מיקרוביום ואי ספיקת לב

מיקרוביום ואי ספיקת לב 

על הקשר בין המעי – החיידקים שבגופנו – ובריאות הלב

אי ספיקת לב הוא מצב שבו הלב לא פועם (מתכווץ ו/או נרפה) באופן תקין וכתוצאה מכך ישנה פגיעה באספקת הדם לאיברים השונים. המחלה יכולה להיגרם כתוצאה מאירוע לבבי, יתר לחץ דם, גדילת יתר של חדר שמאל בלב (קרדיומיופתיה) והפרעות אחרות בתפקוד הלב. השמנה וסוכרת מהווים גם הם גורמי סיכון למחלה.

לאורך השנים הגישה הטיפולית במחלה הלכה והשתכללה. בעבר התמקדו בעיקר בהתמודדות עם צבירת הנוזלים והבצקת בריאות ובגפיים על ידי הגבלת צריכת מלח ונטילת משתנים (כמו FUSID) על מנת להוציא נוזלים עודפים מהגוף. בשלב יותר מאוחר פותחו תרופות שניסו לשפר את התפקוד של הלב עצמו על ידי התערבות במערכת הסימפטטית (Bisoprolol – Cardiloc). בהמשך פותחו גם תרופות עוד יותר מתוחכמות שהשפיעו על מסלולים שונים במערכת הנוירו-אנדוקרינית. 
בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה שישנו גם קשר בין מערכת העיכול שלנו לבין אי ספיקת לב וספציפית שישנם יחסי גומלין מורכבים בין חיידקי המעי – מיקרוביום, לבין בריאות הלב בכלל וספציפית במקרים של אי ספיקת לב.
בוובינר אורח של ד"ר עידו אביבי, מומחה ברפואה פנימית, המבצע התמחות-על בקרדיולוגיה, נסקרו המחקרים השונים בתחום זה. הכתבה לפניכם מבוססת על הרצאה זו.

הקשר בין תזונה לבריאות הלב

הקשר בין תזונה בריאה לבין מניעת מחלות לב וכלי דם הודגם במחקרי תצפית גדולים מכל העולם. מחקרים קליניים שונים הדגימו גם את הפוטנציאל הטיפולי של תזונה בריאה, בדגש על תזונה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח, לשיפור מדדים שונים הקשורים לבריאות הלב כמו פרופיל שומנים ולחץ דם. ארגון הלב האמריקאי פרסם בנובמבר 2021 הנחיות תזונתיות לשיפור בריאות קרדיווסקולרית, ומכוון לכל אורכו של המסמך להגדיל את צריכת המזונות מהצומח ולהפחית מזונות מן החי בדגש על בשר אדום ומעובד, ומזון אולטרה מעובד (חטיפים, ממתקים ומשקאות ממותקים). ניתן לקרוא עוד על הקשר בין תזונה למחלות לב במרכז הידע באתר שלנו.

במקביל, התרחב מאוד תחום המחקר של המיקרוביום והקשר שלו למערכות שונות בגוף, אם בתחילה התמקדו ביחסי הגומלין בין החיידקים למערכת העיכול, בהמשך הבינו שהמיקרוביום משפיע על הבריאות שלנו בעוד דרכים רבות גם על תפקוד המוח ותפקוד הלב. קראו עוד על המחקר בתחום המיקרוביום >>

מה קורה למעי ולחיידקי המיקרוביום באי ספיקת לב?

אי ספיקת לב פוגעת במעי בשני היבטים עיקריים: 

  • פגיעה באספקת הדם למעי: במצב תקין מוערך שכרבע מכלל זרימת הדם בגוף מגיעה אל המעי אך מחקרים מצאו שבאי ספיקת לב ישנה ירידה של 30%-40% בזרימת הדם העורקי למעי.
  • גודש ורידי ובצקת בדופן המעי, זאת בדומה לתופעה המוכרת יותר של בצקת בגפיים בקרב חולים אלו.

שתי התופעות האלו, עלולות לפגוע משמעותית בתפקוד של המעי, ספציפית בהקשר של המיקרוביום, הן עלולות להוביל לשינויים בהרכב חיידקי המעי (דיסביוזיס) שמתבטא הן בירידה כללית במספר הזנים של חיידקי מעי והן בשינוי זני החיידקים עצמם. נמצא שאי ספיקת לב עלולה להוביל לעליה בזני החיידקים הפתוגניים כמו קמפילובקטר, סלמונלה ושיגלה שמפרישים מתווכים דלקתיים שונים. במקביל נראה גם ירידה במספר זני החיידקים ה"טובים" – חיידקים שמייצרים בוטיראט וחומצות שומן קצרות שרשרת אחרות. בנוסף החיידקים האלו מסייעים לשפר את הרגישות לאינסולין ולהפחית את רמת הדלקתיות במעי. 

התפתחות של בצקת במעי עלולה להוביל גם לעלייה בחדירות של המעי לחיידקים פתוגניים ולתוצרים שלהם (מעי דליף – Leaky gut). במצב תקין אין מעבר בין תאי האפיתל של המעי (Tight junctions) כך שמעבר של חומרים מחלל המעי לגוף אמור להיעשות רק באופן סלקטיבי דרך תאי המעי. במצב של בצקת במעי התאים כבר אינם צמודים זה לזה ומתאפשרת חדירה של חומרים לזרם הדם באופן לא סלקטיבי במרווחים שנוצרו בין התאים. כך למשל בדיקות דם בחולי אי ספיקת לב, שבוצעו ספציפית בוורידים שצמודים למעי הראו ריכוז גבוה של טוקסינים חיידקיים וסמני דלקת שמעידים שמקור הדלקת הוא החדירות המוגברת של המעי.

הקשר בין תזונה, מיקרוביום, בריאות המעי ובריאות הלב. (מתוך Trøseid 2020)

התרכובת שמקשרת בין תזונה – מיקרוביום – ותחלואה לבבית

טרימתילאמין-N-אוקסיד (TMAO) היא תרכובת שנחקרה רבות בשנים האחרונות והיא מהווה דוגמה מרתקת ליחסי הגומלין בין תזונה, מיקרוביום והבריאות שלנו. נמצא כי תזונה עשירה בכולין וקרניטין – חומרים שנמצאים בעיקר במזונות שמנים מהחי, גורמת לחיידקי המעי לייצר תרכובת שנקרא טרימתילאמין (TMA), התרכובת הזו מגיעה לכבד ושם עוברת שינוי והופכת ל-TMAO. מחקרים מצאו קשר בין התרכובת הזו לבין היווצרות טרשת עורקים, קרישי דם, אי ספיקת לב ואי ספיקת כליות. נמצא ש- TMAO מהווה מדד פרוגנוסטי בלתי תלוי להידרדרות של אי ספיקת לב ותמותה. עוד נמצא שהשינוי בהרכב חיידקי המעי אצל חולי אי ספיקת לב, מתבטא גם ביותר זני חיידקים המייצרים TMA (כאמור, זו מולקלת המוצא של הו-TMAO).

משמאל הישרדות לאורך חמש שנים של חולי אי ספיקת לב בהתאם לרמות TMAO לפי רביעונים;
מימין סיכון לתמותה של חולי אי ספיקת לב לאורך חמש שנים בקבוצות סיכון שונות, ניתן לראות ש-TMAO הוא גורם סיכון משמעותי בכל הקבוצות ובמיוחד במבוגרים, נשים, מעשנים ואנשים עם אירוע לבבי קודם. (מתוך Tang 2014)

איך תזונה יכולה לשפר את המיקרוביום של המטופלים שלנו?

מומלץ לכוון את המטופלים לתזונה עשירה ברכיבים פרה-ביוטיים, רכיבים התומכים בשגשוג של החיידקים המועילים לבריאות. תזונה כזו תכיל הרבה מזונות שלמים מהצומח המכילים סיבים תזונתיים שמעודדים שגשוג של חיידקים המייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת. כצעד משלים כדאי להפחית בצריכה של מזונות שמנים מהחי במטרה להפחית ברמות ה-TMAO בדםגוף. נראה גם כי צריכה של שמן זית ושל מזונות עשירים בחומר בשם רסברטרול כמו פירות יער, ענבים אדומים ויין אדום (במידה) יכולה גם היא לסייע לעכב את הפעילות של ה-TMAO.

בסופו של דבר ההמלצות האלו מתכנסות להמלצות התזונה הים תיכונית שיכולות לסייע גם במניעה ובטיפול במחלות כרוניות נוספות שהחולים באי ספיקת לב נמצאים בסיכון גבוה גם להן.

אסטרטגיות אפשריות נוספות  לשיפור המיקרוביום הוא צום לסירוגין, נטילה של פרוביוטיקה, השתלות צואה ותרופות מסוימות. למידע נוסף על שיטות אלו מומלץ לצפות בוובינר המלא ☝️.

סקירות מומלצות בנושא

Mamic, P., et al (2023). Gut Microbiome-Based Management of Patients With Heart Failure: JACC Review Topic of the Week. Journal of the American College of Cardiology.

Trøseid, M., et al. (2020). The gut microbiome in coronary artery disease and heart failure: Current knowledge and future directions. EBioMedicine.

Tang, W. H. We Are Not Alone: Understanding the Contributions of Intestinal Microbial Communities and the Congested Gut in Heart Failure; JACC heart failure, 2016.

Nagatomo, Y., & Tang, W. H. (2015). Intersections Between Microbiome and Heart Failure: Revisiting the Gut Hypothesis. Journal of cardiac failure.

Jardon, K. M., et al. (2022). Dietary macronutrients and the gut microbiome: a precision nutrition approach to improve cardiometabolic health. Gut.

Witkowski, M., et al. (2020). Gut Microbiota and Cardiovascular Disease. Circulation research.
Tang, W. H., et al. (2019). Intestinal Microbiota in Cardiovascular Health and Disease: JACC State-of-the-Art Review. Journal of the American College of Cardiology.

מחקרים על הרכב המיקרוביום של חולי אי ספיקת לב 

Cui, X., et al. (2018). Metagenomic and metabolomic analyses unveil dysbiosis of gut microbiota in chronic heart failure patients. Scientific reports

Kummen, M.,et al. (2018). Gut Microbiota Signature in Heart Failure Defined From Profiling of 2 Independent Cohorts. Journal of the American College of Cardiology.
Pasini, E., et al. (2016). Pathogenic Gut Flora in Patients With Chronic Heart Failure. JACC. Heart failure.

מחקרים בולטים בנוגע למולקולת TMAO

Tang, W. H., et al (2013). Intestinal microbial metabolism of phosphatidylcholine and cardiovascular risk. The New England Journal of Medicine.

Tang, W. H., et al. (2014). Prognostic value of elevated levels of intestinal microbe-generated metabolite trimethylamine-N-oxide in patients with heart failure: refining the gut hypothesis. Journal of the American College of Cardiology.

Wang, Z., et al. (2011). Gut flora metabolism of phosphatidylcholine promotes cardiovascular disease. Nature, 472(7341), 57–63. x
Koeth, R. A., et al. (2013). Intestinal microbiota metabolism of L-carnitine, a nutrient in red meat, promotes atherosclerosis. Nature medicine.

מחקרים על חדירות ותפקוד המעי בקרב חולי אי ספיקת לב

Lewis, C. V., & Taylor, W. R. (2020). Intestinal barrier dysfunction as a therapeutic target for cardiovascular disease. American journal of physiology. Heart and circulatory physiology.

Sandek, A., et al. (2014). Intestinal blood flow in patients with chronic heart failure: a link with bacterial growth, gastrointestinal symptoms, and cachexia. Journal of the American College of Cardiology.
Sandek, A., et al. (2007). Altered intestinal function in patients with chronic heart failure. Journal of the American College of Cardiology.

התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 7 ממוצע: 4.4

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך