הקשר בין תזונה לתחלואה מקורונה
/ / הקשר בין איכות התזונה ל-COVID-19 – ג'ורנל קלאב #4

הקשר בין איכות התזונה ל-COVID-19 – ג'ורנל קלאב #4

מציג: סער בן ציון

המפגש הרביעי של הג'ורנל קלאב שלנו התמקד במאמר שפורסם בג'ורנל GUT (מבית BMJ) ובדק את הקשר בין איכות התזונה לסיכון לתחלואה בקורונה בכלל, ולתחלואה קשה בפרט. את המפגש העביר סער בן ציון – סטאז'ר בבי"ח סורוקה ומנהל קהילת PAN. רוצים לקבל עדכון על המפגש הבא? הירשמו כאן.

רקע

מחקרים קודמים מצאו שתזונה באיכות נמוכה קשורה בתחלואה מוגברת במחלות לב, בסוכרת, בכבד שומני ובהשמנה. כבר בשלבים מוקדמים של מגפת הקורונה החלו עדויות לכך שאנשים עם מחלות רקע אלו פיתחו תסמינים קשים יותר של המחלה. לפני כמה חודשים גם התפרסם מחקר מקרה ביקורת של עובדי בריאות שמצא שאלו שצרכו תזונה שהתבססה יותר על מזון מהצומח פיתחו פחות תסמינים קשים לקורונה וגם הסיכוי שלהם לחלות היה נמוך יותר, סקרנו את המחקר ההוא בהרחבה בפוסט קודם בנוגע לתזונה וקורונה. החוקרים שיערו שישנו קשר בין תזונה לתחלואה בקורונה, ולחומרת המחלה, אך הקשר טרם נבדק באוכלוסיה הכללית.

השיטות

מחקר תצפיתי פרוספקטיבי שנערך בארצות הברית ובאנגליה בחודשים הראשונים של המחלה (מרץ עד דצמבר 2020). החוקרים פיתחו אפליקציה זמינה להורדה שהמטרה שלה לזהות אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר למחלה. המשתתפים נדרשו למלא בעת ההצטרפות שאלון תזונה קצר ששאל על התזונה לפני תחילת הקורונה. בעזרת שאלון זה חושבו שני ציונים להערכת דפוס התזונה: הציון האמריקאי שפותח על ידי אוניברסיטת הרווארד –
HPBD (Helthy Plant Based Diet) וציון DQS האנגלי שמדגיש גם הוא מזונות מהצומח (שניהם ציונים שתוקפו כבר בעבר ונמצאו קשורים לתוצאי בריאות שונים). 
התחלואה והערכה של חומרת הסימפטומים נעשתה בעזרת דיווח עצמי יומי, כשהוקם מערך הבדיקות הם התבקשו גם לאמת את הסימפטומים בעזרת בדיקת PCR וכן שליחה של הדוח הרפואי במידה שחלו.
בנוסף הם נשאלו על תחלואה במחלות נוספות ושאלות רקע נוספות ובנוסף גם סיפקו את המיקוד שבו הם גרים, נתון שאפשר לנטרל השפעה של ערפלנים הקשורים גם במצב סוציואקונומי וגם עם התפרצויות מקומיות של המחלה.

תוצאות

השתתפו במחקר קרוב ל- 600,000 איש. הרוב נשים (68%) ולבנים (96%). עוד יצויין שבקרב אלו שדפוס התזונה שלהם היה יותר בריא אחוז הנשים גבוה עוד יותר וה- BMI היה נמוך יותר.
נמצא כי בקרב אלו שצרכו דפוס תזונה מבוסס צומח ובריא הסיכון לחלות בקורונה היה נמוך יותר וכך גם הסיכון לסבול מתסמינים חריפים של המחלה. התוצאים האלו נשארו מובהקים גם לאחר תקנון לגיל, למין, למצב סוציו-אקונומי, למיקום גיאוגרפי, למחלות רקע רלוונטית, לעישון, לפעילות גופנית ול- BMI.
ממצאים מרשימים בעיקר לגבי החומרה, HR=0.59 (CI:0.47-0.74) לאלו שברבעון הגבוה לציון hPBD בהשוואה לאלו שברבעון התחתון. כשבחנו את הסיכון בפילוח לפי קבוצות אוכלוסיה ממעמד סוציו-אקונומי שונה, ראו שהאפקט של התזונה היה חזק יותר בקרב אנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר.

מגבלות

התבססות על דיווח עצמי, כאשר הנחקרים התבקשו למלא שאלון יומי. סביר שהיה תת דיווח לגבי התחלואה: החוקרים חישבו שמספר החולים הצפוי היה אמור להיות כ -31,815 ובפועל היו כ- 5,600 מקרים. סביר שבמחקר זה ישנו תת דיווח על תחלואה חמורה ומוות (740 מקרי קורונה חמורים). בשלבים הראשונים של המחקר נאלצו להתבסס על דיווח עצמי בלבד של תסמינים וללא אימות על ידי בדיקות PCR.

לסיכום
המחקר מצא קשר בין דפוס תזונה בריא ומבוסס צומח לבין סיכון נמוך יותר לתחלואה בקורונה ולפיתוח תסמינים קשים יותר. אנו יודעים שישנו קשר בין רכיבים מסויימים בתזונה מבוססת צומח לבין תפקוד תקין של מערכת החיסון. החוקרים העריכו שכשליש מהמקרים היו יכולים להימנע בעזרת דפוס תזונה טוב יותר או הימצאות במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר.

למאמר:

Merino, J., et al. (2021). Diet quality and risk and severity of COVID-19: a prospective cohort study. Gut.

עוד תכנים שעשויים לעניין אותך