מיקרוביום ואי ספיקת לב 

על הקשר בין המעי – החיידקים שבגופנו – ובריאות הלב

אי ספיקת לב הוא מצב שבו הלב לא פועם (מתכווץ ו/או נרפה) באופן תקין וכתוצאה מכך ישנה פגיעה באספקת הדם לאיברים השונים. המחלה יכולה להיגרם כתוצאה מאירוע לבבי, יתר לחץ דם, גדילת יתר של חדר שמאל בלב (קרדיומיופתיה) והפרעות אחרות בתפקוד הלב. השמנה וסוכרת מהווים גם הם גורמי סיכון למחלה.

לאורך השנים הגישה הטיפולית במחלה הלכה והשתכללה. בעבר התמקדו בעיקר בהתמודדות עם צבירת הנוזלים והבצקת בריאות ובגפיים על ידי הגבלת צריכת מלח ונטילת משתנים (כמו FUSID) על מנת להוציא נוזלים עודפים מהגוף. בשלב יותר מאוחר פותחו תרופות שניסו לשפר את התפקוד של הלב עצמו על ידי התערבות במערכת הסימפטטית (Bisoprolol – Cardiloc). בהמשך פותחו גם תרופות עוד יותר מתוחכמות שהשפיעו על מסלולים שונים במערכת הנוירו-אנדוקרינית. 
בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה שישנו גם קשר בין מערכת העיכול שלנו לבין אי ספיקת לב וספציפית שישנם יחסי גומלין מורכבים בין חיידקי המעי – מיקרוביום, לבין בריאות הלב בכלל וספציפית במקרים של אי ספיקת לב.
בוובינר אורח של ד"ר עידו אביבי, מומחה ברפואה פנימית, המבצע התמחות-על בקרדיולוגיה, נסקרו המחקרים השונים בתחום זה. הכתבה לפניכם מבוססת על הרצאה זו.

הקשר בין תזונה לבריאות הלב

הקשר בין תזונה בריאה לבין מניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם הודגם בסוגי מחקרים שונים. מחקרי תצפית גדולים מכל העולם הראו כי תזונה בריאה, בדגש על תזונה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח, קשורה לסיכון נמוך יותר למחלות לב. מחקרים קליניים שונים הדגימו גם את הפוטנציאל הטיפולי של תזונה זו לשיפור מדדים שונים הקשורים לבריאות הלב כמו פרופיל שומנים ולחץ דם. ארגון הלב האמריקאי פרסם בנובמבר 2021 הנחיות תזונתיות לשיפור בריאות קרדיווסקולרית, ומכוון לכל אורכו של המסמך להגדיל את צריכת המזונות מהצומח ולהפחית מזונות מן החי בדגש על בשר אדום ומעובד, ומזון אולטרה מעובד (חטיפים, ממתקים ומשקאות ממותקים). ניתן לקרוא עוד על הקשר בין תזונה למחלות לב במרכז הידע באתר שלנו.

במקביל, התרחב מאוד תחום המחקר של המיקרוביום והקשר שלו למערכות שונות בגוף, אם בתחילה התמקדו ביחסי הגומלין בין החיידקים למערכת העיכול, בהמשך הבינו שהמיקרוביום משפיע על הבריאות שלנו בעוד דרכים רבות גם על תפקוד המוח ותפקוד הלב. קראו עוד על המחקר בתחום המיקרוביום >>

מה קורה למעי ולחיידקי המיקרוביום באי ספיקת לב?

אי ספיקת לב פוגעת במעי בשני היבטים עיקריים: 

שתי התופעות האלו, עלולות לפגוע משמעותית בתפקוד של המעי, ספציפית בהקשר של המיקרוביום, הן עלולות להוביל לשינויים בהרכב חיידקי המעי (דיסביוזיס) שמתבטא הן בירידה כללית במספר הזנים של חיידקי מעי והן בשינוי זני החיידקים עצמם. נמצא שאי ספיקת לב עלולה להוביל לעליה בזני החיידקים הפתוגניים כמו קמפילובקטר, סלמונלה ושיגלה שמפרישים מתווכים דלקתיים שונים. במקביל נראה גם ירידה במספר זני החיידקים ה"טובים" – חיידקים שמייצרים בוטיראט וחומצות שומן קצרות שרשרת אחרות. בנוסף החיידקים האלו מסייעים לשפר את הרגישות לאינסולין ולהפחית את רמת הדלקתיות במעי. 

התפתחות של בצקת במעי עלולה להוביל גם לעלייה בחדירות של המעי לחיידקים פתוגניים ולתוצרים שלהם (מעי דליף – Leaky gut). במצב תקין אין מעבר בין תאי האפיתל של המעי (Tight junctions) כך שמעבר של חומרים מחלל המעי לגוף אמור להיעשות רק באופן סלקטיבי דרך תאי המעי. במצב של בצקת במעי התאים כבר אינם צמודים זה לזה ומתאפשרת חדירה של חומרים לזרם הדם באופן לא סלקטיבי במרווחים שנוצרו בין התאים. כך למשל בדיקות דם בחולי אי ספיקת לב, שבוצעו ספציפית בוורידים שצמודים למעי הראו ריכוז גבוה של טוקסינים חיידקיים וסמני דלקת שמעידים שמקור הדלקת הוא החדירות המוגברת של המעי.

התרכובת שמקשרת בין תזונה – מיקרוביום – ותחלואה לבבית

טרימתילאמין-N-אוקסיד (TMAO) היא תרכובת שנחקרה רבות בשנים האחרונות והיא מהווה דוגמה מרתקת ליחסי הגומלין בין תזונה, מיקרוביום והבריאות שלנו. נמצא כי תזונה עשירה בכולין וקרניטין – חומרים שנמצאים בעיקר במזונות שמנים מהחי, גורמת לחיידקי המעי לייצר תרכובת שנקרא טרימתילאמין (TMA), התרכובת הזו מגיעה לכבד ושם עוברת שינוי והופכת ל-TMAO. מחקרים מצאו קשר בין התרכובת הזו לבין היווצרות טרשת עורקים, קרישי דם, אי ספיקת לב ואי ספיקת כליות. נמצא ש- TMAO מהווה מדד פרוגנוסטי בלתי תלוי להידרדרות של אי ספיקת לב ותמותה. עוד נמצא שהשינוי בהרכב חיידקי המעי אצל חולי אי ספיקת לב, מתבטא גם ביותר זני חיידקים המייצרים TMA (כאמור, זו מולקלת המוצא של הו-TMAO).

איך תזונה יכולה לשפר את המיקרוביום של המטופלים שלנו?

מומלץ לכוון את המטופלים לתזונה עשירה ברכיבים פרה-ביוטיים, רכיבים התומכים בשגשוג של החיידקים המועילים לבריאות. תזונה כזו תכיל הרבה מזונות שלמים מהצומח המכילים סיבים תזונתיים שמעודדים שגשוג של חיידקים המייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת. כצעד משלים כדאי להפחית בצריכה של מזונות שמנים מהחי במטרה להפחית ברמות ה-TMAO בדםגוף. נראה גם כי צריכה של שמן זית ושל מזונות עשירים בחומר בשם רסברטרול כמו פירות יער, ענבים אדומים ויין אדום (במידה) יכולה גם היא לסייע לעכב את הפעילות של ה-TMAO.

בסופו של דבר ההמלצות האלו מתכנסות להמלצות התזונה הים תיכונית שיכולות לסייע גם במניעה ובטיפול במחלות כרוניות נוספות שהחולים באי ספיקת לב נמצאים בסיכון גבוה גם להן.

אסטרטגיות אפשריות נוספות  לשיפור המיקרוביום הוא צום לסירוגין, נטילה של פרוביוטיקה, השתלות צואה ותרופות מסוימות. למידע נוסף על שיטות אלו מומלץ לצפות בוובינר המלא ☝️.