תזונה מבוססת צומח בדלקות מפרקים

מציגה: וונדי וולרבנסטיין

מפגש הג'ורנל קלאב ה-16 של ארגון רופאים לתזונה התמקד במחקר קליני עם כ-140 משתתפים עם דלקת מפרקים (Arthritis) שבחן השפעה של תוכנית אורח חיים שכללה תזונה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח, פעילות גופנית וניהול סטרס.

את המפגש העבירה וונדי וולרבנסטיין, דיאטנית, מרצה וממובילות המחקר שנערך באוניברסיטת אמסטרדם למדע יישומי. רוצה לקבל עדכון על המפגש הבא? נא להירשם כאן.

רקע

דלקת מפרקים Arthritis היא שם כולל למעל 150 תתי מחלות שונות המאופיינות בכאב ובפגיעה בתפקוד של מפרקים שונים בגוף כתוצאה מתהליכים דלקתיים.

שני הסוגים הנפוצים ביותר של דלקות מפרקים ואשר בהם התמקד המחקר:

  • דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis – RA) מחלה אוטואימונית כרונית שגורמת לדלקת כרונית אקוטית במפרקים, והתסמינים שלה כוללים חולשה ועייפות, כאבים, נוקשות ותפקוד פיזי ירוד. המחלה פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה כאשר שכיחות המחלה בנשים היא פי שלושה מאשר בגברים. החולים בדלקת מפרקים שגרונית נמצאים בסיכון גבוה פי 2 למחלות לב וכלי דם בהשוואה לאנשים שאינם חולים. על אף שהטיפול התרופתי במחלה השתפר משמעותית, אחוז גבוה מהחולים עדיין סובלים מכאבים ומתפקוד נמוך כמו גם מתופעות לוואי של התרופות הקיימות.
  • מחלת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis – OA) היא מחלה נפוצה בהרבה, שפוגעת בכ-7% מהאוכלוסייה, לרוב בגיל מבוגר. למעשה מדובר במחלה כל כך נפוצה בגיל המבוגר, עד שרופאים רבים מתייחסים אליה כמהלך טבעי של שחיקה של המפרקים בגוף. יחד עם זאת נראה שגם מאחורי המחלה הזו עומדים מנגנונים של דלקת כרונית, אך מדובר בדלקת חלשה יותר וזו אינה מחלה אוטואימונית. החולים במחלת מפרקים ניוונית מצויים בסיכון גבוה פי 2 לתסמונת מטבולית והשמנה ומצויים גם בסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם. על אף היותה מחלה נפוצה, אין לה כמעט טיפול למעט שימוש במשככי כאבים או ניתוחים להחלפת המפרק.

שתי המחלות האלו קשורות כאמור בדלקת כרונית סיסטמית, ועל כן גורמי הסיכון שלהן חופפות לגורמי סיכון למחלות אחרות הקשורות לדלקת כרונית. בין הגורמים האלו ניתן למנות:

  • חוסר בפעילות גופנית
  • מחסור בשינה
  • חשיפה למזהמים סביבתיים
גורמים המעודדים דלקת כרונית סיסטמית והמצבים הרפואיים שנגרמים כתוצאה מדלקתיות (מתוך: Furman D et al. 2019)

המחקר הנוכחי – Plants for Joints בחן התערבות משולבת לטיפול בחולים בשתי המחלות.

מה עשו במחקר

מחקר RCT עם 140 משתתפים בשני תתי מחקרים – אחד שהתמקד בחולי RA (עם 40 משתתפים בקבוצת המחקר ו-37 בקבוצת הביקורת) והשני בחולי OA עם סינדרום מטבולי (32 משתתפים בקבוצת המחקר ו-32 בקבוצת הביקורת). בשני המחקרים ההתערבות נמשכה ארבעה חודשים וכללה:

  • הכוונה של המשתתפים בקבוצת הניסוי לתזונה המבוססת על מזונות שלמים מהצומח. ההתערבות כללה גם מפגשים עם שפית שלימדה את המשתתפים להכין אוכל טעים ובריא מבוסס על מזונות מהצומח
  • ביצוע יותר פעילות גופנית ופחות ישיבה
  • שיפור השינה
  • פעילויות להפחתת מתחים

מלבד סדנאות הבישול, הנחקרים השתתפו בעשרה מפגשים בקבוצות קטנות כאשר חצי מהמפגשים התמקדו בתזונה והיתר בפעילות גופנית ובהפחתת מתחים.
קבוצת הביקורת קיבלה טיפול שמרני ללא התערבות תזונתית וניתנה להם אפשרות להצטרף לתוכנית בתום ארבעת החודשים.

התוצאים העיקריים בקבוצה של החולים בדלקת מפרקים שגרונית כללו מדד שנקרא DAS28 שבודק את התפקוד של 28 מפרקים עיקריים בגוף. בעוד שהתוצאים העיקריים בחולי ה-OA כללו מדדים שונים לכאב ותפקוד המפרקים. התבצע המשך מעקב של התוצאים עבור כל החולים בכל הקבוצות לאורך שנתיים.

מה מצאו

ההתערבות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית שיפרה משמעותית את מדד DAS28 כבר לאחר 8 שבועות, והשיפור נשמר גם לאחר 16 שבועות, ומניתוח ראשוני של הממצאים לאחר שנה, נראה שגם לאחר שנה ההבדל בין הקבוצות נשמר. מעניין לציין שההתערבות שיפרה בצורה משמעותית יותר חולים בגרסת המחלה הפחות אגרסיבית שמאופיינת באי הימצאות של נוגדנים למפרקים בגוף (seronegative). נראה כי לחולים אלו טיפול תזונתי יכול להוות קו ראשון לטיפול לעיתים אפילו במקום שימוש בתרופות. יצויין גם שהשיפור שנמצא (ראו גרף להלן) היה דומה לזה שמושג במחקרים על התערבות תרופתית.

לממצאים ראשוניים גם מהמחקר שהתמקד בחולים עם מחלת מפרקים ניוונית ולדיון והמסקנות צפו בהקלטה המלאה ☝️

שינוי במדד DAS28 לתפקוד המפרקים בחולי דלקת מפרקים שגרונית בכלל המשתתפים במחקר ובחלוקה לפי הימצאות נוגדנים seropositive ו- seronegative (מתוך Walrabenstein et al. 2023)
התוכן עניין אתכם? שלחו לחברים ולקולגות בוואטסאפ

באיזו מידה הכתבה תרמה לידע שלך?

הצביעו: 6 ממוצע: 4.3

No votes so far! Be the first to rate this post.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך