מינרלים

יוד

תפקידים בגוף, מקורות במזון ומידע נוסף לאנשי מקצוע

בקצרה

יוד הוא מינרל חשוב עבור התפקוד התקין של בלוטת התריס המשפיעה על תהליכים רבים בגוף ובנוסף הוא חיוני להתפתחות העובר

מקורות עיקריים מהצומח
אצות ומלח מועשר ביוד
תמי טרנר

ד"ר תמי טרנר, ארגון רופאים לתזונה ארצות הברית – PAN USA

תרגום והתאמה לישראל: כרם אביטל RD, MPH ורוני חסון M.Sc. RD

ריכזנו את הידע שלפניכם בהשקעה רבה, תמכו בפרויקט ועזרו לנו ליצור תכנים נוספים על רכיבי מזון חשובים. לתרומה לחצו כאן

למה יוד חשוב לגוף?

  • חיוני להתפתחות העובר, כולל התפתחות המוח ומערכת העצבים, ובניית השלד
  • הכרחי לייצור הורמונים תקין בבלוטת התריס אשר משפיעה על גדילה, מטבוליזם, ויסות טמפרטורה ורבייה

כמה יוד אנחנו צריכים ביום?

גילכמות (במק"ג)
0-6 חודשים110
7-12 חודשים130
1-8 שנים90
9-13 שנים120
14+ שנים150
הריון220
הנקה290
הדרישות התזונתיות הן לפי ההמלצות בארה"ב. הערכים עשויים להשתנות במדינות שונות מפאת הבדלים בנתונים שחושבו.

דוגמאות למזונות מהצומח העשירים ביוד

תכולת היוד במאכלים שונים משתנה לפי הכמות המצויה בקרקע, במים ובמזון לבעלי חיים. לכן מזונות צמחיים עשויים להיות עשירים או דלים ביוד כתלות במקום שבו הם גודלו ובגורמים נוספים. נכון להיום אין מידע אמין לגבי תכולת היוד במזונות המגודלים בארץ. המקורות האמינים היחידים ליוד במזונות מהצומח הם אצות (נורי, ווקאמה, קומבו וקלפ) ומלח מועשר ביוד. לצד המקורות מהצומח, יוד המצוי גם במזונות מהחי כגון דגים ומאכלי ים, ביצים, ומוצרי חלב, כיוון שארגוני תזונה ובריאות רבים (כולל אותנו) ממליצים לבסס את התזונה על מזונות מלאים מהצומח, ונתמקד במזונות צמחיים המהווים מקור ליוד.

 דוגמאות למאכלים המכילים יוד

מזוןיוד (מק"ג)
לפי גודל מנה
מלח מועשר ביוד

~ 30 מק"ג/גרם לפי המלצת
משרד הבריאות בישראל
~150
~ 150 מק"ג בכפית מלח (5 גרם)
אצות* (נורי מיובשת)100 – 170
2 דפים (6 גרם)
*תכולת יוד משתנה מאוד ממוצר למוצר, ויש אצות עם כמויות עודפות שעולות על ההמלצות.
יש לקרוא את הערכים התזונתיים על גבי תוויות המזון. הערכים בטבלה הם הערכה כללית וייתכן שעוגלו.

על פי משרד הבריאות הישראלי הדרך הטובה ביותר להימנע ממחסור ביוד היא החלפה של מלח רגיל במלח מיודד, מבלי להעלות את כמות המלח הנצרך. הם מציינים כי במדינות רבות בעולם נמצא שתוספת יוד למלח שולחן מצמצמת את מחסור היוד בציבור.

שימוש במלח מועשר ביוד (ללא הוספת מלח לתזונה) מהווה מקור אמין ליוד, במיוחד בקרב אנשים שלא צורכים מוצרי חלב, ביצים ומאכלי ים. כפית של מלח מועשר ביוד מספקת מאה אחוז מצריכת היוד היומית המומלצת לקבוצות גיל רבות, אבל עלול לגרום לצריכת נתרן עודפת אצל ילדים קטנים.

היוד נספג בקיבה ובתריסריון ומפונה מהגוף בעיקר על ידי הכליות ובלוטת התריס. בדרך כלל נספגים יותר מ-90% מהיוד שמגיע מהמזון, והיוד בתוספים (כגון מלח מועשר) נספג כמעט בכללותו. לאחר הספיגה לדם והשימוש של בלוטת התריס ביוד, 90% מהיוד במחזור הדם מופרש בשתן בסופו של דבר. 

צריכה גבוהה של מזונות גויטרוגניים (למשל סויה, ירקות מצליבים כמו כרוב, כרובית וברוקולי וכן דוחן) עשויים לעכב את מעבר היוד לבלוטת התריס. עם זאת, זה לא צריך להדאיג אנשים הצורכים כמות מספקת של יוד והניזונים מתזונה מגוונת.

ריכוז היוד בשתן מעיד על צריכת היוד בימים שלפני הבדיקה. בדיקות שתן עוקבות או בדיקות של ריכוז יוד בשתן במשך 24 שעות הן מדויקות יותר מבדיקה אחת בלבד אך בפועל כמעט שאינן מבוצעות.הערכים הבאים לקוחים מחציון כמות היוד בשתן באוכלוסייה, והם משקפים מצב יוד תקין:

  • ילדים ומבוגרים: 100 – 199 mcg/L (עודף > 300 mcg/L)
  • היריון: 150 – 249 mcg/L (עודף ≥ 500 mcg/L)
  • הנקה: > 100 mcg/L (הערכים נמוכים עקב הפרשת יוד לחלב האם)

בדיקת יוד בשתן במשך 24 שעות מעידה על צריכת יוד לפי הנוסחה הבאה: יוד בשתן (מק"ג לליטר) x 0.0235 x משקל (ק"ג) = צריכת יוד יומית.

גודל בלוטת התריס, במישוש (כל אונה לא אמורה להיות גדולה יותר מהגליל המרוחק של אגודל המטופל), או באופן מדויק יותר באולטרסאונד, משמש להערכת מחסור ביוד. ערכי ייחוס לפי מדד שטח גוף וגיל קיימים לילדים בגיל בית ספר בארה"ב, באירופה ובמדינות נוספות.

ה-TSH הוא הורמון האחראי על הבקרה של פעילות בלוטת התריס (שההורמונים שלה מצריכים כאמור שימוש ביוד). ולכן הרמה של TSH בנסיוב הדם עשויה להעיד בעקיפין על צריכת יוד. כאשר רמה גבוהה של TSH מעידה על תת פעילות של בלוטת התריס, ורמות נמוכות יעידו דווקא על יתר פעילות של בלוטת התריס. אף שחל שימוש במדינות רבות בבדיקת TSH בתינוקות כדי להעריך את מצב היוד באוכלוסייה, בדיקת TSH בנסיוב הדם בילדים גדולים יותר ובמבוגרים לא מהווה אינדקטור רגיש מספיק למצב היוד, ועשויה להיות בטווח התקין גם כשיש מחסור ביוד בין היתר כי הפעילות של בלוטת התריס לא תלויה רק בצריכת יוד אלא גם בגורמים נוספים. 

T3 (טרי-יודותירונין) ו-T4 (תירוקסין), הם שני ההורמונים העיקריים שמייצרת בלוטת התריס, המכילים יוד, אך גם הם מדדים לא רגישים ליוד שאי אפשר להסתמך עליהם על מנת לאתר מחסור ביוד.

  • נשים בהיריון שלא צורכות מקורות טובים ליוד (כמו מלח מועשר ביוד) – חשוב מאוד לצרוך יוד מהתזונה, להתפתחות תקינה של העובר. מחסור ביוד עלול להזיק להתפתחות המוחית והגופנית, ולגרום לפגמים בלידה
  • תינוקות יונקים שאימותיהם לא צורכות מספיק יוד (תזונת האם משפיעה על ריכוז היוד בחלב האם)
  • אנשים שצורכים כמויות עודפות של מזונות גויטרוגניים (למשל קסבה, סויה, דוחן, כרוב) וגם לא צורכים מספיק יוד
  • אנשים שלא משתמשים במלח מועשר ביוד או צורכים מזונות עשירים ביוד באופן קבוע (לדוגמה דגים ואצות)
  • מעשנים (בגלל הציאניד בטבק)
  • תת פעילות של בלוטת התריס
  • עלייה ב-TSH
  • זפק
  • עיכוב התפתחותי, עיכוב בגדילה
  • התבגרות מינית מאוחרת
  • תפקוד מוחי לקוי
  • לידה שקטה, הפלה טבעית, פגמים בלידה, תת-תריסיות מולדת
  • סיכון מוגבר לסרטן בלוטת התריס במחסור כרוני

מחסור בסלניום, ויטמין A או ברזל עלול להחמיר השפעות של מחסור ביוד.

כאשר המקור למחסור הוא תזונתי, במיוחד במדינות כמו ישראל שבהן השימוש במלח מועשר ביוד הוא לא שכיח, או שהסיכון למחסור ביוד הוא מוגבר (למשל, מדינות רבות באירופה), יש לשקול צעדים אלה:

לנשים בהיריון או מניקות – יש להמליץ על צריכה של 150 מק"ג יוד ביום לפחות כחלק מתוספים פרנטליים או מולטי ויטמינים. שימו לב כי מולטי ויטמינים רבים, כולל ויטמינים פרנטליים, לא מכילים יוד במינון מספק.

מצד שני יש להימנע מתוספים עם רמות יוד גבוהות, ומצריכה כוללת של יותר מ-1,100 מק"ג יוד ביום מהמזון ומתוספים (מתחת לגיל 18, יש להימנע מצריכה של יותר מ-900 מק"ג ביום). תועדו השפעות שליליות של שימוש בתוספי יוד, בכללן סיכון מוגבר להיפרטירוטרופינמיה בנשים בהיריון הנוטלות תוספי יוד.

תינוקות מתחת לגיל חצי שנה – היוד צריך להגיע רק מחלב אם או תמ"ל. ריכוז היוד בחלב האם תלוי בצריכת היוד של האם, לכן תינוקות הניזונים מחלב אם בלבד תלויים בצריכת יוד תקינה של אמם לצורך גדילה והתפתחות תקינים. לכן מומלץ להמשיך ליטול תוסף מתאים לאורך התקופה של הנקה בלעדית.

תינוקות בגיל 7-12 חודשים – היוד צריך להגיע מחלב אם או מתמ"ל, אף שבכמה מדינות קיימת המלצה לתת 50 מק"ג ביום לתינוקות הניזונים ממזון ביתי.

קבוצת גילמינון יומי מקסימלי לפני
הופעת התופעות השליליות
מתחת לשנהאין מידע. היוד צריך להגיע מהמזון,
מחלב אם או מתמ"ל בלבד
1 – 3 שנים200 מק"ג
4 – 8 שנים300 מק"ג
9 – 13 שנים600 מק"ג
14 – 18 שנים, כולל נשים בהיריון ומניקות900 מק"ג
מעל גיל 19, כולל נשים בהיריון ומניקות1100 מק"ג
ערכי המקסימום הם לפי ההמלצות בארה"ב. הערכים עשויים להשתנות במדינות שונות מפאת הבדלים בנתונים שחושבו.
  • דלקת בלוטת התריס
  • תת פעילות של בלוטת התריס
  • פעילות יתר של בלוטת התריס
  • תגובות רגישות יתר
  • רמות גבוהות של TSH
  • זפק
  • סיכון מוגבר לסרטן בלוטת התריס

תסמינים להרעלת יוד אקוטית:

  • תחושת צריבה בפה, בגרון ובקיבה
  • חום
  • כאב בטן
  • בחילה, הקאות, שלשולים
  • דופק חלש
  • תרדמת
  • תרופות לטיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס (כמו מתימזול, פרופילתיואוראציל, קרבימזול) בצירוף עם יוד במינון גבוה עלולים לגרום לתת פעילות של בלוטת התריס.
  • אמיודארון מכילה כמויות גדולות של יוד ועלולה להשפיע על תפקוד בלוטת התריס.
  • מעכבי ACE (כמו ליזינופריל) ומשתנים אוגרי אשלגן (כמו ספירונולקטון) בשילוב עם יודיד האשלגן (המצוי בתוספים ובמלח מועשר ביוד) עלולים להגביר סיכון להיפרקלמיה.
  • שימוש ממושך בליתיום עלול להגביר סיכון לתת פעילות בלוטת התריס.
  • מינון פרמצבטי של יודיד האשלגן עלול להפחית את ההשפעה של נוגד הקרישה וורפרין.

התוכן המועבר כאן מיועד להעשרת הידע ואינו כולל רשימה ממצה של כל ההתנגשויות האפשריות.

תרגמה לעברית: עטר אברמסון

דף מידע בנושא יוד – אתר משרד הבריאות הישראלי (עודכן לאחרונה בתאריך 27.02.2023)

Iodine. Fact Sheet for Health Professionals. Office of Dietary Supplements. National Institutes of Health. Updated Mar 2020. Accessed Nov 2020. https://ods.od.nih.gov/factsheets/Iodine-HealthProfessional/.

Institute of Medicine 2001. Dietary Reference Intakes for Vitamin A, Vitamin K, Arsenic, Boron, Chromium, Copper, Iodine, Iron, Manganese, Molybdenum, Nickel, Silicon, Vanadium, and Zinc. Washington, DC: The National Academies Press. https://doi.org/10.17226/10026.

Zimmerman M, Trumbo PR. Iodine. Adv. Nutr.2013; 4: 262–264.

FoodData Central Database. United States Department of Agriculture. Accessed Oct 2021. https://fdc.nal.usda.gov.

Iodine. USDA, FDA, ODS-NIH Iodine Database Release 1.0. https://www.ars.usda.gov/ARSUSERFILES/80400535/DATA/IODINE/IODINE%20DATABASE_DOCUMENTATION.PDF

U.S. Department of Agriculture and U.S. Department of Health and Human Services. Dietary Guidelines for Americans, 2020-2025. 9th Edition. December 2020. Available at https://DietaryGuidelines.gov.

Iodine. Linus Pauling Institute Micronutrient Information Center, Oregon State University. Updated August 2015. Accessed Nov 2020. https://lpi.oregonstate.edu/mic/minerals/iodine

Leung AM, Pearce EN, Braverman LE, Stagnaro-Green A. AAP recommendations on iodine nutrition during pregnancy and lactation. Pediatrics. 2014 Oct;134(4):e1282.

Leung AM, Braverman LE. Consequences of excess iodine. Nat Rev Endocrinol. 2014 Mar;10(3):136-42. doi: 10.1038/nrendo.2013.251. Epub 2013 Dec 17.

Remer T, Johner SA, Gärtner R, et al. Ein Risiko für die Kognitive Entwicklung [Iodine deficiency in infancy – a risk for cognitive development]. Dtsch Med Wochenschr. 2010 Aug;135(31-32):1551-6. German. doi: 10.1055/s-0030-1262446. Epub 2010 Jul 27. PMID: 20665419.