן עקבי להידרדרות מהירה יותר בתפקוד הכבד בייחוד בקרב אנשים עם השמנה בטנית.
סמנו האם ההיגד הוא נכון או לא נכון
לסיכום, בכתבה זו נגענו בגורמים התזונתיים העיקריים המשפיעים על הסיכון לפתח כבד שומני ויכולים לסייע בטיפול במחלה או מצד שני להרע את מצבם של החולים. נראה כי דפוס התזונה הים תיכונית הכולל כמות גבוהה של מזונות שלמים מהצומח וכמות מתונה יותר של מזונות מהחי לצד הפחתה משמעותית עד הימנעות מבשר אדום, בשר מעובד, מזון מעובד, משקאות ממותקים ואלכוהול – יכול לסייע משמעותית לתפקוד הכבד גם מעבר לאפקט האפשרי על המשקל שיש לתזונה זו. היבטים נוספים באורח החיים שיכולים להועיל לטיפול הם ביצוע פעילות גופנית (גם מתונה) והימנעות מעישון. טיפול מקיף ומולטידיסיפלינרי, בהובלת רופא/ה המשפחה ובשילוב אנשי מקצוע תומכים שונים, כולל תזונאי/ת, יוביל לתוצאות הטובות עבור המטופלים.
לצפיה בהרצאה 👆🏽
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
תזונה בריאה לשמירה על המשקל ולירידה במשקל – מה כדאי לדעת ואיך עושים את זה?
מוצרי בשר מבוססי צומח – סקירת מאמרים
