שמן זית

השפעת כמות שמן זית על מדדים קרדיומטבוליים כחלק מתזונה מבוססת צומח

מפגש הג'ורנל קלאב ה-37 של ארגון רופאים לתזונה התמקד במחקר קליני שבדק את ההשפעה של צריכת שמן זית גבוהה לעומת צריכה נמוכה במסגרת תזונה מהצומח על מדדים קרדיומטבוליים.

הציג את המאמר ד"ר ליעד בר אילן, בוגר בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון ומתמחה ברפואת משפחה בשירותי בריאות כללית. רוצה לקבל עדכון על המפגש הבא? נא להירשם כאן.

רקע

דפוסי תזונה מבוססי צומח מומלצים על ידי ארגוני בריאות רבים כאסטרטגיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות. עם זאת יש אי הסכמה לגבי ההרכב האופטימלי של תזונה זו, במיוחד בהקשר של כמות השומן והמקורות שלו. בין היתר נשאלת השאלה האם ניתן להוסיף שמנים צמחיים בדגש על שמן זית או שיש לצרוך את השומן רק מהמקורות הטבעיים שלו – אגוזים, זרעים, אבוקדו וזיתים.

אחד מדפוסי התזונה מבוססי הצומח הנחקרים ביותר היא כמובן תזונה ים תיכונית שגם מומלצת על ידי משרד הבריאות בישראל. תזונה זו מתאפיינת בצריכה גבוהה של מזונות מהצומח לצד צריכה מתונה של מזונות מהחי, בדגש על דגים, עוף ומוצרי חלב דלי שומן, וכן צריכה גבוהה יחסית של שמן זית. תזונה זו מתאפיינת באחוז שומן גבוה יחסית – 35%-40% מהקלוריות מקורם בשומן.

לעומת תזונה זו שנחקרה רבות יש גם תזונה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח (whole food plant based – WFPB) שלרוב כוללת רק מזונות מהצומח ומגבילה את צריכת השומן והשמן. מרבית המחקרים הקליניים שחקרו דפוס זה התמקדו בתזונה עם אחוז קלוריות שמקורן בשומן שעמד על 10%-15% בלבד.

שני דפוסי התזונה האלו נמצאו במחקרים כעשויים להועיל במניעת מחלות לב וכן באיזון מדדים קרדיומטבוליים.

מעניין לציין שבמחקר ה-PREDIMED, שנחשב לאחד המחקרים הקליניים הבולטים בהקשר של תזונה ים תיכונית, נמצא שהקבוצה שהתזונה שלה כללה כמות גבוהה של שמן זית, לא הורידה את ה-LDL כולסטרול בצורה מובהקת ביחס לקבוצת הביקורת. עוד נמצא שמשתתפים במחקר שהתזונה שלהם הייתה יותר לכיוון צמחוני היו בסיכון נמוך בכ-40% לתמותה במהלך שנות המעקב בהשוואה לאלו שצרכו תזונה שכללה יותר מזון מהחי.

נשאלת השאלה האם צריכה גבוהה של שמן זית למעשה דווקא מפריעה לאפקט המיטיב של תזונה מבוססת צומח על רמות ה-LDL כולסטרול.

במחקר הנוכחי ניסו לבודד את ההשפעה של שמן הזית, על ידי השוואת האפקט שלו על רמות ה-LDL כולסטרול ומדדים מטבוליים אחרים של תזונה WFPB (במקרה הזה תזונה שהיא צמחית לחלוטין כלומר טבעונית) שכללה כמות גבוהה של שמן זית לתזונה זהה אך כזו שכללה כמות קטנה מאוד של שמן זית.

מה עשו במחקר

מחקר קליני צולב (cross-over) אקראי ומבוקר שנמשך תשעה שבועות. המשתתפים והחוקרים ידעו לאיזו קבוצה שייך כל משתתף (open label). 

ההתערבות

כל משתתף הוקצה לאחת מקבוצות המחקר אשר נבדלו בסדר ההתערבויות:

קבוצה אחת (H2L)
  • חודש ראשון: תזונה WFPB עם כמות גבוהה של שמן זית כתית מעולה (4 כפות)
  • שבוע washout: חזרה לדפוסי התזונה הרגילים של המשתתפים
  • חודש שני: תזונה WFPB עם כמות נמוכה של שמן זית (פחות מכפית ליום של שמן זית)
קבוצה שנייה (L2H)
  • חודש ראשון: תזונה WFPB עם כמות נמוכה של שמן זית (פחות מכפית ליום של שמן זית)
  • שבוע washout: חזרה לדפוסי התזונה הרגילים של המשתתפים
  • חודש שני: תזונה WFPB עם כמות גבוהה של שמן זית כתית מעולה (4 כפות)

המשתתפים לא קיבלו הנחיה לבצע שינוי בפעילות הגופנית שלהם ולא הוגבלו מבחינת צריכת קלוריות כוללת.

מי השתתפו

סך הכל השתתפו במחקר 40 נבדקים בגילאי 18-79 (גיל ממוצע 64), מרביתם נשים עם סיכון גבולי למחלת לב וכלי דם (מעל ל-5% לפי המחשבון של ארגוני הלב האמריקאי – ה-AHA וה-ACC). לרוב המשתתפים היה עודף משקל משמעותי. ה-BMI הממוצע עמד על כ-31 ק"ג למ2 ואחוז גבוה של המשתתפים נטלו תרופות ליתר לחץ דם ו/או לסוכרת ולמחלות רקע אחרות.

לא נכללו משתתפים עם טרשת עורקים, משתתפים שהתזונה שלהם לפני המחקר הייתה צמחונית או טבעונית, נשים בהיריון, תחלואה במחלות מסוימות וכן רמות LDL כולסטרול גבוהות מאוד – מעל ל-190 מ"ג ל-ד"ל.

מה מצאו

מבחינת הרכב הדיאטה ניתן לראות שבקבוצה שצרכה תזונה WFPB בתוספת שמן זית, כמות השומן בדיאטה עלתה בעקבות תוספת שמן הזית, והצריכה הקלורית הכוללת כמעט שלא השתנתה מהתזונה שלפני המחקר. לעומת זאת בשלב של התזונה WFPB מופחתת שומן, צריכת השומן הכוללת ירדה וגם הצריכה הקלורית הכוללת ירדה (זאת על אף שלא ניתנה מגבלה מפורשת מבחינת צריכת קלוריות). ניתן גם לראות שהיחס בין סוגי השומן (רווי, חד בלתי רווי ורב בלתי רווי) היה שונה בין סוגי התזונה (ראו גרף). בהשוואה לתחילת המחקר, בשתי הדיאטות צרכו כמות משמעותית יותר של סיבים תזונתיים והייתה ירידה בצריכת הסוכר והמלח.

שמן זית
השינוי בהרכב הדיאטה בין התזונה בתחילת המחקר (Baseline) לבין תזונה WFPB עשירה בשמן זית לעומת תזונה WFPB דלה בשמן זית. בצד שמאל ניתן לראות את סך צריכת הקלוריות בכל קבוצה וכן את הרכב המאקרונוטריינטים ובצד ימין ניתן לראות את הרכב חומצות השומן. (מתוך Krenek AM, et al. 2024)

מבחינת התוצא העיקרי, נמצא שעל אף שבשתי הקבוצות נרשמה ירידה ברמות הכולסטרול, הירידה הייתה משמעותית יותר בקבוצה שצרכה מעט שמן זית. בנוסף הירידה הייתה משמעותית יותר בתקופה הראשונה של ההתערבות (לפני ה-cross-over) בשני סוגי ההתערבויות.

שמן זית
שינוי ברמות ה-LDL כולסטרול במהלך שתי תקופות המחקר (מתוך Krenek AM, et al. 2024)

מגמה דומה ומובהקת נצפתה גם במדדים נוספים: רמות הכולסטרול הכללי, HDL כולסטרול והגלוקוז. ברמת הטריגליצרידים נצפתה דווקא עלייה ברמות שלו אך לא באופן מובהק, למעט בקבוצה שצרכה תזונה עשירה בשמן זית בתקופה השנייה.

שמן זית
שינויים במדדים מטבוליים שונים בעקבות תזונה WFPB עם כמות שמן זית גבוהה או נמוכה לאורך תקופות המחקר. (מתוך Krenek AM, et al. 2024)

מדדים אנתרופומטריים

שתי הקבוצות הציגו ירידה משמעותית במשקל לאורך המחקר. ממשקל ממוצע של 89±3 ק"ג בתחילת המחקר הקבוצה שצרכה מעט שמן זית ירדה ל-83.1±2.7 ק"ג בעוד הקבוצה שצרכה הרבה שמן זית ירדה ל-83.8±2.8 ק"ג (הבדל של כ-700 גרם בין שתי הקבוצות). המשתתפים ירדו גם בהיקף המותניים וכן ביחס בין היקף המותניים להיקף הירכיים. 

לסיכום

המחקר הדגים כי בתזונה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח, צריכה גבוהה של שמן זית לא תרמה לשיפור במדדים קרדיומטבוליים וייתכן שאף הפריעה לשיפור משמעותי יותר, זאת על אף שיפור במדדים אנתרופומטריים בשתי הקבוצות ושיפור בהרכב הדיאטה. יתכן שהשיפור ברמות ה-LDL כולסטרול ומדדים אחרים במסגרת דיאטה ים תיכונית לא נובע מהתוספת של שמן הזית אלא בעיקר מעצם ההפחתה בשומן רווי וברכיבים פחות מומלצים אחרים שבתזונה מערבית רגילה.

להעמקה נוספת מומלץ לצפות גם בהקלטה 👆

התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 3 ממוצע: 3.7

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך