סרטן השד ותזונה מהצומח

תזונה מבוססת צומח בנשים עם סרטן שד גרורתי

מפגש הג’ורנל קלאב ה-44 של ארגון רופאים לתזונה התמקד במחקר קליני שבדק התערבות על ידי תזונה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח בנשים עם סרטן שד גרורתי, על מדדים קרדיומטבוליים, הורמונליים ומרקרים לסרטן.

הציגה את המאמר אסתי לפידות, דיאטנית אונקולוגית, היחידה האונקולוגית והוספיס בית, שירותי בריאות כללית. רוצה לקבל עדכון על המפגש הבא? נא להירשם כאן.

רקע

סרטן שד

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בנשים בישראל ובעולם, ומאובחנות בו מדי שנה כ-5,000 נשים. בשנים האחרונות נצפית ירידה בשיעורי התמותה, בעיקר בזכות אבחון מוקדם וטיפולים מערכתיים מתקדמים. ישראל מדורגת במקום 24 בעולם בשיעור התחלואה ובמקום 73 בשיעורי התמותה.

סרטן שד גרורתי

סרטן שד גרורתי הוא סרטן שפיתח גרורות לאיברים נוספים. כ-3% מכל המאובחנות בישראל מאובחנות עם מחלה גרורתית וכ-8-30% מחולות סרטן השד יפתחו מחלה גרורתית לאורך השנים. בעוד שסרטן שד שהתגלה בשלב מוקדם, הוא כיום סרטן בר טיפול, סרטן שד גרורתי אינו בר טיפול. לכן מטרות הטיפול בסרטן שד גרורתי הן הארכת חיים, הקלה על תסמינים ושיפור איכות החיים, שגם הם עשויים לנבא הארכת חיים אצל המטופלות. 

סוגי סרטן שד

קיימים מספר תתי סוגים של סרטן שד שנבדלים בניהם לפי הקולטנים שנמצאים על פני תאי הגידול. תת הסוג משפיע על סוג הטיפול המתאים ועל הפרוגנוזה.

  • גידולי סרטן שד מסוג HR+ מבטאים קולטני אסטרוגן (ER) ו/או פרוגסטרון (PR), מהווים 70% מגידולי סרטן השד, הם פחות אגרסיביים מסוגים אחרים ומגיבים טוב לטיפול הורמונלי עם שיעור ריפוי יחסית גבוה.
  • גידולי סרטן שד מסוג HER2+ מבטאים קולטנים לחלבון בשם HER2 שמעיד על גדילה תאית מוגברת, הם מהווים כ-20% מגידולי סרטן השד ומגיבים לטיפולים ביולוגים כמו הרצפטין.
  • גידולי סרטן שד מסוג טריפל נגטיב: לא מבטאים קולטנים כלל. מהווים 10-15% מגידולי סרטן השד, מטופלים בכימותרפיה ונוטים להיות אגרסיביים יותר ולהופיע בגילאים צעירים יותר.

השלכות הטיפולים בסרטן השד על משקל ובריאות קרדיומטבולית

בין מחצית לכמעט כל הנשים החולות בסרטן שד יחוו עלייה מסוימת במשקל במקביל לטיפולים בסרטן, לרוב בטווח של כמה קילוגרמים. העלייה נובעת מחלק מסוגי הטיפול (למשל טיפול הורמונלי וסטרואידים) לצד ירידה בפעילות גופנית, שינויים בהרגלי התזונה, בחילות שעלולות להוביל להגדלת ההצריכה של מזונות עתירי פחמימות והפחתת הצריכה של ירקות.

כ-15-20% מהנשים עם סרטן שד גרורתי יפתחו לאחר האבחון מחלה לבבית או אירוע קרדיווסקולרי משמעותי.

העלייה במשקל מטרידה מטופלות רבות, אחד המחקרים מצא כי 90% מחולות סרטן השד דיווחו שהן מוטרדות במידה כלשהי מהעלייה במשקל. חשוב לזכור שעלייה במשקל לא שוללת בהכרח תת תזונה, וזו סיבה נוספת לחשיבות הערכה וייעוץ תזונתי על ידי תזונאי/ת.

השמנה קשורה לעומס תסמינים מוגבר, איכות חיים נמוכה ותמותה מוגברת

השמנה בקרב נשים עם סרטן שד, קשורה ליותר תסמינים וסיבוכים שונים, כמו עייפות כרונית, לימפאדמה (בצקת לימפטית), נוירופתיה, סיבוכים קרדיווסקולרים, סוכרת והפרעות מטבוליות אחרות. היא עלולה לפגוע גם בתפקוד המיני, להוביל לירידה באיכות החיים ולהוביל לחסרים תזונתיים כמו חסר בוויטמין D וסידן. כמו כן, השמנה לפני האבחון ועלייה במשקל לאחר האבחון, קשורות לתמותה גבוהה יותר. מסת שומן מעודדת דלקת ועלולה לפגוע ביכולת של הגוף לעמוד בטיפולים.

אנשים המאובחנים עם סרטן לרוב מבקשים לבצע שינוי בהרגלי החיים שלהם, וברוב המקרים מחפשים גם הכוונה תזונתית. לא פעם המענה שהם מקבלים מאנשי מקצוע הוא מצומצם או מקטין בלשון "תאכלו מה שבא לכם, זה כבר לא משנה", מה שעלול להוביל אותם לחפש תשובות במקומות פחות מוסמכים ולקבל המלצות שעלולות לסכן אותם. לכן חשוב שנכיר התערבויות תזונתיות שמבוססות על מחקר.

מנגנונים המסבירים כיצד תזונה מבוססת צומח עשויה לשפר את תוצאות הטיפול בסרטן שד (מתוך Campbell et al, Breast Cancer Research and Treatment, 2024)

מה עשו במחקר

מחקר התערבות מבוקר שבו השתתפו 32 נשים עם סרטן שד חיובי לקולטני ER/PR/HER2. כל הנבדקות היו מאובחנות עם סרטן שד בשלב 4 (גרורתי), קיבלו טיפול יציב ב-6 השבועות האחרונים, ותוחלת החיים הצפויה שלהן הוערכה כמעל שישה חודשים. לא נכללו במחקר מטופלות עם הפרעות אכילה, שלשולים מרובים, טבעוניות, מטופלות שעברו ניתוחים משמעותיים, מטופלות באינסולין או בעלות תפקוד כלייתי ירוד. המחקר נמשך 8 שבועות.

קבוצת ההתערבות (n=21) – קיבלה 3 ארוחות צמחיות מוכנות וארוחת ביניים נוספת. התפריט התבסס על מזונות צמחיים שלמים כמו פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים. ללא שמנים ושומנים מוקשים וללא מזונות מן החי. לא הייתה הגבלה קלורית והמשתתפות עודדו לאכול עד שובע, להוסיף מזון נוסף לפי הצורך (מתוך רשימת המזונות המותרים  בתוכנית), לאכול בתדירות גבוהה יותר ובכמויות גדולות יותר. בנוסף קיימו מפגשי הדרכה שבועיים ומעקב טלפוני.

קבוצת הביקורת (n=11) – המשך תזונה רגילה ללא הנחיות תזונתיות מיוחדות וללא אספקת מזון. בנוסף, קיימו שיחות טלפון עם רופא המחקר בשבועות 2 ו-6 במטרה להעריך תופעות לוואי ושינוי טיפול בהתאם לצורך.

כל המשתתפות במחקר קיבלו מולטי-ויטמין.

מה בדקו

המשתתפות עברו הערכה בשלוש נקודות זמן: תחילת ההתערבות, אמצע ההתערבות (שבוע 4) ובסופה (שבוע 8). הבדיקות כללו מדידות של משקל ולחץ דם, לצד בדיקות מעבדה מקיפות: פרופיל שומנים, ספירת דם והורמונים שונים הקשורים לסרטן. בין היתר נבדק חלבון (SHBG (sex hormone-binding globulin שקושר הורמוני מין ולכן בחולות עם סרטן שד אנחנו מעוניינים דווקא ברמות גבוהות יותר של חלבון זה. 

מה מצאו

  • היענות להתערבות: 95% מהנבדקות השלימו את המחקר (30 מתוך 32). 
  • ירידה במשקל: בקבוצת ההתערבות נצפתה ירידה של כ-7% מהמשקל בתוך 8 שבועות וזאת ללא הגבלה של צריכת המזון. הירידה במשקל נבעה ככל הנראה מירידה בצפיפות הקלורית של המזון: המשתתפות בקבוצת ההתערבות צרכו בממוצע 16% יותר מזון (הכמות בגרמים), ובמקביל 26% פחות קלוריות.
  • רמות כולסטרול: בקבוצת ההתערבות נצפתה ירידה ברמות הכולסטרול הכללי, ה-LDL אך גם ב-HDL כולסטרול.
  • עמידות לאינסולין: על אף שלא נצפתה ירידה ברמות הגלוקוז, רמות האינסולין והעמידות לאינסולין ירדו. 
  • הורמונים וסמנים אחרים: רמת חלבון SHBG עלה בצורה משמעותית. במקביל, רמות IGF-1, הורמון גדילה, ירדו באופן משמעותי. הורמונים אחרים וסמני סרטן אחרים לא הושפעו באופן מובהק.

לסיכום

המחקר הדגים לראשונה כי שינוי תזונתי משמעותי הוא ישים ובטוח גם במהלך טיפול סיסטמי בנשים עם סרטן שד גרורתי. התערבות על ידי תזונה מבוססת צומח הובילה לירידה ממוצעת של 0.7 ק"ג בשבוע, ללא הגבלה קלורית או תוספת של פעילות גופנית. בנוסף נצפה שיפור משמעותי בפרופיל המטבולי וההורמונלי של המטופלות. הירידה במשקל נבעה ככל הנראה מירידה בצפיפות הקלורית של המזון. השיפור במדדים הקרדיומטבוליים וההורמונליים נבע ככל הנראה משילוב של ירידה במשקל לצד הרכב תזונתי עשיר בסיבים תזונתיים ודל בשומן רווי ובחלבון מן החי. עם זאת, לא נצפו שינויים מובהקים בסמני סרטן ב-8 שבועות, ייתכן בשל משך המחקר הקצר והמדגם הקטן יחסית.

להעמקה נוספת ודיון במגבלות המחקר מומלץ לצפות בהרצאה המלאה👆

התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 0 ממוצע: 0

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך