גלוטן וסוכרת
מאת: חגית גילבר
השפעות של דגנים מכילי גלוטן על הסיכון לסוכרת ועל רגישות לאינסולין
מה אנחנו יודעים על גלוטן?
גלוטן הוא חלבון המורכב משני חלבונים עיקריים – גליאדין וגלוטנין המחוברים ביניהם, והוא נמצא בכמות גדולה ברקמת האגירה (האנדוספרם) של חיטה, שיפון ושעורה. הדגנים נכנסו לתפריט התזונתי לפני כ-10,000 שנים עם המהפכה החקלאית, והם מהווים חלק מרכזי מהתזונה היומיומית של מיליארדי בני אדם כיום.
אצל אנשים עם צליאק, הגלוטן יוצר תגובה חיסונית, שנראה שנגרמת עקב שילוב בין נטיה גנטית לגורמים סביבתיים מסוימים. נמצא כי השכיחות של צליאק בקרב חולי סוכרת מסוג 1 גבוהה באופן משמעותי ביחס לשכיחות באוכלוסיה הכללית. בפתוגנזה של שתי המחלות מעורב מרכיב גנטי, והן חולקות רצפים גנטיים שכיחים זהים.
בשנים האחרונות התפרסמו מספר מאמרים אשר בחנו מספר מנגנונים דרכם גלוטן משפיע על היארעות וחומרת מחלת הסוכרת – הן מסוג 2 והן מסוג 1. קיימות עדויות כי גליאדין עשוי לחצות את תאי האפיתל ולהגיע לדם. אחת ההשערות מתמקדת בהשפעה ישירה של הגליאדין מהדם על תאי בטא בלבלב וטוענת שהוא עשוי לעודד הפרשה מוגברת של אינסולין באופן דומה לתרופות לסוכרת מסוג סולפונילאוריאה: דרך סגירת תעלות אשלגן תלויות ATP. בטווח הארוך הייצור המוגבר של האינסולין עלול לגרום להתשה של תאי בטא בלבלב ולפגוע ביכולת שלהם לייצר אינסולין. תיאוריות אחרות מתמקדות בהשפעה של תזונה נטולת גלוטן על הרגישות לאינסולין והסיכון לסוכרת בדרכים עקיפות יותר: דרך הרכב המיקרוביום במעי, ו/או השפעה על פקטורים הקשורים ברגישות לאינסולין ברקמת שריר ושומן, ועל הפחתת גורמי דלקת והעלאת רמת אדיפונקטין בדם.
אילו עדויות קיימות לגבי הקשר בין גלוטן וסיכון לסוכרת?
מאיסוף נתונים משוקלל של שלושת מחקרי מקצועות הבריאות בארה"ב (מחקרי עוקבה פרוספקטיביים) לאחר תקנון במודל רב משתני, נמצא דווקא קשר שלילי מובהק בין צריכה גבוהה של גלוטן לבין הפחתה בסיכון לסוכרת מסוג 2. הקשר מוסבר לפחות באופן חלקי על ידי צריכה גבוהה של סיבים תזונתיים. לעומת זאת, הממצאים בשאלת הסיכון לסוכרת מסוג 1 כן מרמזים על קשר חיובי אפשרי בין צריכת גלוטן להיארעות סוכרת. ישנן עדויות מחקריות ממודלים של חיות כי דיאטה נטולת גלוטן בהיריון הפחיתה היארעות של סוכרת מסוג 1 בצאצאים. במחקר עוקבה פרוספקטיבי שעקב אחר כ-100,000 נשים בהיריון בדנמרק, נמצא כי לילדים לאמהות שצרכו גלוטן בכמות הגבוהה ביותר ביחס לכמות הנמוכה ביותר היה סיכון גבוה פי 2 לסוכרת מסוג 1. בנוסף, ישנן עדויות ממחקרים בבני אדם כי חשיפה מוקדמת לגלוטן (מתחת לגיל 3 חודשים) של צאצאים להורים עם סוכרת מסוג 1) עשויה להיות קשורה להופעת נוגדנים. אך העדויות מעטות מאוד, וחלשות ואינן יכולות לספק הוכחה מספקת לקשר שבין גלוטן וסיכון לסוכרת מסוג 1.
אילו עדויות קיימות לגבי הקשר בין גלוטן ורגישות לאינסולין?
שני מחקרים מעניינים בחנו השפעות של דיאטה נטולת גלוטן בעכברים. דיאטה נטולת גלוטן ועשירה בשומן (25% פחמימות, 61% שומן ו-15% חלבון) בהשוואה לקבוצת ביקורת (דיאטה עשירה בשומן הכוללת גלוטן) למשך 8 שבועות, הראתה השפעה מיטיבה על ביטוי גנטי ורמות בפלסמה של פקטורים אנדוקריניים בעלי תפקידי מפתח בהומאוסטזיס של גלוקוז. הדיאטה נטולת הגלוטן הפחיתה ביטוי גנטי של לפטין ברקמת שומן, רמות לפטין ורזיסטין בפלסמה, סוכר ואינסולין בצום, והעלתה באופן מובהק ביטוי גנטי של אדיפונקטין ברקמת שומן, רמות אדיפונקטין בסרום, ביטוי של רצפטורים GLUT-4, ביטוי של קולטני PPAR-γ, ושל פקטורים נוספים הקשורים ברגישות לאינסולין, והשיגה שיפור מובהק ברגישות לאינסולין. מחקר נוסף בעכברים למשך 42 שבועות השווה בין שתי דיאטות עשירות בשומן עם וללא גלוטן (אשר הכילו כ-30% פחמימות), ובין שתי דיאטות סטנדרטיות עם וללא גלוטן (אשר הכילו כ-60% פחמימות). הדיאטה העשירה בשומן נטולת הגלוטן (לעומת דיאטה עשירה בשומן הכוללת גלוטן) הראתה שיפור מובהק בסבילות לגלוקוז, ירידה ברמות הלפטין בצום, עלייה מובהקת בנפח של תאי בטא, בנפח איי הלבלב ובנפח הלבלב וקורלציה ביניהם. החוקרים מעלים השערה כי ללפטין יש השפעה על ויסות של אפופטוזיס של תאי בטא, וכי פעילות יתר של לפטין מבטאת השפעה של רקמת שומן על תנגודת לאינסולין. לא נצפו הבדלים בין שתי הדיאטות הסטנדרטיות, עובדה אשר עשויה לרמז כי ההשפעה המיטיבה של דיאטה נטולת גלוטן תלויה, לפחות באופן חלקי, גם בהפחתת כמות הפחמימות.
ישנם רק מחקרים ספורים בבני אדם שבדקו את הקשר בין גלוטן ושיפור ברגישות לאינסולין:
מה ניתן לומר לסיכום?
נראה שנכון להיום אין לנו עדיין בסיס עדויות מספיק רחב ומשכנע כדי להגיע למסקנות ולהמלצות חד משמעיות לגבי הקשר בין גלוטן לסוכרת ולרגישות לאינסולין. קיימות עדויות מחקריות בנוגע להשפעותיו של גלוטן על התפתחות של סוכרת מסוג 1 ועל היבטים גליקמיים בקרב סוכרתיים, אך הן מעטות וספורדיות מאוד, ואינן מספקות כדי לגבש המלצות להימנעות מגלוטן למניעה או לטיפול בסוכרת. בנוסף, בחלק מהמחקרים קשה להבחין בין ההשפעה של הפחתה בצריכה הכוללת של הפחמימות לבין ההשפעות של דיאטה נטולת גלוטן. חשוב לציין, כי צריכת דגנים מלאים (כולל דגנים מכילי גלוטן) דווקא קשורה עם השפעה מיטיבה על הפחתת הסיכון לסוכרת מסוג 2.
למרות זאת, ניתן לומר בזהירות, כי לדגנים מכילי גלוטן עשויות להיות השפעות על פרמטרים מטבוליים וגליקמיים, וכי בחירה במזונות נטולי גלוטן עשויה אולי לתרום לשיפור הרגישות לאינסולין, ולשיפור בשליטה הגליקמית בחולי סוכרת. הימנעות או הפחתה של מזונות מכילי גלוטן והחלפתם במזונות שלמים ולא מעובדים שאינם מכילים גלוטן, היא אפשרות נגישה ובטוחה, ויתכן כי יכולה לסייע בטיפול הקליני. יחד עם זאת, חשוב לשים לב כי רוב תחליפי הלחם והמאפים למיניהם ללא גלוטן אינם דלים בפחמימות ומכילים כמות פחמימות דומה ללחמים ולמאפים אשר מכילים גלוטן. יתרה מכך, מוצרים ללא גלוטן נוטים להתבסס על קמחים מעובדים כגון קמח תפוחי אדמה, קמח תירס, עמילנים שונים וסוכרים מוספים. בדרך כלל קמחים אלו בעלי אינדקס גליקמי גבוה והם עלולים להשפיע לרעה על התגובה הפוסט פרנדיאלית (לאחר הארוחה) ועל הרגישות לאינסולין ועלולים להוות גורם סיכון לסוכרת. בנוסף, רבים מהמאפים הנמכרים ללא גלוטן הם מזונות אולטרה מעובדים עתירים בחומרים כגון מסמיכים, מייצבים, מתחלבים ומשמרים, אשר גם להם עשויות להיות השפעות מזיקות על רגישות לאינסולין. לכן, בבואנו להמליץ על הפחתה או הימנעות מגלוטן עבור חולי סוכרת, חשוב לקחת זאת בחשבון, ולהמליץ על צריכה חליפית של מזונות שלמים ולא מעובדים בעלי אינדקס גליקמי נמוך או בינוני כגון: קטניות מכל הסוגים (עדשים, חומוס, שעועית, לוביה, מש, אפונה, פול וסויה), כוסמת, קינואה, דוחן, אמרנט ואורז מלא (עדיפות לבסמטי), והן על שימוש בקמחים העשויים ממזונות אלו.
דרושים מחקרים נוספים אשר יבחנו את סוגיית ההשפעה של גלוטן על רגישות לאינסולין ועל התגובה הגליקמית בסוכרת מסוגים שונים. ההבנה כי לא כל המזונות העשירים בפחמימות זהים בהשפעות הגליקמיות והמטבוליות שלהם יכולה להיות משמעותית עבור חולי סוכרת, ולאפשר בחירה טובה יותר של סוג הפחמימות כחלק מדיאטות מבוססות צומח.
על הכותבת: חגית גילבר
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
כיצד המזון קובע את מצב בריאותנו
דפוסי תזונה מבוססי צומח – רקע מחקרי
