גלוטן וסוכרת

גלוטן וסוכרת

מאת: חגית גילבר

חגית גילבר

השפעות של דגנים מכילי גלוטן על הסיכון לסוכרת ועל רגישות לאינסולין

מה אנחנו יודעים על גלוטן?

גלוטן הוא חלבון המורכב משני חלבונים עיקריים – גליאדין וגלוטנין המחוברים ביניהם, והוא נמצא בכמות גדולה ברקמת האגירה (האנדוספרם) של חיטה, שיפון ושעורה. הדגנים נכנסו לתפריט התזונתי לפני כ-10,000 שנים עם המהפכה החקלאית, והם מהווים חלק מרכזי מהתזונה היומיומית של מיליארדי בני אדם כיום. 

אצל אנשים עם צליאק, הגלוטן יוצר תגובה חיסונית, שנראה שנגרמת עקב שילוב בין נטיה גנטית לגורמים סביבתיים מסוימים. נמצא כי השכיחות של צליאק בקרב חולי סוכרת מסוג 1 גבוהה באופן משמעותי ביחס לשכיחות באוכלוסיה הכללית. בפתוגנזה של שתי המחלות מעורב מרכיב גנטי, והן חולקות רצפים גנטיים שכיחים זהים.

בשנים האחרונות התפרסמו מספר מאמרים אשר בחנו מספר מנגנונים דרכם גלוטן משפיע על היארעות וחומרת מחלת הסוכרת – הן מסוג 2 והן מסוג 1. קיימות עדויות כי גליאדין עשוי לחצות את תאי האפיתל ולהגיע לדם. אחת ההשערות מתמקדת בהשפעה ישירה של הגליאדין מהדם על תאי בטא בלבלב וטוענת שהוא עשוי לעודד הפרשה מוגברת של אינסולין באופן דומה לתרופות לסוכרת מסוג סולפונילאוריאה: דרך סגירת תעלות אשלגן תלויות ATP. בטווח הארוך הייצור המוגבר של האינסולין עלול לגרום להתשה של תאי בטא בלבלב ולפגוע ביכולת שלהם לייצר אינסולין. תיאוריות אחרות מתמקדות בהשפעה של תזונה נטולת גלוטן על הרגישות לאינסולין והסיכון לסוכרת בדרכים עקיפות יותר: דרך הרכב המיקרוביום במעי, ו/או השפעה על פקטורים הקשורים ברגישות לאינסולין ברקמת שריר ושומן, ועל הפחתת גורמי דלקת והעלאת רמת אדיפונקטין בדם.

אילו עדויות קיימות לגבי הקשר בין גלוטן וסיכון לסוכרת?

מאיסוף נתונים משוקלל של שלושת מחקרי מקצועות הבריאות בארה"ב (מחקרי עוקבה פרוספקטיביים) לאחר תקנון במודל רב משתני, נמצא דווקא קשר שלילי מובהק בין צריכה גבוהה של גלוטן לבין הפחתה בסיכון לסוכרת מסוג 2. הקשר מוסבר לפחות באופן חלקי על ידי צריכה גבוהה של סיבים תזונתיים. לעומת זאת, הממצאים בשאלת הסיכון לסוכרת מסוג 1 כן מרמזים על קשר חיובי אפשרי בין צריכת גלוטן להיארעות סוכרת. ישנן עדויות מחקריות ממודלים של חיות כי דיאטה נטולת גלוטן בהיריון הפחיתה היארעות של סוכרת מסוג 1 בצאצאים. במחקר עוקבה פרוספקטיבי שעקב אחר כ-100,000 נשים בהיריון בדנמרק, נמצא כי לילדים לאמהות שצרכו גלוטן בכמות הגבוהה ביותר ביחס לכמות הנמוכה ביותר היה סיכון גבוה פי 2 לסוכרת מסוג 1. בנוסף, ישנן עדויות ממחקרים בבני אדם כי חשיפה מוקדמת לגלוטן (מתחת לגיל 3 חודשים) של צאצאים להורים עם סוכרת מסוג 1) עשויה להיות קשורה להופעת נוגדנים. אך העדויות מעטות מאוד, וחלשות ואינן יכולות לספק הוכחה מספקת לקשר שבין גלוטן וסיכון לסוכרת מסוג 1.

אילו עדויות קיימות לגבי הקשר בין גלוטן ורגישות לאינסולין? 

שני מחקרים מעניינים בחנו השפעות של דיאטה נטולת גלוטן בעכברים. דיאטה נטולת גלוטן ועשירה בשומן (25% פחמימות, 61% שומן ו-15% חלבון) בהשוואה לקבוצת ביקורת (דיאטה עשירה בשומן הכוללת גלוטן) למשך 8 שבועות, הראתה השפעה מיטיבה על ביטוי גנטי ורמות בפלסמה של פקטורים אנדוקריניים בעלי תפקידי מפתח בהומאוסטזיס של גלוקוז. הדיאטה נטולת הגלוטן הפחיתה ביטוי גנטי של לפטין ברקמת שומן, רמות לפטין ורזיסטין בפלסמה, סוכר ואינסולין בצום, והעלתה באופן מובהק ביטוי גנטי של אדיפונקטין ברקמת שומן, רמות אדיפונקטין בסרום, ביטוי של רצפטורים GLUT-4, ביטוי של קולטני PPAR-γ, ושל פקטורים נוספים הקשורים ברגישות לאינסולין, והשיגה שיפור מובהק ברגישות לאינסולין. מחקר נוסף בעכברים למשך 42 שבועות השווה בין שתי דיאטות עשירות בשומן עם וללא גלוטן (אשר הכילו כ-30% פחמימות), ובין שתי דיאטות סטנדרטיות עם וללא גלוטן (אשר הכילו כ-60% פחמימות). הדיאטה העשירה בשומן נטולת הגלוטן (לעומת דיאטה עשירה בשומן הכוללת גלוטן) הראתה שיפור מובהק בסבילות לגלוקוז, ירידה ברמות הלפטין בצום, עלייה מובהקת בנפח של תאי בטא, בנפח איי הלבלב ובנפח הלבלב וקורלציה ביניהם. החוקרים מעלים השערה כי ללפטין יש השפעה על ויסות של אפופטוזיס של תאי בטא, וכי פעילות יתר של לפטין מבטאת השפעה של רקמת שומן על תנגודת לאינסולין. לא נצפו הבדלים בין שתי הדיאטות הסטנדרטיות, עובדה אשר עשויה לרמז כי ההשפעה המיטיבה של דיאטה נטולת גלוטן תלויה, לפחות באופן חלקי, גם בהפחתת כמות הפחמימות.

ישנם רק מחקרים ספורים בבני אדם שבדקו את הקשר בין גלוטן ושיפור ברגישות לאינסולין: 

  • מחקר התערבות שבחן את ההשפעות של דיאטה נטולת גלוטן על 15 נבדקים בריאים ללא צליאק עם בן משפחה מדרגה ראשונה החולה בסוכרת סוג 1. המחקר הראה כי לאחר שישה חודשי ההתערבות חלה ירידה לא מובהקת בעמידות לאינסולין (שנמדדה בעזרת HOMA-IR). לאחר שישה חודשים נוספים בהם המשתתפים חזרו לדיאטה סטנדרטית, העמידות לאינסולין עלתה באופן מובהק ביחס לתקופת ההתערבות. לא נמצאו שינויים במדדים אוטואימוניים ולא נמצא הבדל ברמות הסוכר בצום בין תקופות הזמן השונות. חשוב לציין כי במחקר לא נאספו נתונים לגבי צריכת הפחמימות ולא תוקננה השפעה על משקל גוף וייתכן כי צריכת פחמימות נמוכה או ירידה במשקל בתקופת הדיאטה נטולת הגלוטן, השפיעה על התוצאות.
  • מחקר התערבות קליני קטן שנערך לאורך שנה ב-13 ילדים ללא צליאק עם אבחנה חדשה של סוכרת סוג 1 בחן את ההשפעה של דיאטה נטולת גלוטן על פרמטרים של רמיסיה ואיזון גליקמי. כיוון שמדובר בהתערבות תובענית, המחקר שנערך בדנמרק לא היה אקראי, והנבדקים בחרו באופן עצמאי בהשתייכות לקבוצת המחקר של הדיאטה נטולת הגלוטן.  תוצאות ההתערבות הושוו לתוצאות שני מחקרי עוקבה ולא לקבוצת ביקורת מובנית. ממצאיו הראו כי דיאטה נטולת גלוטן שיפרה המוגלובין מסוכרר (A1c) ושיפרה באופן מובהק את המדד להערכת רמיסיה – IDAA1c (insulin dose-adjusted A1c) ביחס למחקרי העוקבה. כמות הפחמימות הנצרכת היתה מופחתת ביחס לתוצאות מחקרי העוקבה בגילאי 6-9 שנים (29% ביחס ל-52%, בגילאי 11-13 שנים: 43% ביחס ל- 53%). עם זאת לא נמצאה קורלציה בין כמות פחמימות להמוגלובין A1C ולכן ייתכן כי ההשפעה אכן קשורה להיעדר הגלוטן ללא תלות בכמות הפחמימות.
  • מחקר נוסף גדול יותר בחן גם הוא השפעה של דיאטה נטולת גלוטן על ילדים עם אבחנה חדשה של סוכרת סוג 1. במחקר נבדקו 45 ילדים בצ'כיה וכלל קבוצת ביקורת מובנית הדגים תוצאות דומות: לאחר שנה, בקבוצת המחקר נמצאו רמות נמוכות באופן מובהק של C-peptide, המוגלובין A1C, ושל IDAA1c. לא נמצא הבדל בין הקבוצות בכמות הפחמימות הנצרכת (אשר לא הוזכרה במאמר) ובפרמטרים של איכות חיים.
תוצאות המחקר בילדים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 1 שהדגים כיצד דיאטה נטולת גלוטן (GFD) השיגה רמיסיה חלקית וצורך במינון נמוך יותר של אינסולין (מתוך Neuman 2020).

מה ניתן לומר לסיכום?

נראה שנכון להיום אין לנו עדיין בסיס עדויות מספיק רחב ומשכנע כדי להגיע למסקנות ולהמלצות חד משמעיות לגבי הקשר בין גלוטן לסוכרת ולרגישות לאינסולין. קיימות עדויות מחקריות בנוגע להשפעותיו של גלוטן על התפתחות של סוכרת מסוג 1 ועל היבטים גליקמיים בקרב סוכרתיים, אך הן מעטות וספורדיות מאוד, ואינן מספקות כדי לגבש המלצות להימנעות מגלוטן למניעה או לטיפול בסוכרת. בנוסף, בחלק מהמחקרים קשה להבחין בין ההשפעה של הפחתה בצריכה הכוללת של הפחמימות לבין ההשפעות של דיאטה נטולת גלוטן. חשוב לציין, כי צריכת דגנים מלאים (כולל דגנים מכילי גלוטן) דווקא קשורה עם השפעה מיטיבה על הפחתת הסיכון לסוכרת מסוג 2.

למרות זאת, ניתן לומר בזהירות, כי לדגנים מכילי גלוטן עשויות להיות השפעות על פרמטרים מטבוליים וגליקמיים, וכי בחירה במזונות נטולי גלוטן עשויה אולי לתרום לשיפור הרגישות לאינסולין, ולשיפור בשליטה הגליקמית בחולי סוכרת. הימנעות או הפחתה של מזונות מכילי גלוטן והחלפתם במזונות שלמים ולא מעובדים שאינם מכילים גלוטן, היא אפשרות נגישה ובטוחה, ויתכן כי יכולה לסייע בטיפול הקליני. יחד עם זאת, חשוב לשים לב כי רוב תחליפי הלחם והמאפים למיניהם ללא גלוטן אינם דלים בפחמימות ומכילים כמות פחמימות דומה ללחמים ולמאפים אשר מכילים גלוטן. יתרה מכך, מוצרים ללא גלוטן נוטים להתבסס על קמחים מעובדים כגון קמח תפוחי אדמה, קמח תירס, עמילנים שונים וסוכרים מוספים. בדרך כלל קמחים אלו בעלי אינדקס גליקמי גבוה והם עלולים להשפיע לרעה על התגובה הפוסט פרנדיאלית (לאחר הארוחה) ועל הרגישות לאינסולין ועלולים להוות גורם סיכון לסוכרת. בנוסף, רבים מהמאפים הנמכרים ללא גלוטן הם מזונות אולטרה מעובדים עתירים בחומרים כגון מסמיכים, מייצבים, מתחלבים ומשמרים, אשר גם להם עשויות להיות השפעות מזיקות על רגישות לאינסולין. לכן, בבואנו להמליץ על הפחתה או הימנעות מגלוטן עבור חולי סוכרת, חשוב לקחת זאת בחשבון, ולהמליץ על צריכה חליפית של מזונות שלמים ולא מעובדים בעלי אינדקס גליקמי נמוך או בינוני כגון: קטניות מכל הסוגים (עדשים, חומוס, שעועית, לוביה, מש, אפונה, פול וסויה), כוסמת, קינואה, דוחן, אמרנט ואורז מלא (עדיפות לבסמטי), והן על שימוש בקמחים העשויים ממזונות אלו.

דרושים מחקרים נוספים אשר יבחנו את סוגיית ההשפעה של גלוטן על רגישות לאינסולין ועל התגובה הגליקמית בסוכרת מסוגים שונים. ההבנה כי לא כל המזונות העשירים בפחמימות זהים בהשפעות הגליקמיות והמטבוליות שלהם יכולה להיות משמעותית עבור חולי סוכרת, ולאפשר בחירה טובה יותר של סוג הפחמימות כחלק מדיאטות מבוססות צומח.

על הכותבת: חגית גילבר

דיאטנית קלינית. עבדה מעל עשור במרפאות סוכרת בשירותי בריאות כללית מחוז מרכז. כיום בעלת קליניקה פרטית לטיפול בכל סוגי הסוכרת ובמשאבות אינסולין, ומנהלת פורום סוכרת של עמותת עתיד. עבודת הגמר שלה במסגרת התואר השני במדעי התזונה עסקה בנושא דפוסי תזונה מבוססי צומח והשפעתם על מניעה וטיפול בסוכרת מסוג 2.
חגית גילבר

מנגנונים אפשריים להשפעה של הגלוטן על סוכרת

Haupt-Jorgensen, et al. (2018) Possible Prevention of Diabetes with a Gluten-Free Diet. Nutrients.

צריכת גלוטן וקבוצות מזון וסיכון לסוכרת סוג 2

Zong G, et al. (2018) Gluten intake and risk of type 2 diabetes in three large prospective cohort studies of US men and women. Diabetologia.

Lukas Schwingshackl et al. (2017) Food groups and risk of type 2 diabetes mellitus: a systematicreview and meta-analysis of prospective studies. Eur J Epidemiol.

הקשר בין צריכת גלוטן בהיריון או בגיל מוקדם להיארעות סוכרת סוג 1 אצל הצאצאים

Hansen CHF, et al. (2014) A maternal gluten-free diet reduces inflammation and diabetes incidence in the offspring of NOD mice. Diabetes. 

Haupt-Jorgensen M, et al. (2022) Gluten-free diet modulates inflammation in salivary glands and pancreatic islets. Oral Dis [Internet]. 2022 Apr 1 [cited 2023 Feb 4];28(3):639–47. Available from: 

Haupt-Jorgensen M, et al. (2018) Gluten-free diet during pregnancy alleviates signs of diabetes and celiac disease in NOD mouse offspring. Diabetes Metab Res Rev.

Antvorskov JC, et al. (2018) Association between maternal gluten intake and type 1 diabetes in offspring: national prospective cohort study in Denmark. BMJ 

Ziegler AG, et al. (2003) Early Infant Feeding and Risk of Developing Type 1 Diabetes-Associated Autoantibodies. J Am Med Assoc.

תזונה נטולת גלוטן ושינוי במדדי רגישות לאינסולין

Soares FLP, et al. (2013) Gluten-free diet reduces adiposity, inflammation and insulin resistance associated with the induction of PPAR-alpha and PPAR-gamma expression. J Nutr Biochem. 

Haupt-Jorgensen M, et al. (2016) Gluten-free diet increases beta-cell volume and improves glucose tolerance in an animal model of type 2 diabetes. Diabetes Metab Res Rev.

Pastore MR, et al. (2003) Six months of gluten-free diet do not influence autoantibody titers, but improve insulin secretion in subjects at high risk for type 1 diabetes. J Clin Endocrinol Metab.

Svensson J, et al. (2016) Potential beneficial effects of a gluten-free diet in newly diagnosed children with type 1 diabetes: a pilot study. Springerplus.

Neuman V, et al. (2020) Gluten-free diet in children with recent-onset type 1 diabetes: A 12-month intervention trial. Diabetes.

חומרים מוספים במזון אולטרה מעובד והשפעתם הפוטנציאלית על רגישות לאינסולין

Tirosh A, et al. (2019) The short-chain fatty acid propionate increases glucagon and FABP4 production, impairing insulin action in mice and humans. Sci Transl Med.

Feferman L, et al. (2020) Carrageenan-Free Diet Shows Improved Glucose Tolerance and Insulin Signaling in Prediabetes: A Randomized, Pilot Clinical Trial. J Diabetes.

אינדקס גליקמי של לחמים ללא גלוטן

Bernardo R, et al. (2021) Glycemic Index of Gluten-Free Bread and Their Main Ingredients: A Systematic Review and Meta-Analysis.Foods.

התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 4 ממוצע: 3.3

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך