האם אפשר למנוע את מחלת האלצהיימר?
גורמי סיכון וגורמים מגנים מפני המחלה
מחלת האלצהיימר היא סוג הדמנציה השכיח ביותר – כ-60-70% מהמקרים. מוערך ששכיחות המחלה עלתה ב-145% במהלך ה-15 שנה האחרונות.
דמנציה היא מחלה תלויית גיל, בישראל ב-2016 הוערך כי 6.4% מבני ה-65 חולים במחלה ואילו בקרב בני 85 הוערך כי 22% חולים בדמנציה. ישנן גם הערכות כי שליש מהאוכלוסייה בגיל 85 ומעלה סובלת מדמנציה ברחבי העולם. מכאן שהסיבה המרכזית לעלייה בשכיחות של אלצהיימר היא העלייה הדרמטית בתוחלת החיים בעשורים האחרונים, עם זאת זו בהחלט לא הסיבה היחידה. על אף שישנו מרכיב גנטי משמעותי הקשור במחלה, רוב המוטציות הגנטיות הקשורות במחלה לא מנבאות התפתחות של אלצהיימר באופן ודאי ונראה כי ישנם לא מעט הרגלי חיים וגורמים סביבתיים שיכולים לסייע למנוע או לכל הפחות לדחות את התפתחות המחלה ואת הופעת התסמינים.
ניתוח מתוך מחקר העוקבה – UK Biobank study עם קרוב ל-200,000 נבדקים, בחלוקה (ריבוד) בהתאם לסיכון גנטי למחלה , מצא שאלו שיישמו הרגלי חיים בריאים היו בסיכון נמוך ביותר מ-30% למחלה. באופן כללי נראה שעל אף שההיבט הגנטי בהחלט היה משמעותי לסיכון לחלות, אלו שיישמו הרגלי החיים טובים יותר למוח היו בסיכון נמוך יותר לחלות בהשוואה לאלו עם הרגלי חיים פחות טובים – כפי שניתן להתרשם בגרף להלן.
לפני שנדבר על הגורמים עצמם ניגע בקצרה במנגנון המרכזי של התפתחות מחלת האלצהיימר.
כיצד מחלת האלצהיימר משפיעה על המוח?
כיום ידוע שישנם שני חלבונים עיקריים המצטברים במוח ומניעים את המחלה: עמילואיד בטא וחלבון TAU. חשוב לדעת שעמילואיד בטא מתחיל להצטבר כ-20 שנה לפני תחילת המחלה בעוד שהשלב שבו חלבון TAU מתחיל להצטבר הוא עם תחילת הופעת התסמינים. המשקע של החלבונים האלו גורם בהדרגה לתמותה של תאי מוח כאשר החל משלב מסוים למוח כבר אין יכולת לפצות על התמותה הזו ואז מתחילים להופיע תסמינים של ירידה קוגניטיבית. המשמעות של המנגנון הזה היא שלפחות נכון לעכשיו הטיפול במחלה מאד מוגבל מאחר שהוא מתחיל בדרך כלל בשלב מאוחר – אחרי הצטברות מסיבית של החלבונים ותמותה של אחוז גבוה של תאי מוח. לכן מציאת גורמים היכולים לסייע במניעת המחלה ובמניעת הצטברות החלבונים האלו היא חשובה כל כך.
קצת על האטיולוגיה של מחלת האלצהיימר
גורמי סיכון ומניעה מרכזיים
שינה מספקת
נראה כי במהלך השינה קורים שני תהליכים מרכזיים: הראשון, פינוי של חלבונים רעילים מהמוח (למשל שני החלבונים שהוזכרו לעיל) דרך נוזל השדרה במערכת שהתגלתה רק ב-2013 ונקראת ה-glymphatic system. השני הוא תיקון של נזקים ב-DNA של תאי העצב שקורה בשלבים ספציפיים במהלך השינה. שינה לא סדירה פוגעת בשני התהליכים האלו ועלולה בטווח הארוך להוביל לתמותת תאי עצב. אחד הגורמים שעלולים לפגוע באיכות השינה הוא קפאין שמקצר את משך השינה ומשפיע על שלבי השינה באופן שמקצר את משך הזמן שבו יכולים להתרחש התהליכים הללו. לכן במידה ששותים קפה רצוי לשתות אותו בשעה מוקדמת יחסית כדי שהוא יספיק להתפנות ממערכת הדם עד זמן השינה. גורם משמעותי נוסף הוא חשיפה למסכים ומקורות אור אחרים בשעות מאוחרות של היום, גורם שגם כן משפיע לשלילה על משך ואיכות השינה.
פעילות גופנית
נמצא כי אנשים שביצעו פעילות גופנית באופן קבוע מצויים בסיכון נמוך יותר לחלות באלצהיימר. בנוסף נראה כי פעילות גופנית מעודדת יצירת כלי דם חדשים במוח ויצירה של חלבונים שמעודדים את ההישרדות של פקטורים נוירוטרופיים ובסופו של דבר מסייעת במניעה של שבץ ושל דעיכה קוגניטיבית.
ריאיון עם זוג הנוירולוגים ד"ר עאיישה שרזאי וד"ר דין שרזאי על כיצד אנו יכולים לשפר את הבריאות של המוח שלנו
איזו תזונה יכולה לסייע למניעה של אלצהיימר?
נראה כי דפוסי תזונה המבוססים על מזונות שלמים מהצומח תוך הפחתה בצריכה של סוכר, מלח ושומן רווי מצד אחד, וצריכה נאותה של ויטמין E, אומגה 3 ופולאט מצד שני יכולים לסייע בשמירה על בריאות המוח. מחקרים שונים הדגימו את הקשר בין גרסאות שונות של דפוסי תזונה מבוססי צומח ותפקוד קוגניטיבי ו/או סיכון לאלצהיימר ולדמנציה.
הדיאטה העיקרית שתופסת כותרות בהקשר הזה היא דיאטת MIND – שילוב בין דיאטה ים תיכונית לדיאטת DASH – שני דפוסי תזונה המבוססים על מזונות שלמים מהצומח, לצד כמות קטנה של מזון מהחי. הייחוד שלה בהשוואה לדיאטות אחרות היא הדגש שלה על פירות יער ועלים ירוקים כהים שמכילים פלבנואידים וקרוטנואידים שנראה כי עשויים לסייע לתפקוד מוחי על ידי הפחתה בעקה חמצונית ובתהליכים דלקתיים. מחקר שעקב אחרי קרוב לאלף אנשים מצא שהסיכון לפתח אלצהיימר היה נמוך במעל 50% אצל אלו שהדיאטה שלהם היתה יותר קרובה לדיאטת MIND (וגם לדיאטה ים תיכונית יותר סטנדרטית).
כדאי להכיר גם את ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי להורדת הסיכון להידרדרות קוגניטיבית ודמנציה, הנה מה שהם כותבים על תזונה בריאה.
תזונה בריאה מכילה:
מתוך WHO Guidelines on risk reduction of cognitive decline and dementia – 2019
צום לסירוגין – האם בעצם מה שחשוב זה לא מה אוכלים אלא מתי אוכלים?
אחד התחומים שנמצא במוקד המחקרים בתחום האלצהיימר בשנים האחרונות הוא צום לסירוגין. המנגנון העיקרי דרכו צום משפיע על התפתחות אלצהיימר הוא תהליך אוטופאגיה (autophagy) – פירוק של חלבונים ואברונים פגומים שקורה בתאים כאשר אין נוכחות של נוטריינטים. מדובר בתהליך שיכול לקרות בכל סוג של תא (כולל ביצורים חד תאיים) כאשר ביונקים התהליך הזה קשור בעיקר בחלבון בשם mTOR. בנוכחות של מאקרונוטריינטים החלבון הזה גורם ליצירה של חלבונים אחרים ולגדילה ולהתחלקות של תאים. במצב של הרעבה יש עצירה של ה-mTOR והפעילות הנלווית אליו וכתוצאה מכך פועלים חלבונים אחרים שמובילים לתהליך האוטופאגיה. הבעיה היא שהתהליכים האלו לא יכולים לקרות במקביל. כתוצאה מהעלייה בצריכת המזון ובמספר השעות שאנו צורכים מזון תהליך האוטופאגיה לא קורה בצורה מספקת בתאים בגוף בדגש על הנוירונים במוח. ממחקרים נמצא כי בתאי מוח של אנשים עם אלצהיימר תהליך האוטופאגיה קורה ברמה נמוכה יותר מזו שבתאי מוח של אנשים ללא אלצהיימר.
מחקרים בבעלי חיים הראו כי ככל שהצום ממושך יותר כך תהליך האוטופאגיה מתגבר ויכול לסייע להם למנוע את ההצטברות של חלבונים פגומים. מחקרים אלו גם מצביעים על כך שנדרשות בערך 16 שעות של צום על מנת לגרום לתהליך האוטופאגיה לקרות. מן הסתם ישנו קושי משמעותי לערוך מחקרים מקבילים בבני אדם על מנת לאשש את ההשערה באופן מלא, אך סביר שהתהליך הפיזיולוגי הוא דומה.
לסיכום – הסיכון לחלות במחלת האלצהיימר מושפע באופן משמעותי מאורח החיים שלנו שיכול לסייע לנו למנוע או לכל הפחות לדחות את זמן הופעת הסימפטומים למחלה. ההמלצות של ארגוני בריאות רבים למניעת מחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם, סרטן וסוכרת רלוונטיות גם במקרה של אלצהיימר – תזונה בריאה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח, פעילות גופנית, שינה מספקת והפחתת מתח. בנוסף נראה כי הגבלת זמן האכילה במהלך היום – צום לסירוגין, ככל הנראה עשוי לתרום גם הוא לבריאות המוח.
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך