סידן

הסידן נספג בגוף באופן פעיל וסביל. ספיגה פעילה נעשית בתריסריון (רוב הסידן נספג ברמה נמוכה עד בינונית). ספיגה סבילה (בדרך כלל בנטילת תוספים במינון גבוה) עשויה להתרחש לאורך המעי הדק.2 עם זאת, בתינוקות יונקים, סידן נספג ברובו באופן סביל באמצעות הלקטוז שבחלב האם. תינוקות יונקים סופגים כ-55 עד 60 אחוז מהסידן המצוי בחלב אם. פורמולה לתינוקות (תרכובת מזון לתינוקות – תמ"ל) מכילה בדרך כלל כמות כמעט כפולה של סידן מבחלב אם, אך הכמות הממוצעת שנספגת על ידי תינוקות הניזונים מתמ"ל היא כ-40%.

ישנם הבדלים ניכרים בשיעורי הספיגה ממזונות שונים. אמנם כ-30% מהסידן שבחלב פרה ובמזונות מועשרים נספג בגוף, אבל הספיגה שלו מירקות ירוקים מסוימים (כגון ברוקולי, באק צ'וי, קייל) היא כמעט 60%. לפניכם השוואה בין כמויות מזון זהות:

ספיגת סידן עשויה לרדת כתוצאה מצריכת מזונות עשירים באוקסלטים (למשל תרד) או פיטאטים (למשל אגוזים ודגנים), אבל לא תמיד. השפעת התרכובות האלה על הסידן משתנה מאוד, ותכונות והרכב המזון (כמו למשל, מטריצת המזון, העיכוליות והשפעת הארוחה כולה) משפיעים על הכמות שנספגת ממנו.

לדוגמה, זמינות הסידן באמרנט (סוג של דגן) היא 5% בערך, בעוד שבזרעי שומשום הזמינות היא 20% על אף ששני המזונות האלו מכילים פיטאטים. נוסף על כך, שמרים מעלים את זמינות הסידן כי הם מכילים אנזים שמפרק פיטאטים בדגנים. כמו כן ככל שצורכים יותר סידן בבת אחת, הכמות שתיספג תהיה קטנה יותר.

פרמטר חשוב נוסף הוא רמות ויטמין D תקינות מאחר שויטמין זה מסייע לספיגת סידן בגוף ולשמירה על איזון הסידן בדם.

לסיכום, בקרב אנשים הניזונים מתזונה מגוונת, לאוקסלטים ולפיטאטים יש השפעה תזונתית זניחה, ובחישוב הכמות היומית המומלצת הובאו בחשבון הבדלים בין תפריטים שונים.