העלות הגלובלית והסביבתית של דפוסי תזונה בריאים ומקיימים

מערכות המזון כיום קשורות בנזקים רבים לסביבה: פליטה של כשליש מגזי החממה, שימוש עודף בקרקעות ובמים, שימוש עודף בדשנים וחומרי הדברה ועוד. במקביל מערכות המזון נכשלות גם באספקת מזון בריא – כרבע ממקרי התמותה ברחבי העולם מיוחסים לדיאטות לא מאוזנות, מרביתם כתוצאה ממחלות כרוניות.

בתרשימים שלפניכם ניתן לראות השוואה בין מזונות שונים מבחינת סך פליטות גזי חממה. אפשר לראות שהמגמה פחות או יותר זהה בין אם מסתכלים בפריזמה של משקל כולל של המזון, או לפי כמות החלבון או הקלוריות שכל מזון מספק.

בעקבות הצטברות ראיות מדעיות מוצקות המציגות את הקשר בין המזון שאנו אוכלים לנזקים לבריאות האדם ולסביבה הולך ומתבהר, כי הפחתת צריכת מזון מהחי והחלפתו במזונות מבוססי צומח היא צעד חשוב להפחתת הלחץ של מערכות המזון על הסביבה ולשיפור התזונה. בשנת 2020 התפרסם דו״ח EAT-Lancet שחובר על ידי צוות בינלאומי של מומחים, מטרת הדו״ח היתה הגדרת יעדים עולמיים לתזונה בריאה וייצור בר-קיימא של מזון. 
על פי הדו״ח המעבר לתזונה בריאה צריך לכלול הכפלה של צריכת מזונות כמו פירות, ירקות, קטניות ואגוזים והפחתה של יותר מ-50% בסוגי מזון כמו סוכר מוסף ובשר אדום. בנוסף הדו״ח מציין פעולות נוספות הנדרשות לייצור מזון בר קיימא, כולל: הפחתת בזבוז מזון, שיפור שיטות ייצור המזון ושינוי בסוגי המזון המיוצרים ועוד. במסגרת הדוח גובש דפוס תזונה מומלץ המבוסס בעיקר על מזונות מהצומח וכולל כמות קטנה של מזונות מהחי.

דפוס התזונה המומלץ על ידי EAT-Lancet:

מחקר מעניין שפורסם לאחרונה עסק בעלויות הכלכליות של השינויים התזונתיים הנדרשים, נושא שכמעט לא נבדק עד כה. המחקר בחן ב-150 מדינות, את עלות הדיאטה של מספר דפוסי תזונה בני-קיימא: פלקסטריאן ("חצימחונים" – אנשים המפחיתים בצריכת בשר לסוגיו) התואם לדפוס התזונה שהוצע ב-EAT-Lancet, פסקטריאן (אנשים הנמנעים מבשר בקר ועוף אך כן אוכלים דגים), דפוס צמחוני ודפוס טבעוני.

איך בדקו?

בכדי לחשב את עלות דפוסי התזונה השונים, החוקרים עשו שימוש בנתונים על הדרישה הצפויה למזונות בכל דפוס, יחד עם הערכות לגבי מחירי מוצרי המזון תוך התחשבות בשינויים הצפויים במערכת המזון ושינויים חברתיים כלכליים. 
מחירי מוצרי המזון התבססו על רשימה מפורטת של מחירי סחורות שנאספה ב-2017 כחלק מיוזמה של הבנק העולמי. לצורך ניתוח הנתונים במחקר החוקרים השתמשו במידע לגבי 463 מוצרי מזון שונים, רשימות המזונות קובצו ל-31 קבוצות מזון והתבצע חישוב של התרומה הקלורית של כל מוצר מזון ושל המחיר הממוצע שלו בדולר אמריקאי. 
חישוב צריכת המזון הנוכחית התבסס על נתונים של המזון הזמין לצריכה בכל מדינה מתוך נתוני ה-Food and Agriculture Organization של האו״ם. החוקרים בחרו להשתמש בנתונים האלה ולא בנתונים מתוך סקרים על צריכה של הפרט כיוון שקיים קושי להשוות בין הסקרים במדינות שונות וכיוון שעבור חלק מהמדינות לא קיימים סקרים כאלה כלל.

משום שהמחקר עסק בעלות הדיאטה ולא רק בעלות הצריכה הסופית, נעשה מאמץ להוסיף עלויות חיצוניות שהן העלויות הקשורות בסחורה מסוימת אך אינן מגולמות במחיר שלה. החוקרים כללו שני מרכיבים הקשורים בעלות המזון – עלות שינויי האקלים ועלות הקשורה בבריאות. 
עבור העלויות הקשורות לשינוי האקלים חושבו הוצאות חיצוניות הקשורות בפליטות פחמן (כמו נזק ליבולים, עלויות של נזקים ממצבי בצורת או הצפות), עבור עלויות הקשורות בבריאות התבצע חישוב לגבי מגוון תוצאים בריאותיים (תמותה כללית ותמותה מגורמים שונים, וכן תחלואה במחלות כרוניות). 

בנוסף לחישוב ההבדלים בעלות לגבי הצריכה הנוכחית החוקרים ערכו גם תחזיות תחת תרחישים שונים לגבי העלויות בשנת 2030 ו-2050. תחזיות המחיר התבססו על נתונים של International Model for Policy Analysis of Agricultural Commodities and Trade (IMPACT) Model – שהוא גוף המספק תחזיות לגבי היצע וביקוש עתידי של 62 סחורות חקלאיות ב-150 מדינות.

מה גילו?

החוקרים מצאו כי עלות הדיאטה במדינות השונות כיום נעה בין 3.7$ לאדם ליום במדינות עם הכנסה נמוכה ומגיעה עד ל-7.5$ לאדם ליום במדינות עם הכנסה בינונית-גבוהה (תרשים 1 מתוך המאמר). 
במדינות עם הכנסה נמוכה ההוצאה היחסית הגדולה ביותר בתזונה כיום היא על מוצרי יסוד (staple foods) המהווים  33%-35% מההוצאה, ואחריהם קטניות ואגוזים (11%-27% מההוצאה). לעומת זאת, במדינות עם הכנסה גבוהה עיקר ההוצאה היחסית כיום היא על בשר 32%-34% ואחריו מוצרי יסוד-18% מההוצאה.

בהשוואה לעלות הנוכחית של התזונה נמצא כי עלותם של דפוסים בריאים ומקיימים יותר נמוכה ב22%-34% במדינות עם הכנסה גבוהה ואילו במדינות עם הכנסה נמוכה עלות הדפוסים הללו גבוהה ב18%-29% מעלות הדיאטה הנוכחית. 

בנוסף לניתוח ההבדלים בין עלויות דפוסי התזונה השונים החוקרים בחנו את עלות דפוסי התזונה בעתיד תחת תרחישים שונים (פיתוח כלכלי, הפחתת בזבוז מזון ועוד). בהסתכלות עתידית זו, כאשר נלקחו בחשבון הפחתה בבזבוז מזון, הפחתת עלויות של פליטות פחמן והוצאה על בריאות, נמצא כי בשנת 2050 עלות דפוסי התזונה הבריאים צפויה להיות נמוכה ב 25%-29% במדינות עם הכנסה נמוכה וב-37% במדינות עם הכנסה גבוהה, בהשוואה למצב בו תימשך צריכה לפי דפוס התזונה הנוכחי (תרשים 2 מתוך המאמר). 

חשוב לציין כי המגבלה העיקרית של מחקרים מסוג זה היא הקושי באיסוף נתונים מלאים ומדויקים. במחקר הנוכחי החוקרים בחרו לכלול התייחסות צרה יחסית להשפעות הסביבתיות של התזונה כאשר כללו עלות פליטת גזי חממה בלבד (ולא התייחסו לזיהום מים, אובדן מגוון ביולוגי וכו׳), ככל הנראה כיוון שלגבי מדד זה קיים המידע הרב ביותר.

לסיכום – מעבר לדפוסי תזונה מבוססי צומח קשור בהפחתת העלויות הרחבות של התזונה, במיוחד במדינות בעלות הכנסה גבוהה.  ישראל היא שיאנית בצריכת בשר עוף לנפש ובשנים האחרונות מטפסת גם בצריכת בשר הבקר, נראה כי בדומה למדינות עם הכנסה גבוהה שנבחנו במחקר זה, ישראל עשויה להנות מהוזלת עלות הדיאטה במעבר לדפוסי תזונה מבוססי צומח.

על הכותבת – סיון בן אברהם שולמן

דיאטנית קלינית, סטודנטית לדוקטורט באפידמיולוגיה, חברת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא וחוקרת במכון גרטנר.