שאלות נפוצות נוספות

< All Topics
הדפסה

דפוס אכילה מבוסס צומח מכיל ברובו מזונות מן הצומח, אך עשוי להכיל מעט מזונות מן החי. יש מגוון דפוסי תזונה כאלו, שהמשותף להם הוא הסתמכות בעיקר על מזונות מהצומח באכילה היומית והפחתה בצריכת מזון מהחי. בין דפוסי האכילה הללו ישנם התזונה הים תיכונית, דיאטת DASH (Dietary Approaches to Stop Hypertension), דיאטת (MIND (Mediterranean-DASH Intervention for Neurodegenerative Delay, תזונה נורדית, תזונה צמחונית, חצימחונית (Flexitarian diet), טבעונית ועוד.

לא כל דפוסי התזונה מהצומח הם מומלצים לבריאות: דפוס בריא של תזונה מבוססת צומח יכלול בעיקר מזונות שלמים ולא מעובדים: ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, זרעים ואגוזים, בעוד שדפוס לא בריא של תזונה מבוססת צומח יכלול ברובו דגנים לא מלאים, חטיפים, ממתקים ושתייה ממותקת.

סויה היא קטנית, עשירה ברכיבים מועילים רבים: חלבון, סיבים תזונתיים, ברזל, סידן, אבץ, מגנזיום, אשלגן וויטמינים מקבוצת B.

על בסיס סקירת מחקרים עדכניים רבים נכתב נייר עמדה של משרד הבריאות ועמותת 'עתיד' – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, ובו מצויין כי "צריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים לרבות ינקות, ילדות והתבגרות הן בקרב נשים והן בקרב גברים ואף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים שונים". בנייר העמדה אף מודגש כי אכילת סויה היא בריאה, בטוחה ומומלצת. לקריאה נוספת כנסו לתקציר נייר העמדה.

גם בנוגע לסויה כדאי ליישם את העקרון של העדפת הצריכה במצב הטבעי וכמה שפחות מעובד, כלומר- להעדיף מוצרי סויה כמו פולי סויה יבשים, אדממה, טופו, טמפה ומשקה סויה ללא תוספת סוכר או ממתיקים אחרים. בנוסף כדאי לוודא שמשלבים גם קטניות אחרות במהלך השבוע ושומרים על גיוון גם בקבוצת הקטניות.

קשה מאוד עד בלתי אפשרי להגיד שמשהו הוא "טבעי" או "חלק מהטבע" באופן מוחלט. במהלך ההיסטוריה וההתפתחות התרבותית שלנו, באף שלב לא הייתה הגדרה אחת ברורה להתנהגות "טבעית". האם אפשר לקרוא לאפיית לחם או להשבחת צמחים "דבר טבעי", אף שיש בתהליכים אלו מעורבות עמוקה של בני האדם בצורה של שינוי הרכב המזון/הצמח? האם נסיעה באוטו היא "דבר טבעי", אף שהיא דורשת שימוש בטכנולוגיה? נוסף על כך, "טבעיות" לכאורה לא מעידה דבר על טיב או איכות. לדוגמה, אולי "טבעי" יותר לאכול ירקות ופירות לא שטופים, אבל האם זה אומר שזה רעיון טוב?

אם ננסה לבדוק מה אכלו בני האדם לאורך האבולוציה, ניתקל עד מהרה באתגרים רציניים. קשה מאוד לחקור דפוסי התנהגות מלפני מיליוני שנים. בני האדם אכלו מזונות שונים בתקופות שונות ובמקומות שונים, וזמינות המזון שיחקה תפקיד מרכזי בבחירותיהם. לאורך ההיסטוריה האנושית, היו מעט מאוד הזדמנויות לבחור בין "בריא" לבין "לא בריא". שאלות רבות נותרו ללא מענה. כיצד התזונה השפיעה על בריאות בני האדם באותם ימים? עד כמה אפשר להשוות בין בריאות האדם הקדמון לבין בריאות האדם המודרני? עד כמה אפשר להשוות את סוגי המזון (למשל, פירות בר וירקות בר שונים מאוד בדרך כלל ממקביליהם המתורבתים, חיות בר שניצודו כגון צבי שונות מאוד מבעלי חיים מבויתים)?
כל השאלות האלה מראות שזה לא הגיוני לקחת דוגמה מתזונתם של בני האדם שחיו בעבר הרחוק. הודות למחקרים המודרניים, אנחנו יודעים איזו תזונה היא בריאה לבני האדם שחיים היום, לפי המזונות המודרניים שקיימים היום, כלומר תזונה שכוללת מעט מאוד בשר, או בכלל לא.

יש אנשים ששעועית וקטניות אחרות גורמות להם לנפיחות ולגזים. תופעות אלו נגרמות על ידי חומרים ספציפיים במזונות האלה שגופנו לא מסוגל לעכל – סיבים תזונתיים הנקראים אוליגוסכרידים. חיידקי המעיים שלנו אוהבים את החומרים האלה, וכשהם מפרקים אותם, נוצרים גזים.
הנה כמה טיפים שעשויים לעזור להקל על תופעות אלו:

  • הוסיפו קטניות בהדרגה לתזונתכם, והתחילו עם כמויות קטנות כדי שחיידקי המעיים שלכם יוכלו להתרגל אליהן. למשל, נסו לפזר גרגירי חומוס על הירקות המוקפצים שלכם, או מעט עדשים או שעועית על הסלט שלכם.
  • נסו סוגים שונים של קטניות. קטניות מקולפות כמו עדשים כתומות או צהובות מכילות פחות אוליגוסכרידים.
  • נסו גם טופו שכמעט ואינו מכיל אוליגוסכרידים ובאופן כללי קל יחסית לעיכול.
  • בשלו בעצמכם את הקטניות. שטפו אותן היטב לפני הבישול, והשרו אותן במהלך הלילה. הפעולות האלה עוזרות להפחית את כמויות האוליגוסכרידים. בשלו את הקטניות במים טריים. אפשר גם להחליף את המים באמצע הבישול כדי להפחית עוד יותר את כמות האוליגוסכרידים. בשלו את הקטניות עד שהן מתרככות באופן מלא. אם אתם משתמשים בקטניות משומרות, היפטרו מהנוזלים שבקופסת השימורים.
  • נסו ליצור ממרח או פירה מהקטניות, עצם הטחינה של הקטניות מקלה על העיכול שלהם.
  • ישנם תבלינים שעוזרים גם הם לעיכול במידת מה כגון כמון, זרעי שומר, אניס וקימל למשל.
  • נסו לאכול קטניות מונבטות ולאחר בישול קצר. למידע על קטניות- כנסו לאתר beans של 'עתיד'- עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל. באתר תמצאו את כל מה שכדאי לדעת על הקטניות: מיהן הקטניות? איך לבשל אותן? למה בריא לאכול אותן? וגם- שפע מתכונים.

זה נכון שלחיטה לבנה ולחיטה מלאה אין אותו טעם, אבל הדברים שטעימים לנו הם עניין של הרגל. תנו לבלוטות הטעם שלכם זמן להסתגל לשינוי. נסו מוצרים ומותגים שונים ומגוונים. לא כל המוצרים המלאים הם זהים, אז בטוח תמצאו פסטה אהובה מקמח מלא, לדוגמה. יש הרבה סוגים של לחם, למשל מקמח טחון דק או גס. יש כאלה שמוסיפים להם גרעינים או דגנים נוספים. אפשר לנסות להוסיף מוצרים מקמח מלא בהדרגה. התחילו בהחלפת הלחם הרגיל שלכם בלחם מלא. ברגע שתתרגלו אליו, תתמקדו בסוג אחר של מזון.

כדאי לזכור את היתרונות שבאכילת דגן מלא. הסיבים התזונתיים מסייעים למערכת העיכול ומשפרים את הרכב חיידקי המעי, וזה משפיע לטובה על תהליכים רבים בגוף. לדוגמה, סיבים תזונתיים עוזרים להגן על הגוף מעליית סוכר, לחץ דם גבוה וסרטן המעי. הסיבים התזונתיים ורוב הנוטריינטים הבריאים האחרים מסולקים לגמרי בתהליך ייצור הקמח הלבן. מוצרים מקמח מלא מכילים כמויות גדולות יותר של ויטמינים ומינרלים חשובים.

תוכן עניינים

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך