המלצות לצריכת דגים - בעד ונגד

המלצות לצריכת דגים – האם הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש?

מאת: רוני חסון

Ronnie Hasson

לאורך השנים הדעה הרווחת הייתה כי ישנן תועלות מסוימות בצריכת דגים, בעיקר בשל תכולת חומצות שומן מסוג אומגה 3 שיש בחלקם. השיח והראיות התמקדו בעיקר בתחום של מחלות קרדיווסקולריות. לדוגמה – המלצת ארגון הלב האמריקאי (The American Heart Association) לצרוך 2 מנות דג בשבוע, בדגש על דגים העשירים בחומצות שומן אומגה 3. האם המחקרים העדכניים בנושא מצדיקים את ההמלצה הזו?

מומלץ לצפות בהרצאה בנושא של רוני חסון, דיאטנית קלינית, ומנכ"לית ארגון רופאים לתזונה, במסגרת מפגש של הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא:

מחקרי תצפית בנושא צריכת דגים, תחלואה, ותמותה ממחלות

במחקרים ישנים יותר, משנות ה-80 וה-90 נצפה סיכון מופחת ל CVD באוכלוסיות שצורכות כמות גדולה של דגים כמו ילידים באלסקה, אסקימואים בגרינלנד ויפנים. אולם מחקרי קוהורט חדשים יותר החל מתחילת שנות ה- 2000 מראים נתונים לא עקביים. רבים מהמחקרים האלו לא מצאו קשר מובהק בין צריכת דגים וסיכון מופחת ל- CVD.

מטה-אנליזות שבחנו סיכון לתמותה וצריכת דגים הראו מגמות שונות. כך למשל, מטא אנליזה שפורסמה בשנת 2018 מצאה מגמה מובהקת של סיכון נמוך יותר לתמותה באוכלוסיה אסייתית. בעוד שבאוכלוסיה מערבית נמצא שרק צריכת דגים נמוכה של עד כ-20 גרם ליום (כמנה בשבוע) ישנו סיכון מופחת, מעל לכמות זו לא ברור אם ישנה תועלת כלשהי בצריכת דגים בהקשר זה.

מטא אנליזה - סיכון לתמותה - צריכת דגים
כפי שניתן לראות ישנה מגמה של סיכון מופחת בקרב אוכלוסיה אסייתית אך לא באוכלוסיה מערבית.

הבדלים דומים בין אוכלוסיה מערבית לאוכלוסיה אסייתית נצפו גם במחקרים שעסקו בסוכרת ומצאו קשר חזק בין צריכת דגים לבין סיכון גבוה יותר לסוכרת באוכלוסיה מערבית וקשר הפוך באוכלוסיה אסייתית.

עוד נתון מעניין נמצא בהקשר של יתר לחץ דם. במטא אנליזה של שמונה מחקרי עוקבה לא נמצאו הבדלים בין קבוצות של צריכה נמוכה לעומת צריכה גבוהה. נצפו ראיות לקשר מנה-תגובה לא לינארי: סיכון גבוה ב- 8% ליתר לחץ דם בצריכה של כ- 100 גרם דגים ליום. לא נצפתה עלייה נוספת בסיכון, בצריכה של כמות דגים גבוהה מכך.

מטא אנליזה - צריכה של דגים

שינויים בדפוסי צריכת דגים ובהרכב חומצות השומן שבבשרם

במהלך העשורים האחרונים חל שינוי משמעותי בסוגי הדגים הנאכלים בארץ ובעולם וחל שינוי גם בהרכב חומצות השומן שלהם. השינוי הזה נובע מכך שכיום מרבית הדגים הנאכלים בעולם המערבי מגיעים מחקלאות ימית.

מקור הדגים בשנים 1960-2015
מקור הדגים בשנים 1960-2015: דיג ימי לעומת חקלאות ימית
Ritchie H. et al (2019)

אחד מסוגי הדגים שהצריכה שלו עלתה משמעותית הוא דג האמנון שאינו מהווה מקור משמעותי לאומגה 3 ולכן ככל הנראה לא ניתן לקשור בינו לבין תועלות בריאותיות משמעותיות. 

דג אחר שחלה עליה משמעותית בצריכתו הוא דג הסלמון, שהמקור שלו הוא כמעט תמיד חקלאות ימית (כלובי דגים). במקרה של דג הסלמון חלו שינויים משמעותיים לאורך השנים בהרכב חומצות השומן שלו, כאשר אחוז השומן הכללי הכפיל את עצמו בעוד שהחלק היחסי של חומצות שומן אומגה 3 מסוג EPA ו-DHA ירד באופן משמעותי כפי שמדגים הגרף שלהלן.

אחוז חומצות שומן בדגי סלומון בין השנים 2006-2015
אחוז חומצות השומן השונות (כאחוז מסך השומן) בדגי סלמון בין השנים 2006-2015
M. Sprague et al (2016)

מזהמים סביבתיים כמנגנון אפשרי נוסף

כספית- דגים מרכזים בגופם את המתכת הרעילה כספית, בפרט כאלו הנמצאים גבוה בשרשרת המזון. בהמלצות של ארגון הלב האמריקאי מדגישים שכדאי להימנע מדגים בעלי תכולת כספית גבוהה.

דגים, וביחוד דגים שמנים או שמן דגים, מהווים את המקור המשמעותי והבולט ביותר למזהמים סביבתיים דוגמת דיוקסינים ו- dioxin-like PCBs. המחשה טובה לכך ניתן לראות בגרף שלהלן מתוך סקירה של הרשות האירופית לבטיחות במזון בנושא חשיפה לדיוקסינים. אנו יודעים שלדיוקסינים ולחומרים דמויי דיוקסינים עלולות להיות השפעות על המערכת האנדוקרינית, מערכת הרביה, מערכת החיסון וכן סרטן, ומומלץ להפחית למינימום את הצריכה שלהם.

שקף מהרצאה בנושא דגים
שקף מתוך הרצאתה של רוני חסון בנושא דגים, חשיפה לדיוקסינים דרך צריכת מזונות שונים
(EFSA Journal, 2018)

חומר נוסף המגיע לדגים הוא המיקרופלסטיק – אלו חלקיקי פלסטיק זעירים שמציפים בשנים האחרונות את האוקיינוסים ככל שהזיהום הסביבתי העולמי הולך וגובר. החלקיקים האלו מוצאים את דרכם למזון שאנו אוכלים ובראש ובראשונה לדגים. מחקר שפורסם ב-2020 בדק נוכחות של מיקרופלסטיק בחלקים אכילים של דגים קטנים וסרטנים ומצא כמויות גבוהות של החומרים האלו, במיוחד בסרדינים. החוקרים, המגיעים מתחום מדעי הסביבה, מציינים את נזקי הפלסטיק לדגים עצמם: נזק פיזי, סטרס חמצוני, נזק חמצוני, השפעה על אכילה והתרבות ואף מוות. עד כמה מזיקים החומרים האלו לבני אדם, אין עדיין תשובות ברורות.

מיקרופלסטיק בחלקים אכילים של דגים
מתוך מחקר שבדק נוכחות מיקרופלסטיק בחלקים אכילים של דגים ויצורי ים אחרים
(Francisca Ribeiro et al. Environ. Sci. Technol. 2020)

לסיכום, בשנים קודמות ראיות מחקריות הראו תועלות מסויימות בצריכת דגים, אולם מחקרים עדכניים מצביעים על מגמות שונות – תועלת נמוכה יותר מזו שנצפתה במחקרים ותיקים, ולעיתים אף סיכון מוגבר ופוטנציאל לנזקים בריאותיים מסויימים. הסביבה המשתנה גוררת גם שינויים בהרכב המזון שלנו, סוגיה שיש להמשיך ולבחון ובהתאם לכך לבחור את המזון המיטבי עבורנו. גורמים שבעבר לא הובאו בחשבון, כמו חלקיקי פלסטיק, לצערנו כבר מהווים מרכיב בשרשרת המזון שלנו והם בעלי השפעה שלילית על בריאותנו.

בעד או נגד צריכת דגים

כשמדברים על דגים אי אפשר להתעלם מהנושא של אומגה 3, ובייחוד מתוספי תזונה אומגה 3, הכנו אייטם בדיוק על זה!

על הכותבת: רוני חסון

תזונאית ומקדמת בריאות, בעלת תואר ראשון ותואר שני במדעי התזונה מהאוניברסיטה העברית. מנכ"לית ארגון רופאים לתזונה וממקימות העמותה. בתפקידים קודמים ב'ג'וינט-אשלים' עסקה בהובלת פרויקטים ארציים וקהילתיים בנושא אורח חיים בריא בקרב קהלי יעד מגוונים: אנשי מקצוע מתחומים שונים, הורים, בני נוער וילדים בשיתוף פעולה עם ארגונים וגופים רבים כמו: אגף התזונה במשרד הבריאות, משרד החינוך, תכנית אפשריבריא, התכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון – 360, רשויות מקומיות, בית הספר למדעי התזונה באוניברסיטה העברית ועוד.
Ronnie Hasson

מטא אנליזות בנושא צריכת דגים ותמותה

Jayedi A, Shab-Bidar S, Eimeri S, Djafarian K. Fish consumption and risk of all-cause and cardiovascular mortality: A dose-response meta-analysis of prospective observational studies. Public Health Nutr. 2018. 

Zhao LG, Sun JW, Yang Y, Ma X, Wang YY, Xiang YB. Fish consumption and all-cause mortality: a meta-analysis of cohort studies. Eur J Clin Nutr. 2016.

מחקרים בולטים ומטא אנליזות בנושא צריכת דגים ותחלואה

Zhang Y, Zhuang P, He W, Chen JN, Wang WQ, Freedman ND, Abnet CC, Wang JB, Jiao JJ. Association of fish and long-chain omega-3 fatty acids intakes with total and cause-specific mortality: prospective analysis of 421 309 individuals. J Intern Med. 2018. 

Rhee JJ, Kim E, Buring JE, Kurth T. Fish Consumption, Omega-3 Fatty Acids, and Risk of Cardiovascular Disease. Am J Prev Med. 2017.

Schwingshackl L, Schwedhelm C, Hoffmann G, Knüppel S, Iqbal K, Andriolo V, Bechthold A, Schlesinger S, Boeing H. Food Groups and Risk of Hypertension: A Systematic Review and Dose-Response Meta-Analysis of Prospective Studies. Adv Nutr An Int Rev J.

Schwingshackl L, Hoffmann G, Knu S, Lampousi A-M, Knüppel S, Iqbal K, Schwedhelm C, Bechthold A, Schlesinger S, Boeing H. Food groups and risk of type 2 diabetes mellitus: a systematic review and meta-analysis of prospective studies. Eur J Epidemiol. 2017.

דפוסי צריכת דגים והרכב חומצות השומן 

Sprague, M., Dick, J. & Tocher, D. (2016) Impact of sustainable feeds on omega-3 long-chain fatty acid levels in farmed Atlantic salmon, 2006–2015. Sci Rep 6.

Hannah Ritchie and Max Roser (2019) – "Seafood Production". Published online at OurWorldInData.org. Retrieved from: 'https://ourworldindata.org/seafood-production' [Online Resource]

Department of Agriculture, Agricultural Research Service. FoodData Central, 2019. fdc.nal.usda.gov.

מזהמים סביבתיים 

Knutsen HK, Alexander J, Barregård L, Bignami M, Brüschweiler B, Ceccatelli S, Cottrill B, Dinovi M, Edler L, Grasl‐Kraupp B, et al. Risk for animal and human health related to the presence of dioxins and dioxin‐like PCBs in feed and food. EFSA J . 2018;16.

Francisca Ribeiro, Elvis D. Okoffo, Jake W. O’Brien, Sarah Fraissinet-Tachet, Stacey O’Brien, Michael Gallen, Saer Samanipour, Sarit Kaserzon, Jochen F. Mueller, Tamara Galloway, and Kevin V. Thomas. Quantitative Analysis of Selected Plastics in High-Commercial-Value Australian Seafood by Pyrolysis Gas Chromatography Mass Spectrometry. Environmental Science & Technology 2020 

סקירה מומלצת המסכמת את העלות-תועלת בצריכת דגים בהקשר של מזהמים סביבתיים
Domingo JL. Nutrients and Chemical Pollutants in Fish and Shellfish. Balancing Health Benefits and Risks of Regular Fish Consumption. Crit Rev Food Sci Nutr. 2016;56:979–88.

התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 12 ממוצע: 4.3

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך